
האם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
הכנסה אוניברסלית היא רעיון ותיק שקיבל תאוצה חדשה בעידן ה-AI; מאסק ואלטמן כבר תומכים ואפילו מעורבים בפיילוטים ובמחקרים; איפה כבר ניסו ליישם והאם זה חזון שיכול להצליח ולהחליף את המשרות שהתרגלנו אליהן?
כמעט בכל נושא שיש עליו דיון ציבורי, כנראה שאת ההתבטאויות הבוטות ביותר נשמע תמיד מפיו של אילון מאסק. האיש העשיר בעולם אמר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הכנסה אוניברסלית היא בלתי נמנעת והיא תיתן ביטחון בסיסי לאנשים גם אם “בתרחיש חיובי, כנראה שלאף אחד מאיתנו לא תהיה עבודה.” מדי פעם, אנשי עסקים בולטים, חוקרים ופוליטיקאים נהנים להעלות מחדש את הרעיון של הכנסה אוניברסלית. רעיון לפי כל אדם, בלי קשר לעבודה שהוא מחזיק בה, לרקע שלו והפרנסה שלו יזכה למשכורת בסיסית מידי המדינה.
הרעיון הוא לייצר רשת ביטחון בסיסית לכל תושב, ולשם ההמחשה, מדובר כעת על קצבה כלשהי שתינתן על בסיס תשואת ה-S&P, למשל. אמנם הרעיון הולך וצובר נפח בשיח הציבורי, כשאנחנו בתחילת עידן ה-AI אבל לא מדובר ברעיון חדש. כבר בראשית המאה ה-19, הציע ההוגה האמריקני תומס פיין, להעניק לכל אדם תמיכה כלכלית שתאפשר קיום מינימלי, אבל זה היה עיקרון ראשוני בלבד. עם השנים אימצו את הרעיון פילוסופים וכלכלנים לרבות פיליפ ואן פארייס וקרל ווידרקוויסט, שהציגו את ההכנסה הבסיסית כמרכיב חשוב במערכת חברתית שמבקשת לאזן בין חופש אישי לבין ביטחון כלכלי. עד כה זה היה נושא תיאורטי בלבד, שלא עשה יותר מדי רעש או קיבל תשומת לב מיוחדת.
במקביל לעליית הבינה המלאכותית ולשינויים בשוק העבודה, הדיון עבר מהשוליים למרכז. עוד לא ניתן להגיד בוודאות מה יהיה היקף הפגיעה בשוק התעסוקה אבל המגמה ברורה, ובענפים מסוימים הלחץ על עובדים כבר ניכר. בחודשים האחרונים אפשר לראות שחברות טכנולוגיה גדולות מתחילות לפטר עוד ועוד עובדים ולייחס חלק מהפיטורים לשילוב גובר של AI בתהליכי העבודה.
אמנם לא תמיד מדובר בהסבר יחיד, אבל נראה שהטכנולוגיה הופכת לגורם שמאפשר לצמצם מערכים שלמים. אמזון פיטרה כמה אלפי עובדים וההסבר הרשמי היה החלפתם ב-AI, למרות ש-"ריככה" את הנושא בשורה של הודעות מקדימות שעסקו באופן שבו ה-AI ישפר את הפריון אך לא בהכרח יוביל לקיצוצי כח אדם מרחיקי לכת. מיקרוסופט דיווחה על קיצוצים בחלק מצוותי התמיכה והפיתוח וטענה שהאינטגרציה של מערכות AI מאפשרת אוטומציה של משימות שבעבר דרשו כוח אדם רחב. מטא פעלה באופן דומה והבהירה שהשימוש בכלים מתקדמים לייעול קוד ולתמיכה אוטומטית מאפשר תפעול רזה יותר.
- המדינה רוצה לפטר 20 אלף עובדים - מה הם יקבלו בפיטורים?
