בזק מפרסמת את דו"ח האינטרנט השנתי והמספרים בו מראים כמה אנחנו אימצנו את הבינה המלאכותית, זה אולי כמעט ללא תקדים אם נשווה למהפכות הטכנולוגיות הקודמות. סקר מקיף שכלל 4,750 ישראלים מגיל 13 ומעלה בשיתוף עם KANTAR ישראל, חושף כיצד ה-AI הפך מכלי ניסיוני למלווה יומיומי שמשפיע על כל תחום בחיים שלנו. מבריאות מתמיכה רגשית, דרך קניות, לימודים, ועד להורות ולתעסוקה. 

92% מהישראלים השתמשו לפחות בכלי AI אחד בשלוש השנים האחרונות, שזה גידול של כ-33% בהשוואה לשנה שעברה, והוא עוקף בהרבה טכנולוגיות אחרות למשל לפלטפורמת המסרונים שאין מי מאיתנו שלא משתמש בה כיום, וואטסאפ, נדרשו 10 שנים כדי להגיע לאימוץ דומה כמו לכלי ה-AI ולעשיית קניות באתרי האונליין לקח אפילו שני עשורים כדי להגיע לאותן רמות. 

הישראלי הממוצע משתמש כיום ב-2.7 כלי AI שונים, לעומת 1.8 בשנה שעברה. כל אחת מאיתנו מבלה בצ'אטים למיניהם כ-1.5 שעות ביום בממוצע, וזה קורה בעיקר בנייד. מי מוביל? ChatGPT בראש, אבל גם Gamma, Perplexity, Gemini ו-Canva מטפסים. 

הנתונים מראים שה-AI לא רק מוסיף זמן מסך (70% מהמשתמשים הגבירו את השימוש בכלים כאלה בהשוואה לשנה שעברה) אלא הוא גם מחליף פעילויות אחרות: אצל 50% הוא בא על חשבון גלישה כללית באינטרנט, אצל 35% זה מגיע על חשבון רשתות חברתיות, ואצל 33% על חשבון צפייה בסטרימינג. אחד מכל חמישה ישראלים גם משלם על מנוי ל-AI, מה שמעיד על כמה השימוש חשוב לישראלים שמוכנים גם לשלם כדי לנצל את היכולות המוגברות ואת המודלים המשופרים.

• בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
• בי-קום מממשת: סרצ'לייט ופורר מפיצים מניות בזק בהיקף של כ-2 מיליארד שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התוכן באינטרנט "מתלכלך"

אבל לצד ההתלהבות, יש גם משבר אמון. 67% מהישראלים מודים שהם מתקשים להבחין בין תוכן שנוצר על ידי אדם לבין כזה שיוצר על ידי AI, ו-71% מהישראלים רוצים שתוכן שיוצר על ידי בינה מלאכותית יסומן ככזה. 

עוד דבר שהטריד את הנשאלים זה נושא הפרטיות. 59% נמנעים משיתוף מידע אישי עם AI מחשש שהוא ידלוף, 50% חוששים לשתף פרטי אשראי, 14% מבני הנוער מדווחים שכבר חוו מקרה שבו ה-AI עשה שימוש לרעה במידע ששיתפו, זה מעניין להבין מה המקרים האלה ומה הבינה עשתה שגרם לבני הנוער לחשוב שמידע פרטי דלף החוצה.

בכל אופן זה מוביל לכך ש-44% מביעים חוסר אמון במידע שמופיע ב-AI, ו-57% פחות סומכים על תוכן ברשתות חברתיות מאז הכניסה שלו. 

• 3.6 מליארד אירו: ישראל מוכרת את ״חץ 3״ לגרמנים
• לוקהיד מרטין ומשרד הכלכלה והתעשייה חתמו על הארכת שיתוף הפעולה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

כדי להתמודד עם זה, 78% מבקשים מקורות למידע שבו הם פוגשים מה-AI, 63% בודקים במקורות נוספים כמו גוגל, ו-27% אף מבקשים ממנו לבדוק את עצמו. אבל למרות כל זה, 49% מרגישים שה-AI מגביר את ההתמכרות לרשתות, ו-29% מבני הנוער (לעומת 16% מהמבוגרים) מודים בהתמכרות ל-AI עצמו.

