השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko
קרנות נאמנות

קרנות נאמנות 80/20 - המנצחות והמאכזבות

מהן קרנות 80/20, למה הן פופולאריות מאוד? וגם -  הראל הייתה עם הבצועים הטובים ביותר בקרנות המנייתיות, האם היא הצליחה לשחזר את ההישג בקרנות המעורבות? התוצאות מפתיעות

גיא טל | (2)


זהו הסיכום השלישי והאחרון לרבעון השני של שנת 2025, והפעם נתמקד בקרנות המעורבות של מניות ואג"ח בקטגוריות הפופולריות 80/20 (עד 20% מניות) ו85/15 (עד 15% מניות). קטגוריות אלו, בעיקר הראשונה, זוכות לעניין רב בקרב המשקיעים בתל אביב, ונחשבות לפופולריות במיוחד כי הן מאפשרות לקחת סיכונים מוגבלים כשרוב התיק באג"ח. התמהיל הזה היה מאוד בולט בעשורים האחרונים, אם כי יש נטייה להגדיל את הרכיב המנייתי בתיק. במסלולים כלליים בקרנות השתלמות וגמל, הרכיב המנייתי עלה לכ-40%, ונראה שהגיע הזמן שגם בקרנות נאמנות יצאו יותר במסלולים של 60/40 שהוא אגב גם המסלול הפופולארי בעולם (כשבארה"ב כבר מדברים על 50% מניות ויותר). 

 

לכתבות קודמות בסדרה:

>>> מי המנצחת בקרנות נאמנות המנייתיות?

>>> כשהבורסה לוהטת: איך הקרנות המעורבות ניווטו בין מניות לאג"ח וכמה הרווחתם ברבעון השני?

בשבועות קודמים בחנו את הקטגוריות המנייתיות המרכזיות ואת הקרנות המעורבות עם חשיפה של עד 30% ועד 25% למניות. לפני שנצלול לפרטי הקרנות, נזכיר בקצרה את ביצועי שוק ההון ברבעון השני ובמחצית הראשונה של השנה, כפי שפורסם בכתבה הקודמת:

שוק המניות המקומי הציג ביצועים מרשימים במיוחד: מדד ת"א 35 זינק ב-22.3% ומדד ת"א 125 עלה ב-23.55% במחצית הראשונה של השנה. נתונים אלו מציבים את הבורסה המקומית כמובילה עולמית בתשואות.

שוק אגרות החוב רשם גם הוא תשואות נאות יחסית, אם כי לא ברמות המרשימות של שוק המניות. באופן כללי, כל אפיקי ההשקעה הציגו עליות בתקופה זו. אגרות החוב הממשלתיות הציגו רבעון שני טוב יותר מהקונצרניות, אך הפער לא היה משמעותי.

  • מדד תל בונד צמודות הניב 3.55% מתחילת השנה ו-1.15% ברבעון השני.

  • מדד תל בונד שקלי הציג תשואה כמעט זהה מתחילת השנה – 3.6% ועלייה של 2.7% ברבעון השני.

  • תל גוב צמודות עם 2.4% מתחילת השנה, אך זינוק של 2.7% ברבעון השני.

  • תל גוב שקלי רשם את התשואות הטובות ביותר באג"ח: 4.14% מתחילת השנה ו-3.11% ברבעון השני.

כיצד ביצועי השוק באו לידי ביטוי בקרנות המעורבות? בדקנו כרגיל אילו קרנות בלטו לטובה או לרעה בקטגוריות הללו. הצגנו את 3 הקרנות המובילות וה-3 החלשות ביותר ברבעון השני, ובנוסף, את המובילות והחלשות ביותר מתחילת השנה ועד למועד כתיבת שורות אלו.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"


אג"ח כללי בארץ – עד 20% מניות

קטגוריה זו כוללת 54 קרנות פעילות, אשר הניבו תשואה ממוצעת (לא משוקללת) של 6.68% מתחילת השנה. דמי הניהול בהן נעים בין 0.49% ל-1.69%. זוהי קטגוריה המעוררת עניין רב, וכוללת כמה מהקרנות הגדולות בישראל – 6 קרנות מנהלות מעל מיליארד שקל ו-8 נוספות עם למעלה מחצי מיליארד שקל. עם זאת, חשוב לציין שהקרנות הגדולות ביותר אינן בהכרח אלו הבולטות ביותר בביצועים, לטוב או לרע.

טווח התשואות ברבעון השני נע בין 7.28% (הקרן הטובה ביותר) ל-3.34% (הקרן הגרועה ביותר). מתחילת השנה, טווח התשואות נע בין 9.09% ל-3.26%. במבט לטווח של שלוש שנים, התשואות נעות בין 31.39% (לקרן של ב. אלטרנטיב) ל-8.48% (לאחת מהקרנות של הראל). סך הכל, 47 קרנות פעלו באופן עקבי לאורך כל שלוש השנים הללו.


