מכונית מעופפת (X)מכונית מעופפת (X)

לעבור באדום ולהישאר בחיים - המכונית המעופפת

החברה הישראלית שמתקדמת בפיתוח רכבמ מעופף, השחקניות המובילות בעולם ומתי נתחיל לראות רכבים מעופפים בשמיים?

עופר הבר | (5)
נושאים בכתבה רכבים מעופפים

מי מאתנו לא חלם במהלך נסיעה איטית בפקק, בזחילה ברמזור אדום, לפרוש כנפיים ולעוף. ובכן, החלום עומד להפוך למציאות.

תחום המכוניות המעופפות נמצא בתנופה משמעותית עם מספר חברות מובילות המשקיעות בפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך, הבולטות שבהן Joby Aviation האמריקאית,  הגרמנית Volocopter והסינית XPENG המפתחת רכב מעופף המשלב טכנולוגיית רחפנים. הסינים הכריזו על מכירה מסחרית כבר ב-2026 ושקדו לפתח אזורים בהם יותר השימוש ברכבים אלה. על אלה נרחיב בטור הבא).

הפעם בחרנו לעסוק ביזמים הקטנים שרעיונותיהם עדיין בשלב החלום, האחד אמריקאי והשני ישראלי.

״מרטי מקפליי״, דמות מהסרט ״חזרה לעתיד״ התעופף מ-1985 אל עבר העתיד ל-2015, ובאותה שנה, ארבעה יזמים אמריקאים החליטו להקים חברה לבניית מכונית מעופפת אמיתית. ג׳ים דוחובני ושלושת חבריו שהגדירם כגאונים טכניים, נפגשו בשנת 2015 בבית הקפה בפאלו אלטו וציירו את מכונית חלומותיהם על מפית בבית הקפה. הם הניחו כי יוכלו להעמיד אב טיפוס בתוך 6 חודשים, הנחה שהייתה אופטימית ביותר בהיותם חסרי ניסיון בתחום. 

הם הציבו 3 נתונים מפרטיים הכרחיים: זו צריכה להיות מכונית אמיתית היכולה לנסוע בנתיבי כביש סטנדרטיים ויכולה לחנות בחניית מכוניות סטנדרטית, ההמראה צריכה להיעשות אנכית ובנוסף קבעו כי המחיר חייב להיות שווה נפש ולא מיועד רק לאנשים עשירים.

ב-2019 לאחר הרחבת הצוות וגיוס הון נוסף, הטיסו מכונית בגודל מלא תוך הפגנת נסיעה, המראה אנכית ותנועה קדימה. טים דראפר המפורסם, שהיה גם ממשקיעיה של טסלה השקיע בחברה סכום נכבד שאיפשר המשך פיתוח.


היזמים רשמו פטנט על המצאתם וגייסו מתכננים ואת טובי המעצבים משבדיה שעסקו בעברם בעיצוב מכוניות בוגטי ויגואר, הם שנתנו למכונית המעופפת מראה ספורטיבי.


ב-2016 העמידו אב טיפוס ראשון לאחר ביצוע ניסויי מנהרת אויר וסימולציות והתקינו בה רוטורי הנעה (רוטר הוא החלק הנע במנוע חשמלי) בתהליך ייחודי. לאחר שהציגו יכולת ראשונית קיבלו מימון משקיעים שאפשר קפיצת מדרגה בהצגת נסיעה ומעוף.


הנסיעה הראשונה


בשנת 1921 העניקו לחברה את השם ALEF, כאות הראשונה בשפה הארמית, עברית, פרסית וערבית לסמל את מוצר החברה כמוביל וככזה שיכבוש את לב ההמונים. המכונית בידלה עצמה בכך שלא היו לה רוטורים נפתחים הצידה כמכוניות אחרות של המתחרים, אין לה כנפיים הנפרשות הצידה, עובדה המאפשרת לה המראה ללא מגבלות, גם בכבישים רגילים. המכונית תוכננה להיות חשמלית, אינה דורשת שדה תעופה או משטחי המראה ייחודיים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"



               המכונית של אלף - עיכובים בפיתוח


על פי דיווחי החברה, למכונית טווח נסיעה של 200 מייל, וטווח טיסה של 110 מייל, תא שני הנוסעים מגומבל (תמיכה צירית המאפשרת סיבוב של האובייקט ביחס לציר יחיד) ומאפשר טיסה רגועה, כשתא הנוסעים מיוצב. יש לה מצנח בליסטי לכלל המכונית והיא עומדת בכל דרישות הבטיחות הקרקעית ואווירית. על פניו מודל ראשון קיים, אך נראה כי הפיתוח לא הושלם.


