 הנשיא טראמפ עולה על מדרגות מטוס Air force one
הנשיא טראמפ עולה על מדרגות מטוס Air force oneהבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ לישראל
מטוס ה-Air Force One הוא אחד הסמלים המובהקים של ההנהגה, הביטחון ומדיניות החוץ של ארה"ב. מתי עלה לראשונה הרעיון של מטוס אישי לנשיא, איך התפתח ומה קורה היום בתוככי כלי התעופה הכי מפורסם בעולם
מטוס ה-Air Force One הוא לא רק כלי תחבורה אווירי. הוא סמל יוקרתי ועוצמתי של נשיא ארצות הברית, מעין ארמון מעופף שמסמל את מעמדו המיוחד של הנשיא. מטוס זה מסמל את עוצמת ארה״ב ועבורנו, בנחיתתו בישראל, את הרגעים הבלתי נשכחים של שחרור החטופים כשהלב של כולנו החסיר פעימה. המטוס טס בגובה נמוך מול חופי ישראל וביצע מחווה מעל כיכר החטופים בתל אביב לפני נחיתתו בנתב״ג.
אז מה הסיפור של כלי התעופה שהוא הרבה יותר ממטוס?
מטוס אייר פורס 1 הוא אחד הסמלים המובהקים ביותר של נשיאות ארצות הברית ושל העוצמה האמריקאית בעולם. מעבר לנצנוצי הצבעים והסמל הלאומי, ההיסטוריה של המטוסים הנשיאותיים עד ליצירת המטוס המיוחד במינו שאנו מכירים היום, הייתה מורכבת ומרתקת וכללה טכנולוגיות ואמצעים ביטחוניים מתקדמים, שינויים וחידושים שהוטמעו בו והפכו את אייר פורס 1 לבית הלבן המעופף.
הנשיא טראמפ נוהג לנהל שיחות עם כתבים ועם צוותי הסיקור היושבים באייר פורס 1, לעיתים תוך כדי טיסה, מה שיוצר אווירה ייחודית של נגישות וקרבה אל הצוות התקשורתי למרות הגבלות האבטחה.
זוג מטוסי בואינג שמפיקים את כל צורכי הנשיא
בכל פעם שנשיא ארצות הברית עולה לטיסה על מטוס של חיל האוויר האמריקאי, המטוס מקבל את הכינוי Air Force One, שהוא אות הקריאה הרשמי במהלך טיסתו. השם "אייר פורס 1" הוא למעשה אות הקריאה הרשמי לכל מטוס שמטיס את נשיא ארצות הברית. משמעות הדבר היא שכל מטוס של חיל האוויר האמריקאי שבו טס הנשיא באותו רגע, מקבל את הכינוי הזה.
- טראמפ: "הגענו להסכם סחר עם דרום קוריאה" - 350 מיליארד דולר יושקעו בארה"ב
- טראמפ: ״אתן לך כל שתבקשי״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רוב הזמן, הכינוי מתייחס לזוג מטוסי בואינג מדגם VC-25A (גירסה מיוחדת ומתוחזקת של בואינג 747-200B), שמשרתים את הנשיא ומפיקים את כל צרכיו, מהבטיחות והתקשורת ועד הנוחות והייעוץ המדיני.
בתכנון המטוס הושם דגש על בטיחות ונעשה שימוש בטכנולוגיה מתקדמת ותקשורת שלא קיימות בשום כלי תחבורה אזרחי אחר. טיסותיו הן אירועים ביטחוניים מסובכים ומתוקצבים מאוד, עם שמירה צמודה של צוותים מיומנים, מסלולים מתוכננים מראש, ומערכות הגנה סודיות שחלקן נחשבות לסודיות ביותר במערכת הביטחון של ארה"ב.
