מה זה מס יסף, האם הוא יחול גם על מעמד הביניים ולמה הוא בעצם מס שבח בתחפושת?

אחד הסעיפים שהאוצר ורשות המסים מעלים לחקיקה, כדי להגדיל את הקופה, הוא הגדלת מס יסף. מדובר במס יחסית חדש שנולד כ"מס על עשירים", ועשוי להיות בהדרגה מס על שכבות הביניים.  מס היסף הוא מס של  3% שמוטל על מי שהכנסתו החייבת עולה על 721.6 אלף שקל והוא חל רק על הסכום שמעל לרף הזה. עד שנת 2016 הוא היה בשיעור של 2%, עלה ב-2017 ל-3%, וכעת במצבים מסוימים הוא יגיע ל-5%.    מס יסף - יחול על הייטקיסטים, על רווחים בבורסה ועל רווחים ממכירת דירה נוספת

מס יסף - יעלה במקרים מסוימים ל-5%

על פי התזכיר יעלה מס היסף ב-2% כשבמקביל ההכנסה החייבת לצורך חישוב מס היסף תכלול גם רווח ממכירת דירה אם מדובר על דירה שאינה יחידה. המשמעות של המהלך היא פשוטה - אם יש לכם דירה שנייה ואתם תממשו אותה תחת התנאים שפוטרים אתכם ממס שבח של 25%, עדיין יהיה לכם מס באם הרווח יחד עם ההכנסה החייבת שלכם עולה על 721.6 אלף שקל. פרקטית, בהינתן העלייה במחירי הדירות, זה יחול על רבים. נניח לדוגמה שההכנסה שלכם 400 אלף שקל ויש לכם רווח ממכירת דירה של 500 אלף שקל - יש לכם מס של 5% על הסכום שמעל 721 אלף שקל ועד ההכנסה החייבת - ה-900 אלף שקל (400 אלף שקל ועוד 500 אלף שקל).  המס יהיה על ההפרש - 5% על כ-179 אלף שקל - כ-9 אלף שקל. בהינתן רווח ההון ממכירת דירה (השבח), זה מס נמוך, זה לא מס מעוות או מס שייפגע ברצון של בעלי דירות למכור את הדירות שלהם.  למעשה, ובהמשך לדוגמה, מדובר על סוג של מס שבח בתחפושת. אלא שבעוד מס שבח הוא 25%, כאן מדובר על 5% רק מסכום מסוים.    למרות שיש לובי נגד המס הזה מצד מומחי מסים, מדובר במיסוי צודק שמקטין במעט את אי השוויון הקיים במשק.  מעבר לכך, לא מדובר במס בהיקף משמעותי - התוספת של המס היא על הסכום שעולה על 721.6 אלף שקל.   

מס יסף - מהמחאה החברתית ועד היום

מס יסף חוקק לראשונה במסגרת תיקון לחוק מס הכנסה בשנת 2012, כחלק ממדיניות כלכלית שהובילה הממשלה בעקבות המחאה החברתית של 2011. המחאה דרשה מהממשלה פתרונות להורדת יוקר המחיה, והצדק הכלכלי היה במרכז השיח הציבורי. ההחלטה להטיל מס יסף הייתה חלק ממגוון של צעדים שננקטו כדי לחזק את הרווחה החברתית והכלכלית של המעמדות הנמוכים והבינוניים, על ידי הגדלת ההכנסות ממסים בשכבות העליונות. המס נכנס לתוקף בשנת 2013, תחילה בגובה של 2%, והוטל על בעלי הכנסות הגבוהות מ-811.6 אלף שקל (קרוב למיליון שקל במונחים של היום). בכך, המס יצר הפרדה בין שכבת בעלי ההכנסות הגבוהות לבין יתר האוכלוסייה. ככל שהזמן עבר - מס היסף עלה והרף ירד.  העלאת שיעור המס ל-3% - במהלך השנים 2013 עד 2016, נותר מס יסף בגובה 2%. עם זאת, בעקבות ההחלטה לצמצם את הגירעון התקציבי בשנת 2017, הוחלט להעלות את שיעור המס ל-3%. ההחלטה התקבלה בתקופת כהונתו של שר האוצר משה כחלון כשבמקביל  להעלאת המס הוא חל על הכנסות שנתיות הגבוהות מ-640 אלף שקל.  

איך מחשבים את מס היסף? 

