מכונית מעופפת (X)
מכונית מעופפת (X)

לעבור באדום ולהישאר בחיים - המכונית המעופפת

החברה הישראלית שמתקדמת בפיתוח רכבמ מעופף, השחקניות המובילות בעולם ומתי נתחיל לראות רכבים מעופפים בשמיים?

עופר הבר | (5)
נושאים בכתבה רכבים מעופפים

מי מאתנו לא חלם במהלך נסיעה איטית בפקק, בזחילה ברמזור אדום, לפרוש כנפיים ולעוף. ובכן, החלום עומד להפוך למציאות.

תחום המכוניות המעופפות נמצא בתנופה משמעותית עם מספר חברות מובילות המשקיעות בפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך, הבולטות שבהן Joby Aviation האמריקאית,  הגרמנית Volocopter והסינית XPENG המפתחת רכב מעופף המשלב טכנולוגיית רחפנים. הסינים הכריזו על מכירה מסחרית כבר ב-2026 ושקדו לפתח אזורים בהם יותר השימוש ברכבים אלה. על אלה נרחיב בטור הבא).

הפעם בחרנו לעסוק ביזמים הקטנים שרעיונותיהם עדיין בשלב החלום, האחד אמריקאי והשני ישראלי.

״מרטי מקפליי״, דמות מהסרט ״חזרה לעתיד״ התעופף מ-1985 אל עבר העתיד ל-2015, ובאותה שנה, ארבעה יזמים אמריקאים החליטו להקים חברה לבניית מכונית מעופפת אמיתית. ג׳ים דוחובני ושלושת חבריו שהגדירם כגאונים טכניים, נפגשו בשנת 2015 בבית הקפה בפאלו אלטו וציירו את מכונית חלומותיהם על מפית בבית הקפה. הם הניחו כי יוכלו להעמיד אב טיפוס בתוך 6 חודשים, הנחה שהייתה אופטימית ביותר בהיותם חסרי ניסיון בתחום. 

הם הציבו 3 נתונים מפרטיים הכרחיים: זו צריכה להיות מכונית אמיתית היכולה לנסוע בנתיבי כביש סטנדרטיים ויכולה לחנות בחניית מכוניות סטנדרטית, ההמראה צריכה להיעשות אנכית ובנוסף קבעו כי המחיר חייב להיות שווה נפש ולא מיועד רק לאנשים עשירים.

ב-2019 לאחר הרחבת הצוות וגיוס הון נוסף, הטיסו מכונית בגודל מלא תוך הפגנת נסיעה, המראה אנכית ותנועה קדימה. טים דראפר המפורסם, שהיה גם ממשקיעיה של טסלה השקיע בחברה סכום נכבד שאיפשר המשך פיתוח.


היזמים רשמו פטנט על המצאתם וגייסו מתכננים ואת טובי המעצבים משבדיה שעסקו בעברם בעיצוב מכוניות בוגטי ויגואר, הם שנתנו למכונית המעופפת מראה ספורטיבי.


ב-2016 העמידו אב טיפוס ראשון לאחר ביצוע ניסויי מנהרת אויר וסימולציות והתקינו בה רוטורי הנעה (רוטר הוא החלק הנע במנוע חשמלי) בתהליך ייחודי. לאחר שהציגו יכולת ראשונית קיבלו מימון משקיעים שאפשר קפיצת מדרגה בהצגת נסיעה ומעוף.


הנסיעה הראשונה


בשנת 1921 העניקו לחברה את השם ALEF, כאות הראשונה בשפה הארמית, עברית, פרסית וערבית לסמל את מוצר החברה כמוביל וככזה שיכבוש את לב ההמונים. המכונית בידלה עצמה בכך שלא היו לה רוטורים נפתחים הצידה כמכוניות אחרות של המתחרים, אין לה כנפיים הנפרשות הצידה, עובדה המאפשרת לה המראה ללא מגבלות, גם בכבישים רגילים. המכונית תוכננה להיות חשמלית, אינה דורשת שדה תעופה או משטחי המראה ייחודיים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"



               המכונית של אלף - עיכובים בפיתוח


על פי דיווחי החברה, למכונית טווח נסיעה של 200 מייל, וטווח טיסה של 110 מייל, תא שני הנוסעים מגומבל (תמיכה צירית המאפשרת סיבוב של האובייקט ביחס לציר יחיד) ומאפשר טיסה רגועה, כשתא הנוסעים מיוצב. יש לה מצנח בליסטי לכלל המכונית והיא עומדת בכל דרישות הבטיחות הקרקעית ואווירית. על פניו מודל ראשון קיים, אך נראה כי הפיתוח לא הושלם.


