ג'ורג חורש יוניון (רשתות)
ג'ורג חורש יוניון (רשתות)

יבואני הרכב תחת מתקפה רגולטורית - למה זה לא ישפיע על המחירים?

יבואני רכב גדולים זומנו לשימוע במשרד התחבורה אחרי שרשות התחרות קבעה שהשוק לא תחרותי; ביקורת שנתית קבועה נשמעת גם מצד המבקר שכינה את היבואנים הגדולים - קרטל רכב. השנה דווקא התחרות עלתה, אבל היא צריכה עצימות גדולה יותר, ולמה זה לא באמת משנה כבר ליבואני הרכב הגדולים?

רן קידר |
נושאים בכתבה קרטל הרכב

בשועות האחרונים התגברה הפעילות הרגולטורית בשוק הרכב הישראלי, עם זימון יבואנים מרכזיים לשימועים במשרד התחבורה. הרשות לתחרות, בראשות מיכל כהן, המליצה שלא לחדש רישיונות יבוא למותגים ספציפיים, כחלק ממאמץ להפחית ריכוזיות. ההליך כולל חידוש זמני של זיכיונות לתקופה של 3-4 חודשים בלבד, במקום 2-3 שנים כמקובל, מה שמעיד על חקירה פעילה. הדברים מתרחשים על רקע דוח מבקר המדינה האחרון, שחושף שליטה של ארבע יבואניות גדולות בכ-60% ממכירות הרכב החדש בישראל. הדוח, שפורסם באוקטובר, מדגיש כי הבעיות שנחשפו בדוח קודם מ-2022 לא רק שלא נפתרו, אלא אף הוחמרו, בעיקר בהיעדר התקדמות ביישום רפורמות.

אין תחרות עצימה בשוק הרכב

ההמלצה המרכזית של הרשות לתחרות מתמקדת בטלקאר, יבואנית קיה הוותיקה. הרשות קבעה כי חידוש זיכיונות למותגים כמו SERES (רכבי חשמל סיניים), DFSK (מסחריות סיניות) עלול לפגוע בתחרות. הסיבה: טלקאר מחזיקה בנתח שוק משמעותי בקטגוריית רכבי נוסעים (M1), והוספת מותגים נוספים עלולה להוביל ל"ייבוש" מכירותיהם, שיווק בכמויות נמוכות או במחירים לא תחרותיים, כדי למנוע תחרות פנימית עם קיה. טלקאר טוענת כי למדה על ההמלצה דרך התקשורת בלבד, ומשוכנעת שבשימוע תוכיח כי פעילותה תורמת לתחרות, במיוחד בקטגוריית החשמל.

הרשות שולחת אותות דומים ליבואנים גדולים נוספים, כמו יוניון שמייבאת את המותג GAC שעל הכוונת וכנראה שיש נוספים. לחברות יש אולטימטום - ויתור על זיכיונות כתנאי לחידוש. זיכיונות של מותגים גדולים אצל מספר יבואנים יבדקו בקרוב. צריך להדגיש כי משרד התחבורה אינו מחויב להמלצות רשות התחרות, אך נוטה לאמצן.

שוק הרכב הישראלי מוסדר בחוק שירותי הרכב מ-2016, שמטרתו להגביר תחרות דרך פתיחת יבוא מקביל, זעיר ואישי. החוק פטר יבואנים עקיפים מרישיונות מלאים, הוריד דרישות הון והפחית חובות שירות, ואף אפשר יבוא רכבים משומשים עד שנתיים מייצור. עם זאת, יישום החוק נותר חלקי. יבוא ישיר שולט ב-97% מהשוק, בעוד יבוא מקביל מהווה 3% בלבד. הריכוזיות נובעת ממבנה השוק: 12-18 יבואנים פעילים, אך בפועל: יוניון, כלמוביל, צ'מפיון מוטורס, דלק מוטורס, קרסו מוטורס וטלקאר שולטות.  

מדד CR4 ומדד HHI (הירשמן-הרפינדל) שבודקים ריכוזיות מעידים על שוק ריכוזי. דוח מבקר המדינה חוזר על כשלים אלה באופן כמעט זהה לדוחות קודמים, ומדגיש כי רפורמות כמו "לא עוצרים בנמל" (הסרת בדיקות מכון הרישוי) ו"מה שטוב לאירופה" (אימוץ תקנים אירופיים) לא הובילו לשינוי מהותי. השוק עמוס בחסמים, לרבות: רישום רכבים מקבילים כ"יד שנייה" (מה שפוגע בערך), מגבלה של 20 רכבים לשנה ליבואנים זעירים, ולוחות זמנים ארוכים להובלה. כפי שדווח כאן, הדוח מציין כי פתיחת המשק ליבוא איטית מאוד. 

