
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
למעשה נוצר כאן אפקט כפול: מצד אחד הביקוש עולה בשל הדיירים המפונים שמחפשים שכירות, ומצד שני ההיצע יורד לאור הריסת הבניינים הישנים והימשכות הפרויקטים. התוצאה ברורה: הביקוש עולה וההיצע יורד, מה שמוביל לעלייה משמעותית בשכר הדירה באזורים שבהם מתרחשת התחדשות עירונית אינטנסיבית.
היעלמות המשקיעים
בניגוד לשיח הציבורי שמציג את משקיעי הנדל"ן כחלק מהבעיה, דווקא היעלמותם מהשוק היא שמחריפה את המשבר בשוק השכירות. במשך שנים, משקיעי דירות סיפקו חלק ניכר מהיצע השכירות בישראל. הם רכשו דירות והשכירו אותן, ונהנו מתשואה גבוהה ביחס לעלויות המימון ואפיקי השקעה אלטרנטיביים.
- עד כמה הריבית משפיעה על מחירי הדירות? הקשר שכולם מאמינים בו ולרוב לא קיים
- דיור ציבורי - בישראל זה חלום, באירופה מציאות נגישה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
אולם בשנים האחרונות חל שינוי דרמטי. העלאת מס הרכישה למשקיעים, העלייה המשמעותית של הריבית ועלויות המימון, וקיומן של חלופות השקעה המניבות תשואות גבוהות יותר בסיכון נמוך יותר, כמו קרנות כספיות ופיקדונות, הפכו את ההשקעה בנדל"ן להרבה פחות אטרקטיבית.
התוצאה היא שהמשקיעים נעלמו מהשוק, מה שמייצר חוסר בהיצע הקיים להשכרה. בניגוד לרכישת דירה למגורים, שם הקונה הוא גם המשתמש הסופי, דירות להשקעה הן אלה שמזינות את שוק השכירות. כשהמשקיעים לא קונים, ההיצע להשכרה לא גדל בהתאם לביקוש.
מעבר לגורמים המרכזיים האלו ישנה שורה של סיבות נוספות שתורמות לעליית מחירי השכירות ומעידות על כך שמדובר במגמה מתמשכת ולא בתופעה זמנית. ראשית, השבחת נכסים: שיפוצים פנימיים של דירות או השבחת וקידום אזורים על ידי העירייה או ועדי שכונות מעלים את ערך הנכסים ובהתאם את שכר הדירה. שנית, גידול האוכלוסייה הנובע מילודה, הארכת תוחלת החיים וגירושין, שכל אחד מהם מגדיל את הביקוש ליחידות דיור נפרדות.
שלישית, עליית עלויות המימון והמשכנתא לבעלי דירות שמשכירים אותן, מה שגורר עלייה מקבילה של מחירי השכירות כדי לכסות את ההוצאות הגדלות. זה השתנה עכשיו עם הורדת הריבית, אבל במעט. רביעית, עלייה טבעית לאור עליית האינפלציה הכללית במשק.
חמישית, וזה גורם ייחודי לתקופה הנוכחית: מעברי מגורים כפויים לאור נזקי המלחמה. בתים או אזורים שאינם ראויים למגורים בצפון ובדרום, וכן נזקים מהתקיפות מאיראן, מייצרים ביקוש חדש לשכירות באזורים אחרים בארץ.
כל אלו סיבות נוספות מעבר לגורמים המרכזיים שתוארו לעיל, והן מעידות על מגמה ברורה: מחירי השכירות עולים בקצב קבוע, ואין סיבה להניח שהמגמה תשתנה בקרוב.
צריך לשאול כמה יעלה לגור? ולא כמה עולה דירה?
שאלה האמיתית לשנים הקרובות שונה לגמרי ממה קורה למחירי הדיור וכמה עולה דירה? בשפת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדובר על "מחירי שירותי הדיור", והם אלה שקובעים את יכולת המגורים של מי שאינו יכול לרכוש דירה.
