במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

• רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
• עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

מסלול העברת נכס - ניתן להעביר נכס (מקרקעין, מטלטלין, זכויות, טובת הנאה, גם נכסים בחו"ל) לבעל מניות יחיד, ללא פירוק החברה.  המועד האחרון להעברה הוא עד 30 בנובמבר 2025  והעברה כזו תיחשב "הכנסת דיבידנד" אצל בעל המניות ומקנה פטורים ממס שבח וממס רכישה. 

פטור ממס רכישה וממס שבח הוא תמריץ גדול, אולם עצם העברת הנכסים - הן במסלול פירוק והן במסלול העברה - מולידה חשיפה להיטלים מוניציפליים שונים, ובכלל זה כאמור היטל השבחה והיטלי פיתוח, שכן הדין קובע כי במקרים של העברת נכסים מתקיים "אירוע מימוש", העשוי להוביל לדרישת תשלום לרשות המקומית. במילים אחרות, גם אם הוראות המעבר מעניקה פטור ממס רכישה וממס שבח - עדיין עשויים לחול היטלים מקומיים.

• וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
• נזקי הבצורת 2025: נפתח מסלול פיצוי לחקלאים באזורים מוכרזים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?

טוב יעשה בעל שליטה בחברת מעטים אם יבדוק את סוגיית המיסוי המוניציפאלי בטרם הוא מבצע את העברת הנכסים במסגרת הוראות החוק.

המהפכה של חוק הרווחים הכלואים

חוק הרווחים הכלואים, שהחל מ-1 בינואר 2025, מחולל מהפכה במיסוי חברות המעטים עד מחזור 30 מיליון שקל בשנה. החוק מטיל שני מנגנונים מקבילים: על הרווחים הצבורים עד סוף 2024 (ה"מאגר הישן") מוטל מס שנתי של 2% על כל שקל שלא חולק כדיבידנד. ב-2025 אפשר להימנע ממנו אם מחלקים לפחות 5% מהמאגר (מ-2026 זה יעלה ל-6%).

על הרווחים השוטפים החל מ-2025 החוק מחייב חלוקה מינימלית של 50% מהרווח הנקי השנתי כדיבידנד. כל סכום שלא יחולק עד סוף אותה שנת מס יוגדר אוטומטית כ"רווח כלוא חדש" וייכנס מיד למאגר שעליו משולם קנס שנתי של 2% בכל שנה עוקבת.

במילים פשוטות: מעכשיו כל רווח שלא יוצא מהחברה כדיבידנד עד סוף השנה, בין אם הוא מלפני 2025 ובין אם משנת המס השוטפת, יעלה לכם 2% נוספים בכל שנה, ללא הגבלת זמן, עד שתחלקו אותו או תפרקו את החברה.

התוצאה בפועל: בעלי שליטה בחברות שירותים, הייטק, רפואה וייעוץ נאלצים מעתה לבחור בין חלוקה שנתית גבוהה (ומס דיבידנד של 30%–33% + מס יסף) לבין תשלום קנס מתמשך של 2% שמצטבר במהירות. רבים כבר בוחרים ב-2025 לנצל את הוראת השעה ולפרק את החברה לגמרי בפטור מלא ממס רווח הון וממע"מ, או לחלק את כל המאגר ולעבור לעוסק מורשה/חברה חדשה.

החוק בתוקף מלא, והעתירות לבג"ץ לא עצרו אותו.

עורכי הדין אלכס כץ ואלירן חליבה ממשרד כץ, גבע, איצקוביץ (KGI) המתמחה במיסוי מוניציפלי