רפורמה במיסוי בהייטק. התואר המפוצץ הזה גרם לציפיות גבוהות, ונראה שבסופו של דבר, כגודל הציפיות גודל האכזבות. יש כאן שינוי, יש כאן הקלות מס למשקיעים, לישראלים חוזרים, אבל איפה בכל התוכנית הזו יש פוטנציאל לזינוק בהשקעות. להוריד את המע"מ למשקיעים זה נחמד, להוריד להם את המס על הרווחים מכ-50% ל-27%, זה נחמד מאוד בשבילם, אבל אם יש רווח הגופים הזרים והישראלים באים - כלומר, מס של 27% או 50% על דמי הצלחה, אחרי שהם גזרו קופון של קרוב ל-2%, לא משנה מבחינתם את דרמטית כדאיות ההשקעה. הם היו משקיעים בכל מצב.  

וגם אם זה יוביל לעוד השקעות של קרנות מקומיות, קרנות זרות, קרנות ישראליות בהייטק, זה מה שאנחנו רוצים - לתת הנחה ממסים לאלו שגם כך מרוויחים כמו משוגעים בשנים האחרונות, בעצם בעשורים האחרונים. האם באוצר מבינים שהבעיה היא לא במשקיעים. אלו עומדים בתור כשיש טכנולוגיה טובה ורואים את זה בסטארטאפים בתחום הסייבר. הבעיה היא שחלק גדול מהצעירים שלנו מעדיף להקים את החברות בחו"ל, לשלם מס בחו"ל, לעבור לחו"ל.

אתם באוצר מציעים להם "לחזור הביתה", כן ממש ככה, במילים האלו, אבל הם לא ממש רוצים להיות כאן. חייבים להגיד - הפיתוי גדול, האוצר הוריד את המיסוי על אופציות של ישראלים בחו"ל בצורה דרמטית. וזה ישפיע על כאלו שרוצים לתכנן מיסוי אידיאלי ולקחת כמה שיותר הביתה, אבל אלו כבר אחרי האקזיט, או אחרי ההבשלה. אבל צריך לשכנע את הצעירים-צעירות שעכשיו מקימים סטראטאפים ורוצים לעשות את זה באמריקה. להם לא ניתן באמת תמרוץ משמעותי. זו רפורמה למשקיעים בהייטק ולא רפורמה בהייטק. משקיעים בהייטק מגיעים כדי לעשות מאות אחוזים. הם משקיעים בידיעה שאחת ל-3 זה מצליח ומייצר תשואה מרשימה של מאות אחוזים. הממוצע שלהם בשנה ממוצעת בעשור האחרון הוא באזור 20%-25%. נשאר להם דמי ניהול ודמי הצלחה (מעל רף מסוים) של בשמרנות 3%-4% זה המון. צריך לזכור שהם לא השקיעו את ההון, הם  מנהלים את הכסף. אז להם אתם נותנים מתנה נוספת, והיא גם לא תשפיע על החלטת ההשקעה. אותו מנהל קרן שבודק חברה ומעריך שהיא תהיה שווה פי 4 עוד 3 שנים, ישקיע בה בלי קשר להטבה הזו. צריך לגרום לסטארטאפים להיות אטרקטיביים יותר ולא לדאוג למשקיעים להרוויח יותר. זה מאולץ ומלאכותי.

ומעבר לכך - מה עם השקעות בבורסה? למה המס עליהם הוא גבוה ואין שם הקלה. במה עדיפים משקיעי הייטק על משקיעים בבורסה? גם בבורסה יש הייטק. ומה עם קרנות נדל"ן, תשתיות, נדל"ן, אנרגיה, למה הן משלמות מס מלא. למה האפליה? זו בעיה גדולה כי בכל מחקר שנעשה בתחום המסים עלה דבר מאוד פשוט, ברגע שמתרחקים משוויוון מיסויי לכולם, יוצרים עיוותים גדולים של הקצאת מקורות (תראו למשל את הבעיה שנובעת ממיסוי נמוך מאוד לנדל"ן - גרמנו לכך שיש המון השקעות בנדל"ן, על חשבון שוק ההון, ועל חשבון צעירים ש"תפסו" להם את הדירה). 

• אושרה ערבות של 200 מיליון ש' לקרנות בתחום הביטחוני
• קרנות הון סיכון ישראליות גייסו את הסכום הנמוך ביותר מאז 2015
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ולקראת סיום - אז איך דואגים שהסטארטאפים יהיו כאן? לא בטוח שיש תשובה טובה. אבל נראה שהטבות מיסוי לסטארטאפים, תמיכה בשכר של העובדים, יכולים לעזור. כלומרף שפרו את ההשקעות לא את המשקיעים. בכל מקרה, חשוב גם להזכיר שהמצב של ההייטק הישראלי והסטארטאפים לא קשה. ברור שיש האטה בתחומים מסוימים, ברור שיש רישום גדול בארה"ב, ועדיין, ישראל היא מרכז מו"פ גדול. ונעבור לרפורמה שהוצגה היום -שאלות ותשובות

מהי ההטבה המרכזית שניתנת למנהלי קרנות במסגרת הרפורמה?