למעשה, שוק השכירות הוא זה שנושא על גבו את משבר הדיור האמיתי, והוא נמצא בעלייה עקבית ומשמעותית בשנים האחרונות. הפתרון לא יגיע רק מירידה בריבית או מעלייה בהיצע של דירות חדשות. נדרש פתרון כולל מטעם המדינה, הכולל עידוד בנייה להשכרה, מתן הקלות ותמריצים ליזמים לטובת קידום פרויקטים של פינוי-בינוי בקצב גבוה יותר, ומתן תמריצים להשקעה בדיור. אלא שלפי חוק ההסדרים המוצע במסגרת תקציב 2026, נראה שהמדיניות הממשלתית הולכת דווקא בכיוון ההפוך. במקום לעודד השקעה בדיור להשכרה, המדיניות ממשיכה להקשות על משקיעים, מה שצפוי להחריף את המחסור בהיצע להשכרה.
עד שיגיע פתרון מקיף ומערכתי, המציאות ברורה: מחירי הקנייה אולי נבלמים, אבל מחירי השכירות צפויים להמשיך ולעלות.
5 נקודות על שוק השכירות בישראל
כ־28% מהדירות מיועדות להשכרה
כ־28% מהדירות בישראל מיועדות להשכרה, כך לפי נתונים של הלמ"ס. שיעור זה עלה דרמטית בהשוואה לעשור הקודם, מה שמעיד על מגמה ארוכת טווח של מעבר משוק רכישה לשוק שכירות.
עלייה עקבית במחירי השכירות
שכר הדירה הממוצע ממשיך לעלות, במיוחד באזורים עם ביקוש גבוה, והפערים בין האזורים השונים בארץ מתחדדים. בערים הגדולות נרשמות עליות חדות במיוחד, אך גם בפריפריה יש מגמות של התייקרות - בעיקר בעקבות נהירה של אוכלוסיות חדשות שחיפשו אלטרנטיבה זולה יותר. שכר הדירה הממוצע בישראל עמד על כ-5,000 שקל לחודש - עלייה של כ־6% לעומת השנה הקודמת.
ההתלבטות בין שכירות לרכישה מתחדדת
הבחירה בין שכירות לרכישה הופכת למורכבת יותר. אמנם רכישת דירה נתפסת כהשקעה יציבה ובטוחה, אך היא דורשת הון עצמי גבוה, התחייבות ארוכת טווח ויכולת כלכלית לעמוד בהחזרים. מנגד, שכירות מעניקה גמישות, אך טומנת בחובה אי ודאות בנוגע להמשכיות, תנאים ועלויות עתידיות.
מגוון שוכרים רחב - לא רק צעירים
לשכירות
מגיעים כיום לא רק צעירים וסטודנטים, אלא גם משפחות, זוגות בגילאי ביניים ואף גמלאים. לכל קבוצת אוכלוסייה יש צרכים שונים, ודירות להשכרה נדרשות לתת מענה גם לצרכים של משפחות - כמו גודל, חניה, מעלית, קרבה למוסדות חינוך ועוד.
שכירות היא לעיתים פתרון מתוך צורך
ולא רק מתוך בחירה - בין אם בגלל מחירי דירות גבוהים, קשיים במשכנתא או שינויים תעסוקתיים. לכן, שוק השכירות ממשיך להתרחב, גם כאשר קיים רצון לרכוש.
שכירות כהשקעה - הזדמנות עם סיכונים
שוק השכירות עשוי לעניין משקיעים במיוחד באזורים שבהם יש ביקוש גבוה. יחד עם זאת, מדובר בהשקעה שמחייבת תכנון מדויק, היכרות עם האזור, ויכולת להתמודד עם שינויים רגולטוריים, עלויות תחזוקה ומיסוי. את ההשקעה יש לבדוק לפי מספר פרמטרים כשהעיקריים ביניהם - יכולת השבחת הנכס, שכר הדירה ביחס להשקעה (תשואה אפקטיבית על הנכס), חלופות ההשקעה, הוצאות שוטפות והשקעה בנכס ועוד.
הכותב: עו"ד נדב אטיאס, כלכלן ובוגר MBA, יועץ פיננסי ומרצה בתחומי נדל"ן והשקעות
- 27.אם יטילו מס רכוש זה ייקר את הדירות קראו כתבה עם מורגנשטיין מנכל משרד השיכון (ל"ת)אנונימי 01/12/2025 21:02הגב לתגובה זו
- 26.אנונימי 30/11/2025 16:45הגב לתגובה זובעלי דירות מעלים מחיר כל שנה בלי קשר למשכנתא או סיפורים אחרים גם ששום דבר לא עולה הם עדיין מעלים כל שנה וזה פשוט כי הם רוצים יותר כסף ואין שום פיקוח.חלקם מציעים דירות שבורות ורעועות במחירים מופקעים חלקם דורשים ערבויות של אלפים על חור בקיר. הם בעיקר מנצלים תמצב שאין שום פיקוח כלשהו עלייהם.
