בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל". 

 החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.

מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה". 

מה קרה בפועל?

חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט. 

 התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.

• בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו
• בנק אוף אמריקה: "צפויה צמיחה חזקה בישראל ביחס לעולם; האינפלציה תהיה 2.9%"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?

נתחיל בשאלה האם היתה פגיעה ביכולת הממשלה לממן את עצמה? מסתבר שממש לא. גיוסי המיסים שברו שיאים: ב-2024 הם עלו ב-8% לעומת 2023 וב-2025 הצפי המעודכן הוא לעלייה נוספת של 6%.

ומה בנוגע לגיוס חוב? מסתבר שלמדינה לא היתה שום בעיה לגייס אג"ח ממשקיעים זרים. בפברואר השנה, למשל, היה ביקוש עצום להנפקת האג"ח של מדינת ישראל בחו"ל. בהנפקה השתתפו כ-300 גופי השקעה בינלאומיים מ-30 מדינות שונות והביקוש היה גבוה פי 4.6 מההיצע והגיע ל-23 מיליארדי דולרים!!! 

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מאז אותו נייר עמדה מינואר 2023, גויסו במצטבר מעל 130 מיליארדי ₪ באג"ח ממשלתיות שהונפקו בארץ למשקיעים ישראליים או בחו"ל למשקיעים זרים, שיא של כל הזמנים עבור תקופה כה קצרה.

האם היתה ירידה בהיקף ההשקעות הזרות? עסקת וויז וכעת סייברארק שברו לחלוטין את הקונספט של הכלכלנים הבכירים. שנת 2024 היתה טובה בהרבה מ-2023. למעשה, הירידה בגיוסים להייטק ב-2023 קרתה בכלל בגלל ירידה בהשקעות בהייטק בכל העולם (הראיתי על כך גרפים וקורלציות בטור אחר שלי) ושנת 2025 מתגלה כשנה הטובה אי פעם בהשקעות בהייטק הישראלי, זאת על אף שרבים חושבים שההפיכה המשפטית נמשכת במלוא עוזה.

האם חברות הייטק העתיקו את מרכזיהן מישראל? לא רק שזה לא קרה אלא שהן ממשיכות לבנות פה מרכזים חדשים. אמנם לא בקצבים של השנים המטורפות של 2021 ו-2022 שהיה בהן הייפ כלל עולמי (הייפ שלאחריו היתה קריסה בגיוסי הייטק בכל העולם) אך בהחלט בקצבים מרשימים. בשנים 2023-2024 נפתחו נטו, בניכוי מרכזים שנסגרו, 37 מרכזי פיתוח זרים חדשים, משמע תוך שנתיים גידול של כמעט 10% במספר מרכזי הפיתוח הזרים בישראל.

כמה הפסיד מי שהקשיב להם?

מסתבר שקבוצת 270 הכלכלנים הבכירים צדקה בדיאגנוזה אך טעתה לחלוטין בפרוגנוזה. ההוכחה הניצחת לכך היא בורסת ת"א. במובנים רבים מדד ת"א 125 הוא המייצג הטוב ביותר של מצב המשק והאינדיקטור המעניין ביותר, כי הוא נוגע לחסכונות הציבור. מדדי בורסת ת"א מאגדים את התוצאה של כלל החשיבה וסך ההחלטות של אינספור משקיעים מתוחכמים שרבים מהם עושים ניתוחים תדירים של מצב המשק ושמים שם את מיטב כספם וכספי לקוחותיהם.

מסתבר שמדדי הבורסה מראים לנו חד משמעית שהמשק הישראלי לא רק חי ובועט, על אף הפחדים והחששות מהפיכה משפטית, אלא שהמשק מגלה עוצמות יוצאות דופן.

בסוף ינואר 2023, במקביל לפרסום נייר העמדה של הכלכלנים הבכירים, עמד מדד ת"א 125 על 1,807 נקודות. בדיוק שנתיים וחצי אחרי הוא עומד על 3,080 נקודות. מי שהקשיב לכלכלנים מהאקדמיה, נבהל והוציא את כספו מהבורסה באותה עת, הפסיד עלייה של 70%!!! משמע, תוך שנתיים וחצי מדדי בורסת ת"א הניבו תשואה פנטסטית של 70%, מהלך שהתרחש בפעם האחרונה לפני 15 שנה.

איך הכלכלנים הבכירים טעו עד כדי כך?

רוב מה שקרה בבורסה אינו קשור להפיכה המשפטית. מבחינה גיאו-אסטרטגית ישראל יצאה ממצב בו היתה במשך תקופה ארוכה מאד מאוימת איומים משמעותיים ביותר למצב הנוכחי בו היא המאיימת וכל הכוחות העוינים מסביבה מובסים או חוששים מאד ונרתעים ממנה.

ספציפית מדובר על 4 הישגים אסטרטגיים עצומים:

• איראן מובסת ומלקקת את פצעיה. תוכנית הגרעין שלה נסוגה מספר שנים לאחור וחוסל דור שלם של מדעני גרעין שהיה מאפשר את חידוש התוכנית

• חיזבאללה מובס והרוס והוקמה בלבנון ממשלה המתנגדת לו

• הציר השיעי בסוריה מחוסל

• חמאס הצבאי הרוס

כל מי שעיניו בראשו מבין את השינוי הדרמטי שהתרחש במרחב ואת הפיכתה של ישראל למעצמה האזורית מספר אחת.