נכון לכהונתו של טראמפ, המטוס שלו כולל שטח מחיה ענקי של מעל 370 מ"ר, בו חדר שינה, חדר כושר, מטבח מפואר, חדר אוכל וחדרי ישיבות גדולים שמהם הינו מנהל את ענייני המדינה גם במעופו. המטוס מצויד ב-87 קווי טלפון נפרדים, כולל קווים מוצפנים, שהנשיא יכול להשתמש בהם מכל מקום בעולם תוך כדי טיסה.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
לעיתים, כשסגן הנשיא ואנס טס לחו״ל במקביל לנשיא, לעולם הוא והנשיא טראמפ לא יטוסו באותו מטוס מטעמי ביטחון ואז המטוס השני יוכרז כאייר פורס 2 ובו יטוס סגן הנשיא. בנוסף, לסגן הנשיא מטוס אייר פורס 2 משלו, בואינג C-32 שהוא גירסה משופרת של מטוס בואינג 757-200. גם מטוס זה מאובזר באמצעי הגנה ומצויד בחדרי דיונים ותקשורת בדומה לאייר פורס 1.
המטוס האישי הראשון של טראמפ
טראמפ, כאיש עסקים דינמי, זכה לפרסום רב עוד לפני כניסתו לפוליטיקה והכיר היטב את עולם המטוסים הפרטיים והיוקרתיים. ברשותו של טראמפ גם מטוס פרטי משלו המכונה "Trump Force One", שם חיבה פרטי שיש בו הד ל-Air Force One. מדובר במטוס בואינג 757 שנמצא ברשותו עוד לפני כניסתו לנשיאות.
במהלך מסע הבחירות שלו ב-2016, טראמפ השתמש באותו מטוס כבסיס נייד לנאומים ואירועים, והפך את המטוס לסמל לנוכחותו התקשורתית האגרסיבית. טראמפ השקיע במטוסו הפרטי שיפורים נרחבים שכללו סידורי נוחות ושדרוגים טכנולוגיים, כדי לעורר תשומת לב גם מבחינת תדמית וגם לתפקוד המשלב בין עבודה לפנאי.
כאשר טראמפ נבחר לנשיאות, הוא זנח את המטוס העסקי שלו ועבר לטוס באייר פורס 1 הרשמי. בדומה לכך, במהלך ביקוריו השונים בעולם, המטוס משמש כמקום בו מתקיימות לעיתים פגישות דיפלומטיות, הצגת חדשות, ואפילו שידורים חיים. במבצע שחרור החטופים בישראל בחג הסוכות 2025, טראמפ צפה ישירות מהמטוס במהלכו המורכב של השחרור עד לנחיתתו בישראל.
ראשית הדרך - המטוסים הנשיאותיים הראשונים
הרעיון למטוס אישי לנשיא נולד עוד במאה ה-20, כשהמלוכה הבריטית הייתה הראשונה להחזיק מטוס רשמי לשימוש ראש המדינה שלה כבר החל מ-1919 לטיסה לוועידת השלום בפריז. הנשיאים האמריקאים הראשונים לא עשו שימוש בטיסות במטוס קבוע. בתקופת מלחמת העולם השנייה, הנשיא רוזוולט השתמש במטוסי בואינג 314 ששימשו גם לטיסות טרנס-אטלנטיות סדירות.
בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה החלה ארה"ב לפתח כלי טיס ייעודיים לנשיא, זאת בשל הצורך לנייד את ראש המדינה במהירות עם מינימום סיכונים ביטחוניים.
בשנת 1953 נכנס לשירות מטוס בואינג 707 שנקרא במקור SAM 970, ומאוחר יותר קיבל את הכינוי SAM 26000. מטוס זה היה הראשון שקיבל את הכינוי המפורסם "אייר פורס 1" כשהנשיא טס בו. המטוס ליווה נשיאים כמו אייזנהאואר וג'ון קנדי במהלך תקופות קריטיות כמו המלחמה הקרה ונאומי שלום היסטוריים. הוא כלל ציוד תקשורת מתקדם, אבל בהשוואה למטוס כיום, היה בסיסי יחסית.
