זהו הסיכום השלישי והאחרון לרבעון השני של שנת 2025, והפעם נתמקד בקרנות המעורבות של מניות ואג"ח בקטגוריות הפופולריות 80/20 (עד 20% מניות) ו85/15 (עד 15% מניות). קטגוריות אלו, בעיקר הראשונה, זוכות לעניין רב בקרב המשקיעים בתל אביב, ונחשבות לפופולריות במיוחד כי הן מאפשרות לקחת סיכונים מוגבלים כשרוב התיק באג"ח. התמהיל הזה היה מאוד בולט בעשורים האחרונים, אם כי יש נטייה להגדיל את הרכיב המנייתי בתיק. במסלולים כלליים בקרנות השתלמות וגמל, הרכיב המנייתי עלה לכ-40%, ונראה שהגיע הזמן שגם בקרנות נאמנות יצאו יותר במסלולים של 60/40 שהוא אגב גם המסלול הפופולארי בעולם (כשבארה"ב כבר מדברים על 50% מניות ויותר). 

לכתבות קודמות בסדרה:

>>> מי המנצחת בקרנות נאמנות המנייתיות?

>>> כשהבורסה לוהטת: איך הקרנות המעורבות ניווטו בין מניות לאג"ח וכמה הרווחתם ברבעון השני?

בשבועות קודמים בחנו את הקטגוריות המנייתיות המרכזיות ואת הקרנות המעורבות עם חשיפה של עד 30% ועד 25% למניות. לפני שנצלול לפרטי הקרנות, נזכיר בקצרה את ביצועי שוק ההון ברבעון השני ובמחצית הראשונה של השנה, כפי שפורסם בכתבה הקודמת:

שוק המניות המקומי הציג ביצועים מרשימים במיוחד: מדד ת"א 35 זינק ב-22.3% ומדד ת"א 125 עלה ב-23.55% במחצית הראשונה של השנה. נתונים אלו מציבים את הבורסה המקומית כמובילה עולמית בתשואות.

• כשהבורסה לוהטת: איך הקרנות המעורבות ניווטו בין מניות לאג"ח וכמה הרווחתם ברבעון השני?
• מי המנצחת בקרנות נאמנות המנייתיות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שוק אגרות החוב רשם גם הוא תשואות נאות יחסית, אם כי לא ברמות המרשימות של שוק המניות. באופן כללי, כל אפיקי ההשקעה הציגו עליות בתקופה זו. אגרות החוב הממשלתיות הציגו רבעון שני טוב יותר מהקונצרניות, אך הפער לא היה משמעותי.

• מדד תל בונד צמודות הניב 3.55% מתחילת השנה ו-1.15% ברבעון השני.

• מדד תל בונד שקלי הציג תשואה כמעט זהה מתחילת השנה – 3.6% ועלייה של 2.7% ברבעון השני.

• תל גוב צמודות עם 2.4% מתחילת השנה, אך זינוק של 2.7% ברבעון השני.

• תל גוב שקלי רשם את התשואות הטובות ביותר באג"ח: 4.14% מתחילת השנה ו-3.11% ברבעון השני.

כיצד ביצועי השוק באו לידי ביטוי בקרנות המעורבות? בדקנו כרגיל אילו קרנות בלטו לטובה או לרעה בקטגוריות הללו. הצגנו את 3 הקרנות המובילות וה-3 החלשות ביותר ברבעון השני, ובנוסף, את המובילות והחלשות ביותר מתחילת השנה ועד למועד כתיבת שורות אלו.

• קתי ווד משיקה קו חדש של קרנות נאמנות שמציעות רשת ביטחון למשקיעים
• מה הריבית שתקבלו בהשקעה סולידית לשנה?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אג"ח כללי בארץ – עד 20% מניות

קטגוריה זו כוללת 54 קרנות פעילות, אשר הניבו תשואה ממוצעת (לא משוקללת) של 6.68% מתחילת השנה. דמי הניהול בהן נעים בין 0.49% ל-1.69%. זוהי קטגוריה המעוררת עניין רב, וכוללת כמה מהקרנות הגדולות בישראל – 6 קרנות מנהלות מעל מיליארד שקל ו-8 נוספות עם למעלה מחצי מיליארד שקל. עם זאת, חשוב לציין שהקרנות הגדולות ביותר אינן בהכרח אלו הבולטות ביותר בביצועים, לטוב או לרע.

טווח התשואות ברבעון השני נע בין 7.28% (הקרן הטובה ביותר) ל-3.34% (הקרן הגרועה ביותר). מתחילת השנה, טווח התשואות נע בין 9.09% ל-3.26%. במבט לטווח של שלוש שנים, התשואות נעות בין 31.39% (לקרן של ב. אלטרנטיב) ל-8.48% (לאחת מהקרנות של הראל). סך הכל, 47 קרנות פעלו באופן עקבי לאורך כל שלוש השנים הללו.

