צוות של מנתחים בבית החולים מסצ'וסטס ג'נרל בבוסטון ביצע לפני יותר משנה את אחד הניתוחים החשובים ביותר בתחום ההשתלות. ניתוח שנמשך ארבע שעות והפך את ריצ'רד (ריק) סליימן, בן 62 מווימות', מסצ'וסטס, לאדם הראשון בעולם שקיבל כליה מחזיר מהונדסת גנטית. הכליה כללה 69 עריכות גנומיות שנועדו להסיר גנים מזיקים של חזיר, להוסיף גנים אנושיים מסוימים כדי לשפר את התאימות עם בני אדם, ולנטרל רטרו-וירוסים של חזירים הקיימים בכל הגנום של חזירים.

"הגיבור האמיתי הוא המטופל, מר סליימן, שכן הצלחת הניתוח החלוצי הזה, שפעם נחשב לבלתי נתפס, לא הייתה אפשרית בלי האומץ והנכונות שלו לצאת למסע לשטח רפואי לא ממופה", אמר אז ד"ר יורן מדסן, מנהל מרכז ההשתלות של בית החולים. "בעוד הקהילה הרפואית הגלובלית חוגגת את ההישג המונומנטלי הזה, מר סליימן הופך למגדלור של תקווה לאינספור אנשים הסובלים ממחלת כליות סופנית ופותח חזית חדשה בהשתלות איברים".

המשבר: יותר מ-100,000 אנשים ממתינים לאיבר

לפי רשת האיחוד לשיתוף איברים (UNOS), יותר מ-100,000 אנשים בארה"ב ממתינים להשתלת איבר, ו-17 אנשים מתים כל יום בזמן ההמתנה. כליות הן האיבר הנדרש ביותר. מתוך כ-36 מיליון אנשים בארה"ב שסובלים ממחלת כליות כרונית, כ-800,000 סובלים ממחלת כליות סופנית או אי-ספיקת כליות - מצב סופני שדורש כליה חדשה או טיפולי דיאליזה כואבים וממושכים שמסננים פסולת מהדם ויכולים להימשך מספר שעות, פעמים אחדות בשבוע.

בגופו של סליימן, שסבל מסוכרת מסוג 2 ויתר לחץ דם במשך שנים ארוכות, הושתלה בדצמבר 2018 כליה מתורם אנושי מת, לאחר שטופל בדיאליזה לאורך שבע שנים. הכליה המושתלת הראתה סימני כשל כחמש שנים מאוחר יותר, וסליימן חזר לדיאליזה במאי 2023. מאז הוא נתקל בסיבוכים חוזרים בגישה הווסקולרית לדיאליזה, שדרשו ביקורים בבית החולים כל שבועיים, לפירוק קרישים ותיקונים כירורגיים.

• מטריסלף: הצלחה בייצור תאי גזע; המניה מזנקת
• מטריסלף ביצעה ניסוי מוצלח בהשתלת חוטי שדרה בעכברים; קופצת 16%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ד"ר וינפרד וויליאמס, הנפרולוג של סליימן, נזכר ברגע קשה: "בנקודה אחת הוא אמר לי שהוא חושב שהוא לא יוכל להמשיך. הוא ממש אמר, 'אני פשוט לא יכול להמשיך ככה. אני לא רוצה להמשיך ככה'". אז, לדברי וויליאמס, הוא התחיל לחשוב על "אפשרויות יוצאות דופן" שיכולות לעזור.

הכליה סופקה על ידי חברת אי ג'נסיס מקיימברידג', מסצ'וסטס - חברת טיפולי השתלות מבין מינים שייסד הגנטיקאי מהרווארד ג'ורג' צ'רץ'. באמצעות טכנולוגיית CRISPR-Cas9, נעשו 69 עריכות גנומיות לכליה כדי להסיר גנים מזיקים של חזיר ולהוסיף גנים אנושיים מסוימים - לשיפור התאימות.

"CRISPR-Cas9 אפשר לנו לבצע עריכות גנטיות מרובות בחזיר, כדי שנוכל להפוך את הכליה הזו לתואמת ביותר לבני אדם", הסביר ד"ר לאונרדו ריאלה, מנהל רפואי להשתלות כליה בבית החולים. "הרגשנו שיש לנו את השילוב הנכון להכניס את זה לניסוי ראשון בבני אדם".