- 25.אנונימי 30/11/2025 13:42הגב לתגובה זוזה שיטות המידידה השקריות של הלמס זהו גוף שהוקם לשקר לציבור כמו דיווחי השכר שלו תמיד ממוצע ולא חיציני בכל העולם ומחירי המוצרים בארץ שהישראלי משלם הכי יקר בעולם על הכל בשוק סגור לקרטלים ומונפלים בחסות משרד האוצר ופקידי מדינה היועצים שדןאגים להמשיך את זה עזוב קישקושים לא להתייחס
- 24.אליקו 29/11/2025 09:10הגב לתגובה זוהשכרה זה שוק תגידו לא המחירים ירדו.
- ובינתיים נגור ברחוב (ל"ת)ללי 30/11/2025 13:32הגב לתגובה זו
- ובינתיים נגור ברחוב (ל"ת)אנונימי 30/11/2025 13:31הגב לתגובה זו
- שיגידו לא גם לחתונה ב 300 אלף (ל"ת)שאפיק 29/11/2025 21:58הגב לתגובה זו
- 23.אנונימי 28/11/2025 07:52הגב לתגובה זותענוג לקרא כתבה כל כך מדויקת כל כך נכונה כתובה בצורה קליטה לכל בר דעת ומפרקת את הנושא לכל גורמיה.יישר כוח לעוד נדב אטיאס
- 22.נאור 27/11/2025 15:46הגב לתגובה זוהבניין עובר פינוי בינוי והדיירים מגדילים ביקוש לדירות. זהו. לא גם פחות היצע. רק פעם אחת
- 21.כול שונטל בלי כסף דורשת דירה חדשהמשופצתחובה!!! ומה עם תשלום (ל"ת)סבא 27/11/2025 08:03הגב לתגובה זו
- 20.תענוג קטן מאד להשכיר לשוכרים ישראלים תקחו כול הבטחונות ותבדקו רקע (ל"ת)תענוג מפוקפק 27/11/2025 08:00הגב לתגובה זו
- 19.אחד שבאמת יודע 27/11/2025 07:20הגב לתגובה זואנשים עוקבים אחרי המשפחה שבאמת יודעת מה הולך לקרות פה. לא משקיעים בדיור בישראל.
- 18.מקסים 27/11/2025 01:42הגב לתגובה זויהודוני הנדלן מפקיעים מחירים זה לזה.. מחיר דירה בישראל הוא שקלול חוסר הברירה של השוכר כפול תאוות הבצע של המשכיר..
- 17.12 שנה לא מעלים לי את השכרדירה ברמתאביב. (ל"ת)ביזפורטל לוביסט קבלנים 26/11/2025 15:39הגב לתגובה זו
- רמת אביבית 26/11/2025 16:16הגב לתגובה זותאמר תודה למשכיר שלך. הוא זהב. אין הרבה כאלה.
- אליקו 29/11/2025 09:12תהיו שוכרים טובים ותמצאו משכירים טובים..
- 16.אנונימי 26/11/2025 14:56הגב לתגובה זובוא אגןה לך סוד כתבוס אלה שלא קונים דירה מי שאין לו כסף ומי שיש לו גם כסף וגם שכל לחכות מעלים את הבעקוש ןדיקות להשכרה. אבל תראה איזה קטע הדיקות דלא מצליחות להמכר חוזרות לשוק ההשכרה באותה מידה... כך שזה לא משנה. מה כן ישנה! 100 יורדים בשנה זה מה שמאד משפיע על השוק
- חחחח טוב שאתה מאמין לשקרים שלך כי האוכלוסיה גדלה ב 200 אלף כל שנה (ל"ת)שאפיק 26/11/2025 21:44הגב לתגובה זו
- תלחץ אנלייק יותר חזק אולי זה יעיף מפה את המסתננים והפועלים הזרים (ל"ת)שאפיק 26/11/2025 23:40
- dw 26/11/2025 16:21הגב לתגובה זומה שכן בשנים האחרונות בגלל הרפורמה המשפטית וכן נטישת אוקראינים העליה הפכה שלילית שזה מעולה צפוף פה.אם חלילה בגלל האנטישמיות יבקשו להגיע לכאן מיליון יהודים וגם חצי מזה אז נהיה בבעיה. אין לנו פשוט אין דירות לכולם.ככה זה כשמתרבים כמו שפנים. מוזמן לעיין באתר עמותת צפוף.
