
מנכ"ל אנבידיה חושף איזה תואר כדאי ללמוד
הנדסת חשמל, מדעי המחשב או פיזיקה? התשובה מפתיעה; ג'נסן הואנג מדבר על השלבים הבאים של מהפכת ה-AI והמקצועות שיידרשו - איזה מקצוע הוא היה לומד אם הוא היה צריך לבחור היום?
ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה נשאל על איזה תואר הוא ממליץ, ומה היה לומד אם הוא היה לקראת לימודים? "אם הייתי סטודנט היום, הייתי לומד פיזיקה, זה המפתח לגל הבא של הבינה המלאכותית", אמר הואנג, ששולט ומנהל את החברה הגדולה ביותר בעולם. אנבידיה שמספקת שבבים לתעשיית ה-AI בעצם מניעה את תחום ה-AI והואנג נערך לשלב הבא בתחום.
"ג'נסן הצעיר כנראה היה בוחר במדעי הפיזיקה יותר מאשר במדעי התוכנה", הצהיר הואנג שלמד הנדסת חשמל והתקדם לקריירה מפוארת בתחום ההנדסה והטכנולוגיה. הבחירה בפיזיקה, הסביר הואנג, נובעת מכך שהבינה המלאכותית תתקדם ותתפתח למרחב והתחום ידרוש אנשים עם הבנת חוקי הפיזיקה. זה יהיה קריטי. כבר עכשיו שוק העבודה משתנה ובהתאמה גם שוק הלימודים בגלל הכניסה של ה-AI. הביקוש למומחי AI גדל באופן דרמטי כשהביקוש לג'וניורים ירד דרמטית. רוב מסיימי התואר במדעי המחשב והתכנות לא מוצאים עבודה - הביקוש למומחי AI מזנק אבל הג'וניורים נלחמים על הכיסא; מה השכר בהייטק?
AI פיזיקלי
הואנג תיאר לאחרונה את האבולוציה של הבינה המלאכותית בשלושה גלים עיקריים: בינה מלאכותית תפיסתית (Perception AI) שזו היכולת של מכונות לזהות דפוסים, כמו זיהוי תמונות או קולות. הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI), טכנולוגיות שמייצרות תוכן, כמו טקסטים, תמונות או קוד, כפי שנראה במודלים כמו ChatGPT, והבינה המלאכותית החושבת (Reasoning AI), AI שמסוגל לפתור בעיות מורכבות, להבין הקשרים ולפעול במצבים חדשים.
הגל הבא, לדברי הואנג, הוא בינה מלאכותית פיזיקלית (Physical AI), שבה מכונות לא רק מבינות את העולם הדיגיטלי, אלא גם מסוגלות לפעול בעולם הפיזי על בסיס חוקי הפיזיקה, כמו חיכוך, אינרציה סיבה-תוצאה. הואנג הדגיש כי "הגל הבא דורש מאיתנו להבין את חוקי הפיזיקה, כי זה מה שיאפשר ל-AI לפעול בסביבות מורכבות כמו מפעלים, רובוטים או כלי רכב אוטונומיים". לדוגמה, הוא התייחס למושג "קביעות האובייקט" (Object Permanence), ההבנה שחפץ ממשיך להתקיים גם כשהוא מחוץ לטווח הראייה, כיכולת קריטית שדורשת הבנה פיזיקלית עמוקה.
- אנבידיה עולה על הגל - ומה שקורה עכשיו בשוק שבבי‑AI
- אנבידיה ירדה, אבל האנליסט הזה מתעקש - "אפסייד של מעל 50%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפוקוס על פיזיקה נובע מהצורך לפתח מערכות AI שמסוגלות לקיים אינטראקציה עם העולם האמיתי. לדברי הואנג, "כשאתה לוקח AI פיזיקלי ומכניס אותו לגוף פיזי, כמו רובוט, אתה מקבל רובוטיקה מתקדמת". הוא ציין כי תחום זה חיוני במיוחד כעת, כאשר ארצות הברית וארצות אחרות בונות מפעלים ומתקנים חדשים שדורשים רובוטים חכמים שמסוגלים להתמודד עם מחסור בכוח עבודה.