מטוס גיבוי נוסף, SAM 27000, נכנס לשירות ב-1972 והיה זה ששימש את הנשיא רונלד רייגן ונשיאים שבאו אחריו. כיום הוא המטוס המוצג במוזיאון הנשיאותי על שמו.
הדור החדש של המטוס הראשון של ארה"ב
כדי לעמוד בדרישות המאתגרות של צורכי נשיא ארה״ב, הוכנסו לשירות מטוסי בואינג 747-200B מסוג VC-25A, שמכונים אייר פורס 1. מטוסים אלה עברו שדרוגים מקיפים שכוללים יכולות תדלוק אווירי, מערכות הגנה מתקדמות כולל הגנה מפני טילים ומערכות תקשורת חסינות לתקלות ולהאזנות. שטח הפנים שלהם כולל חדר שינה, חדר כושר, מטבח משוכלל וחדרי ישיבות נרחבים.

מטוסים אלה שומרים על יכולת טיסה של יותר מ-14 שעות ללא עצירת תדלוק, ועם מטוסי תדלוק נוספים, יכולים להישאר באוויר כמה ימים ברצף בעת הצורך.
בדומה למטוסי מלחמה מתקדמים, אייר פורס 1 מצויד במיגון מיוחד כנגד פעימות אלקטרומגנטיות (Electro Magnetic Pulse – EPM) לשרידות בהתקפה גרעינית היוצרת פולסים אלקטרומגנטיים רבי עוצמה המשמידים או משתקים מערכות חשמל ותקשורת על ידי יצירת זרמים מהירים של מתח גבוה.
החלוקה הפנימית של המטוס בנויה כך שהנשיא יוכל לנהל את ענייני המדינה מכל מקום במטוס, עם יכולת לקיים פגישות וידאו, שידורי חדשות, רפואה ומענה רפואי במטוס ואפילו אפשרויות ניהול משברים בקנה מידה עולמי בזמן אמת.
כך ינהל הנשיא משברים באוויר, במקרה הצורך
המטוס מוגן ממתקפות סייבר, כמו גם נושא מערכת הגנה אלקטרונית שתאפשר לו להימנע מפגיעת טילים מונחים. המטוס יכול לנהל שיחות מוצפנות עם כל חלקי העולם, כולל עם צוללות גרעיניות ומוסדות ממשלתיים בכל עת. בנוסף, המטוס מלווה לעיתים במטוסי קרב להגנה מיטבית וכמחווה של כבוד.
טראמפ, בטיסתו האחרונה לישראל ובהמשך למצרים, בכניסתו למרחב האווירי בדרכו לשארם א שייח׳, לווה בשישה מטוסי F-16 מצריים כאות כבוד.
חיל האוויר האמריקאי מתכנן להחליף את זוג מטוסי ה-VC-25A בדגם חדש, מבוסס בואינג 747-8 שקיבל טראמפ כמתנה מקטאר. במטוס יותקנו טכנולוגיות משודרגות יותר, מערכות אבטחה וטווח טיסה מוגבר.
טראמפ הנחה את צוותי השיפוץ לסיימו בשנת 2026. בסופו של דבר, לאור מורכבות השיפוץ, הדגם החדש צפוי להיכנס לשימוש רק בסוף שנות העשרים של המאה ה-21 ולהמשיך את מורשת המטוס שהפך לסמל עולמי של עוצמה, שליטה ומנהיגות.
הכותב הוא מהנדס בכיר, מומחה תעופה ועובד בואינג לשעבר
- 3.משה ראשלצ 17/10/2025 17:17הגב לתגובה זונגד גורמי המהפכה בגץ יועמשית ו 443אוסף אנטי דמוקרטים הבנתם
- 2.מאיר 1 17/10/2025 10:21הגב לתגובה זוצריכה להסתפק במטוס הקטן של חיל האוויר
- 1.בא 17/10/2025 05:54הגב לתגובה זוכבר מספר אחד בעולם חחח...אתם חיים בסרט ישן ...בארהב מייצרים עכשיו רק מכשירים פיננסיים.
 שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
 שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