- 15.רק להוסיף 26/11/2025 14:32הגב לתגובה זומשכירים להם את הנכס שלכם ששווה כמה מיליוניםודי לחכימא ברמיזהופעם אחת ולתמידיש משכיר ויש שוכר ולא כווווולם משכירים.
- 14.אנונימי 26/11/2025 12:23הגב לתגובה זוגם אחרי הפינוי בינוי וההתחדשות העירונית לא ישארו דירות חבל לכם על הזמן
- תן להם להכניס את הראש לאדמה יותר חזק אולי זה יגביר את הקצב של מתן טופס 4 לדירות בשנה (ל"ת)שאפיק 26/11/2025 13:21הגב לתגובה זו
- 13.אנונימי 26/11/2025 12:16הגב לתגובה זוהרבה יחידות להשכרה נסגרו או נהרסו במושבים בשל חוק קמינסקיהאם זה לא קשור
- dw 26/11/2025 16:22הגב לתגובה זואלה מושכרות בכסף שחור כמובן ולא מדווחות
- 12.אנונימי 26/11/2025 11:47הגב לתגובה זוזה רק ההתחלה
- 11.רק פסיכופט משקיע בנדלן בישראל הלא יציבה (ל"ת)אנונימי 26/11/2025 11:38הגב לתגובה זו
- 10.אבי 26/11/2025 11:35הגב לתגובה זואו שהמחירים לקניה ירדו או שהשכירויות יעלו וכנראה ששניהם קורים יחד.מה שלא יקרה לאורך זמן זה שהתשואה על נדלן בתל אביב תהיה ריאלית שלילית כמו היום.
- שאפיק 26/11/2025 11:48הגב לתגובה זובני עייש קריית מלאכי או לאמיצים דירות בתמא ביבנה ובאשדוד
- 9.אנונימי 26/11/2025 10:59הגב לתגובה זולמה אתה חושב שכולם עוקבים אחרי מכירת דירות פה התסריט הזה הסתיים וזה לא מעניין יותר
- 8.תלחצו אנלייק יותר חזק אולי זה יגרום ליותר דירות לקבל טופס 4 מאשר משקי הבית שנוספים פה כל שנה (ל"ת)שאפיק 26/11/2025 10:48הגב לתגובה זו
- 7.קישוש מקושקש 26/11/2025 10:14הגב לתגובה זואף בנק לא נותן משכנתא עבור שכד.אז גם אם באיזה שכונה יש פיק של עליה בשכד בכמה חוזים חדשים זה מהר יקוזז בדירות שננתשו ריקות באמצע חוזה כי אנשים לא עמדו בגובה השכד.אף אחד לא מודד דירות ריקות!
- אמיר 26/11/2025 13:03הגב לתגובה זוכמו על כל דבר גם כאן הרבה פרמטרים משפיעים.למשל תשואה נטו. בתא למשל הייתה פחות מ 3%.במצב כזה משקיעים סבירים לא ירכשו דירות לשוכרים לא יהיה היכן לגור... והשוק ימצא נקודת איזון חדשה.
- אנונימיתית 29/11/2025 20:22מה ההיגיון בזה דירה שלא נמכרת כבר שייכת לבעלים אחר שבסופו של דבר יצטרך להוציא אותה לשוק השכירות כך או כך
- 6.dw 26/11/2025 10:10הגב לתגובה זומסכים עם נדב. כלכלית מדובר בהזזה של נקודת שיווי המשקל בה משקיעים יסכימו להיכנס להשקעה.בעבר משקיעים הסכימו לסכן כספם בעבור תשואה שדופה של 23 אחוז. עם עליית הריבית הם כבר לא מוכנים ובלי משקיעים פשוט אין די דירות להשכרה כי וקטור הילודה של ישראל הוא חריג בעוצמתו.