פיזיקה: עוסקת בחקר החוקים הבסיסיים של הטבע: תנועה, כוחות, אנרגיה, חומר ומרחב. פיזיקה מספקת את היסודות התיאורטיים להבנת העולם הפיזי, כולל תופעות כמו תנועת גופים, דינמיקה של נוזלים או התנהגות חומרים בסביבות שונות. בתחום ה-AI, הבנת פיזיקה מאפשרת פיתוח מודלים שמסוגלים לחזות ולתפעל תופעות בעולם האמיתי, כמו תנועת רובוט בסביבה מורכבת או התנהגות של רכב אוטונומי בתנאי מזג אוויר קשים.
מדעי המחשב מתמקדים בעיבוד מידע, אלגוריתמים, תכנות ומבני נתונים. זהו התחום שמאפשר פיתוח תוכנות ויישומים, כולל מודלים של AI כמו רשתות נוירונים. עם זאת, מדעי המחשב מתמקדים בעיקר בעולם הדיגיטלי ואינם עוסקים ישירות בחוקי הפיזיקה או בסביבות פיזיות.
- בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון
- השכר הממוצע עלה - ההייטק משאיר אבק לשאר הענפים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הבוס התקשר בשעות הערב. לא עניתי": דור ה-Z משנה את הכללים...
הנדסת חשמל משלבת עקרונות של פיזיקה ומדעי המחשב כדי לעצב מערכות חומרה, כמו מעגלים חשמליים, שבבים ומעבדים. הואנג עצמו השלים ב-1984 לימודי הנדסת חשמל לתואר ראשון באוניברסיטת אורגון סטייט וסיים תואר שני בתחום בסטנפורד ב-1992, והידע הזה אפשר לו לפתח את ה-GPU (יחידת עיבוד גרפית) שהפכה את אנבידיה לחברה מובילה. עם זאת, הנדסת חשמל מתמקדת יותר ביישום מעשי של חוקי הפיזיקה מאשר בחקר התיאורטי שלהם.
הבחירה של הואנג בפיזיקה משקפת את האמונה שלו כי הגל הבא של ה-AI דורש הבנה עמוקה יותר של העולם הפיזי, מעבר ליכולות התכנות והחומרה שמספקים מדעי המחשב והנדסת חשמל. בעוד ששני התחומים האחרונים היו קריטיים להצלחת אנבידיה בתחום ה-GPU וה-AI, פיזיקה מציעה את הכלים התיאורטיים לפיתוח מערכות שמסוגלות "לחשוב" כמו בני אדם בסביבות פיזיות מורכבות.
כך או כך, הואנג גם דיבר על הצורך ב"חשיבה מחוץ לקופסה" ועל החשיבות של לימודים רב-תחומיים. "הטכנולוגיה משתנה כל כך מהר, שמי שרוצה להצליח חייב ללמוד תחומים שונים: מפיזיקה ועד ביולוגיה ומדעי הנתונים", אמר. הוא גם עודד צעירים "לא לפחד מכישלון" ולהתמקד בפתרון בעיות גדולות, כמו שינוי האקלים או מחסור בכוח עבודה, באמצעות טכנולוגיה.
הואנג גם שיתף תובנות מהמסע האישי שלו. בראיון שנערך לאחרונה, הוא סיפר כיצד עבודתו כמלצר ב-Denny's לימדה אותו להתמודד עם לחץ ועומס גדול, מיומנויות שהפכו לקריטיות כמנכ"ל. "העבודה ב-Denny's לימדה אותי איך להישאר רגוע כשהכל בוער סביבך", הוא אמר. הוא גם הדגיש את החשיבות של מפגשים מקריים שיכולים לשנות מסלול קריירה, כמו המפגש שלו עם שותפיו המייסדים של אנבידיה, כריס מלאצ'ובסקי וקרטיס פרים, ב-Denny's ב-1993.
