אושיק אפרתי
צילום: אושיק אפרתי הום ביו גז

הום ביוגז תמכור זכויות פחמן בהיקף של עד 13.3 מיליון דולר

חברת הום ביוגז מדווחת על חתימה על הסכם מחייב עם קרן Klik השווייצרית לרכישת זכויות פחמן מפרויקט חדש שמובילה החברה בקניה; ההיקף הכספי הכולל של ההסכם עשוי להגיע לכ-13.3 מיליון דולר, עבור זכויות שיינפקו בשנים 2026-2030

רן קידר | (1)
נושאים בכתבה הום ביוגז

חברת הום ביוגז הום ביוגז -2.55%  , המפתחת מערכות להפקת אנרגיה באמצעות מיחזור פסולת אורגנית,  מדווחת על חתימה על הסכם מחייב עם קרן Klik השווייצרית לרכישת זכויות פחמן מפרויקט חדש שמובילה החברה בקניה; ההיקף הכספי הכולל של ההסכם עשוי להגיע לכ-13.3 מיליון דולר, עבור זכויות שיינפקו בשנים 2026-2030. 

זכויות פחמן הן זכויות נסחרות שתאגידים רוכשים בכדי לעמוד ביעדי פליטות פחמן. במקום לצמצם את פליטות בפחמן של הפעילות שלהן הן יכולות לרכוש זכויות מחברות אחרות וכך לעמוד ביעדים שהתחייבו להן או שמחייב אותן הרגולטור.

ההסכם נחתם באמצעות חברת בת ייעודית, ועוסק במכירת זכויות פחמן שיונפקו בהתאם לסעיף 6.2 לאמנת האקלים, במסגרת הסכמות בילטרליות בין שווייץ לקניה. לפי מתווה ההתקנות, הום ביוגז צפויה להתקין 17 אלף מערכות ביוגז בקרב חקלאים בקניה בשנים 2026–2028. התשלום עבור הזכויות יתקבל בהתאם ללוח זמנים שנתי וללאחר אישורן הרשמי על ידי הרשויות הרלוונטיות.

בנוסף מעניקה החברה לקרן אופציה לרכוש זכויות נוספות משנת 2031 והלאה, כל עוד תמסור הודעת מימוש עד הרבעון הרביעי של 2029. אם האופציה לא תמומש, החברה תוכל לשווק את הזכויות לגורמים אחרים.

ההכנסות ממכירת הזכויות מצטרפות להכנסות הצפויות ממכירת המערכות לחקלאים במחיר מסובסד, המוערכות בכ-6.8 מיליון דולר. בסך הכול צופה החברה כי הפרויקט עשוי להניב כ-20 מיליון דולר עד שנת 2030, עם פוטנציאל הכנסות דומה נוסף לשנים 2031-2035.

בדוח מציינת החברה כי מדובר ב"אבן דרך משמעותית" לקראת ביסוסה כ"שחקן בינלאומי בתחום מכירת זכויות פחמן בשוק הרגולטורי", תוך מינוף הטכנולוגיה שפיתחה והניסיון שהצטבר בפרויקטי פחמן קודמים בקניה.

לפני כמה חודשים, זינקו מניות החברה, לאחר שהודיעה על חתימת הסכם עקרונות עם תאגיד גלובלי בתחום האנרגיה, שבמסגרתו תזכה לתשלום כולל של עד 3 מיליון דולר בגין זכויות הפצה עולמיות למערכות לייצור ביוגז מפסולת אורגנית שפיתחה. ההסכם כולל גם התחייבות לרכישת 1,500 מערכות אגירת חום ו-3,000 מערכות תומכות, וכן אופציות לרכישת זכויות נוספות עד שנת 2031. התשלומים יתבצעו בשלבים במהלך 2025 וינוהלו באמצעות חשבון נאמנות ייעודי, תוך קביעת מנגנוני תשלום ותמחור מראש.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ועוד, לפני כשנה, החברה דיווחה על חתימה על מזכר הבנות עם אותה קרן שוויצרית, במסגרתו תרכוש הקרן זכויות פחמן מפרויקטים שתתקין הום ביוגז בגאנה, בתמורה ל-29 מיליון דולר עד לסוף שנת 2030. במסגרת ההסכם בגאנה, הום ביוגז התקינה כ-20,000 מערכות ביוגז לחקלאים בגאנה, אשר צפויות להפחית פליטות פחמן בהיקף של כ-1.6 מיליון טון לאורך 10 שנים. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 02/12/2025 11:35
    הגב לתגובה זו
    יש פה פוטנציאל של פי 510 רק סבלנות של כמה שנים טובות אני בפנים בהפסד ואני לא מוכר בשנים הקרובות תעודות הפחמן הם בוננזזה שהשוק שלנו לא מבין יש בסוף יפול האסימון לא המלצה רק דעה של איש פשוט
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?