BYD (X)
BYD (X)

ענקית הרכב החשמלי BYD מדווחת על צניחה של 33% ברווחים: האם זו תחילתו של משבר מערכתי בשוק הסיני?

תעשיית הרכב החשמלי בסין, שצמחה מהר, נכנסת לשלב של טלטלה כלכלית משמעותית, עם ירידה ברווחים, מלחמת מחירים אינטנסיבית ופגיעה בביקוש המקומי

עמית בר |
נושאים בכתבה BYD רכב חשמלי

שוק הרכב הסיני בסערה. שוק שהסתמך על תמריצים ממשלתיים והנחות אגרסיביות מתמודד כעת עם עודף ייצור, תחרות פנימית חריפה והאטה כלכלית כללית בסין. ברבעון השלישי של השנה עלו מכירות הרכב החשמלי בסין ב-12.1% בהשוואה לשנה קודמת, אך זו עלייה מתונה בהרבה מהקצב של 32% בחצי הראשון של השנה, עלייה המעידה על האטה מתמשכת. המעבר לרכבים היברידיים פלאג-אין גדל ב-55% השנה ותופס כ-45% משוק ה-NEV, מה שמפחית את הביקוש לרכבים חשמליים טהורים. עודף המלאי בשוק מגיע לכ-150 מיליארד יואן, בעיקר אצל יצרניות גדולות, והממשלה קוראת להפסקת מלחמת המחירים כדי למנוע דפלציה.

BYD מדווחת על ירידה חדה ברווחים

BYD, שמיצבה עצמה כסמל ההצלחה של הסקטור, דיווחה על ירידה של 32.6% ברווח הנקי ברבעון השלישי של 2025 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, ירידה חדה שמסמנת את הרבעון השני ברציפות של התכווצות. ההכנסות ירדו ב-3.05% ל-194.99 מיליארד יואן, בעיקר בגלל ירידה במכירות הרכב ובשולי הרווחים, שירדו מ-20% ל-16% בעקבות הורדות מחירים.

שוק שהיה מבוסס על ציפיות לצמיחה מהירה, עם מכירות שזינקו ב-62% ב-2024, מוצא עצמו מול מציאות שבה התמריצים הממשלתיים דועכים, מלחמת המחירים שוחקת את הרווחיות והביקוש המקומי מתמתן. זו לא רק בעיה של BYD: יצרניות כמו טסלה דיווחו על ירידה של 9.9% במכירות בסין באוקטובר, מה שמדגיש את האופי המערכתי של המשבר.

BYD מכרה 393,060 יחידות בספטמבר , בירידה חודשית ראשונה השנה, בעוד מתחרות כמו XPeng ו-Nio מדווחות על שיאים חדשים. ההשקעה במחקר ופיתוח הגיעה ל-10 מיליארד יואן ברבעון, אך החוב עומד על 100 מיליארד יואן, מה שמגביר את הלחץ על ניהול הנזילות.

התחרות חסרת התקדים בשוק הסיני הגיעה לשיאה במאי , אז BYD הורידה מחירים בדגמים נבחרים בעד 34% במטרה להגביר מכירות ולשמור על נתח שוק. המהלך, שכלל הנחות של כ-30% במודלים פופולריים כמו Sealion 6 ו-Qin Plus, עורר תגובת שרשרת: יצרניות כמו Geely ו-XPeng הצטרפו להורדות מחירים, מה שהוביל לירידה ממוצעת של 15% במחירי הרכב החשמלי בסין במהלך החודש.

כתוצאה מכך ירדו מחירי הרכב הממוצעים ב-10% ברבעון השני של , אך זה לא מנע ירידה בביקוש: מכירות BYD ירדו ב-21% באוגוסט בהשוואה לחודש קודם, בירידה החודשית הראשונה השנה. השוק המקומי, שמיצה את עצמו בזכות תמריצים כמו פטור ממס קנייה מלא עד סוף השנה, מתמודד כעת עם שובע צרכני.

