האיחוד האירופי אימץ רגולציה חדשה שמטילה אחריות ישירה על הרשתות חברתיות, לרבות מטא וטיקטוק, במקרה של הונאות כלכליות המתרחשות דרך הפלטפורמות שלהן. זהו מהלך ראשון מסוגו שבו הרשויות האירופיות דורשות שפלטפורמות דיגיטליות לא רק יתנו שירות אלא גם יישאו בתשלום עבור נזקים שנגרמים למשתמשים שלהם שנופלים בהונאות כלכליות דרך השימוש בהן.

לפי ההסכמה שהושגה בין מחוקקים באיחוד, המנגנון של הפיצוי ינוהל כך: הבנקים ושירותי התשלומים יחויבו להחזיר כספים למשתמשים שנפלו קורבן להונאה, אם למשל כאשר הנוכל התחזה לבנק, או ביצע העברה לא מורשית. אבל במקביל, הפלטפורמות שעליהן פורסמו מודעות הונאה, ובמידה והן לא הסירו במהירות את המודעות, אותן פלטפורמות, בין אם טיק טוק, אינסטגרם, או פייסבוק, יצטרכו לפצות את הבנקים על ההחזר הכספי.

ההחלטה באה מתוך מטרה לעצור את גל ההונאות הפיננסיות שהולך וגובר, במיוחד כאלה שמוצגות כרווח מהיר, השקעות מפוקפקות, או נוכלים שמתחזים לבנקים. מדובר בצעד שמשנה את חוקי המשחק עבור הרשתות החברתיות  שהיו עד היום לרוב מוגדרות כ"מתווכות" כאשר לא הוטלה עליהן אחריות כלשהי לתוכן שהן הציגו בפלטפורמות.  

מה שעומד מאחורי הרגולציה הוא רעיון רחב יותר: לא רק הגנה על משתמשים בודדים, אלא קביעת תקן אחיד שמחייב פלטפורמות לנקוט בפיקוח פעיל, מניעה ותגובה מהירה למודעות חשודות, ככל שהן מכירות בהצגת תכנים כסחר או פרסומות.

• ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
• גוצ'י תשלם מעל ל-100 מיליון אירו לאיחוד האירופי - קנס על תיאום מחירים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בעוד המשתמשים יהנו מעוד רובד הגנה בעקבות החקיקה, מי שעלולות להיות מושפעות כבר באופן מיידי הן כמובן הרשתות החברתיות, אם הן ייאלצו לפצות בנקים על נזקים כתוצאה מהונאות. כאשר הכוונה היא לייצר תמריץ עבורן לנקוט אחריות, לפקח על פרסומות, לבדוק מודעות חדשות, ולפעול בהסרת מודעות חשודות במהירות.

בתגובה לחוק החדש יש לבנקים ושירותי תשלום תמריץ להקשיח נהלים שכן הם יהיו אלה שמחזירים כסף לנפגעים, ויוכלו לתבוע החזר מהפלטפורמות. כלומר, ייתכן שנראה הידוק בקריטריונים להזדהות, אימות תשלום, ואמצעי זיהוי זהות לפני העברת כספים.

מה אומרות האותיות הקטנות?

למרות שהחקיקה מחזקת משמעותית את אחריות הפלטפורמות, היא לא פותרת לבד את הבעיה. ראשית, על מנת שהחוק יעבוד צריך שהמודעות הפוגעניות או ההונאות ידווחו בזמן. אם משתמשים לא ידווחו או לא יזהו הונאה, הפלטפורמה לא תידרש לפצות. כלומר, הרבה תלוי בתודעה של משתמשים וביעילות הדיווח.

• המניה הזאת מזנקת 440% היום - זו הסיבה
• נטפליקס מאבדת 5%, מיקרוסופט 3%; מארוול מזנקת 7% - מגמה מעורבת בוול סטריט
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...

שנית, יישום הפיקוח דורש אכיפה רצינית והחובה לדווח, להוריד, לפעול היא אולי ברורה על הנייר, אבל בפועל ניהול כמויות אדירות של מודעות, בדיקה ידנית או אוטומטית, והחלטה מה לאסור עלול להוית מורכב.