מס יסף מחושב כהפרש בין ההכנסה חייבת לתקרת ההכנסות שנקבעה על ידי המדינה. למשל, בשנת 2023, כל מי שהכנסתו השנתית עולה על 698,280 ש"ח מחויב לשלם 3% נוספים על החלק שמעל התקרה. חשוב שוב להדגיש שהמס חל אך ורק על ההכנסות שמעל הרף, ולא על כל ההכנסה החייבת.  דוגמא - אדם מרוויח 750,000 ש"ח בשנה, החישוב ייעשה כך:

• התקרה לשנת 2023 היא 698,280 ש"ח.
• הסכום החייב במס יסף יהיה ההפרש: 750,000 - 698,280 = 51,720 ש"ח.
• שיעור מס יסף הוא 3%, ולכן המס יעמוד על: 51,720 * 3% = 1,551.6 ש"ח.

חישוב מס יסף לבני זוג 

מתי ניתן לפצל הכנסה בין בני זוג? מס יסף חל על הכנסה שנתית החורגת מהרף שנקבע, וכדי להפחית את חבות המס, קיימת אפשרות לפצל הכנסה בין בני זוג במקרים מסוימים. הכללים לגבי פיצול הכנסה בין בני זוג מורכבים ותלויים באופי ההכנסה ובנסיבות האישיות:

1. פיצול הכנסות מיגיעה אישית: הכנסות מיגיעה אישית (כלומר, הכנסות מעבודה או עיסוק) בדרך כלל לא ניתנות לפיצול בין בני הזוג. זאת אומרת, אם אחד מבני הזוג משתכר סכום שעולה על רף מס יסף, לא ניתן לחלק את ההכנסה כך שחלק ממנה ייחשב כהכנסה של בן הזוג השני.
2. פיצול הכנסות מהון משפחתי: ישנן הכנסות שנובעות מרכוש או מנכסים משפחתיים, כגון השכרה של נכס, רווחים מהשקעות בניירות ערך, דיבידנדים או רווחי הון אחרים. הכנסות אלו עשויות במקרים מסוימים להיות מחולקות בין בני הזוג אם ניתן להוכיח ששני בני הזוג תרמו לניהול או לתחזוקת הנכסים הללו, וכי מדובר ברכוש משותף.
3. מקרה של בני זוג העובדים בעסק משותף: במצב שבו בני הזוג עובדים בעסק משפחתי משותף, ניתן לחלק את ההכנסות בין שני בני הזוג בהתאם לתרומתם בפועל לעסק. כל אחד מבני הזוג יידרש להצהיר על הכנסותיו בהתאם לתפקידו ותרומתו בעסק.
4. פיצול הכנסה על בסיס נכסים משותפים: כאשר לבני זוג יש השקעות משותפות או נכסים משותפים כמו דירות להשכרה או תיקי השקעות, ניתן לעיתים לפצל את ההכנסה כך שכל אחד מבני הזוג ישלם מס על חלק מההכנסה בלבד, ובכך ניתן להפחית את חבות מס יסף.

 

אלמנטים מיסויים נוספים שקשורים למס יסף

 

1. מס יסף על רווחי הון: הכנסות ממכירת ניירות ערך בשוק ההון או ממכירת נכסים אחרים כפופות למס רווחי הון. רווחי הון שנוצרו ממכירת נכסים מעל תקרת מס יסף יחויבו במס יסף של 3% נוסף על מס רווחי ההון הרגיל (בדרך כלל 25%).
2. מס יסף על דיבידנדים: הכנסות מדיבידנדים, גם הן נכללות בהכנסה החייבת במס יסף. אם סך ההכנסות מכלל המקורות, כולל הדיבידנדים, עובר את התקרה, ישולם מס יסף על החלק שמעל לתקרה.
3. מס יסף על הכנסות משכירות: הכנסות מהשכרת דירה, במיוחד אם הן עוברות את תקרת הפטור על הכנסות משכר דירה, חייבות במס רגיל ומס יסף אם ההכנסה הכוללת עוברת את הרף השנתי.
4. תכנון מס באמצעות השקעות בחו"ל: ישנם מקרים שבהם השקעות מחוץ לישראל, כולל ניירות ערך או נדל"ן, עשויות ליהנות מהסכמי אמנה למניעת כפל מס. במקרים כאלה, ניתן להפחית את חבות המס בישראל או אף למנוע את חיוב מס יסף.
5. קיזוז הפסדים: אם למשקיע היו הפסדים בשוק ההון או הפסדים אחרים, ניתן לקזז את ההפסדים מול רווחים באותה שנה כדי להפחית את ההכנסה החייבת במס. קיזוז כזה עשוי להפחית גם את חבות מס יסף, שכן הוא יקטין את ההכנסה הכוללת החייבת במס

