
מצב עובדי ההייטק בישראל: יותר דורשי עבודה, פחות משרות ומה עם השכר?
מספר דורשי העבודה בהייטק בישראל זינק ביותר מפי שניים מאז 2019, והמשרות הפנויות כבר לא מדביקות את הקצב; דוח חדש של שירות התעסוקה מגלה פרטים רחבים על שוק העובדים בהייטק הישראלי
שוק העבודה בהייטק בישראל עובר מהפכה שקטה אך עמוקה: יותר עובדים מוצאים את עצמם מחוץ למעגל העבודה, פחות משרות חדשות נפתחות, והפגיעה מגיעה דווקא לליבת הענף לעובדים המיומנים והוותיקים.
דוח שירות התעסוקה שפורסם ביולי שופך אור על מצב הענף, ומצביע על עלייה של פי שניים במספר דורשי העבודה מאז 2019, לצד שינוי חד בהרכב המובטלים והשכר הממוצע שלהם.
מגמת עלייה עקבית שנמשכת למעשה כבר שלוש שנים: העלייה במספר דורשי העבודה בהייטק ראשיתה בשנת 2022, זאת, כפי הנראה, כתיקון לגידול יוצא הדופן שנרשם במספר משרות הטק בענף ההייטק ומחוצה לו בשנות משבר הקורונה. ככלל, התפלגות דורשי העבודה בהייטק משקפת את התפלגות המועסקים, כאשר המפתיע הוא שההיפלטות ממעגל העבודה של עובדי טק אינה בשולי הענף, לא גילית, לא תפקידית ולא ברמות השכר, אלא מליבת הענף ומועסקיו.
מספר עובדי ההייטק בישראל – המועסקים בענף ההייטק עצמו ועובדי הייטק המועסקים מחוץ לענף – בשנים 2012-2025 (נתוני רשות החדשנות)
התפלגות העבודה בהייטק לפי משלחי יד: בחינת התפלגות דורשי העבודה שהם עובדי הייטק לפי משלחי יד מלמדת שהעלייה במספר דורשי העבודה בהייטק אינה בשולי התעשייה אלא דווקא בליבתה, אך יש לציין שהעלייה אינה מאפיינת את העובדים החזקים ביותר. נתוני שירות התעסוקה מלמדים כי מאז ינואר 2019 נרשמה עלייה של יותר מ-223% במספר דורשי העבודה שהם מתחום מסדי הנתונים והרשתות ושל כ-147% במספר דורשי העבודה שהם מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים. יתרה מזאת, דורשי העבודה שהם מפתחי תוכנה וניתוח יישומים מהווים כמחצית מכלל דורשי העבודה שהם עובדים במשלחי יד בתחום ההייטק באפריל 2025, עלייה של כ-20% מהשיעור שהיוו בינואר 2019. מעבר לכך, מפתחי התוכנה, מנתחי היישומים ועובדי מסדי הנתונים והרשתות מהווים קרוב לשני שלישים מסך דורשי העבודה בתחום ההייטק באפריל 2025 (למעלה מ-57%, גבוה ב-23% משיעורם בינואר 2019)
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
- הרפורמה במס להייטק היא צ'ופר לקרנות הון סיכון - וממש לא להייטק עצמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התפלגות דורשי העבודה עובדי הייטק לפי קבוצות שכר: ניתוח רמות השכר של המועסקים ודורשי העבודה מתחום ההייטק מצביע על תופעה כפולה - מצד אחד, שכרם הממוצע של דורשי העבודה מההייטק נמצא במגמת עלייה – עלייה של כ־39.3% בין ינואר 2022 לאפריל 2025 – אך מגמה זו מתרחשת במקביל לעלייה של כ־24% בשכר הממוצע של כלל המועסקים בענף. מצד שני, חלה עלייה בשיעור מרוויחי השכר הגבוה (25.6–43.8 אלף ש"ח) בקרב דורשי העבודה: מ־15% באוגוסט 2022 ל־40% באפריל 2025. מגמה זו מעידה על שינוי בהרכב קבוצות השכר של דורשי העבודה – אך חשוב להדגיש כי היא אינה מעידה בהכרח על כך שהעובדים הבכירים והחזקים ביותר הם אלה שנפלטו מהענף. למעשה, ייתכן שבדיוק להפך – עובדי ההייטק שנפלטו בשיעורים גבוהים יותר ממעגל העבודה והגיעו לשירות התעסוקה הם עובדי ליבה, מנוסים, מיומנים וששכרם אינו נמוך מחד, אך גם אינו הגבוה ביותר מאידך. מרוויחי השכר הגבוה בהייטק, שהם העובדים החזקים ביותר, נפלטו בשיעורים נמוכים יותר. הדבר השפיע, במידה מסוימת, הן על עליית השכר הממוצע של המועסקים כיום בענף והן על שכרם הממוצע של דורשי העבודה עובדי ההייטק, נוכח היפלטותם של עובדי הייטק מרוויחי שכר לא נמוך ממעגל העבודה.
השכר הממוצע של עובדי ההייטק – העובדים ודורשי העבודה – בין ינואר 2022 לאפריל 2025
למעשה, השילוב בין מצטרפים חדשים בתחומי ליבת ההייטק ובגילי העבודה המרכזיים לצד ההצטרפות של דורשי עבודה חזקים יחסית (אך לא החזקים ביותר), יכול להעיד שמדובר בהצטרפות של שכבת ביניים חזקה יחסית מליבת ההייטק: שילוב הנתונים של מצטרפים בליבת ההייטק ובגילי העבודה העיקריים לצד תמונת המצב של מרוויחי השכר מראה כי ייתכן שמדובר בשכבת ביניים חזקה יחסית, המצויה בליבת משלחי היד המרכזיים, אך אינה נמנית עם השכבה העליונה של השכר. על כן, עליית השכר הממוצע נובעת בעיקר מהצטמצמות קבוצות השכר הנמוך, ולא מתנועת כניסה של מובילי השכר בענף.