הצרכן הסיני, שרכש כ-9 מיליון רכבים חשמליים ב-2024, אינו מוכן לשלם פרמיה נוספת, והמעבר לרכבים היברידיים פלאג-אין גדל ב-55% השנה, כשהם תופסים 45% משוק ה-NEV. מצב זה יוצר לחץ על יצרניות רכב חשמלי טהור, שמתמודדות עם עודף מלאי: מלאי BYD עבר 150 מיליארד יואן ברבעון השלישי. הממשלה הסינית, מודאגת מדפלציה, קראה ביולי 2025 ליצרניות להפסיק את מלחמת המחירים, אך ההשפעה מוגבלת והתחרות ממשיכה לשחוק שולי רווחים.

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"

ההאטה משפיעה גם על שרשרת האספקה: מחירי הסוללות עלו ב-5% ברבעון השלישי בעקבות הגבלות על ליתיום, מה שמגביר את עלויות הייצור.

מעבר לייצוא עולמי - אך לא פתרון קסם

כדי להתמודד עם ההאטה המקומית, יצרניות סיניות כמו BYD מגבירות את הייצוא: BYD צופה 800,000 עד מיליון יחידות מיוצאות ב-2025, המהוות 20% ממכירותיה הכוללות של 4.6 מיליון יחידות. החברה פתחה מפעלים בהונגריה, ברזיל ומקסיקו, ומכוונת לשווקים באירופה, דרום-מזרח אסיה ואמריקה הלטינית, שם מכירותיה זינקו ב-150% ברבעון השלישי. באוקטובר 2025 היוו 80,000 יחידות מיוצאות 15% ממשלוחי החברה, בעיקר לדרום-מזרח אסיה. יצוא סין כולו זינק ב-99.9% באוקטובר, עם 666,000 יחידות, וסה"כ 2 מיליון עד אוקטובר – עלייה של 90.4% משנה קודמת.

עם זאת, המהלך חושף את החברות לסיכונים חדשים: מכסים גבוהים בארה"ב (100%) ובאיחוד האירופי (עד 45% על סוללות סיניות), רגולציות סביבתיות ותחרות ממקומיים כמו פולקסווגן וטויוטה. יצוא זה אינו מבטיח רווחים גבוהים, שכן מחירי היצוא נמוכים יותר והעלויות הלוגיסטיות גבוהות. סין הפכה ליצואנית הרכב הגדולה בעולם עם 5.5 מיליון יחידות ב-2024 וצפי לעלייה נוספת, אך התלות בשווקים חיצוניים מגבירה חשיפה לסיכונים גיאופוליטיים.

השנה הקרובה צפויה להיות קריטית: החל מינואר 2026 יוחלף הפטור המלא ממס קנייה לרכבי NEV בהנחה של 50%, מוגבלת ל-15,000 יואן ליחידה, מה שצפוי להאט את הביקוש ב-10-15%. תוכנית החומש החדשה (2026-2030) אינה כוללת תמיכה ישירה לרכבים חשמליים, מה שמסמן סיום עידן התמריצים. הצפי למכירות NEV של 13.8 מיליון ב-2025, עלייה של 22%, אך האטה ל-13% ב-2026.

התחרות הפנימית תגבר, עם יצרניות כמו Leapmotor, XPeng ו-Geely שמתמקדות בדגמים עממיים: XPeng דיווחה על עלייה של 215% במכירות ב-2025, בעוד Geely שדרגה את יעד המכירות ל-3 מיליון יחידות. Leapmotor, שמכרה 66,657 יחידות בספטמבר, הפכה לרווחית בחצי הראשון של 2025, מה שמאיים על נתח השוק של BYD. באוקטובר 2025 דיווחו XPeng ו-Nio על שיאי מכירות, בעוד BYD הגיעה לשיא חודשי אך עם האטה כללית.

עלויות הייצור עולות: מחירי הסוללות עלו ב-5% ברבעון השלישי בעקבות הגבלות על ליתיום, מה שמכביד על שולי הרווחים הכוללים. יצרניות חדשות כמו שיאומי מציעות תמריצים פרטיים כדי להתמודד עם השינוי.

