בוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל אנחנו מנסים לענות על השאלה - האם הגאות שראינו בשוק המניות מגובה במה שקורה בשטח. עונת הדוחות לרבעון השלישי האחרונה שחתמנו בתחילת השבוע מספרת על ענפים שגילו חסינות. מגזר הפיננסים מוביל נהנה ממרווחי ריבית חריגים וגאות בשווקים התפיחה את תיקי הנוסטרו חברות ההביטוח ובתי ההשקעות. אבל רצינו לשמוע מכלי ראשון איך כל מי שנמצא בחזית - ממקבלי החלטות וכלכלנים ועד מנכ"לים של חברות ציבוריות, אנשי תעשייה, הייטק ונדל"ן מסתכלים על הדברים. אנחנו שואפים לשרטט את המצב בשטח וגם נחשוף כאן בקרוב את המדד שיצרנו שמנתח את ההזדמנויות במניות שצלחו את התקופה הכי טוב ויש להן פוטנציאל טוב להמשיך ולטפס.

מי שפתח את הועידה היה פרופ’ צבי אקשטיין ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מבחינתו התמונה רחוקה מלהיות ורודה. כבר יותר מעשור, הוא סיפר, המכון שלו עוקב אחרי הכלכלה הישראלית דרך פריזמה ביטחונית, כל מודל כלכלי נפתח קודם כל בסיכונים הבטחוניים ואחר כך מוסיפים את השכבות הכלכליות. בחודשים האחרונים הוא אומר שלמרות שזה נראה שאנחנו ברגיעה ״יש סיכוי לסיבוב נוסף באיראן, עם צורך בהסדרה בצפון ועם עזה שתישאר תהליך ארוך שנים״. גם בתרחיש האופטימי ישראל תישאר סביב "הקו הצהוב" לפחות חמש שנים זה הולך להכביד על התקציב וההוצאות הבטחוניות עם רמת כוננות גבוהה.

אקשטיין ניתח את נתוני המקרו והוא לא נשמע מעודד במיוחד. הצמיחה שאנחנו רואים בתמ״ג לדעתו נשענת כמעט לחלוטין על הוצאות הביטחון והיצוא הביטחוני. “כשמנטרלים את זה״, הוא מדגיש, “מבינים שהמשק האמיתי - הפריון, התעסוקה האזרחית, העסקים הקטנים והבינוניים - נמצא במצב שמחייב התגייסות מלאה״. הוא דיבר על פריון שנפגע ממלחמה וממילואים, על מגזר ציבורי לא יעיל, על תשתיות מדשדשות, על יוקר מחיה “קיצוני״, ועל כך שמעמד הביניים נשחק עד כדי סכנה לנטישה של אוכלוסיות איכותיות.

למרות זאת, אקשטיין הציג גם נקודת אור. אם הממשלה תאמץ רפורמות תומכות צמיחה, ב-2026 החוב-תוצר עשוי להתחיל לרדת והמשק יוכל להשיב לעצמו מסלול של צמיחה בת-קיימא. אבל במידה ולא: ״ללא רפורמות - נדרדר לצמיחה של כשני אחוזים״ הזהיר.

• אלקטרה צריכה: השיפור בקרפור ממשיך להוביל את החברה
• צביקה שווימר: "אנחנו לא החברה שהיינו לפני שנתיים, אנחנו נוגעים בכל תחומי החיים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ומתוך האזהרות האלה עברנו למושב ב׳. אל השטח עצמו. אל החנויות, אל מרכזי הקניות, אל ההתנהגות של הצרכנים. כולנו יודעים שהארנק הישראלי הוא לעיתים המדד הכי טוב למה שקורה וכאן פגשנו את צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה 0.18%   - שאלנו אותו מה קורה מעבר לגרפים - ואיך נראה המשק הישראלי דרך עיני אחת מקבוצות הקמעונאות הגדולות במדינה.

״אנחנו חיים באי צרכני״

צביקה שווימר ניסה להאיר את המציאות מזווית אחרת - מזווית של קמעונאי שחי את השטח יום-יום. “כשאנחנו מסתכלים על ישראל, אנחנו לא אי פיזי אבל אנחנו כן אי צרכני״, הוא אומר. “ברגע שיש שקט ביטחוני ופוליטי, וברגע שקטר ההייטק ממשיך לרוץ קדימה, אנשים ימשיכו לצרוך״. הוא הזכיר גם גורם שלדבריו לא מקבל מספיק מקום: שיעור הילודה. “אנחנו המדינה עם שיעור הילודה הגבוה במדינות המפותחות 200 אלף תינוקות בשנה - זו עיר חדשה בכל שנה. זה מנוע צריכה מובנה״. לדבריו, עלייה באנטישמיות בעולם עשויה לגרור גם הגירה חיובית לישראל, מה שיתמוך עוד יותר בביקושים.

ומרמת המאקרו עברנו לדבר על אלקטרה צריכה עצמה. נזכור את המספרים של הרבעון האחרון - מחזור של כ-7.7 מיליארד שקל ושווי שוק של כשניים וחצי מיליארד: ״נולדנו מעולם המזגנים ואנחנו עדיין השחקן הגדול בישראל. אבל כשהורידו את מכסי ההגנה וראינו מה קורה בסין ובשוק הרכב, הבנו שצריך לסגור את הייצור המקומי ולעבור להתמקד בצרכן״.

• הום ביוגז תמכור זכויות פחמן בהיקף של עד 13.3 מיליון דולר
• מיטב מגייסת 500 מיליון שקל - מגיייסים כשאפשר לא רק כשצריך
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...