מי אתה ג'נסן הואנג - ""סטיב ג'ובס של הבינה המלאכותית" - הכירו את מייסד אנבידיה
- 3.אנונימי 21/07/2025 19:17הגב לתגובה זוחישובים פיזיקליים זה עוד מעבדים ובטונות כלומר מיליארדים רבים. הוא שנים בונה על זה עם המאיצי פיזיקה שלו. הוא מנכל ורוצה למכור
- 2.אנונימי 21/07/2025 05:41הגב לתגובה זוזה לא בהכרח מעיד על יכולת לחזות עתיד במיוחד בקצב שהדברים משתנים.הייתי מקשיב לריי קורזוויל
- 1.סוף סוף עדנה למלכת המדעים (ל"ת)מאסטר בפיזיקה 20/07/2025 11:57הגב לתגובה זו
- אנונימי 20/07/2025 18:58הגב לתגובה זומלכת המדעים זה מתימטיקה והיא גם עומדת בפני עצמה.
- אנונימי 20/07/2025 15:33הגב לתגובה זויש פה אנשים לא פיזיקאים שנהיו מליארדרים מאקזיטים מטורפים.ואתה מסתפק באיזו הצהרה היפותטתית של מנכל אינבדיה. חחחחחחחחח
מחשבון קרדיט ביזפורטלבכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון
מה המשמעות של השינוי במדרגות המס על השכר שלכם? בואו לבדוק אם תרוויחו מהשינוי של האוצר
התקציב החדש שאושר על ידי הממשלה כולל ריווח מדרגות המס. מדובר בעצם עם שינוי מדרגות מס שבשורה התחתונה יוסיף לשכירים כסף בנטו. ההחלטה שהתקבלה ואושרה בממשלה היא על השינוי במדרגות מס, אלא שמדובר רק ממדרגות מס של 16,150 שקלים ומעלה בחודש. כלומר, דווקא שכירים
שמרוויחים מעט (ולמעשה כל שכר עד 16,150 שקל בחודש), לא יושפעו לטובה, בעוד ששכירים שמרוויחים מעל הסכום הזה מקבלים "מתנה" - מדרגות מרווחות יותר שזה אומר מדרגות של 20% מס במקום 31% לשכר גבוה יותר. וזאת רק דוגמה, המרווחים משתנים ברמות שכר רבות, הנה הטבלה של האוצר:
שכר עד 16,150 שקל - אין שינוי בהכנסות
16,500 שקל - תוספת של 38 שקלים בחודש
17,000 שקל - תוספת של 93 שקלים בחודש
17,500 שקל - תוספת של 148 שקלים בחודש
18,000 שקל - תוספת של 203 שקלים בחודש
18,500 שקל - תוספת של 258 שקלים בחודש
19,000 שקל - תוספת של 313 שקל
19,000 עד 22,000 שקל - תוספת של 314 שקל
22,500 שקלים - תוספת של 314 שקלים בחודש
23,000 שקלים - תוספת של 336 שקלים בחודש
23,500 שקלים - תוספת של 356 שקלים בחודש
24,000 שקלים - תוספת של 376 שקלים בחודש
24,500 שקלים - תוספת של 396 שקלים בחודש
25,000 שקלים - תוספת של 416 שקלים בחודש
25,100 שקלים ומעלה - תוספת של 420 שקלים בחודש
בשורה התחתונה אתם תרוויחו עד 420 שקל בחודש, כ-5,000 שקלים בשנה. זה תלוי כמובן ברמת השכר - בשכר של 19 אלף שקל אתם תרוויחו (תשלמו פחות מס) בסך 313 שקלים בחודש, כ-3,762 שקלים בשנה. יודגש כי אלו הממצאים בהתאם לנתוני האוצר.
- האם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
- חוק "שכר שווה" - מה זה ומדוע הוא כל כך חשוב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הפער שנובע השינוי במרווחים של מדרגות השכר לכל רמת שכר והכנו את המחשבון שמופיע כאן. הפער בתשלומי המס הוא בעצם הרווח שלכם, התוספת לשכר נטו.
אילוסטרציה להכנסה אוניברסלית באמצעות ביטקוין. קרדיט: רשתות חברתיותהאם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
הכנסה אוניברסלית היא רעיון ותיק שקיבל תאוצה חדשה בעידן ה-AI; מאסק ואלטמן כבר תומכים ואפילו מעורבים בפיילוטים ובמחקרים; איפה כבר ניסו ליישם והאם זה חזון שיכול להצליח ולהחליף את המשרות שהתרגלנו אליהן?