עבור חברות כמו BYD, האיזון המחודש חיוני: הפחתת מלחמת ההנחות, התמקדות בדגמים רווחיים כמו PHEV שגדלו ב-7% יחסית, הגברת ייצוא ומחקר ופיתוח בטכנולוגיות סוללות מתקדמות, כמו סוללות LFP בעלות נמוכה יותר. BYD משקיעה 10 מיליארד יואן במחקר ופיתוח ב-2025, אך זה דורש ניהול נזילות זהיר מול חוב של 100 מיליארד יואן. יצרניות קטנות יותר כמו Nio מתמודדות עם ירידות מכירות של 20% ומחפשות מיזוגים. Li Auto דיווחה על הפסד מפתיע ברבעון השלישי בגלל ירידה במכירות.

עבור משקיעים, הסקטור אינו "זהב בטוח" יותר: שווי BYD ירד ב-12% ב-90 הימים האחרונים, אך הוא עדיין הניב תשואה של 58% בשלוש שנים, אך החודשים האחרונים חלשים 2026 תבחן את היכולת להתאמה: שוק שצמח ב-32% ב-2025 עלול להאט ל-15-20%, כשהשאלה המרכזית מה הצמיחה המייצגת להמשך.


דברים שכדאי לדעת על BYD

BYD הוקמה ב-1995 כיצרנית סוללות והפכה ליצרנית רכב חשמלי מובילה רק ב-2003, עם דגש על אינטגרציה אנכית, היא מייצרת סוללות, מנועים ורכיבים בעצמה. וורן באפט השקיע 230 מיליון דולר ב-BYD ב-2008 דרך ברקשייר הת'אוויי; ההשקעה הניבה תשואה של 3,890% עד ספטמבר 2025, אז נמכר החלק האחרון של ההשקעה..

ב-2024 מכרה BYD 4.27 מיליון רכבים כולל היברידיים והפכה ליצרנית הרכב הגדולה בעולם; יעד 2025 הוא 4.6 מיליון, עם 20% ייצוא. BYD פיתחה סוללות Blade LFP, בטוחות יותר ונפחיות פחות, שמאפשרות טווח של 600 ק"מ ומחירים נמוכים; הן מהוות 70% מייצורה.

החברה מפעילה 30 פארקים תעשייתיים בעולם, כולל מפעלים באירופה, אמריקה הלטינית ואוסטרליה, ומכוונת ל-1.6 מיליון יחידות ייצוא ב-2026. BYD מובילה בשוק ה-PHEV בסין עם 45% נתח ומפתחת מנועי DM-i מתקדמים שמשפרים יעילות דלק ב-50% בהשוואה למתחרים.

למרות הדגש על רכב חשמלי, BYD תלויה בכריית ליתיום בסין, מה שמעלה שאלות על קיימות; החברה משקיעה 5% מההכנסות במחקר ופיתוח ירוק. BYD צפויה לעקוף את טסלה במכירות BEV גלובליות ב-2025 עם 15.7% נתח שוק, ומשפיעה על מחירי הרכב החשמלי בעולם דרך ייצוא זול.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ג'ורג חורש יוניון (רשתות)ג'ורג חורש יוניון (רשתות)

יבואני הרכב תחת מתקפה רגולטורית - למה זה לא ישפיע על המחירים?

יבואני רכב גדולים זומנו לשימוע במשרד התחבורה אחרי שרשות התחרות קבעה שהשוק לא תחרותי; ביקורת שנתית קבועה נשמעת גם מצד המבקר שכינה את היבואנים הגדולים - קרטל רכב. השנה דווקא התחרות עלתה, אבל היא צריכה עצימות גדולה יותר, ולמה זה לא באמת משנה כבר ליבואני הרכב הגדולים?

