החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

• לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
• עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

ה-10 מיליארד שקלים מתחלקים כך: 5 מיליארד בגין רווחים כלואים ועוד 5 ממס על דיווידנדים ופעילות שוטפת. בינואר השנה נרשמה גביית שיא של מעל 9 מיליארד שקל בגין דיבידנדים שחולקו בדצמבר 2024 כדי ליהנות ממס יסף-מס עשירים נמוך (להקדים את העלאת המס). 

כארים ציין כי למרות בקשות חוזרות להארכת הוראת השעה המאפשרת פירוק חברות ארנק בדחיית מס, לא ניתן יהיה להאריך אותה בשל אילוצים תקציביים. "מקצועית אנחנו בעד, אבל תקציבית - הכסף נדרש כבר ב-2025".  אם יאריכו את הוראת השעה יצטרכו גם לתת גרייס לשאר הסעיפים, זה לא יקרה. נובמבר הוא הדדליין. האם אתם צרייכם להיערך או לדאוג? נראה שחצי מהעסקים צרייכם להיערך והם בהדרגה כבר מפנימים זאת. החוק חל על עסקים שמקיימים את התנאים הבאים: פחות מ-5 בעלי מניות. עיקר ההכנסה נובעת מיגיעה אישית של בעלי המניות. רווחים צבורים העולים על 750 אלף שקל. מחזור הכנסות של עד 30 מיליון שקל.

• סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
• תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

חכו לסימולטור - ככה תדעו כמה מס לשלם

בפאנל בכנס יועצי המס השתתפה גם רו"ח פזית קליימן, סמנכ"לית בכירה לשומה וביקורת ברשות המסים, שהדגישה את המורכבות הרבה של סעיף 62א החדש. "החישוב מורכב במיוחד כשיש כמה בעלי מניות, חלקם כן נחשבים פעילים ואחרים לא", הסבירה. לטובת הציבור יושק סימולטור אנונימי חדש, שמאפשר לחשב האם החברה נמצאת בתחולת הסעיף ומה גובה המס שיחול. הסימולטור, שצפוי להיות זמין בשבועות הקרובים, יכיל שאלות מובנות כגון: האם זו חברת מעטים, האם הרווחים מעל 750 אלף שקל, מה מחזור ההכנסות, שיעורי הרווחיות, והאם מדובר בבעל מניות פעיל.

ומה עם הקנס של 2%?

לצד מס החברות ומס הדיבידנד, רשות המסים קבעה "חלופה" נוספת: אם לא יחולקו רווחים צבורים בשיעור של 6% מהרווחים הראויים לחלוקה מדי שנה, החברה תחויב במס של 2% בגין אותם רווחים (בשנת 2025 מדובר על חלוקה של  5%). מדובר למעשה ב"קנס" על אי-חלוקה, שאמור לדרבן את החברות לחלק דיבידנדים ולשלם את המס במועד. כל אחד יכול לעשות בסימולטור את החישוב - מה עידף לשלם את הקנס או לשלם מס על רווחים של 6%. 

שאלות ותשובות על רפורמת מיסוי הרווחים הכלואים

מהי מטרת הרפורמה?

לצמצם דחיית מס ולמנוע צבירת רווחים לא מחולקים בחברות ששייכות לבעלי שליטה בודדים, בעיקר כשמקור ההכנסה הוא בעבודתם האישית.

על מי חלה הרפורמה?

על חברות מעטים שמחזור ההכנסות שלהן אינו עולה על 30 מיליון שקל, שהרווחים שלהן לא חולקו, ושבעל המניות נחשב פעיל וההכנסה נובעת מיגיעה אישית.

מהם התנאים לכניסה לתחולת החוק?

לפחות 750 אלף שקל של רווחים לא מחולקים, שיעור רווחיות מעל 25%, בעל מניות מהותי (30% ומעלה או נוכחות פעילה), ומקור הכנסה אישי.

מהו הקנס של 2%?

אם חברה לא חילקה רווחים ולא עמדה בתנאי המיסוי האחרים, היא תחויב במס של 2% על הרווחים הצבורים, מעין מס מינימלי. אם היא תחלק 6% מהרווחים הצבורים היא פטורה מהמס הזה (בשנת 2025 מדובר על חלוקת רווחים של 5%).

מהי הוראת השעה?

אפשרות חד-פעמית להעברת נכסים או פירוק החברה במהלך 2025, בדחיית מס וללא מס רכישה. בתוקף עד 30 בנובמבר בלבד.

מה קורה אם חברה מפרה את התנאים?

הרווחים נזקפים כהכנסה לבעל המניות ונכנסים למס שולי – עד 50%. בנוסף, עשויים להיות חיובים נוספים בדו"ח האישי וביטוח לאומי.

השורה התחתונה: רפורמת הרווחים הכלואים שינתה את דפוסי המיסוי לחברות פרטיות. לצד תחזיות גבייה גבוהות, היא מייצרת מציאות מורכבת בשטח.