 

מס על הייטקיסטים ועל רווחים בבורסה 

כשמנסים להבין על מי יחול המס, צריך להבין מה כולל סכום ההכנסה לצורך מס. הוא כולל סעיפים רבים ומורכבים בין היתר תשלומים בגין פיצויים, פרישה, אלא שאלא יחסית לא נפוצים. הוא כולל רווחי הון מהשקעות - גם רווחים מהבורסה - ממניות ומאופציות לרבות אופציות שניתנו לעובדים בחברות טכנולוגיה.  זה כבר מגדיל את ההכנסה החייבת - מעבר לשכר עצמו יש להכניס אליה את ההכנסה מריבית, רווחים בבורסה ולעובדים גם הטבות בגלל לרבות הטבות מאופציות ורווחים מאופציות או ממניות שהוענקו להם.  מעגל החייבים יגדל ויכלול אנשים שמרוויחים בבורסה באופן שוטף מעבר לשכר שלהם, עובדים בהייטק שמקבלים אופציות - גם כך השכר שלהם גבוה ועם הרווחים בשוק ההון והרווחים על האופציות הסיכויים לעלות מעל הרף גבוהים.  

מס על עשירים - לא המצאה ישראלית

מס יסף - "מס עשירים" הוא לא המצאה ישראלית. אנחנו ייבאנו אותו ממדינות ברחבי העולם. המטרה כאמור היא להגדיל את תקציב המדינה לצד הקטנת האי שיוויון. הנה דוגמאות ממדינות בעולם:

1. ארצות הברית: בארה"ב, קיימים שיעורי מס גבוהים יותר לבעלי הכנסות גבוהות. בנוסף למס ההכנסה הרגיל, ישנם מיסים נוספים שנועדו לאוכלוסייה העשירה:
   • Medicare surtax: מס בריאות נוסף שמוטל על בעלי הכנסות גבוהות.
   • Net Investment Income Tax: מס נוסף שמוטל על רווחי הון, דיבידנדים והכנסות פסיביות אחרות, עבור מי שהכנסתם החייבת במס עוברת רף מסוים (200,000 דולר עבור יחיד, 250,000 דולר עבור זוגות נשואים).
2. צרפת: בעבר, היה קיים בצרפת מס עושר שנקרא "Impôt de solidarité sur la fortune" (ISF), שהוטל על נכסים אישיים ששווים עולה על רף מסוים. המס הזה בוטל ב-2018 והוחלף במס פחות רחב שמיועד רק על נכסי נדל"ן בעלי ערך גבוה.
3. שוודיה: שוודיה מפורסמת במיסוי פרוגרסיבי גבוה מאוד. שיעורי מס ההכנסה יכולים להגיע עד כ-57% עבור הכנסות גבוהות. במדינה זו אין מס יסף מובהק, אך שיעורי המס על הכנסות גבוהות משמשים כמס על העשירים.
4. גרמניה: גרמניה מטילה מס פרוגרסיבי על הכנסות, שבו שיעורי המס עולים ככל שההכנסה עולה. בשנת 1991 הונהג מס נוסף על הכנסות גבוהות שנקרא "Reichensteuer" (מס על עשירים), שמחייב בעלי הכנסות גבוהות מאוד במס נוסף של 3%.
5. בריטניה: בבריטניה קיימים שיעורי מס שונים לפי רמות הכנסה. שיעור המס העליון, המיועד להכנסות גבוהות מאוד, עומד על כ-45%. כמו כן, קיימים מיסים נוספים על רווחי הון ודיבידנדים שמוטלים על מי שהכנסתו עוברת תקרה מסוימת.

 

מס על עשירים - מס עיזבון/ מס ירושה

מס עיזבון, או מס ירושה, הוא מונח המוכר במערכת המיסוי של מדינות רבות בעולם. מדובר במס שמוטל על שווי הנכסים שאדם משאיר ליורשיו אחרי מותו. במדינות שבהן קיים מס כזה, יש ניסיון לצמצם את הפערים הכלכליים על ידי הטלת מס על העברת עושר בין דורות, מתוך תפיסה שעושר שעובר בירושה משאיר את הפערים החברתיים בעינם. בישראל, לעומת זאת, כיום אין מס עיזבון, אף על פי שבעבר הוא היה קיים, ובמשך השנים נעשו ניסיונות להחזירו - אך הם לא צלחו.