באלקטרה צריכה ״מי הזיז את הגבינה שלי״ הוא כנראה ספר יסוד. כך נבנתה בשנים האחרונות קבוצת קמעונאות רחבה עם 4 רגליים: מוצרי חשמל במודל B2B, קמעונאות חשמל בהיקף של כשלושה מיליארד שקל ו-90 סניפים, פעילות המזון של קרפור עם 150 סניפים, ופעילות הספורט והאופנה עם אדידס, קולומביה ומותגים נוספים. לצדן עומד נדל"ן משמעותי בראשון לציון ובאשקלון, שתהליך ההשבחה שלו צפוי לשפר את הרווח הנקי בזכות ירידה בהוצאות המימון.

לשאלה על הצמיחה העתידית של אלקטרה צריכה אמר שווימר כי החברה צומחת בכל המותגים וצפויה להמשיך בקצב של 10-15% בשנה. ״ככל שאתה גדל במחזור, אתה גדל גם ברווחיות״, הוא מסביר, והעריך שהרווח התפעולי יגיע בתוך שנתיים-שלוש לרמה של 600-650 מיליון שקל. ירידת הוצאות הריבית, עם השלמת מהלכי הנדל"ן, תזניק גם את הרווח הנקי.

על מצב הצרכן בשנות המלחמה אמר שווימר: ״אנחנו רואים צמיחה אדירה בפריפריה. נתיבות, אופקים, קריית גת - מכירות עולות בצורה משמעותית״. לדבריו, יוקר המחיה אינו אחיד בין הענפים: ״בחשמל אין רגולציה - מקרר ומזגן יותר זולים מבאירופה, ועדיין אנחנו יודעים להיות תחרותיים. במזון זה הפוך לגמרי, וזה מה שמייקר״.

הדיון עבר לקרפור, אחרי טלטלות רבות בענף. שווימר אמר שהחברה עברה שינוי עמוק: “בתוך שנתיים וחצי השקנו 150 סופרמרקטים של הרשת הבינלאומית, עם 1,500 מוצרים שלא היה קל להכניס. היום זה כבר הרבה יותר פשוט ואנחנו מכניסים עשרות מוצרים בחודש״. לדבריו, הפעילות יצאה מהפסד של 200 מיליון שקל ב-2023 לקצב רווח נקי של כ-20 מיליון השנה, וצפויה 40-60 מיליון שקל בשנה הבאה. “יצרנו בידול אמיתי לצרכן. מי שמתרגל למוצרי קרפור - חוזר אליהם״.

שאלנו אותו גם על מהלכים אסטרטגיים אפשריים - הנפקה, הכנסת שותפים או כל תצורה אחרת כאן שווימר נשאר זהיר, כמובן והוא לא מתחייב אבל גם לא סוגר דלתות. “כל האופציות על השולחן”, הוא אומר, והבהיר שהשאלה היא לא אם יהיה מהלך כזה, אלא מתי נכון לבצע אותו. לדבריו, הצעד הראשון הוא לייצב את הפעילות ולהציג סדרה של כמה רבעונים חזקים, ואחרי זה אפשר לגבש החלטה על המסלול. “קודם בונים מספרים חזקים. דברים יקרו ב-2026”, ציין, כשהוא רומז לכך שהשנה הקרובה תהיה שנת ההבשלה של קרפור ושל חלק מנכסי הנדל"ן שבבעלות הקבוצה. בתוך כך הזכיר את נכס המס של 1.44 מיליארד שקל שזה יתרון מהותי שנצבר מהפסדים בעבר שממשיך לעמוד לזכות החברה וצפוי לתמוך בשיפור הרווח הנקי לאורך השנים הבאות.

״מנכ״ל הוא גם יזם וגם איש של מספרים״

לקראת סיום ביקשנו משווימר להסתכל קדימה, אל חמש השנים הבאות, ולהגיד לנו איך אלקטרה צריכה מתקדמת, האם הוא עדיין רואה את עצמו בחברה? ״אני אהיה באלקטרה״, הוא מדגיש את תחושת המחויבות לארגון שאותו הוביל בעשור האחרון. לדבריו, אלקטרה צריכה כבר אינה החברה המוכרת של פעם - זו שמתבססת על מכירת מזגנים ומוצרי חשמל - אלא גוף קמעונאי רחב, מגוון ובעל אופי בינלאומי מובהק. 

״אנחנו כבר לא ‘חברת חשמל ומזגנים’. אנחנו קבוצה קמעונאית עם DNA בינלאומי״, אמר, כשהוא מתייחס לכלל הפעילויות שהחברה מפעילה תחת קורת גג אחת: חשמל, מזון, ספורט, אופנה ונדל"ן. שווימר הסביר שהאסטרטגיה לשנים הקרובות נשענת על המשך הכניסה של מותגים בינלאומיים חזקים לישראל, לצד צמיחה אורגנית יציבה בענפים שבהם הקבוצה כבר פועלת. המטרה, לדבריו, לשמור על מיקום ראשון או שני בכל תחום, להרחיב את בסיס הלקוחות ולהמשיך להגדיל נתחי שוק. ״אם נרגיש שיש צורך לחזק אפיק מסוים באמצעות רכישה”״, אמר, “נעשה גם את זה״.

שווימר סיים: ״מה שמוביל אותנו הוא פשוט: להביא את המוצר הכי טוב ולהמשיך להגדיל נתחי שוק. זה מה שאנחנו עושים כל יום״.