- 5.התייקרות 6% 26/11/2025 10:05הגב לתגובה זוהרבה פעמים השוכר החדש מחליף מישהו שכבר 3 שנים בדירה בלי שהעלו לו שכירות ולכן יש קפיצה. אינספור פעמים כבר ראינו נתונים של זינוק של 8% בנתון השכר דירה לחוזים חדשים ובדיעבד התגלה שבמהלך אותה השנה כל 12 החודשים ביחד הסתכמו בסך הכל בעליה ממוצעת של 2.5% עד 3% בשכר הדירה וגם שירותי דיור
- וכולם החליטו להחליף דירה השנה (ל"ת)אאא 26/11/2025 17:13הגב לתגובה זו
- זה שתחזור על אותה תגובה 100 פעמים לא יהפוך את זה לאמת. (ל"ת)שאפיק 26/11/2025 10:52הגב לתגובה זו
- dw 26/11/2025 10:17הגב לתגובה זוהשכד עולה גם לשוכרים ותיקים אם כי בשיעור נמוך יותר מאשר בהתחלפות דייר.אין מה לתמוה על העליה בשכד זה בדיוק התרחיש הכלכלי הסביר. התשואה מהשכרה בישראל נמוכה. כדי שמשקיע יסכים לסכן כספו ולהכנס להשקעה הוא צריך לקבל תשואה גבוהה יותר אחרת הוא פשוט לא ישקיע. זה יכול להיות ירידת ערך הנכס עליה בשכד או שילוב של השניים. לא משנה.
- אנונימי 26/11/2025 10:13הגב לתגובה זובדיוק כמו שהיה לפני שנה ביחס לשנה שלפניה ובדיוק כמו שנה אחת קודם לכן...
- 4.כל כך נכון (ל"ת)אנונימי 26/11/2025 10:00הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 26/11/2025 09:59הגב לתגובה זואני שכרתי דירה טובה יותר השנה במרכז בשכר נמוך יותר מהדירה הקודמת...
- dw 26/11/2025 10:26הגב לתגובה זומנגד אלף אחרים שילמו יותר. המשמעות הסטטיסטית היא עליה. נכון תמיד יהיו מציאות. כל הכבוד על שמצאת. יש לי חבר כזה שכל הזמן מחפש מציאות בתא ומצליח אבל הוא ממש טוב. ממש ממש טוב.אגב מציע שתבדוק אם הדירה החדשה היא באמת מציאה או שנוצרה איזושהי בעיה באזור למשל יתחיל פרויקט תמא ליד הבית.
- אנונימי 26/11/2025 12:24מסכים איתך לגבי הטיעון הסטטיססטי ושדוגמא בודדת לא מייצגת את הכלל העניין שאני לא בטוח שהנתונים אובייקטיבים וחפים מאינטרס
- 2.לפוליטיקאים המושחתים יש מספיק נדלן שהעם יאכל חרא (ל"ת)איל 26/11/2025 09:56הגב לתגובה זו
- dw 26/11/2025 10:28הגב לתגובה זומה חשבתם לעצמכם שאפשר לגדול בקצב חריג של 3 ילדים בממוצע ושלדבר לא תהיה השפעה על הדיורמוזמנים לעיין באתר עמותת צפוף העוסקת בדמוגרפיה החריגה של ישראל.זהו נגמר לא באמת חייבים להמשיך לעודד ילודה מופרזת. הנורמה בעולם המערבי היא ילד 1 או 2 וזהו. פה הממוצע הוא 3. הממוצע. משוגעים.
- אפילו למשפחה חילונית היום יש 34 ילדים ולכן המחירים תמיד יעלו. בנוסף מתחתנים ומתגרשים יוצרים ביקוש (ל"ת)שאפיק 26/11/2025 12:57
- 1.אנונימי 26/11/2025 09:46הגב לתגובה זו61% עליה בהיקף הפיגורים מפרוץ מלחמת חרבות ברזל. מה יקרה לאותם לווים כאשר ירידות המחירים יעלו על 25% משבר... זאת רק ההתחלה.
ארוחת בוקר (X)גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים
אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.
חצי מהמשכורת הולך על דיור
הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה.
- המצוקה של הקבלנים - בת"א מלאי הדירות ענק: יספיק ל-5 שנים
- שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח, זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.

