אנדרס ריכטר מנכל אמת מיחשוב
צילום: עומרי מירון
דוחות

אמת מיחשוב עם שחיקה ברווח ובצמיחה בעקבות ייסוף השקל במהלך הרבעון

קבוצת EMET פרסמה היום את תוצאותיה לרבעון השלישי של 2025, המצביעות על צמיחה מתונה בהכנסות אך על שחיקה ברווחיות, בין היתר בעקבות הייסוף המשמעותי בשער השקל מול הדולר במהלך הרבעון
רן קידר |
נושאים בכתבה אמת מיחשוב

קבוצת א.מ.ת מחשוב אמת 1.18%  , שעוסקת ב-IT ובדיגיטל, פרסמה את דוח הרבעון השלישי של שנת 2025, ואמנם הראתה צמיחה קלה בהכנסות, אך בו בזמן שחיקה ברווחיות הגולמית והתפעולית, הנובעת בחלקה מהמשך מגמת הייסוף בשער השקל מול הדולר. החברה מדגישה כי למרות הפגיעה המשמעותית בשווי השקלי של עסקאות הצמודות למטבע האמריקאי, הצליחה לשמר גידול אורגני במרבית תחומי פעילותה.

הכנסות הקבוצה ברבעון גדלו לכ-329.8 מיליון שקל, עלייה של כ-1.2% ביחס לאשתקד. אך מאחורי העלייה המתונה מסתתרת מגמה מאתגרת: השער הממוצע של הדולר ברבעון היה נמוך בכ-9.5% בהשוואה לרבעון השלישי של 2024, מה שפגע באופן מהותי בערכן השקלי של עסקאות רבות במגזרי הפעילות השונים. החברה מבהירה כי אלמלא הייסוף, ההכנסות היו מציגות קצב צמיחה גבוה משמעותית.

במגזר תשתיות הענן, המחשוב והסייבר, מגזר הדגל של הקבוצה, הציגה החברה צמיחה של כ-2.2% להכנסות של 228.1 מיליון שקל. למרות הגידול, המגזר נפגע באופן ניכר מהשפעת השער על עסקאות הצמודות לדולר, מה שפגע ברווחיות על אף צמיחה בפעילות האורגנית. במקביל, מגזר התוכנה, יישומי הענן והדיגיטל ממשיך להתרחב, והציג עלייה של כ-2.5% להכנסות של 106.2 מיליון שקל, בין השאר בזכות גידול בעבודה מול לקוחות חדשים והתרחבות פרויקטים קיימים.

השחיקה ברווח והשפעת המט"ח על המימון 

הרווח הגולמי של הקבוצה הסתכם בכ-51.9 מיליון שקל, המהווים כ־15.7% מהמחזור. זאת, לעומת רווח גולמי של כ-54.1 מיליון שקל בשנה שעברה. הפער נובע בעיקר מהירידה ברווחיות מגזר תשתיות הענן והמחשוב, שם השפעת הייסוף על הרווח הגולמי מוערכת בכ-4.4 מיליון שקל. החברה מציינת כי לצד הפגיעה, נמשכת מגמת השיפור ברווחיות מגזר התוכנה והדיגיטל, בין השאר בזכות שינוי בתמהיל הפרויקטים ותיעדוף פעילויות רווחיות יותר.

לדברי החברה, למרות הפגיעה המורגשת בשורה זו, מגמות חיוביות במגזרי הליבה מסייעות לייצוב הרווחיות ומדגישות את חשיבות הגיוון העסקי של הקבוצה. השילוב בין פעילות חומרה, שירותים טכנולוגיים, פרויקטים דיגיטליים ופתרונות תוכנה מאפשר לחברה לפזר סיכונים ולמתן את ההשפעות הכלכליות החיצוניות.