כיום, על פי פרסומי החברה, מחיר מודל A הרבה מעל מחיר שווה לכל נפש ועומד על 300 אלף דולר, ומחיר מודל Z העתידי בעל טווח טיסה ונסיעה מוגדלים יירד בעתיד ל-35 אלף דולר בלבד. אשרי המאמין. 

למכונית שכבת רשת עליונה ליניקת אויר לשמונת הרוטורים שבתוך גופה. בתמונה הבאה (מ-2019) ניסוי מעוף ראשון.

 

את סרטון ניסוי המעוף הראשון ניתן לראות בסרטון: הנהג לא נראה נכנס או יוצא מהמכונית ויש להניח כי החברה נקטה בהטסה אוטונומית מטעמי בטיחות ובשלות.

גאווה ישראלית

בישראל מספר חברות שפועלות בתחום, חלקן בשלבים ראשוניים של רישום פטנטים ובניית אבי טיפוס. חברת קליין ויז׳ן פיתחה את מכונית הספורט הטסה באמצעות מדחף וכנפיים מתקפלות ואב טיפוס ביצע טיסה בשנת 2021 בין שני שדות תעופה במשך 35 דקות.  

רעיון דומה לרכב של חברת אלף האמריקאית, קדם לרכב האמריקאי והוצג לראשונה בתחילת שנות האלפיים על ידי ממציא ישראלי בשם ד״ר רפי יואלי. יואלי, מומחה לכלי טייס הגה רעיון של רכב אוטונומי שהרוטורים המניעים אותו חבויים בתוכו. יואלי עסק בפיתוח במשרדי החברה ביבנה. הוא רשם פטנט על טכנולוגיית להבים מתכווננים של הרוטורים היושבים בקידמת ואחורי המכונית. 

רכב זה שהינו ללא כנפיים או רוטורים בולטים ויכול להמריא מכביש רגיל, לדלג מעל מכשולים ומעל פקקים הינו רעיון שיש בו יתרונות רבים. ניסוי ראשון נערך ב-2020 במנחת מגידו בקורמורן שהיה דגם עם יכולת טיסה אוטונומית.


בסרטון הבא מוצג ניסוי ההטסה של הרכב המוטס אוטונומית:




ד״ר יואלי חלם על שותפות עם בואינג ומכירת כלי הטייס לפנטגון לצרכי חילוץ והצלה. לבסוף פרש לגמלאות והחברה בשמה החדש אורבן אירונאוטיקס ממשיכה להתקדם עם הפיתוח ברכב בשם סיטי-הוק. העיצוב השתנה, אך הרעיון בכללותו דומה והרכב בתכנונו החדש, גם הוא ללא כנפיים ועם רוטורים מוצנעים המספקים דחף ועילוי באמצעות מנוע של ״פרט אנד וויטני״.

  

הסיטי-הוק יוכל לנחות עם נוסעים על גגות גורדי שחקים במקביל לרכבי סיטי- הוק נוספים לאור דיוק הניהוג שלו כמו גם היעדר רוטורים חיצוניים המהווים סיכון ברכבים מעופפים מתחרים. הרכב מתוכנן לשאת 4 נוסעים ונהג מטיס. רכב ישראלי מעופף זה פוזל לכיוון המונית המעופפת של אובר וחברות נוספות ברחבי העולם.

רגולציה ובטיחות הינן אבני נגף לתעבורה מסוג זה שתקשה על בקרת הטיסה בערים ותערים קושי במימוש חלום טכנולוגי ההולך וקורם עור וגידים. 

האם מישראל, מחברת Urban Aeronautics תצא הבשורה בהתמודדות עם ענקים כמו טסלה, אובר וXPENG?


עופר הבר, מהנדס בכיר מומחה תעופה ועובד בואינג לשעבר. לטורים קודמים של הבר

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    תודה על הכתבה. מעניינת מאוד (ל"ת)
    אנונימי 20/07/2025 11:00
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    החיים 18/07/2025 17:49
    הגב לתגובה זו
    איזה כאוס יהיה בכל מקוםמה שאנכנו חוווים עכשיו בדו ממימדיהפך לסיוט תלת מיימדימקווה שלא יתממש בחיי
  • 3.
    אנונימי 18/07/2025 15:18
    הגב לתגובה זו
    ואף אחד לא יכול לעשות את זה יותר זול מהם
  • 2.
    יש חברה נוספת והיא ארצר .כמו גובי (ל"ת)
    איציק 18/07/2025 13:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 18/07/2025 12:55
    הגב לתגובה זו
    אנחנו ממש חיים בעתיד תודה רבה על הכתבה
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.