"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

• נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
• ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

להייטק אין ייצוג בבורסה - וזה פספוס 

אחד המקומות שעליהם לפידות רוצה לשים אצבע זה הגיוון הענפי בבורסה המקומית. יש כאן כשל מבני שהולך איתנו כבר שנים וחבל שלא עושים יותר כדי לתקן אותו. המנוע צמיחה הכי חשוב של המשק, ההייטק, כמעט לא קיים פה. "90% מהמשקיעים בצ’ק פוינט בכלל לא ישראלים", הוא אומר ומזכיר לנו עד כמה הבורסה לא מצליחה להיות בית טבעי לענף שהפך את ישראל למה שהיא היום.

״הבורסה המקומית לא הצליחה להביא לפה את החברות הגדולות. הן הולכות ישר לניו יורק. גם הקמפיינים של הבורסה לא הזיזו להן” היו ניסיונות. קמפיינים, פניות ישירות, פיתויים אבל חברות ההייטק בחרו שוב ושוב ללכת לניו יורק. זה המקום שבו נמצאים האנליסטים, הכסף הגדול, והקהילה שמבינה איך לתמחר צמיחה טכנולוגית. התוצאה? תל אביב הפכה לבורסה עם הטיה ענקית כמעט בלתי נתפסת לנדל"ן ולפיננסים. “אין דבר כזה בשום בורסה אחרת” הוא אומר, כמעט כל יזמי הנדל"ן הישראלים, גם המניבים וגם אלה שבונים דירות, מגייסים כאן הון וחוב. השוק המקומי, במילים פשוטות, ממוקד דווקא בסקטורים הרגישים ביותר לריבית ולמצב המאקרו, בעוד תעשיית ההייטק, זו שמייצרת את הערך, ההכנסות והחדשנות מתנהלת בכלל מעבר לים. זה גם מוסיף לנו לבורסה המקומית שכבת סיכון משלה. ״זה לא קיים בעולם. רמת הריכוזיות של הנדל"ן בשוק המקומי - ייחודית לחלוטין”.

• יו"ר SEC הגיע לפתיחה של שבוע המסחר החדש בת"א
• אורון גייסה 100 מיליון ש' - מוסדיים נכנסו אחרי זינוק במניה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 10 סימני אזהרה למפולת בבורסה - מה המחקרים מלמדים אותנו

מה תהיה הנורה האדומה לבלימה של ה-AI?

המשכנו לפיל שבחדר. הבינה המלאכותית. לפידות מדגיש ש-AI הוא סיפור אמיתי ומשמעותי, אבל הסיפור שנבנה סביבו - בעיקר ההבטחות ל-AGI - מנפח את השוק לרמות מוגזמות. “מדברים איתך על מומחה על-אנושי, על טכנולוגיה שתהיה חכמה מכל אדם. זה אולי יגיע, אבל זה לא קורה בשנה-שנתיים. לדעתי זה רחוק לפחות עשור”. אבל עצם קיומה של האפשרות - גם אם היא מעורפלת - מזין גל השקעות חסר תקדים, כזה שיצר ריצה מטורפת לכל מי שעוסק ב-AI או אפילו רק מדבר עליו.

וכאן מגיע אחד הדברים שלפידות הכי מודאג מהם: מבני הניפוח. הוא מתאר תופעה הולכת וגוברת של השקעות צולבות בין חברות ה-AI הגדולות, שמזניקות באופן מלאכותי את השווי. “חברה A מזרים 50 מיליון דולר לחברה B. אוטומטית השווי של B קופץ ב-50 מיליון. אז B קונה בחזרה מניות של A בסכום דומה - וקופצת שוב. מה קרה בפועל? 50 מיליון יצאו, 50 מיליון חזרו. לא השתנה כלום, אבל השווי בשוק טס למעלה. זה ניפוח, נטו”. לדבריו, כל הצדדים נהנים מהתהליך - הציבור רואה “השקעות הדדיות”, החברות נהנות מפרמיות, והמסר לציבור הוא שמשהו “גדול” קורה. “אבל זה לא משקף ערך אמיתי”, הוא מדגיש.

לצד עליות השווי, לפידות מתריע מפני הצד האמיתי של הסיפור: ההשקעות ההוניות. “הקאפקס של הענקיות קפץ פי שבע בחמש שנים. בשנה הבאה הן אמורות להשקיע עוד 10%-20% מעבר לזה - ועכשיו כבר מודיעות שיגדילו עוד. זה לא סביר”. בנוסף, הוא מתאר צוואר בקבוק מהותי: חשמל. “המרכזים של ה-AI הם זוללי אנרגיה בצורה מטורפת. בארה״ב זו כבר בעיה לאומית. אתה לא יכול להקים אינסוף מרכזים בלי לייצר תשתית של אספקת חשמל שאין היום”.

לפידות מעריך שבשלב מסוים - אולי כבר ב-2026 - הענקיות יאלצו להודות שהקיבולת שנבנתה מספיקה לזמן מה. “ברגע שאמזון, גוגל או מייקרוסופט יגידו: במקום 100 מיליארד נשקיע 50 - זה יהיה הסיגנל. לא מפולת, אבל שינוי מגמה”. גם על אנבידיה, הכוכבת הגדולה של העידן, הוא אינו חוסך ביקורת: “התמחור מבוסס על ציפיות קיצוניות. הן לא יכולות להמשיך לנצח עם מרווח גולמי של 73% כשנכנסות תחרותיות כמו גוגל, ואפילו סטארט-אפים שמנסים מודלים אחרים”.

האם התיקון התחיל?

דצמבר פתח בחריקות האם הנה התיקון התחיל? ניסנו להבין ושאלנו אותו האם כל מה שקורה עכשיו בשווקים מרמז על ההתחלה של התיקון אותו הוא הזכיר בהתחלה? ״מי שיודע לתזמן ירידות - שיעבור לאופציות ויהפוך לבאפט הבא״, הוא עונה בחצי חיוך, והבהיר שאין לו שום יומרה לחזות את הרגע שבו השוק יתהפך. אבל את התחושה שלו הוא כן משתף איתנו “אני יותר ויותר מודאג ככל שזה נמשך”. “זה לא חייב להיות 50% למטה”, הוא מבהיר, “זה יכול להיות גם 10%, ואז שלוש שנים של דשדוש”

ומכאן הוא גלש לעולם שלדבריו הפך ליותר ויותר מרכזי בשנים האחרונות - עולם ההימורים שמתחפש לעולם של השקעות. מטבעות דיגיטליים, טריידים מהירים באפליקציות מסחר שמייצרות למשקיעים הקטנים תחושה של משחק. מריצים מניות ש״יכולות לעשות פי 10״ - ״זה עולם שצריך להיזהר ממנו״ הוא אמר. “זה הימור. כיף, אבל בסוף מפסידים”.