המבקר בחן את יישום חוק שירותי הרכב ומצא ריכוזיות גבוהה הוא מצא רווחים אדירים של מעל 6-7 מיליארד שקל למובילות בתחום, ומצא רווחיות תפעולית של מעל 16% - הרבה מעל תחומים אחרים בתחום הרכב ובכלל - שיעור גבוה בכל קנה מידה.

הרווחיות עלתה למרות שינויים בשוק, כמו המעבר לחשמליות והכניסה של מותגים סיניים, שנתח השוק שלהם עומד על כשליש. עם זאת, ארבעת היבואנים הגדולים שמרו על נתח של 60% ב-2023 ו-62% ב-2025, על ידי הרחבת תיק המותגים: כלמוביל הוסיפה ג'אקו, אומודה ואורה ליונדאי ומיצובישי; קרסו הוסיפה צ'רי ואקספנג לניסאן ורנו; יוניון משווקת ג'ילי ו-GAC לצד טויוטה.

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"

הדוח מציין כי יבוא חשמלי, שנתחו עלה מ-1% ב-2020 ל-24.8% ב-2024 דווקא חיזק ריכוזיות כי ניתנו רישיונות לשישה יבואנים ישירים גדולים. יבוא מקביל נשאר כאמור זניח עקב חסמי


טענות היבואנים

מנקודת מבט היבואנים, השוק תחרותי: איגוד יבואני הרכב טוען כי מחירי רכב בשער הנמל מהנמוכים בעולם, וריכוזיות דומה לאירופה (80% בחמשת הגדולים). הם מציינים גידול של 8.5% במכירות ב-2025 (261 אלף רכבים עד אוקטובר), מונע על ידי סיניים זולים. היבואנים צפויים להילחם משפטית על זיכיונות, ואפילו לשקול ויתורים על מותגים ותיקים (מיצובישי, רנו) לטובת סיניים, שבהם הושקעו השקעות גדולות.

בשורה התחתונה יש מספרים - מחירי רכב גבוהים ב-10%-15% מממוצע אירופי, עם הוצאה של 12.2% מתקציב משקי בית שזה הרבה יותר מהמצב באירופה. ועדת הכלכלה בכנסת דנה לאחרונה בדוח וקבעה כי "שינויים דרסטיים נדרשים". כפי שמדווח כאן, הרווחים העודפים (9 שנים לרפורמה ללא שינוי) מצביעים על כשל סיסטמי, אך אכיפה חסרה.


שימועים עלולים להקפיא הזמנות, במיוחד חשמליים זולים, ולהוביל למחסור זמני. אם זיכיונות לא יחודשו, מותגים כמו SERES עלולים "לרדת מהמדף" או לעבור יבואנים חדשים, מה שיפגע בטלקאר (נתח 10%-15%). כניסת שחקנים קטנים תגביר תחרות, תשבור מונופולים ותוריד מחירים ב-5%-10%, אך תדרוש הסרת חסמים כמו רישום "יד שנייה". בטווח ארוך, הרפורמות כמו הרפורמה נגד הסכמים בלעדיים, יכולות לשנות את השוק. עם זאת, ללא יישום מלא, הריכוזיות תישאר.


תמונת מצב: הריכוזיות בשוק הרכב - קונגלומרטים ענקיים

עשרות שנים של מחירי רכב גבוהים הובילו את בעלי השליטה בקבוצות האלו להפוך לאנשים עשירים מאוד - מעשירי הארץ. גם אם יהיה שינוי ואפילו פגיעה בעסקים שלהם, הם את ההון הענק כבר עשו. 

ארבע יבואניות גדולות: כלמוביל, קרסו מוטורס, יוניון מוטורס וטלקאר, שולטות בכ-62% ממסירות הרכב החדש, עם 242,037 מסירות בשלושת הרבעונים הראשונים, גידול של 6.9% משנה קודמת. נתח הסיניים זינק ל-34% (82,367 רכבים), בעיקר חשמליים והיברידיים, אך החשמליים ירדו לכ-16% מהמסירות. המבנה הזה, שבו יבואנים גדולים מחזיקים במספר זיכיונות ומשלבים יבוא רכב עם שירותים נלווים, הפך אותם לרווחיים מאוד עם החזקות של תחומי פעילות שקשורים לרכבים ובכללל - הרחבה אל מעבר לתחום הרכב המסורתי. הם הפכו  לקונגלומטים רב-תחומיים, המשלבים מכירות, מוסכים, חלפים, ליסינג ואף פעילות בינלאומית, לצד נדל"ן, אנרגיה, השקעות ועוד. 