איילים תיק אג"ח בולטת במיוחד בקטגוריה זו, בדומה לקטגוריה של עד 30% מניות. היא מובילה הן ברבעון והן מתחילת השנה, עם פער משמעותי ברבעון השני. ההצלחה של איילים נבעה מהחלטות השקעה מוצלחות: השקעה של 34% מנכסי הקרן באגרות חוב ממשלתיות. בעוד שהנטייה בקרנות אג"ח כלליות היא להשקיע יותר באג"ח קונצרניות, הנתונים ברבעון האחרון הראו שהשקעה באג"ח ממשלתיות הייתה משתלמת יותר. גורם נוסף שתרם להצלחה, לפי הדו"ח האחרון, הוא החזקתה המנייתית הגדולה ביותר של הקרן, אשר הייתה בקרן סל העוקבת אחר מדד מניות הביטוח בתל אביב – אחד האפיקים הרווחיים ביותר ברבעון האחרון. החלטות השקעה מסוג זה, גם אם נראות קטנות, מצטברות בסופו של דבר ומבדילות בין מנהלים מצליחים לפחות מוצלחים. היכולת לשמור על עקביות ולפגוע באפיק או בהשקעה הנכונה לאורך זמן היא מפתח לייצור תשואה עודפת.

מנגד, נציין לרעה את קרן הראל תיק אג"ח + 20%, הנמצאת באופן עקבי במקום האחרון. הקרן גובה דמי ניהול גבוהים מאד לקטגוריה של 1.69%, למרות ביצועים חלשים ועקביים – היא מדורגת אחרונה בטווח של 3 שנים ומתחילת השנה, וכמעט אחרונה ברבעון השני. למרות דמי הניהול המופקעים והביצועים המפוקפקים, הקרן עדיין מנהלת קרוב ל-95 מיליון שקל.



אג"ח כללי – עד 15% מניות

זוהי קטגוריה קטנה יותר אך עדיין משמעותית, ובה 37 קרנות. כמה מהן מנהלות מאות מיליוני שקלים (אך אף אחת לא עולה על מיליארד שקל). דמי הניהול בקטגוריה זו נעים בין 0.28% ל-0.93%. טווח התשואות מתחילת השנה נע בין 7.73% ל-2.78%, וברבעון השני בין 5.32% ל-1.66%.


בניגוד לקטגוריה הקודמת, בטבלה זו אין קרן אחת שבולטת לטובה באופן עקבי על פני האחרות, לא השנה הנוכחית ולא בטווח הארוך. הקרן היחידה המפגינה ביצועים עקביים יחסית היא זו של תמיר פישמן, עם תוצאות טובות הן ברבעון והן מתחילת השנה, והיא גם מדורגת שלישית בטווח של 3 שנים.

בצד השני, השם הראל חוזר שוב. בעוד שלפני שבועיים שיבחנו את הראל על תוצאותיה המצוינות בקרנות המנייתיות, בקרנות המעורבות, ובמיוחד בשתי הקטגוריות שנסקרו השבוע, התוצאות הפוכות. הראל מופיעה בין 3 האחרונות לא פחות מ-5 פעמים (מתוך 6 אפשרויות) בקטגוריה של עד 15% מניות, ובקטגוריה הקודמת (עד 20%) היא מופיעה 3 פעמים נוספות.

במקרה זה, קרן הראל שנהב אג"ח, למרות דמי ניהול נמוכים מאוד (הנמוכים ביותר בקטגוריה), מדורגת במקום האחרון הן ברבעון והן מתחילת השנה. בטווח של שלוש שנים, היא גם הגרועה ביותר עם תשואה של 12.35% בלבד. לפי הדו"ח האחרון, רק 6.2% מנכסי הקרן מושקעים באג"ח ממשלתיות, ולקרן אין כלל אחזקה במניות, למרות שהיא שייכת לקטגוריה של עד 15% מניות. התוצאות, בהתאם, חלשות מאוד.

בדומה למה שראינו בשבוע שעבר, הקרנות העוקבות אחר תיק מספר 2 של הבנק הבינלאומי מציגות תוצאות חלשות מאוד, וכולן ממוקמות בחלק התחתון של הטבלה – הן מתחילת השנה, הן ברבעון והן בשלוש השנים האחרונות. נראה כי מעקב אחר תיק הבנק הבינלאומי לא היה רעיון מוצלח בתקופה האחרונה.


שנת 2025 היא ללא ספק שנה טובה מבחינות רבות בשוק ההון, ובכל זאת, להחלטות ההשקעה של מנהלי הקרנות יש מחיר ומשמעות, שבסופו של דבר באים לידי ביטוי בתשואות שאתם, המשקיעים, מקבלים.