עד כמה הריבית משפיעה על מחירי הדירות? הקשר שכולם מאמינים בו ולרוב לא קיים
מחקר רחב של קרן המטבע הבינלאומית מגלה שהעלאת ריבית של אחוז מורידה את מחירי הדירות בפחות מאחוז אחד - אבל כשהריבית יורדת מ-7% ל-2.7% נוצר בום, כשהיא משתנה מ-4.5% ל-3.5% ההשפעה זניחה - מה זה אומר על שוק הנדל"ן הישראלי?
ריבית בנק ישראל ירדה לאחרונה. סיכוי טוב שבמהלך השנה הקרובה היא תרד עוד פעמיים בכ-0.5% ל-3.75%. האם ההורדה הזו תוביל לעלייה במחירי הדירות? הורדת ריבית הופכת את החזרי המשכנתא לנמוכים יותר ומאפשרת בעצם לרוכשי דירות להגדיל את המרכיב במשכנתא ולקנות דירה עם פחות הון עצמי. יש לכאורה יותר אפשרויות לרוכשי דירות, אבל לא צריך לעשות מחקר כדי להבין שהפחתה של רבע אחוז היא כמעט כלום, סדר גודל של 70-100 שקל בהחזרי המשכנתא הממוצעת. לא זה מה שיקבע אם תקנו דירה או לא. אבל אם זה יימשך?
נחזור כמה שנים טובות אחורה. היינו בניסוי ריבית גדול שנקרא - ריבית אפסית. בניסוי הזה, נתנו לנו מימון זול במיוחד ואז רכשנו דירות וניפחנו מחירים. זה נגמר. הריבית זינקה, כשהזינוק שלה גרם להחזרי המשכנתא לעלות בקרוב ל-1,000 שקל. הרבה כסף ובדרך גם היתה עלייה במדד המחירים שייקרה את ההחזרים. העלייה הזו מריבית אפס לאזור 5% היא דרמה גדולה והיא אכן מקשה על רוכשי הדירות, אבל הדרך חזרה לא תהיה מלאה. הריבית לא תחזור לאפס. היא תרד לאזור 3.5%-3.75%. אנחנו ב-4.25%, אז במקרה הכי טוב היא תרד ב-0.75% וההחזר החודשי יירד ב-200-300 שקלים - זה הרבה, אבל לא משנה בהכרח החלטה כה גורלית כמו רכישת דירה.
כדי שאנשים יקנו דירה הם צריכים שיהיה להם כסף, והעלייה ביוקר המחייה מחסלת להם את העודפים. כדי שאנשים יקנו דירה צריך שהמחירים ימשיכו לרדת. הם יורדים - גם בלמ"ס מצביעם על כך, למרות שאצלם הנתונים לא כוללים את הנחות הענק המימוניות והמבצעים השונים. כשזה יימשך נקבל חזרה לשוק הדירות, אם כי, שוק הדירות תמיד לא באמת צפוי
עד כאן, ההערכה מהשטח, לא מלומדת, לא מקצועית. כאן תראו הערכה של כלכלנים - לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם. וכעת נעבור ממש למחקר מפורט שפורסם ב-IMF Economic Review, כתב העת היוקרתי של קרן המטבע הבינלאומית. המחקר מערער באופן יסודי על ההנחה הזו שיש קשר הפוך בין ריבית למחירי הדירות. המחקר "When Does Monetary Policy Sway House Prices? A Meta-Analysis" מגלה שהקשר בין שינויי ריבית למחירי דירות חלש הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב, אבל גם שיש הבדל עצום בין "רמת הריבית" ל"שינוי בריבית".
- לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הממצא המרכזי: נקודת אחוז שווה פחות מאחוז
המחקר, שנערך על ידי דומיניקה ארנברגרובה, יוזף בייז'יק ותומאש האברנק מהבנק הלאומי הצ'כי ואוניברסיטת צ'ארלס בפראג, הוא אחד המחקרים המקיפים ביותר שנעשו אי פעם בתחום. החוקרים אספו 1,555 אומדנים מ-37 מחקרים שונים שבחנו 45 מדינות לאורך 72 שנים. כפי שהם מתארים: "הספרות האמפירית מספקת תוצאות מעורבות לגבי ההשפעה של ריביות קצרות טווח על מחירי הדירות: הסמי-אלסטיות המוערכות נעות בין מינוס 12 לערכים חיוביים".