ההפיכה המשפטית שלא התממשה

לדעת משפטנים מסוימים, המעזים לומר זאת רק בחדרי חדרים, ההצלחות של לוין ורוטמן הן מינוריות, אם בכלל. יתירה מזו, בג"ץ הוא המנצח הגדול ולדעתם הוא ימשיך לנצח. מנהלי השקעות שהאמינו ומאמינים שההפיכה המשפטית לא מתקדמת לשום מקום, ולא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית הם, מן הסתם המשיכו או חזרו להשקיע את כספם של לקוחותיהם בבורסה בת"א.

עולם של אינטרסים קרים בלבד. יש הפיכה משפטית או אין הפיכה משפטית, על אף הסיפורים במדיה וכותרות העיתונים האמת היא שזה מעניין את הזרים כקליפת השום. זה עולם של אינטרסים קרים בלבד. הדוגמאות המובהקות ביותר לכך באות מהתעשיות הביטחוניות וקשורות למשהו כבד משקל אף יותר מההפיכה המשפטית – טענות אירופאיות למעשי זוועה ישראליים בעזה ולפיכך קריאות להחרים רכישות של נשק התקפי ישראלי. ספרד הגדילה לעשות והקפיאה עיסקה לרכישת טילי ספייק מרפאל (שום הודעה רשמית לא נמסרה לחברה), אך יתר מדינות אירופה רוכשות מהתעשיות הביטחוניות בישראל בהיקפים כמותם לא נראו מעולם.

חברות הדירוג לא באמת מעניינות אף אחד

הכלכלנים הבכירים הזהירו מפני הורדת הדירוג של ישראל. זו אכן קרתה אך לא מהסיבות שהם ציינו אלא כתוצאה מהמלחמה והבור התקציבי הענק שנפער בעקבותיה. בישראל המדיה הכלכלית הפכה את חברות הדירוג למעין שופטות של מצב המשק הישראלי - הן הביאו אותן כמעט למעמד קדושה. אלא שעוד קדושות כאלו ואבדנו. ההבנה של חברות הדירוג את הנעשה במשק הישראלי בפרט כמו גם במקומות רבים אחרים בעולם, אינה מיוחדת ואינה יוצאת דופן. עובדתית אף אחד בעולם ההשקעות הבינלאומי לא ממתין לפסק הדין שלהן. כתבתי על כך בהרחבה בטור אחר שלי.

לכלכלה הישראלית מאפיינים ייחודיים

הכלכלה הישראלית היא מיוחדת ובעלת פוטנציאל ענק שמתממש מול עינינו. מאז תחילת המאה יש בה מאפיינים ששונים, אם במעט ואם בהרבה, מכלכלות מפותחות אחרות. יש 5 פקטורים שייחודיים לה:

ההייטק - אין צורך להוסיף

היזמות - סקרים שונים הראו שהתרבות היזמית בישראל היא השנייה בעוצמתה בעולם (דרום קוריאה במקום הראשון)

קשרים בינלאומיים - כאן יש צורך בהסבר: ישראל ייחודית בכך שהיא מורכבת ממהגרים (עולים חדשים, בשפתנו) שהגיעו מיותר מ-100 מדינות ולרובם קשרים משפחתיים והבנה תרבותית של רבות ממדינות העולם. זהו פקטור מיוחד מאד שמשפר את היכולות של הסחר הבינלאומי ושל משיכת השקעות לישראל

דמוגרפיה - הגיל החציוני בישראל הוא 30 לעומת גיל חציוני של 42 ב-OECD. אוכלוסיה צעירה צורכת יותר מאוכלוסייה מבוגרת כי היא בשלבים של הקמת משפחות, נוטה לעבוד יותר קשה ויוזמת יותר פתיחת עסקים מאוכלוסייה מבוגרת. מכיוון ש-50% מהתוצר של ישראל מבוסס על צריכה, מדובר בהסבר חזק לצמיחת המשק ביחס למדינות מפותחות (ומזדקנות) אחרות

החוסן הנפשי של תושבי המדינה - אין צורך להרחיב.

על אלו יש להוסיף שני פקטורים כבדי משקל, שטובי הכלכלנים נוטים להתעלם מהם: "אפקט העושר" ותופעת ה"ספיל-אובר":

אפקט העושר משפיע חזק על הצריכה. ככל שאוכלוסייה מרגישה עשירה יותר כך היא צורכת יותר. הישראלים מרגישים כיום הרבה יותר עשירים מבעבר - את זה טוען מחקר של UBS שהוא אחד הבנקים הגדולים בעולם. לפי מחקר גלובלי שערכו, תושבי ישראל התעשרו במונחים כספיים דולריים בין השנים 2010 ל-2023 יותר מאשר תושבי 98% ממדינות העולם (ישראל במקום הרביעי אחרי קזחסטן, סין וקטאר).

תופעת הספיל-אובר גורמת לענפי ההייטק "לשפוך" חלק מהכספים העצומים שזורמים אליהם לענפי משק אחרים, בעיקר כאלו שניתן להגדיר אותם כ"תומכי הייטק" אך גם לענפים מפתיעים החל ממסעדות, דרך מופעי בידור ועד יבואני אופניים ומאמני כושר.

ומה לגבי העתיד? ב-2026 תהיינה בחירות. נקווה מאד שהממשלה הבאה שתקום (כל ממשלה) תנהג באחריות יתירה בנושא הכה רגיש הזה.

לסיום, בנימה אישית: חלק ניכר מהחיזוי הנוגע לעוצמת המשק הישראלי ויכולתו לנצח קיימים בספר "ישראל סיפור הצלחה" אותו כתבתי עוד ב-2016 יחד עם נגה קינן יו"ר פורום CFO. לאחר מלחמה בת כמעט שנתיים בשבע זירות, עליי להודות שהמשק הישראלי הצליח להפתיע אפילו אותנו.

ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"