שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 0.19%  

אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

• נעילה מעורבת בת"א: ת"א 35 ירד 0.2%, ת"א 90 עלה בשיעור דומה
• הדולר ב-3.26, הרמה הנמוכה מזה 3 שנים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

היות ובכלים המצויים בידינו כיום (וגם בידי בנק ישראל), ניתן לכמת את הגורמים המשפיעים על הייסוף, קל מאד לראות עד כמה השפיעו התנועות הספקולטיביות על ייסוף היתר של השקל. אין חולק על העובדה שגורם הייסוף המרכזי הוא הגופים המוסדיים שעקב העליות המתמשכות בבורסות ארה"ב, ממשיכים להמיר דולרים. הגופים המוסדיים באופן די תמוה, יש לומר, גם הקטינו את החשיפה שלהם לדולר לרמות שפל. 

מדוע תמוה תשאלו? כי ההיגיון אומר שתרצה להגן יותר מפני שינוי בנכס שאתה מחזיק ככל שערכו גבוה יותר ולא להיפך. אבל זה נושא לדיון אחר. אין גם חולק על כך שהדולר חלש בעולם, אולם בחודשים האחרונים נעצרה היחלשותו ולכן אין קשר בין היחלשות הדולר בעולם לבין התחזקות השקל ברבעון האחרון (ראו מה קרה לאירו, לליש"ט ולכל יתר המטבעות לעומת השקל). גם העודף בחשבון השוטף תורם כמובן להתחזקות השקל, אולם גם את זה אפשר להעריך.

• עושר שלא ביושר - התופעה שמתפשטת בזירה העסקית בישראל
• מחירי הדירות יורדים, אבל תשכחו מירידת מחירים חדה
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל:...

בסיכומו של דבר, כשניתחנו את מכלול הגורמים , ניתן באופן די ודאי לומר כי ייסוף היתר הנובע ממניעים ספקולטיביים מגיע ל-5% לכל הפחות. יש לכך השפעות עצומות על המשק הישראלי מוטה היצוא. חלקן אמורות להיות חיוביות אולם הן לא ממש באות לידי ביטוי. מישהו מכם שאל את עצמו איך זה שמחירי הדלק בעולם יורדים, השקל מתחזק אולם מחיר הדלק אצלנו עולה? לגבי היבואנים כבר התרגלנו. אין פיקוח, אנחנו צרכנים פראיירים, אז כשיש פיחות מעלים מחיר וכשיש ייסוף מכניסים את היתרה לכיס (של היבואן כמובן). אולם ההשפעה השלילית על המשק כתוצאה מייסוף היא אסון. ייסוף של 15% כפי שחווינו בחודשים האחרונים עלול להעביר יצואנים מסורתיים מרווח להפסד. ההיי טק הישראלי עמיד יותר, אולם צמצום כזה של מרווחים לאורך זמן פוגע הן בפעילות, הן בנטייה להשקעות (מצמצמים הוצאות) וכמובן בהכנסות המדינה ממיסים. 

כאן נדרשת התערבותו של בנק ישראל ובדחיפות. הוא לא צריך להתעסק בשלב זה עם הייסוף הטבעי, דגש על בשלב זה היות וכולנו מכירים את ה"מחלה ההולנדית" - מטבע שמיתוסף יתר על המידה כתוצאה ממשאבי הטבע של המדינה, עד שמביא להרס הכלכלה, אולם בהחלט הוא יכול וחייב להתערב על מנת למנוע את ייסוף היתר ולא צריך להמתין כפי שהמתין לפני שלוש שנים עת הגיע הצמד ל-3.10.

מאז אותו סבב למדו השחקנים היטב את דפוס הפעולה של הבנק המרכזי שלנו והם דואגים לכך שלא יהיו ייסופים דרמטיים. גם הריבית שירדה דרמטית בגוש האירו ובבריטניה ואף בארה"ב החלו החודש בתהליך ההפחתה, מהווה גורם ספקולטיבי ממריץ. בנק ישראל בהחלטתו האחרונה יצר מצב בו הריבית השקלית הגבוהה מהווה תמריץ נוסף לפעילות הספקולטיבית. אני מתקשה להבין מדוע מתעקשים בבנק ישראל על הגדרת פעילות חריגה כזו הגורמת רק לשינויים חדים תוך יומיים. מה ההבדל בין שינוי יומי של 3%-4% לבין ייסוף מתמשך של 15% על פני מספר חודשים הנגרם בחלקו על ידי ספקולנטים שמנצלים ברב המקרים שעות מסחר דלילות, ימי שישי וחגים על מנת להעצימו?

ימי החג המתאפיינים בפעילות דלילה, הם קרקע פורה להשפעה על השערים. אם תתגשם התפילה של רובנו להסכם השבת חטופים, השערים שאתם רואים היום יהיו גבוהים לעומת מה שנראה בהמשך אם בנק ישראל לא יתחיל לפעול. לטעמי בנק ישראל טועה טעות חמורה הן במדיניות אי ההתערבות והן במדיניות הריבית. הגיע הזמן להודות בטעות היות והמחיר שמשלמים המשק והציבור הופך להיות יקר ובלתי נסבל מיום ליום. 

יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.