גם בעולם פרשות כמו קריסת אנרון, נפילתו של ברני מיידוף או מעלליו של ברני קורנפלד, שבהן נפלו גם משקיעים ישראלים, מחזקות את אותה מסקנה: יש אנשים שלא כדאי להשקיע איתם. וורן באפט היטיב לנסח זאת כשאמר "כשאתה מחפש אנשים להשקיע איתם, חפש שלוש תכונות: יושרה, אינטליגנציה ומרץ. ואם אין להם את הראשונה – השתיים האחרות יחסלו אותך."

בעולם ההשקעות, שבו החלטה אחת עשויה לייצר ערך עצום או למחוק הון שנצבר, דברי באפט מקבלים משנה תוקף. אינטליגנציה ומרץ הם אמנם תנאי הכרחי להצלחה, אך ללא יושרה, הם עלולים להפוך לחרב פיפיות.

גם בתנ"ך יש נגיעה בנקודה זו. ירמיהו הנביא אמר "עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל". פסוק שרלוונטי גם להיום: עושר שלא ביושר פשוט לא מחזיק. הוא מתפורר, ומשאיר אחריו רק חרפה.

הבעיה אינה מסתכמת בכך שהעושר המושג בתרמית מתקבל לעיתים ללא סנקציה אלא שהוא אף זוכה לא פעם להערכה ולהערצה. בעולם שבו הצלחה נמדדת בעיקר בכסף, משקיעים, לקוחות והציבור מתרשמים מהמספרים בלבד, מבלי לשאול כיצד הושגו. כך הופכים לעיתים הרמאים לאייקוני הצלחה, דמויות מופת כביכול. ההערצה הזו מסוכנת במיוחד, משום שהיא יוצרת תמריץ לדור חדש של רמאים ללכת בדרכם.

• התחזתה לשוטרת ועובדת בנק ושדדה מיליונים מקשישים
• הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למעשה, משקיעים פרטיים נגררים אחרי "סיפורי הצלחה" חריגים, גם אם מודעים לכך שהשיטה לא לגמרי נקייה. במספר הזדמנויות עסקתי בסוגיה "למה משקיעים עם נוכלים", והצגתי סיפורים שמוכיחים שההערצה לרווחיות מיידית מקנה לגיטימציה לרמאות.

אחד ההסברים המרכזיים לכך שרמאים ממשיכים לפעול ללא מורא הוא מערכת משפט חלשה ומוחלשת, חסרת שיניים, שלעיתים קרובות אינה אוכפת ענישה אפקטיבית. הליכים נמשכים שנים, בתי הדין לעבודה נוטים להעדיף עובדים גם כאשר מתגלות גניבות ועדויות שקריות, והענישה על מעשי תרמית או גזל כמעט ואינה מרתיעה. כאשר עובד גונב בלחיצת מקש את כל רשימת הלקוחות, פרי השקעות של שנים רבות ומיליוני שקלים, ובית המשפט מטיל עליו קנס מגוחך של מאה אלף שקל, מועבר מסר חד: גניבה של עבודה בשווי מיליונים היא צעד משתלם. ואם כך, איזה מנהל יחשוב שיש הצדקה לתבוע עובד אחר שיעשה זאת. המסר הוא שאפשר להרוויח הרבה, ו"ימי המשפט" יגיעו לאיטם, אם בכלל.

חז״ל מדגישים את הפגיעה המוסרית שבגזל: "הגוזל את חברו אפילו שווה פרוטה כאילו נוטל נשמתו". רמאות אינה רק פגיעה בכיס, היא פוגעת במהות האדם ובאמון שהוא בונה עם הסביבה. האמון הציבורי, שהוא המנוע המרכזי של חברה וכלכלה בריאה, נשחק כשעושר נצבר ללא משפט וצדק.

• מחירי הדירות יורדים, אבל תשכחו מירידת מחירים חדה
• החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל:...

כך, מי שמוכן להרוויח תוך שיתוף פעולה עם רמאים או העלמת עין מתרמית, כדאי שידע כי אף תרמית לא נשארת חבויה לנצח. האמת תמיד מתגלה, גם אם באיחור. ההערצה לרמאים אינה מחפה על האמת. העולם העסקי עשוי להתפעל מהרווחיות, אך הזמן, האתיקה והחוק – גם אם באיחור רב – מציבים בסופו של דבר גבול ברור. מכאן שהצלחה אמיתית אינה נמדדת רק בכסף, אלא בעיקר בדרך שבה הוא הושג. כאשר ההצלחה מגיעה בדרך של מרמה ותרמית – את הנזק והמחיר היקר נושאת בסופו של דבר החברה כולה.

בשורה התחתונה, עושר שלא הושג ביושר, לא יעמוד – גם אם נראה כי הציבור מעריץ את מי שמציגים אותו. מי שמחפש הצלחה ברת-קיימא חייב לזכור: רמאות עשויה להניב רווח זמני, אך בסופו של דבר גם מי שחושב שהוא חוגג עם הרמאים, מוצא את עצמו משלם את החשבון במלואו – בהפסדים כספיים כבדים ובנזק בלתי הפיך למעמדו ולביטחונו האישי.

אלחנן רוזנהיים הוא מייסד ומנכ"ל פרופימקס