כלמוביל, היבואנית הגדולה ביותר עם נתח שוק של 20.8%, שייכת למשפחת חרל"פ ומנהלת תיק מותגים מגוון: יונדאי (29,270 מסירות), מיצובישי (5,536), מרצדס, ג'נסיס, סמארט ועוד, לצד הסיניים ORA, OMODA ו-JAECOO (13,000 מסירות לג'אקו לבדו, שליש מסך החברה). קרסו מוטורס, במקום השני עם 15.1% בנתח שוק (22,165 מסירות במחצית הראשונה), צמחה בזכות סיניים: צ'רי (22,653 מסירות, עלייה 92.5%) ואקספנג (חשמליים, עלייה 254%), לצד ניסאן (5,900), רנו ודאצ'יה. החשמליים מהווים 20% ממכירותיה.

יוניון מוטורס, עם נתח שוק של 15%, מובילה עם טויוטה (30,855 מסירות), לצד ג'ילי, GAC ודונגפנג. החשמליים מהווים 25% ממכירותיה, עם דגש על היברידים (טויוטה פראיוס). טלקאר, עם 10-12% נתח שוק (21,679 לקיה), מחזיקה בקיה, SERES (חשמל סיני), DFSK ומסחריות KG. החשמל: SERES כ-5% ממכירותיה.

לקבוצות האלו גם שירות מוסכים, חלפים וליסינג. לרובן יש גם פעילות נוספת כאמור. אלו קבוצות ענק עם סוללת עורכי דין ולוביסטים. יהיה קשה להילחם מולם, במיוחד כשברור שיהיה כאן משחק על זמן. הרגולטור אמור תמיד לפעול לטובת הצרכן, אבל שרת התחבורה, מירי רגב, נכנסת לשנת בחירות. מה שמעניין אותה כעת זה לעשות רושם של עובדת לטובת הציבור, לא דווקא לעבוד באמת בשבילו. כותרות בעיתונים זה נהדר, אבל האם יש סיכוי להעביר רפורמה בפרק זמן של חודשים. כנראה שלא. גם אם יהיו שינויים הם יהיו מינוריים יחסית, זה יוריד פיפסים בודדים בנתח השוק של הגדולות, זה לא באמת ישפיע על הריכוזיות. רפורמה משמעותית לא תעבור בטווח של פחות משנה. ולכן, הסיכוי שזה ייגמר במשהו דרמטי הוא נמוך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הפלאג אין הזולה בישראל BYD Atto2 DM-i. צילום יצרן.הפלאג אין הזולה בישראל BYD Atto2 DM-i. צילום יצרן.

הפלאג אין הזולה בישראל - BYD Atto2 DM-i

'שלמה מוטורס' יבואנית דגמי BYD לישראל השיקה את גירסת הפלאג אין ל Atto2 שוהשקה בישראל בשבוע שעבר. 

המחיר 150.0 אש"ח כולל הטבת השקה. 

יואב פולס |

בשבוע שעבר דיווחנו לכם על השקת ה BYD Atto2 החשמלי על ידי 'שלמה מוטורס'. נזכיר, ה BYD Atto2 הוא קרוסאובר בסגמנט B+ Suv, כלומר עדיין לא גדול כמו קרוסאובר בסגמנט C, אבל גם לא ממש קטן כמו קרוסאוברים בסגמנט B. כבר בדיווח בשבוע שעבר עידכנו כי בקרוב תושק ה BYD Atto2 בגירסת פלאג אין, והיא אכן הושקה הבוקר במתחם החדש של BYD בשורק.

ה BYD Atto2 DM-i היא כאמור גירסת פלאג אין של הקרוסאובר החדש של BYD והיא מצטרפת ל BYD Sealion 5 DM-i שהושקה בתחילת השנה, ול BYD SEAL U DM-i ובכך משלים 'משפחה' של קרוסאוברים בתצורת פלאג אין, יחד עם ה Seal5 המשפחתית בתצורת פלאג אין, לצד ליין הדגמים החשמליים המוכרים של החברה, החל מהדולפין סרף העירונית ועד הטאנג הגדול.

ה BYD Atto2 בגירסת הפלאג אין ארוך בשני ס"מ מאחיו החשמלי עם אורך כולל של 4.33 מטר, רוחב של 1.83 מטר וגובה של 1.675 מטר. בסיס הגלגלים 2.62 מטר.

הייחודיות של ה BYD Atto2 בגירסת הפלאג אין היא שמדובר כרגע ברכב הפלאג אין הזול בישראל. ל BYD Atto2 סוללה בקיבולת 18Kwh המאפשרת טווח חשמלי של עד 90 ק"מ, וטווח משולב של בנזין וחשמל של 1000 ק"מ בתקן WLTP.


BYD Atto2 DM-i. צילום יצרן