כיום, על פי פרסומי החברה, מחיר מודל A הרבה מעל מחיר שווה לכל נפש ועומד על 300 אלף דולר, ומחיר מודל Z העתידי בעל טווח טיסה ונסיעה מוגדלים יירד בעתיד ל-35 אלף דולר בלבד. אשרי המאמין. 

למכונית שכבת רשת עליונה ליניקת אויר לשמונת הרוטורים שבתוך גופה. בתמונה הבאה (מ-2019) ניסוי מעוף ראשון.

 

את סרטון ניסוי המעוף הראשון ניתן לראות בסרטון: הנהג לא נראה נכנס או יוצא מהמכונית ויש להניח כי החברה נקטה בהטסה אוטונומית מטעמי בטיחות ובשלות.

גאווה ישראלית

בישראל מספר חברות שפועלות בתחום, חלקן בשלבים ראשוניים של רישום פטנטים ובניית אבי טיפוס. חברת קליין ויז׳ן פיתחה את מכונית הספורט הטסה באמצעות מדחף וכנפיים מתקפלות ואב טיפוס ביצע טיסה בשנת 2021 בין שני שדות תעופה במשך 35 דקות.  

רעיון דומה לרכב של חברת אלף האמריקאית, קדם לרכב האמריקאי והוצג לראשונה בתחילת שנות האלפיים על ידי ממציא ישראלי בשם ד״ר רפי יואלי. יואלי, מומחה לכלי טייס הגה רעיון של רכב אוטונומי שהרוטורים המניעים אותו חבויים בתוכו. יואלי עסק בפיתוח במשרדי החברה ביבנה. הוא רשם פטנט על טכנולוגיית להבים מתכווננים של הרוטורים היושבים בקידמת ואחורי המכונית. 

רכב זה שהינו ללא כנפיים או רוטורים בולטים ויכול להמריא מכביש רגיל, לדלג מעל מכשולים ומעל פקקים הינו רעיון שיש בו יתרונות רבים. ניסוי ראשון נערך ב-2020 במנחת מגידו בקורמורן שהיה דגם עם יכולת טיסה אוטונומית.


בסרטון הבא מוצג ניסוי ההטסה של הרכב המוטס אוטונומית:




ד״ר יואלי חלם על שותפות עם בואינג ומכירת כלי הטייס לפנטגון לצרכי חילוץ והצלה. לבסוף פרש לגמלאות והחברה בשמה החדש אורבן אירונאוטיקס ממשיכה להתקדם עם הפיתוח ברכב בשם סיטי-הוק. העיצוב השתנה, אך הרעיון בכללותו דומה והרכב בתכנונו החדש, גם הוא ללא כנפיים ועם רוטורים מוצנעים המספקים דחף ועילוי באמצעות מנוע של ״פרט אנד וויטני״.

  

הסיטי-הוק יוכל לנחות עם נוסעים על גגות גורדי שחקים במקביל לרכבי סיטי- הוק נוספים לאור דיוק הניהוג שלו כמו גם היעדר רוטורים חיצוניים המהווים סיכון ברכבים מעופפים מתחרים. הרכב מתוכנן לשאת 4 נוסעים ונהג מטיס. רכב ישראלי מעופף זה פוזל לכיוון המונית המעופפת של אובר וחברות נוספות ברחבי העולם.

רגולציה ובטיחות הינן אבני נגף לתעבורה מסוג זה שתקשה על בקרת הטיסה בערים ותערים קושי במימוש חלום טכנולוגי ההולך וקורם עור וגידים. 

האם מישראל, מחברת Urban Aeronautics תצא הבשורה בהתמודדות עם ענקים כמו טסלה, אובר וXPENG?


עופר הבר, מהנדס בכיר מומחה תעופה ועובד בואינג לשעבר. לטורים קודמים של הבר

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    תודה על הכתבה. מעניינת מאוד (ל"ת)
    אנונימי 20/07/2025 11:00
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    החיים 18/07/2025 17:49
    הגב לתגובה זו
    איזה כאוס יהיה בכל מקוםמה שאנכנו חוווים עכשיו בדו ממימדיהפך לסיוט תלת מיימדימקווה שלא יתממש בחיי
  • 3.
    אנונימי 18/07/2025 15:18
    הגב לתגובה זו
    ואף אחד לא יכול לעשות את זה יותר זול מהם
  • 2.
    יש חברה נוספת והיא ארצר .כמו גובי (ל"ת)
    איציק 18/07/2025 13:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 18/07/2025 12:55
    הגב לתגובה זו
    אנחנו ממש חיים בעתיד תודה רבה על הכתבה
התרסקות מטוס (צילום מסך)התרסקות מטוס (צילום מסך)

בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם 

עופר הבר |

הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.

הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.

מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.



המושבים הבטוחים יותר


היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם  Live Crash Test.