המהלך מעניק למנהלי קרנות הון סיכון, פרייבט אקוויטי וקרנות גידור ישראלים מס מקסימלי של כ־27% על דמי הצלחה (“קרי”). מעבר לכך - בוטל חיוב המע״מ על דמי הצלחה ועל דמי ניהול בקרנות. ההטבה נועדה להגדיל את ההשקעות בקרנות ההייטק בישראל ולשפר את תנאי ההחזר למשקיעים המקומיים והזרה.

מה המשמעות של הפטור ממס רווחי הון למשקיעים זרים?

המהלך מעניק לגופים זרים שביצעו השקעות ישירות בחברות הייטק ישראליות פטור מלא ממס רווחי הון, ללא תלות בגובה ההשקעה. זה נועד לשפר את האטרקטיביות של ישראל כהשקעה לישות זרה ולהזרימם הון לאקוסיסטם המקומי.

• בזמן שמצמצתם: OpenAI שידרגה את יכולות עיבוד התמונה והמדעים של ChatGPT
• "החזון שלנו הוא להיות בכל קליניקה בעולם ולהציל חיים"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אקזיט ענק בסייבר - ארמיס תימכר ב-7 מיליארד דולר

כיצד מטפלת הרפורמה בסוגיית קניין רוחני?

נקבעו כללים ברורים לקביעת שווי קניין רוחני, לרבות התחייבות של רשות המסים לקביעת שומה תוך 180 ימים, והקמה של “מסלול ירוק” להוצאת קניין רוחני מתוך חברה ישראלית לפי שיעור של 85% משווי מניות. המטרה היא להפחית את אי־הוודאות המיסוי לאותן חברות רב‑לאומיות ולמשוך אותן להשקעה בישראל.

מהן ההקלות שניתנות לחברות הייטק ישראליות בתהליכי רה‑ארגון?

הרפורמה מאפשרת לחברות לבצע מיזוגים, פיצולים ושינויי מבנה תאגידי מבלי להצית חיובי מס משמעותיים, באמצעות הרחבת אפשרויות לפטור ממס בהליך רה־ארגון. זה מכין את הקרקע לחברות שצומחות או לשינויים מבניים פנימיים.

כיצד מתייחסת הרפורמה להייטקיסטים ישראלים החוזרים מחו״ל?

ההטבות כוללות קיצור תקופת חיוב המס על אופציות שהתקבלו בזמן שהייה בחו״ל, וכן פטור ממס על הכנסות שהופקו בחו״ל. עוד עומדת חקיקה שתגדיר את תושבות המס לפי מספר ימי שהייה בלבד, מה שמאפשר יותר גמישות לחוזרים.

האם הרפורמה כוללת גם שינויים שתקפים באופן מיידי?

כן ,חלק מהסעיפים כבר נכנסו לתוקף בהנחיות של רשות המסים, במיוחד בנושאים של מיסוי אופציות ומחקר ופיתוח. כלומר, אפיקי הטבה מסוימים זמינים כבר היום, בעוד אחרים דורשים חקיקה או תיקונים רגולטוריים.

מה קורה בקרנות אחרות? 

קרנות שמיועדות לתחומים כמו נדל״ן או תשתיות אינן יהנו מן הטבות המס החדשות. המהלך ייצור העדפה בלתי שוויונית בין תחומים במשק וצפוי לעורר התנגדות מצד הקרנות הללו. מעבר לכך, למה בעצם להטיב עם משקיעים בהייטק ולא משקיעים בבורסה? אחרי הכל בבורסה יש גם השקעות בהייטק 

מהן ההשלכות התקציביות של ההקלות?

אומנם מדובר בהפחתות מס שיכולות להיראות כהפסד להכנסות המדינה בטווח הקצר, אך ההנחה היא כי בטווח הבינוני יגדלו ההכנסות כתוצאה מהשקעות חדשות, העלאת שכר בענף ההייטק, פעילות עסקית נלווית ומסים ששולמו כתוצאה מהגידול בפעילות. לכן מדובר בהשקעה אסטרטגית שצופה החזר עתידי.

כיצד ישפיעו השינויים על חברות רב־לאומיות עם פעילות בישראל?

חברות בינלאומיות שיפעלו בישראל, במיוחד כאלו עם מרכזי מו״פ או רכישה של חברות ישראליות, יקבלו וודאות מיסויית גבוהה יותר. הן יוכלו לתכנן מראש מיסוי קניין רוחני, מחיר העברה ומבנה השקעות. המשמעות היא שישראל הופכת ליעד מועדף יותר להשקעות בינלאומיות בתחומי מחקר ופיתוח.

האם יש מגבלות או תנאים להטבות?

כל הטבה מותנית בעמידה בתנאים ברורים: הגדרת החברה כ"חברת הייטק" או "חברת מו״פ" עם קריטריונים ספציפיים, זמן החזקה מינימלי, תקופת התיישנות התאמה של פעילות בישראל ועוד. חריגה מתנאים עלולה להוביל לביטול ההטבה או חיובי מס רטרואקטיבים.

מהו מעמד השקעות דרך כלי SAFE במסגרת הרפורמה?

הרפורמה כוללת גם עדכון הנחיות של רשות המסים לשימוש בכלי SAFE (Simple Agreement for Future Equity). ההנחיות מבהירות מתי ה‑SAFE ייחשב כהון ולא כחוב לצורכי מס. זאת כדי לחזק וודאות למשקיעים ולחברות הפחות מסורתיות בשלבי צמיחה. ההגדרה והשימוש בכלי הזה קיבלו משנה תוקף מתחילת שנת 2025.