• 52 שנים, 1,037 משתתפים, מסקנה אחת: כך הילדות שלכם קבעה את עתידכם
• מבחן המרשמלו: האם הניסוי הפסיכולוגי המפורסם באמת ניבא הצלחה בחיים?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מחקר חדש על אושר: 10-15 דקות שיעשו אתכם מאושרים

ד"ר טאצואו קוואי, מנהל מרכז לגורטה לסבילות להשתלות קליניות, תיאר את התחושות לפני הניתוח: "הייתי מאוד עצבני, כי זו הפעם הראשונה שמשתילים כליה של חזיר באדם חי. אף אחד מעולם לא עשה את זה, אז אסור לעשות שום טעות". החלק המאתגר ביותר עבור הצוות היה למצוא את המיקום הנכון להשתלת הכליה. "היינו חייבים להחליט באיזה עורק אנחנו יכולים להשתמש, כלי הדם הם מאוד מוגבלים, אז זה היה תהליך ארוך וקשה", אמר קוואי.

הניתוח בוצע בפרוטוקול גישה מורחבת (EAP) של ה-FDA - המכונה "שימוש רחום", שניתן למטופלים עם מחלות מסכנות חיים כדי לקבל גישה לטיפולים ניסיוניים, כאשר אין אפשרויות טיפול אחרות. בנוסף לכליה, סליימן קיבל גם תרופות מדכאות חיסון ניסיוניות.

"אחד הרגעים השמחים בחיי"

השתל התחיל לפעול מיד. רמות הקריאטינין של סליימן ירדו באופן מהיר ומתמשך, ודיאליזה לא הייתה נחוצה יותר. לאחר אפיזודה של דחייה על ידי תאי T ביום השמיני, טיפול מדכא חיסון מוגבר דיכא את הדחייה. ב-3 באפריל סליימן שוחרר מבית החולים.

"הרגע הזה - לעזוב את בית החולים היום עם אחד מדוחות השחרור הנקיים ביותר שהיו לי מזמן - הוא רגע שרציתי שיגיע במשך שנים רבות", אמר סליימן במעמד השחרחר לביתו. "עכשיו זה הפך למציאות ואחד מהרגעים הכי שמחים בחיי. אני נרגש לחזור לבלות זמן עם המשפחה, החברים ושאר יקיריי, משוחרר מהנטל של דיאליזה שהשפיע על איכות החיים שלי במשך שנים רבות".

ד"ר מדסן הביע התרגשות זהירה: "מעולם לא חשבתי בחיי שאראה את זה קורה. כולנו נרגשים מהעובדה שהוא הצליח כל כך טוב ושהוא הולך הביתה עם כליה של חזיר שעובדת בצורה מושלמת". עם זאת, הוא ציין שסליימן עבר סיבוך בלתי צפוי - חום, כאב ונפיחות שהצביעו על דחייה - שהצוות הצליח לטפל בו במהירות.

הסיום: "המשימה באמת הצליחה"

ב-11 במאי 2024, כחודשיים לאחר הניתוח, סליימן הלך לעולמו. בית החולים הודיע שלא הייתה "שום אינדיקציה" שמותו היה תוצאה של ההשתלה. הנתיחה שלאחר המוות חשפה מחלת עורקים כליליים חמורה והצטלקות חדרית, ללא עדות לדחיית השתל. הכליה תפקדה עד לרגע מותו.

"הכליה תפקדה עד לזמן מותו, מה שאומר שהמשימה הזו באמת הצליחה", אמר ד"ר וויליאמס. "למדנו הרבה על הפיזיולוגיה של כליה זו של חזיר ועל ההשתלה במטופל אנושי". סליימן חי 52 ימים ללא דיאליזה לאחר הניתוח.

בהצהרה ששיתף בית החולים, משפחתו של סליימן הודתה לרופאיו: "המאמצים העצומים שלהם בהובלת השתלת הקסנוטרנספלנט נתנו למשפחה שלנו שבעה שבועות נוספים עם ריק, והזיכרונות שיצרנו במהלך אותו זמן יישארו במוחות ובלבבות שלנו. לאחר ההשתלה שלו, ריק אמר שאחת הסיבות שהוא עבר את ההליך הזה הייתה לספק תקווה לאלפי האנשים שצריכים השתלה כדי לשרוד. ריק השיג את המטרה הזו והתקווה והאופטימיות שלו יחזיקו מעמד לנצח".