איילים תיק אג"ח בולטת במיוחד בקטגוריה זו, בדומה לקטגוריה של עד 30% מניות. היא מובילה הן ברבעון והן מתחילת השנה, עם פער משמעותי ברבעון השני. ההצלחה של איילים נבעה מהחלטות השקעה מוצלחות: השקעה של 34% מנכסי הקרן באגרות חוב ממשלתיות. בעוד שהנטייה בקרנות אג"ח כלליות היא להשקיע יותר באג"ח קונצרניות, הנתונים ברבעון האחרון הראו שהשקעה באג"ח ממשלתיות הייתה משתלמת יותר. גורם נוסף שתרם להצלחה, לפי הדו"ח האחרון, הוא החזקתה המנייתית הגדולה ביותר של הקרן, אשר הייתה בקרן סל העוקבת אחר מדד מניות הביטוח בתל אביב – אחד האפיקים הרווחיים ביותר ברבעון האחרון. החלטות השקעה מסוג זה, גם אם נראות קטנות, מצטברות בסופו של דבר ומבדילות בין מנהלים מצליחים לפחות מוצלחים. היכולת לשמור על עקביות ולפגוע באפיק או בהשקעה הנכונה לאורך זמן היא מפתח לייצור תשואה עודפת.

מנגד, נציין לרעה את קרן הראל תיק אג"ח + 20%, הנמצאת באופן עקבי במקום האחרון. הקרן גובה דמי ניהול גבוהים מאד לקטגוריה של 1.69%, למרות ביצועים חלשים ועקביים – היא מדורגת אחרונה בטווח של 3 שנים ומתחילת השנה, וכמעט אחרונה ברבעון השני. למרות דמי הניהול המופקעים והביצועים המפוקפקים, הקרן עדיין מנהלת קרוב ל-95 מיליון שקל.

אג"ח כללי – עד 15% מניות

זוהי קטגוריה קטנה יותר אך עדיין משמעותית, ובה 37 קרנות. כמה מהן מנהלות מאות מיליוני שקלים (אך אף אחת לא עולה על מיליארד שקל). דמי הניהול בקטגוריה זו נעים בין 0.28% ל-0.93%. טווח התשואות מתחילת השנה נע בין 7.73% ל-2.78%, וברבעון השני בין 5.32% ל-1.66%.

בניגוד לקטגוריה הקודמת, בטבלה זו אין קרן אחת שבולטת לטובה באופן עקבי על פני האחרות, לא השנה הנוכחית ולא בטווח הארוך. הקרן היחידה המפגינה ביצועים עקביים יחסית היא זו של תמיר פישמן, עם תוצאות טובות הן ברבעון והן מתחילת השנה, והיא גם מדורגת שלישית בטווח של 3 שנים.

בצד השני, השם הראל חוזר שוב. בעוד שלפני שבועיים שיבחנו את הראל על תוצאותיה המצוינות בקרנות המנייתיות, בקרנות המעורבות, ובמיוחד בשתי הקטגוריות שנסקרו השבוע, התוצאות הפוכות. הראל מופיעה בין 3 האחרונות לא פחות מ-5 פעמים (מתוך 6 אפשרויות) בקטגוריה של עד 15% מניות, ובקטגוריה הקודמת (עד 20%) היא מופיעה 3 פעמים נוספות.

במקרה זה, קרן הראל שנהב אג"ח, למרות דמי ניהול נמוכים מאוד (הנמוכים ביותר בקטגוריה), מדורגת במקום האחרון הן ברבעון והן מתחילת השנה. בטווח של שלוש שנים, היא גם הגרועה ביותר עם תשואה של 12.35% בלבד. לפי הדו"ח האחרון, רק 6.2% מנכסי הקרן מושקעים באג"ח ממשלתיות, ולקרן אין כלל אחזקה במניות, למרות שהיא שייכת לקטגוריה של עד 15% מניות. התוצאות, בהתאם, חלשות מאוד.

בדומה למה שראינו בשבוע שעבר, הקרנות העוקבות אחר תיק מספר 2 של הבנק הבינלאומי מציגות תוצאות חלשות מאוד, וכולן ממוקמות בחלק התחתון של הטבלה – הן מתחילת השנה, הן ברבעון והן בשלוש השנים האחרונות. נראה כי מעקב אחר תיק הבנק הבינלאומי לא היה רעיון מוצלח בתקופה האחרונה.

שנת 2025 היא ללא ספק שנה טובה מבחינות רבות בשוק ההון, ובכל זאת, להחלטות ההשקעה של מנהלי הקרנות יש מחיר ומשמעות, שבסופו של דבר באים לידי ביטוי בתשואות שאתם, המשקיעים, מקבלים.