- עידן ה-AI: האם כולנו נקבל "הכנסה בסיסית" ונפסיק לעבוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם גוגל ביצעה גל פיטורים בתחומים כמו פרסום ושירות לקוחות והציגה את יכולות ה-AI כרכיב שמחליף תהליכים ידניים. במקביל חברות מסורתיות יותר, כולל גופים פיננסיים וחברות תעשייה, החלו להטמיע מערכות שמפחיתות צורך בעבודה אנושית רפטטיבית. עם זאת, מוקדם לומר אם זהו שינוי מבני ארוך טווח או תהליך התאמה נקודתי. כך או כך, זוהי מגמה של מעבר לכלים אוטומטיים שמעמיקים את היעילות הארגונית ומציבים שאלות לגבי קצב ההעסקה והדרישה למקצועות מסוימים.
ולמרות הטענה הרווחת שחידושים טכנולוגיים תמיד מגדילים את הפריון ואת היכולת לייצר עושר, שוק העבודה משתנה במהירות ולא כולם נהנים מהקצב הזה. וכך, הכנסה אוניברסלית נשענת על הטענה שמדובר בכלי שמאפשר יציבות בסיסית בתקופה שבה אי ודאות תעסוקתית אינה תופעה שולית.
בכללי ישנה התייחסות לשני סוגים שונים של הכנסה אוניברסלית: UBI (Universal Basic Income) שהיא הכנסה בסיסית לכלל האזרחים ללא תנאים. ו-GBI (Guaranteed Basic Income) שהיא הכנסה בסיסית לקבוצות מסוימות או באזורים מוגדרים.
- השאלה שמכשילה מועמדים בראיונות עבודה, והפורמט בן 3 חלקים שמסדר תשובה מדויקת
- שלושה סימנים בראיונות עבודה שידליקו למעסיק הפוטנציאלי נורה אדומה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- סוף עידן ה-9:00 עד 17:00: המהפכה הא-סינכרונית שמשנה את שוק...

תמיכה גלויה מצד טכנולוגים ויזמים מעצימה את הדיון הציבורי
זן הדוברים שהצטרפו לתומכי הרעיון בשנים האחרונות כולל יזמים בולטים מעולמות הטכנולוגיה. סם אלטמן התייחס לחשש מאובדן משרות והסביר כי הטכנולוגיה יוצרת עושר שמאפשר לראשונה לבחון הכנסה בסיסית רחבה. אלטמן ציין שהוא הופתע מדלילות המידע הקיים על השפעותיה של הכנסה מובטחת, ובהתאם, הצביע על הצורך בניסויים רחבי היקף כדי להבין מה באמת מתרחש כשהמדינה מעניקה סכום קבוע ללא תנאים.
אילון מאסק אף הציג מושג חדש יחסית והוא הכנסה אוניברסלית גבוהה, צורה רחבה של תמיכה שיכולה להתאפשר כאשר הייצור הופך זול בהרבה בזכות טכנולוגיות מתקדמות. הדברים שמתקבלים בהקשבה רבה, בעיקר כשהם מגיעים מדמויות שמעצבות את הכלכלה הטכנולוגית של השנים האחרונות.
איפה כבר היה פיילוט של הכנסה אוניברסלית?
הניסויים במדינות שונות כבר אינם מהלך סמלי בלבד. הם מספקים תמונת מצב אמפירית שנועדה לבדוק איך אנשים מתנהגים כשהם מקבלים סכום קבוע בלי מבחני זכאות. אם כי מדובר במתווים שונים, יש דפוסים שחוזרים על עצמם.
בקניה מתרחש הניסוי הגדול בעולם שמובילה העמותה GiveDirectly. אלפי תושבים בכפרים נבחרים מקבלים הכנסה בסיסית מובטחת לתקופה של 12 שנים. לאחר שנתיים נמצא שלא נרשמה ירידה בעבודה ולא נצפתה עלייה בצריכת אלכוהול. להפך. חלק מהמשתתפים הגדילו השקעות ופתחו יוזמות מקומיות. מענק חד פעמי הוביל להשקעות גדולות, ואילו הבטחה להכנסה ארוכת טווח יצרה יציבות ותכנון לעתיד.
בגרמניה מתקיים מחקר של המכון הגרמני למחקר כלכלי DIW Berlin. אשר בו משתתפים 122 איש שקיבלו במשך שלוש שנים הכנסה חודשית של 1,200 יורו, בהשוואה לקבוצת ביקורת גדולה. מהניסוי הזה עלה כי נרשם שיפור בתחושת הביטחון הכלכלי וברווחה הנפשית. חלק מהמשתתפים דיווחו כי הם יכולים לראשונה לתכנן קדימה בלי רמה גבוהה של מתח כלכלי והחוקרים מדגישים שהדיון עבר מאידיאולוגיה לנתונים.