המשך הדרך: ניסויים קליניים ואתגרים

מאז ההשתלה של סליימן, התחום המשיך להתקדם. בינואר 2025, בית החולים מסצ'וסטס ג'נרל ביצע השתלה שנייה, במטופל טים אנדרוז בן 66 מניו המפשייר, שהפך לאדם הרביעי בעולם שקיבל כליה מחזיר. "השתלת קסנו זו מספקת לנו הזדמנות מעולה נוספת ללמוד כיצד אנחנו יכולים להפוך כליות חזירים מהונדסות גנטית לפתרון ארוך טווח וברי-קיימא למטופלים", אמר קוואי. "למרות שיש לנו עוד דרך ארוכה לעבור כדי להפוך את זה למציאות, השתלה זו היא צעד חשוב שנתן לנו אופטימיות להשיג את המטרה הזו".

בספטמבר 2024, נתן ה-FDA אור ירוק לניסוי קליני רשמי ראשון של השתלות כליה מחזירים - צעד משמעותי נוסף קדימה. חברת יונייטד תרפיוטיקס וחברת אי-ג'נסיס קיבלו אישור להתחיל ניסויים במטופלים מרובים. "אנחנו נכנסים לעידן טרנספורמטיבי בהשתלות איברים", אמר מייק קרטיס, מנכ"ל אי-ג'נסיס. "אנחנו עומדים בתחילת עתיד שבו מחסור באיברים לא יכתיב תוצאות של מטופלים".

עם זאת, מדענים מזהירים שהדרך עדיין ארוכה. "אם זה היה קל, היינו עושים את זה עכשיו, אבל זה לא", אמר מדסן. "המחסום להשתלת קסנו מחזיר הוא גדול. החדשות הטובות הן שהצלחנו להתגבר על המחסום הזה." אין עדיין דוגמה אחת של השתלת קסנו יציבה באדם חי שנמשכת מעבר לשבעה חודשים.

מדסן התגונן מפני ביקורת על השימוש בחזירים למטרה זו. "אנחנו שוחטים מאות אלפי חזירים ביום בכל מקרה כדי לספק מזון לבני אדם", אמר. "אנחנו מרגישים שזה הכרח מוסרי לנסות להשתמש בניסויים בבעלי חיים ובאיברי בעלי חיים כדי להציל חיי אדם".

גזענות מערכתית פוגעת בסיכויים

סליימן היה כהה עור. כמו במצבים בריאותיים רבים, אנשים כהי עור חווים שיעורים גבוהים באופן לא פרופורציונלי של אי-ספיקת כליות, בשל חסמים הכוללים חוסר נגישות לטיפול וגזענות מערכתית. ד"ר וויליאמס ציין היבט זה כחלק ממשמעות ההישג.

"ההצלחה המתמשכת של השתלת כליה זו מייצגת פריצת דרך פוטנציאלית בפתרון אחת הבעיות הקשות יותר בתחום שלנו, והיא גישה לא שוויונית של מטופלים ממיעוטים אתניים להזדמנות להשתלות כליה, בגלל המחסור הקיצוני באיברי תורמים ומחסומים מערכתיים אחרים", אמר וויליאמס. "היצע שופע של איברים כתוצאה מהתקדמות טכנולוגית זו עשוי ללכת רחוק כדי להשיג סוף סוף שוויון בריאותי ולהציע את הפתרון הטוב ביותר לאי-ספיקת כליות - כליה מתפקדת היטב - לכל המטופלים הזקוקים לה".

ד"ר ריאלה צופה קדימה באופטימיות: "התקווה שלנו היא שדיאליזה תהפוך למיושנת. אנחנו מרגישים היטב שהשתלות מבין מינים הן אפשרות סבירה, ויכולות לשמש כעת גשר בדרך לקבלת כליה אנושית, ובעתיד הן ישמשו כטיפול קבוע. במסצ'וסטס ג'נרל לבדו, יש יותר מ-1,400 מטופלים ברשימת ההמתנה להשתלת כליה. חלק מהמטופלים האלה לצערנו ימותו או יהפכו לחולים מכדי לעבור השתלה, בגלל זמן ההמתנה הארוך בדיאליזה. אני משוכנע לחלוטין שהשתלות מבין מינים הן פתרון מבטיח למשבר המחסור באיברים".

בית החולים יוצר לזכרו של סליימן את סימפוזיון השתלות הקסנו על שם ריצ'רד סליימן של מסצ'וסטס ג'נרל, שמתוכנן לסתיו. "מומחים לאומיים ובינלאומיים יגיעו וייפגשו ויתכנסו ויקדמו את המחקר הזה", אמר וויליאמס. 70 שנה לאחר השתלת הכליה האנושית הראשונה, שבוצעה בבית החולים בריגהם אנד וומנס ב-1954, התחום עומד בפני מהפכה אפשרית נוספת.