רן קידר |
נושאים בכתבה קרטל הרכב

בשועות האחרונים התגברה הפעילות הרגולטורית בשוק הרכב הישראלי, עם זימון יבואנים מרכזיים לשימועים במשרד התחבורה. הרשות לתחרות, בראשות מיכל כהן, המליצה שלא לחדש רישיונות יבוא למותגים ספציפיים, כחלק ממאמץ להפחית ריכוזיות. ההליך כולל חידוש זמני של זיכיונות לתקופה של 3-4 חודשים בלבד, במקום 2-3 שנים כמקובל, מה שמעיד על חקירה פעילה. הדברים מתרחשים על רקע דוח מבקר המדינה האחרון, שחושף שליטה של ארבע יבואניות גדולות בכ-60% ממכירות הרכב החדש בישראל. הדוח, שפורסם באוקטובר, מדגיש כי הבעיות שנחשפו בדוח קודם מ-2022 לא רק שלא נפתרו, אלא אף הוחמרו, בעיקר בהיעדר התקדמות ביישום רפורמות.

אין תחרות עצימה בשוק הרכב

ההמלצה המרכזית של הרשות לתחרות מתמקדת בטלקאר, יבואנית קיה הוותיקה. הרשות קבעה כי חידוש זיכיונות למותגים כמו SERES (רכבי חשמל סיניים), DFSK (מסחריות סיניות) עלול לפגוע בתחרות. הסיבה: טלקאר מחזיקה בנתח שוק משמעותי בקטגוריית רכבי נוסעים (M1), והוספת מותגים נוספים עלולה להוביל ל"ייבוש" מכירותיהם, שיווק בכמויות נמוכות או במחירים לא תחרותיים, כדי למנוע תחרות פנימית עם קיה. טלקאר טוענת כי למדה על ההמלצה דרך התקשורת בלבד, ומשוכנעת שבשימוע תוכיח כי פעילותה תורמת לתחרות, במיוחד בקטגוריית החשמל.

הרשות שולחת אותות דומים ליבואנים גדולים נוספים, כמו יוניון שמייבאת את המותג GAC שעל הכוונת וכנראה שיש נוספים. לחברות יש אולטימטום - ויתור על זיכיונות כתנאי לחידוש. זיכיונות של מותגים גדולים אצל מספר יבואנים יבדקו בקרוב. צריך להדגיש כי משרד התחבורה אינו מחויב להמלצות רשות התחרות, אך נוטה לאמצן.

שוק הרכב הישראלי מוסדר בחוק שירותי הרכב מ-2016, שמטרתו להגביר תחרות דרך פתיחת יבוא מקביל, זעיר ואישי. החוק פטר יבואנים עקיפים מרישיונות מלאים, הוריד דרישות הון והפחית חובות שירות, ואף אפשר יבוא רכבים משומשים עד שנתיים מייצור. עם זאת, יישום החוק נותר חלקי. יבוא ישיר שולט ב-97% מהשוק, בעוד יבוא מקביל מהווה 3% בלבד. הריכוזיות נובעת ממבנה השוק: 12-18 יבואנים פעילים, אך בפועל: יוניון, כלמוביל, צ'מפיון מוטורס, דלק מוטורס, קרסו מוטורס וטלקאר שולטות.  

מדד CR4 ומדד HHI (הירשמן-הרפינדל) שבודקים ריכוזיות מעידים על שוק ריכוזי. דוח מבקר המדינה חוזר על כשלים אלה באופן כמעט זהה לדוחות קודמים, ומדגיש כי רפורמות כמו "לא עוצרים בנמל" (הסרת בדיקות מכון הרישוי) ו"מה שטוב לאירופה" (אימוץ תקנים אירופיים) לא הובילו לשינוי מהותי. השוק עמוס בחסמים, לרבות: רישום רכבים מקבילים כ"יד שנייה" (מה שפוגע בערך), מגבלה של 20 רכבים לשנה ליבואנים זעירים, ולוחות זמנים ארוכים להובלה. כפי שדווח כאן, הדוח מציין כי פתיחת המשק ליבוא איטית מאוד.