יש גם חשש שהפלטפורמות יפעילו מנגנונים של "החמצה" מאחר והן שקועות בעול של חופש ביטוי ותוכן אינסופי, הדילמה בין בטיחות לבין פתיחות תמשך. מעבר לכך, החקיקה מתמקדת בעיקר בגופים גדולים כאלה עם עשרות מיליוני משתמשים, כך שהפלטפורמות הקטנות או השווקים המקומיים עלולים להינזק פחות  אבל גם לא להיענש אם משמשים בהם הגורמים שמבצעים הונאות.

איזו רגולציה כבר חלה על הרשתות החברתיות?

שינוי ביחס אל הרשתות החברתיות כבר החל לפני מספר שנים. הוא נוצר כבר עם כניסתו שלה- Digital Services Act  לתוקף ב־2022, שהציב לראשונה מסגרת באיחוד האירופי לפיקוח על התוכן בפלטפורמות דיגיטליות, על אופן המידור, ההסרה והשקיפות של פרסומות ותכנים.

ה-DSA  ביטל במידה רבה את ההגנה המשפטית הרחבה שהיו לרשתות החברתיות בעבר ("חסינות מערכתי") והגדיר אותן כ"שירותי מתווך" שיכולים להיפגע מאחריות משפטית, במקרים של תכנים לא חוקיים, הונאות, עבירות, תכנים פוגעניים וכדומה.

עוד במסגרת ה-DSA, הוחלה לראשונה חובה של שקיפות בפרסומות: מי מפרסם, מי מממן, מי קהל היעד  וכן דרישה לדווח על פעולות מידור, הסרה, והגבלת תוכן. מאז ספטמבר 2023 קיים מאגר שקיפות (Transparency Database) שמרכז נתונים על החלטות הסרה או הגבלת תוכן של הפלטפורמות.

רובן של הפלטפורמות ציפו לנושא של מידע פוגעני, לשיח פוליטי, לתכנים פוגעניים או לתוכן קיצוני. עם זאת, נדמה שהדאגה לפגיעה כלכלית בציבור למשל הונאות השקעה או סחר לא קיבלה עד כה מענה ספציפי וענייני. עד הרפורמה האחרונה.

עידן חדש בפיקוח על הרשתות החברתיות

החקיקה החדשה אינה עוסקת רק בהונאות, היא חלק ממגמה רחבה יותר באירופה, לפקח על כלל התוכן, על פרסומות. היא לעסוק גם בהגנה על קטינים, בהסרת תכנים פוגעניים, על שקיפות ועל אחריות חברתית של פלטפורמות. במסגרת זו בפרלמנט האירופי מעונינים לקדם גם חקיקה המגבילה את גיל המשתמשים ברשתות החברתיות לגיל מינימלי של 16 שנים ועל ידי כך להפחית חשיפה של קטינים לתכנים בלתי הולמים או מסוכנים.

החקיקה באה אחרי שנים שבהן הפלטפורמות הצליחו להימנע מרוב החובות המשפטיות הנוגעות לתוכן משתמשים, והפכו בזכות חוקים ישנים ל"מארחות" בלבד. אבל עם DSA והרחבת האחריות גם להונאות פיננסיות  מתגבש מודל חדש.

התקווה היא כי ככל שהפיצוי באמת ייגבה מהרשתות החברתיות, וככל שהאכיפה תהיה משמעותית, ייתכן שהשימוש ברשתות החברתיות יהפוך לבטוח יותר מצד שני, הפעלת מנגנוני פיקוח גם אם הכרחית עלולה לעורר ביקורת סביב חופש ביטוי.

המהלך של האיחוד האירופי מבהיר שזה לא עוד דיון על "חופש ביטוי מול רגולציה", אלא שינוי עקרוני באופן שבו פלטפורמות נחשבות לגופים בעלי אחריות כלפי התוכן, גם מבחינה כלכלית. נותר לראות רק איך חברות הענק מגיבות לחקיקה הזו.