הרווח התפעולי הכולל לרבעון, לאחר הוצאות והכנסות אחרות, הסתכם בכ-10.3 מיליון שקל, ירידה לעומת כ-12 מיליון שקל אשתקד. חלק מהירידה נובע מרישום הוצאה חריגה בסך כ-1.1 מיליון שקל בגין שנים קודמות, שהשפיעה על תוצאות הרבעון הנוכחי. ללא השפעת סעיף זה, מציגה החברה רווח תפעולי של 10.9 מיליון שקל, לעומת 11.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר תשתיות הענן והמחשוב הפגיעה משמעותית יותר: הרווח התפעולי ירד לכ-3.9 מיליון שקל בלבד, לעומת 6.1 מיליון שקל בשנה שעברה. החברה מעריכה כי כ-4.2 מיליון שקל מהרווח התפעולי "נמחקו" כתוצאה מהייסוף בשער הדולר. עם זאת, פעולות התייעלות ושינויים פנימיים במבנה הקבוצה סייעו לצמצם חלק מהפגיעה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מנגד, מגזר התוכנה, יישומי הענן והדיגיטל ממשיך במגמת שיפור מתמשכת: הרווח התפעולי בו עלה לכ-6.4 מיליון שקל, גידול של כ-7.9% לעומת אשתקד. הנהלת החברה מדגישה כי המגזר נהנה מצמיחה ורווחיות מתגברת הודות להתמקדות במנועי צמיחה ופרויקטים בעלי שיעורי רווח גבוהים יותר.

ה-EBITDA הרבעוני הסתכם בכ-19.4 מיליון שקל לעומת 19.9 מיליון שקל ברבעון המקביל. הקבוצה מדגישה כי כי גם פה בהקשר הזה, הייסוף פגע ברווח הגולמי והתפעולי, ובנטרולו הייתה ה-EBITDA גבוהה בכ-4.4 מיליון שקל, מה שמעיד על שיפור תפעולי בסיסי בפעילות הליבה.

הוצאות המימון נטו זינקו ל-7.5 מיליון שקל, לעומת 4.8 מיליון שקל אשתקד, בעיקר בשל הפרשי שער שליליים על התחייבויות כספיות הנקובות בדולר. החברה מעריכה כי הייסוף הוביל לתוספת של כ-2.3 מיליון שקל בהוצאות המימון בהשוואה לרבעון המקביל.

הרווח הנקי של הקבוצה הסתכם ב-1.9 מיליון שקל בלבד, ירידה משמעותית ביחס ל-5.3 מיליון שקל בשנה שעברה. הנהלת החברה מציינת כי בנטרול ההשפעות של הייסוף על הרווח הגולמי ועל הוצאות המימון, הרווח הנקי היה מסתכם בכ-7.1 מיליון שקל, מה שמשקף תוצאות תפעוליות חזקות יותר מכפי שמשתקף לדעתה בתוצאה המדווחת.

אנדרס ריכטר, מנכ"ל הקבוצה מסר: "אנו ממשיכים ביישום אסטרטגיית הצמיחה וההתייעלות שלנו, עם דגש על התרחבות במגזר התוכנה והדיגיטל וכניסה לתחומים חדשים ושמחים לראות כי המהלכים שאנו מקדמים כבר באים לידי ביטוי בתוצאות המגזר. הצמיחה בהיקף הפעילות במגזר התשתיות קוזזה ברובה מהייסוף החד בשקל אל מול הדולר. בנטרול השפעה זו, היינו רואים צמיחה גבוהה יותר וכן שיפור במדדי הרווחיות השונים אשר הושפעו משמעותית גם הם. בנוסף, ברבעונים האחרונים ביצענו פעולות ייעול ושינויים פנימיים במבנה הקבוצה, בדגש על מגזר התשתיות ענן מחשוב וסייבר, המיושמים כחלק מהתוכנית האסטרטגית שלנו. שוק ה- IT בישראל ממשיך להנות מביקושים גוברים, בייחוד בתחומי הסייבר, הדאטה והדיגיטל. אנו ממשיכים להתרחב לתחומים חדשים תוך שימת דגש מיוחד על רמת המקצועיות והעומק הטכנולוגי ומאמינים ביכולתנו להמשיך במגמת השיפור".

מניית החברה נסחרת על פי שווי שוק של 401 מיליון שקל, עם מכפיל רווח של 16. בשנה האחרונה ירדה מניית החברה בכ-2%, ואילו ב-12 החודשים האחרונים עלתה בכ-4.5%. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.