לדבר עם הצ'אט במקום עם אבא ואמא

ה-AI חודר עמוק לתחומים אישיים ומחליף אינטראקציות אנושיות: 38% מהציבור קיבלו עצה רפואית מ-AI השנה, כפול מ-2024, כשרבע מבני הנוער מתייעצים איתו במקום רופא. בתחום הרגשי, 59% מבני הנוער ו-29% מהמבוגרים קיבלו תמיכה נפשית מה-AI, אך 37% מהנוער ו-30% מהמבוגרים נכוו מעצות שגויות. 38% מבני הנוער מרגישים שה-AI מבין אותם טוב יותר ממשפחה וחברים, ו-21% אף מפתחים אליו רגשות. בתחום המשפטי, 19% התייעצו עם AI – עלייה של 111% – ובפיננסים 28% משתמשים בו לניהול כספים. 78% פונים ל-AI לפני איש מקצוע בבעיות טכניות, ו-66% פחות נעזרים באנשים מאז כניסתו. בהורות, 35% מההורים מתייעצים איתו בחינוך, 45% ביצירת פעילויות משפחתיות, ו-24% אומרים שהוא הופך אותם להורים טובים יותר, אך 61% מבני הנוער טוענים שהוא מחליף את הצורך בהתייעצות עם ההורים.

גם בקניות הבינה משתלבת, 64% נעזרים ב-AI, 42% ידחו רכישה בעקבות המלצתו, ו-18% יקנו מוצר חדש שהציע. 35% מתחילים חיפוש מוצרים ב-AI, ו-58% שוקלים סוכן קנייה אוטומטי, אך 50% חוששים לשתף פרטי תשלום. חיפוש דילים דרך AI הפך נפוץ, עם עלייה של 153% בקרב מבוגרים ו-111% בנוער. השפעת ה-AI ניכרת גם באישיות: 65% מרגישים יעילים יותר, 68% סקרנים יותר, ו-72% בעלי ידע רחב יותר, אך 53% מבני הנוער פחות סבלניים, 30% חשים פגיעה בחשיבה עצמאית, 52% ביצירתיות, ו-66% מרגישים עצלנים יותר.

בחינוך, בני הנוער מובילים את המהפכה: 48% משתמשים ב-AI מדי יום ללימודים, 69% אומרים שהוא משפר את הציונים, וגיל השימוש הראשון עומד על 10.1 בממוצע, כש-57% מילדי 7-12 כבר משתמשים. 34% מהנוער שוקלים מורה AI, אך 35% מהציבור סבור שמערכת החינוך מפספסת ולא מעודדת שימוש. בעסקים קטנים, 46% משתמשים ב-AI ו-18% משלמים, עם יתרונות בחיסכון זמן (58%), שירות לקוחות (37%) והכנסות (16%). בשוק העבודה, 57% חוששים מאובדן משרות, אך 76% מאמינים שה-AI יעזור למצוא עבודה חדשה, עם חששות גבוהים יותר בבנקאות (43%) ושירות לקוחות (36%).

לאן הולכים מפה?

לאן אנחנו הולכים מכאן? הישראלים חצויים לגבי העתיד: 40% מתרגשים מה-AI (עלייה מ-26%), אך 41% מודאגים (מ-30%). 79% חוששים מניצול לרעה, 61% מסיכון לאנושות, אך 41% מאמינים שהיתרונות יגברו. 84% דורשים רגולציה גלובלית, מה שמעיד על רצון ב-AI מבוקר. השאלה שנותרת היא האם נצליח לאזן בין החדשנות לסיכונים, או שנתמכר לטכנולוגיה שמשנה אותנו מבפנים.

ניר דוד , מנכ"ל בזק:  "בזק ממשיכה להוביל את ישראל בעולמות הבינה המלאכותית והחדשנות הדיגיטלית. דו"ח האינטרנט משקף את המגמות שאנו הראשונים לאמץ ולהוביל, מהאצת קצב האימוץ של כלי AI ועד לשינויים בהרגלי הגלישה והצריכה של הציבור. כבעלת תשתית התקשורת הגדולה בישראל, אנו לא רק מספקים את האינטרנט המהיר והאמין ביותר, אלא גם מציבים זרקור על ההשפעות החברתיות והעסקיות של הטכנולוגיות החדשות, כדי להבטיח שהציבור והמשק הישראלי ייהנו מהיתרונות ויהיו ערוכים לאתגרים."

טלי פולג, סמנכ”לית שיווק בזק: "דו"ח האינטרנט של בזק לשנת 2025 משרטט רגע מכריע בהתפתחות הדיגיטלית של ישראל: בתוך שלוש שנים בלבד, הבינה המלאכותית הפכה מכלי ניסיוני למלווה אישי של כמעט כל ישראלי, ומשפיע על החלטות משמעותיות בתחומים מגוונים כדוגמת בריאות, קריירה, כסף ואפילו הורות. הנתונים מראים שהישראלים סומכים על ה-AI לא פעם יותר מאשר על משפחה, חברים ואנשי מקצוע, ומתקשים לזהות מה נוצר על ידי אדם ומה על ידי מכונה. כחברת התקשורת המובילה בישראל, האחריות שלנו היא לא רק לספק את איכות האינטרנט הטובה ביותר, אלא גם להפנות זרקור על ההשפעה של הבינה המלאכותית על החברה בישראל ועל בני הנוער בפרט".