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 21/07/2025 08:17
    הגב לתגובה זו
    לא מי שמנצח נישאר תמיד כזה שאל את וינגגורד
  • 1.
    לרון 21/07/2025 08:15
    הגב לתגובה זו
    ואכן דיווח עבר הוא עבר אולי תעבור לדיווח עתיד עם FOLLOW UP והקרנות שציינת נותרו עדיין משולבות ולא מעורבות למרות העקשנות
SP500
צילום: גיא טל

האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים

כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך

הדס ברטל |

בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות. 

התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות.  זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70. 

אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA  של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.

הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק  העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.

הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול. 


השקעה
צילום: George Drachas on Unsplash
קרנות נאמנות

רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר

על ההבדלים בין סוגי הקרנות הכספיות השונות, ועל המנצחות והמפסידות ברבעון השלישי ומתחילת השנה בקטגוריה שממשיכה לגדול בהתמדה

גיא טל |

הלהיט הגדול ביותר בשוק הקרנות הוא ללא ספק הקרנות הכספיות שגייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנים האחרונות, מאז שהריבית במשק עלתה לרמתה הנוכחית. חשוב לציין, עם זאת, שתחת השם "קרנות כספיות" ישנם מוצרים שונים לחלוטין. הקרנות הכספיות השקליות הן פשוט כלי השקעה נטול סיכון (כמעט) שמעניק פחות או יותר את ריבית השוק, בדרך כלל לפחות ברמות של פיקדון בנקאי, ולא פעם אף יותר, וזאת תוך כדי נזילות מרבית, כלומר ניתן למשוך את הכספים מדי יום, והכסף מגיע לחשבון תוך זמן קצר יחסית. זהו מוצר פשוט וקל להבנה שמאפשר גמישות בניהול הנזילות האישית, כך שמצד אחד כסף לא ישכב סתם כך בחשבון, ומצד שני הוא יהיה זמין לכיסוי כל צורך מיידי. לעניות דעתי זוהי הדרך הטובה ביותר לניהול עודפי מזומן שלא ידוע מתי נצטרך אותם, וכן להשקעה למי שלא רוצה לקחת שום סיכון. 

תחת הקטגוריה הזו ישנן כמה תתי קבוצות. יש קרנות שמסווגות ככספיות "ללא קונצרני", כלומר ללא השקעה באג"ח חברות שנחשב מסוכן יותר, וזאת על מנת להקטין את הסיכון עד כמה שניתן. הטרייד אוף הוא כמה עשיריות האחוז פחות בתשואה, שכן האגרות האגחיות נותנות תשואה מעט גבוהה יותר מהמקבילות הממשלתיות או מפקדונות בנקאיים. ישנן כעת שתי קרנות כאלה, והן כצפוי נמצאות בתחתית הרשימה מבחינת תשואות. לעניות דעתי מדובר ב"זהירות יתר", שכן הקרנות הרגילות הן בטוחות ברמה מספקת. 

ישנה גם "קרן מחלקת" אחת, כזו שמחלקת את הרווחים מדי חודש. זהו כלי מעניין עבור מי שרוצה להנות באופן שוטף מהרווחים, ותשואה שוטפת של כ-4% בשנה (כלומר כשליש אחוז בחודש) על הסכום שברשותו יכולה לספק לו הכנסה שמשמעותית לגביו.

כלי חדש שנוצר לאחרונה מזכיר יותר פקדון בנקאי. מדובר בכעין פקדון סגור לחודש אחד, שמאפשר את הוודאות של לדעת מראש מה תהיה התשואה המתקבלת בסוף החודש, להבדיל מקרן כספית רגילה שתלויה בביצועי השוק. הוודאות הזו מגיעה גם היא על חשבון תשואה נמוכה מעט יותר מהקרנות הרגילות, ובנוסף עם פחות נזילות. לא ניתן למשוך את הכספים מדי יום כמו בקרנות הרגילות אלא רק במועדים הקבועים מראש – כמו בפקדון בנקאי. ישנם כעת בשוק רק שתי קרנות כאלה, של מיטב ושל אלטושלר שחם.

מוצר אחר שנמצא תחת קטגוריה של "קרן כספית" אבל הוא מסוג אחר לחלוטין הוא כספית מט"חית. פה בעצם מדובר בהשקעה במטבע חוץ בתוספת ריבית מסוימת. שינוי שער החליפין מול השקל משפיע הרבה יותר על התשואה מאשר הריבית שמייצרת הקרן. כך הקרנות המט"חיות הדולריות יצאו הפסד של מעל 6% מתחילת השנה עקב היחלשות הדולר, בעוד קרנות היורו הניבו רווחים של כ-2% - 3% באותה תקופת זמן, בגלל שינוי שער החליפין מול האירו.