בארצות הברית נערך ניסוי סטוקטון SEED שבו 125 תושבים קיבלו 500 דולר מדי חודש במשך שנתיים. התוצאות הציגו ירידה בלחץ הכלכלי ושיפור ביציבות התעסוקתית וברווחה הנפשית. הצלחת הניסוי הובילה להתארגנות של ראשי ערים תחת השם Mayors for a Guaranteed Income ולהקמה של תוכניות נוספות בערים רבות.
לצד זאת מתקיים בארצות הברית מחקר רחב, במימון סם אלטמן, שבוחן השפעות של תוספת הכנסה על תעסוקה, בריאות ויכולת לעבור דירה. חלק מהמשתתפים עבדו מעט פחות אבל השתמשו בזמן הפנוי ליצירתיות או לפעילות פנאי. נרשמו שיפורים בבריאות וברמת ההתמודדות עם מצבי חיים מאתגרים.

אחד המחוזות באילינוי מפעיל תוכנית שמעניקה 500 דולר לחודש לאלפי תושבים מאז 2022. התוכנית הוארכה עד 2026 בעקבות נתונים המעידים על שיפור בולט ביציבות הכלכלית של משפחות. התוכנית אף הוגדרה הצלחה היסטורית.
בניו יורק מתקיים פיילוט במימון קוינבייס. 160 משתתפים בעלי הכנסות נמוכות קיבלו 12 אלף דולר בקריפטו. חלק כסכום חד פעמי וחלק כתשלום חודשי. התוצאות הראשוניות מצביעות על רשת ביטחון שמאפשרת לאוכלוסיות מוחלשות לנהל תקציב בצורה מסודרת יותר, תוך שימוש בטכנולוגיה חדשה להעברת כספים.
וכך, הניסויים חושפים תבנית די ברורה. אין ירידה משמעותית במוטיבציה לעבוד. החשש שאנשים יפסיקו לעבוד כמעט לא התממש. במקביל, תועדה השפעה חיובית על הבריאות הנפשית לאור ירידה בלחץ הכלכלי ותחושת יציבות. חלק מהמשתתפים אף מינפו את ההשקעות ועסקו ביזמות אישית. מענקים ארוכי טווח או חד פעמיים תומכים בבניית תשתית כלכלית בסיסית שמאפשרת לאנשים לתכנן מהלכים משמעותיים.
בכל מקרה, התוכניות שהצליחו הובילו להרחבות נוספות. וכך, ערים ברחבי ארצות הברית מאמצות פיילוטים משלהן והדיון באירופה מקבל עומק חדש. אמנם לא מדובר בהכנסה אוניברסלית מלאה, אבל אפשר כבר לדבר על מגמה שמתרחבת, ועל הרחבת הדיון מהתיאוריה לפרקטיקה.
- 3.אנונימי 07/12/2025 15:05הגב לתגובה זומה קורה כשהוא נתקל בציבור משמעותי שהאידאולוגיה שלו היא פרו ורבו.ואני לא מתכוון לחרדים בלבד. יש זרמים כאלו גם באיסלאם וגם בנצרות.יכול להיות שמבחינת טכנולוגיה כבר לא צריך ידיים עובדות. אבל גידול אוכלוסיה אקספוננציאלי סופו לקרוס.
- אנונימי 07/12/2025 16:08הגב לתגובה זוזה יהיה בתוספת לשכר. לא פרט לכך זה לאנשים בוגרים. הם יצטרכו לדעת לנהל את עצמם כלכלית. וזה נועד בדיוק בכדי שלא יהיו עניים....
- 2.קומבינטור 06/12/2025 15:50הגב לתגובה זושלפני שיעצבו את חייהם של אחרים שיתחילו לשלם מיסים כנדרש
- 1.חן אהרון 04/12/2025 21:15הגב לתגובה זויש גם מיזם שנקרא Gooddollar שמבוסס הרעיון הזה והוא כבר מחלק כיום לכל נרשם מעט מאוד מטבעות קריפטו על בסיס יומי