כמעט בכל נושא שיש עליו דיון ציבורי, כנראה שאת ההתבטאויות הבוטות ביותר נשמע תמיד מפיו של אילון מאסק. האיש העשיר בעולם אמר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הכנסה אוניברסלית היא בלתי נמנעת והיא תיתן ביטחון בסיסי לאנשים גם אם “בתרחיש חיובי, כנראה שלאף אחד מאיתנו לא תהיה עבודה.” מדי פעם, אנשי עסקים בולטים, חוקרים ופוליטיקאים נהנים להעלות מחדש את הרעיון של הכנסה אוניברסלית. רעיון לפי כל אדם, בלי קשר לעבודה שהוא מחזיק בה, לרקע שלו והפרנסה שלו יזכה למשכורת בסיסית מידי המדינה.
הרעיון הוא לייצר רשת ביטחון בסיסית לכל תושב, ולשם ההמחשה, מדובר כעת על קצבה כלשהי שתינתן על בסיס תשואת ה-S&P, למשל. אמנם הרעיון הולך וצובר נפח בשיח הציבורי, כשאנחנו בתחילת עידן ה-AI אבל לא מדובר ברעיון חדש. כבר בראשית המאה ה-19, הציע ההוגה האמריקני תומס פיין, להעניק לכל אדם תמיכה כלכלית שתאפשר קיום מינימלי, אבל זה היה עיקרון ראשוני בלבד. עם השנים אימצו את הרעיון פילוסופים וכלכלנים לרבות פיליפ ואן פארייס וקרל ווידרקוויסט, שהציגו את ההכנסה הבסיסית כמרכיב חשוב במערכת חברתית שמבקשת לאזן בין חופש אישי לבין ביטחון כלכלי. עד כה זה היה נושא תיאורטי בלבד, שלא עשה יותר מדי רעש או קיבל תשומת לב מיוחדת.
במקביל לעליית הבינה המלאכותית ולשינויים בשוק העבודה, הדיון עבר מהשוליים למרכז. עוד לא ניתן להגיד בוודאות מה יהיה היקף הפגיעה בשוק התעסוקה אבל המגמה ברורה, ובענפים מסוימים הלחץ על עובדים כבר ניכר. בחודשים האחרונים אפשר לראות שחברות טכנולוגיה גדולות מתחילות לפטר עוד ועוד עובדים ולייחס חלק מהפיטורים לשילוב גובר של AI בתהליכי העבודה.
אמנם לא תמיד מדובר בהסבר יחיד, אבל נראה שהטכנולוגיה הופכת לגורם שמאפשר לצמצם מערכים שלמים. אמזון פיטרה כמה אלפי עובדים וההסבר הרשמי היה החלפתם ב-AI, למרות ש-"ריככה" את הנושא בשורה של הודעות מקדימות שעסקו באופן שבו ה-AI ישפר את הפריון אך לא בהכרח יוביל לקיצוצי כח אדם מרחיקי לכת. מיקרוסופט דיווחה על קיצוצים בחלק מצוותי התמיכה והפיתוח וטענה שהאינטגרציה של מערכות AI מאפשרת אוטומציה של משימות שבעבר דרשו כוח אדם רחב. מטא פעלה באופן דומה והבהירה שהשימוש בכלים מתקדמים לייעול קוד ולתמיכה אוטומטית מאפשר תפעול רזה יותר.
גם גוגל ביצעה גל פיטורים בתחומים כמו פרסום ושירות לקוחות והציגה את יכולות ה-AI כרכיב שמחליף תהליכים ידניים. במקביל חברות מסורתיות יותר, כולל גופים פיננסיים וחברות תעשייה, החלו להטמיע מערכות שמפחיתות צורך בעבודה אנושית רפטטיבית. עם זאת, מוקדם לומר אם זהו שינוי מבני ארוך טווח או תהליך התאמה נקודתי. כך או כך, זוהי מגמה של מעבר לכלים אוטומטיים שמעמיקים את היעילות הארגונית ומציבים שאלות לגבי קצב ההעסקה והדרישה למקצועות מסוימים.