- עומר הנדסה מתקרבת לבורסה - התמחור סביר
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
התפלגות דורשי העבודה עובדי ההייטק לפי משלחי יד (רמה 3 בהגדרות הלמ"ס) – ינואר 2019 לעומת אפריל 2025
התפלגות דורשי העבודה בהייטק במבט אזורי: ככלל, ענף ההייטק הישראלי מרוכז במחוזות תל אביב והמרכז, והדבר בא לידי ביטוי גם בשיעור שמהווים עובדי ההייטק מכלל דורשי העבודה בחלוקה לפי מחוזות. כך, למשל, בעוד והיוו עובדי ההייטק 23.5% ו-17.6% מכלל דורשי העבודה במחוזות תל אביב והמרכז, בהתאמה, הרי שבצפון ובדרום היוו כ-5%. אולם, העלייה בשיעור שמהווים עובדי ההייטק מכלל דורשי העבודה באה לידי ביטוי בכל אחד מהמחוזות, אך בעצימות משתנה – כאשר גם כאן העליות המשמעותיות יותר נרשמו במחוזות תל אביב והמרכז, שהשיעור שהיוו באפריל 2025 גבוה ב-212% וב-202.7% מהשיעור שהיוו באפריל 2019, כאשר בצפון, למשל, היחס עמד על 190.33%
בין היצע לביקוש: בחודשים האחרונים נרשמה עלייה מסוימת במספר המשרות הפנויות ובאפריל 2025 הוא התקרב למספרן במהלך 2023, אך הוא עודנו רחוק מהיקף ההזדמנויות שאפיין את שנת 2022. כך או כך, היחס בין מספר דורשי העבודה עובדי ההייטק למספר המשרות הפנויות הרלבנטיות לעובדים אלו עמד באפריל האחרון על 1.18, דהיינו על כל 100 משרות פנויות התמודדו 118 דורשי עבודה. זה עדיין טוב מהיחס בין היצע וביקוש של דורשי עבודה ומשרות שאינם ואינן בתחום ההייטק, אך פחות טוב מבעבר. למעשה, מספר דורשי העבודה עובדי ההייטק עלה בקצב מהיר יותר מאשר מספר המשרות הפנויות, ומשכך ההזדמנויות העומדות בפני דורשי העבודה הללו נמוכות ממה שנהג כאן בשנת 2022 ואף ממה שנהג קודם למלחמה
התפלגות דורשי העבודה עובדי ההייטק לפי סיבת רישום: מאז ינואר 2022 נרשמה עלייה הן במספר המפוטרים והן במספר המתפטרים, אך העלייה המשמעותית יותר הייתה בקרב המפוטרים. ממצא זה מלמד על כך שאין מדובר בעזיבה פרי בחירה כי אם פרי אילוץ, כאשר ממצא זה היה עקבי בשלוש קבוצות הגיל (מבוגרים, מעל 51; ביניים, 35-50; וצעירים, עד 34). ברם, ממצא זה היה משמעותי יותר דווקא בקרב קבוצות הביניים, וזו, גורסים בשירות התעסוקה, עדות נוספת לכך שהמשבר הפוקד את ההייטק מקורו בליבת הענף ולא בשוליו, גם בהיבט הגילאי.
התפלגות דורשי העבודה עובדי ההייטק לפי קבוצת אוכלוסייה: מגמת העלייה במספר דורשי העבודה הייתה דומה בתנועתה בשלוש קבוצות האוכלוסייה העיקריות מאז ינואר 2022, אך משמעותית יותר בקרב הקבוצות היהודיות, החרדית ושאינה. עם זאת, בבחינת התפלגות דורשי העבודה עובדי ההייטק נראה כי בעוד ושיעור היהודים שאינם חרדים היה מצוי בעלייה די עקבית לאורך רוב התקופה הנסקרת, הרי ששיעור הערבים רשם את המגמה ההפוכה. מנגד, בקרב החרדים נשמרת יציבות מסוימת בשיעור שמהווים מסך דורשי העבודה בהייטק בשנתיים האחרונות, אף כי וכאמור במספר המוחלט נרשמה מגמת עלייה
בשורה התחתונה
המספרים מלמדים על ענף שהולך ונעשה תחרותי כלפי העובדים, עם יותר מחפשי עבודה על כל משרה פתוחה ופחות ביטחון תעסוקתי גם למקצוענים שבמרכז התעשייה. העלייה בשכר הממוצע של דורשי העבודה אינה סימן לבריאות, אלא עדות לכך שדווקא
שכבת הביניים החזקה נפלטת. מדובר בתמרור אזהרה לכלכלה הישראלית, שנשענת במידה רבה על ההייטק כמנוע צמיחה.
- 3.אם זה המצב בהייטק מה המצב בשאר עובדים שואבי מים וחוטבי העצים (ל"ת)ביאליק 14/10/2025 08:49הגב לתגובה זו
- 2.כלכלן 13/07/2025 10:28הגב לתגובה זוויש להם גם לובי חזק כי הם מקורבים חזק לתקשורת ולמדיה. יש להם גם כוח לשלם למעסיקים כדי שיעסיקו גוניורים. הנתונים בכתבה מצביעים על גילנות אסורה בתעשיה.
- 1.אנונימי 13/07/2025 09:56הגב לתגובה זותמונת תרשים הפאי לא נועדה לקריאה אנושית
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
