פערי השכר בהייטק הישראלי שוברים שיאים בינלאומיים, ומה לגבי האיכות?
מחקר משותף של בנק ישראל ומשרד האוצר: הייטק מהווה 11% מהמועסקים אך 26% מבעלי המיומנות הגבוהה; השכר בענף גבוה פי 2.7 מהמשק, והתרחבות “חברות העל” מהווה את מנוע העמקת הפערים
הייטק המשק הישראלי מתאפיין במבנה דואלי חריג. מצד אחד, מגזר הייטק בעל פריון גבוה ורמות שכר מהגבוהות במשק. מצד שני, חלקים נרחבים אחרים מהמגזר העסקי מתאפיינים בשכר ובפריון נמוך בהשוואה בינלאומית. ניתוח משותף שנערך על ידי חטיבת המחקר של בנק ישראל ואגף הכלכלן
הראשי במשרד האוצר מאפיין את הרכב ההון האנושי של מגזר ההייטק הישראלי בהשוואה בינלאומית, בוחן כיצד הוא התפתח על־פני זמן וסוקר את התפתחות פערי השכר בין מגזר ההייטק ליתר ענפי המשק ואת מקורותיהם.
ממצאים מסקר המיומנויות הבינלאומי (PIAAC) שנערך ב-2022-2023 מצביעים על רמת המיומנויות הגבוהה של העובדים בהיי טק הישראלי: בעוד ששיעור המועסקים בהייטק מכלל המועסקים בישראל עמד על כ-11%, בחמישון המיומנות העליון הוא מגיע ל-26%. שיעורים אלו מהווים עלייה בהשוואה לגל הסקר הקודם (2014-2015), והם הגבוהים ביותר בקרב כל המדינות המפותחות שנמדדו בסקר. נמצא גם שפער המיומנויות בישראל בין עובדי ההייטק לבין יתר עובדי המשק הוא הגבוה ביותר מכל מדינות ה-OECD.
גם בשכר היחסי ניכרים פערים משמעותיים לטובת ההייטק הישראלי: השכר החציוני של עובדי ההייטק בישראל גבוה פי 2.7 מזה של העובדים בשאר הענפים, יחס גבוה יותר מהממוצע במדינות
ההשוואה (1.8), וגבוה מהיחס של 2.3 שנמדד בגל הקודם של הסקר (2014-2015). בעבודה מוצג ניתוח של הגידול בפערי השכר בין ההייטק ליתר המשק בשנים 2010-2022 על סמך נתונים מנהליים של רשות המסים, תוך שימוש במתודולוגיה מקובלת בספרות. בניתוח נמצא כי עיקר הגידול בפערי השכר
מוסבר על ידי גידול בחלקן היחסי של חברות בעלות פריון גבוה במיוחד שיכולות לשלם שכר גבוה לעובדיהן, וכן על ידי עליית פריון רוחבית בכלל מגזר ההייטק, ולא על ידי התרחבות בפערי הכישורים של העובדים.
ההתרחבות המהירה של "חברות העל" משנה את פני הענף
על פי הממצאים, כשני שלישים מגידול התעסוקה בהייטק בין 2010 ל-2022 התרחשו בתוך קבוצה מצומצמת של כ-20% מהחברות, אלה שמשלמות תוספת שכר העולה משמעותית על הצפוי על סמך כישורי עובדיהן. שיעור העובדים המועסקים ב-"חברות על" זינק מ-18% בלבד בשנת 2010 לכ-40% ב-2022. מדובר ברובן בחברות גדולות, כאשר כ-40% מהן הן חברות רב־לאומיות, וכולן מאופיינות ביכולת משיכת עובדים מהשורה העליונה של מיומנויות ההייטק.
- קומיט רוכשת את סוואנה ונכנסת לשוק הטאלנטים להייטק באפריקה
- אפספלייר בצומת דרכים: מגעים למכירה ב-2 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכך, מגזר ההייטק הישראלי מתייצב כמנוע צמיחה שמבוסס על "אקוסיסטם" ייחודי של הון אנושי איכותי, ריכוז חברות מובילות ויכולת תשלום יוצאת דופן. המחקר מצביע על כך שהמשך צמיחת ההייטק תלוי ביכולת ישראל להגדיל משמעותית את מספר העובדים בעלי המיומנויות הגבוהות, ולא רק בקצב המתקבל במדינות אחרות. יתרה מכך, צמיחה כזו עשויה לתמוך בהעלאת הפריון גם בענפים שלא משתייכים להייטק.
החוקרים מדגישים כי הכלכלה הישראלית מתאפיינת במבנה דואלי: מגזר הייטק עתיר פריון ושכר מול חלקים רחבים אחרים במגזר העסקי המאופיינים בפריון ושכר נמוכים יחסית.
המבנה הזה מעמיק את אי־השוויון ומציב אתגר למדיניות הכלכלית, כיצד להגדיל את פוטנציאל ההון האנושי המתקדם בישראל, ובמקביל להעלות את רמת הפריון במשק כולו.
העבודה מהווה חלק מדיון רחב בנושא “טכנולוגיות חדשות והכלכלה: תמורות ואתגרים”, שיוצג בכנס השנתי
של חטיבת המחקר בבנק ישראל, שייערך ב־8 בדצמבר 2025. במהלך הכנס יוצגו מחקרים נוספים בנושא השפעת הטכנולוגיות על מבנה המשק, שוק העבודה והפריון.
- 2.אנונימי 04/12/2025 09:00הגב לתגובה זומה זה פי 2.7 תגידו מה השכר עצמו.. חוץ מזה בניכוי מס הכנסה מדורג זה יוצא תוספת של הרבה פחות מפי 2.7 הרבה הרבה פחות
- 1.עוד מעט ישארו רק הביביסטים לא יהיה פער (ל"ת)חברת עאלק 02/12/2025 13:02הגב לתגובה זו