מס עיזבון בישראל: ההתחלה

המס הוטל לראשונה בישראל בשנים שלאחר קום המדינה, והוא נועד להבטיח שהמדינה תוכל להרוויח מחלק מהעושר שעובר בירושה. מערכת המיסוי בארץ הייתה בנויה על עקרונות של שוויון והוגנות, ולכן היה הגיוני שבעלי הנכסים הגדולים יישאו בנטל גבוה יותר. מדובר היה במס פרוגרסיבי, כלומר ככל שהשווי של הנכסים המועברים בירושה היה גבוה יותר, כך גם גובה המס היה עולה בהתאם. המדיניות הזו נועדה לשמור על יציבות כלכלית, ולעודד את בעלי הנכסים להשקיע בכלכלה המקומית ולא רק לצבור עושר אישי. עם זאת, המס נתקל במורכבויות רבות כבר בשלביו הראשונים.

האתגרים שביישום המס

כמו בהרבה תחומים אחרים, גם בעניין מס העיזבון לא הכול עבד חלק. היו קשיים משמעותיים באכיפתו וביישומו. ראשית, הערכת שווי הנכסים המועברים הייתה משימה מורכבת: איך מעריכים שווי של נכס שלא תמיד קל למכור? לדוגמה, יצירות אומנות, נדל"ן, או קרקעות חקלאיות – כל אלה דרשו תהליכים ארוכים של הערכה ובירור. שנית, המס יצר תמריץ עבור אנשים למצוא דרכים להקטין את שווי העיזבון המדווח, וכך נמנעו מתשלומי מס. היו מקרים בהם נכסים הועברו בדרכים עקיפות, תוך ניצול פרצות בחוק. נוסף על כך, בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה, לא היו הרבה עיזבונות גדולים כמו בימינו, כך שהכנסות המדינה ממס זה היו מוגבלות יחסית.

ביטול המס

בשנות השמונים, בעקבות מספר רב של בעיות מינהלתיות וכלכליות, החליטו שרי האוצר לבטל את מס העיזבון. ההנחה הייתה שהמס אינו אפקטיבי ושעול המינהל הכרוך בו אינו מצדיק את הרווחים המוגבלים שהוא מניב למדינה. נוסף לכך, היה חשש שמס עיזבון יגרום להעברת נכסים והון אל מחוץ לישראל. כלומר, כדי להימנע מתשלום המס, אנשים עשירים עשויים להעביר את הנכסים שלהם למדינות אחרות עם מדיניות מיסוי מקלה יותר. ביטול המס התקבל כחלק מהמאמצים להפחית את הביורוקרטיה הכלכלית ולייצר מערכת מיסוי פשוטה יותר. ההחלטה הייתה חלק ממדיניות רחבה יותר של הפחתת מיסים על עסקים ואזרחים.

ניסיונות להחיות את מס העיזבון

מאז ביטול מס העיזבון, היו מספר ניסיונות להחזיר אותו אל חוקי המדינה, במיוחד על רקע העלייה הגדולה בערך הנכסים – ובעיקר מחירי הנדל"ן. יש הרואים בכך פתרון לצמצום הפערים הכלכליים במדינה, במיוחד לנוכח העובדה שהעושר מרוכז בעיקר בקרב משפחות מבוססות, העוברות עושר רב מדור לדור. בשנים האחרונות הוגשו מספר הצעות חוק בנושא זה, אך כולן נתקלו בהתנגדות עזה. החשש המרכזי היה שהחלת מס עיזבון תחזור לייצר בעיות מינהלתיות כמו בעבר, ותגרום לכך שמשפחות ימצאו דרכים להימנע מתשלומי מס. נוסף על כך, המתנגדים טענו שמס כזה עלול לפגוע במשפחות שמחזיקות נכסים לא נזילים כמו קרקעות ונכסי נדל"ן משפחתיים, ובכך לפגוע ביכולתן הכלכלית.

יתרונות וחסרונות של מס עיזבון

מס עיזבון, כמו כל מדיניות מיסוי אחרת, מגיע עם יתרונות וחסרונות ברורים. מצד אחד, ישנם יתרונות ברורים בהחלת מס כזה: תומכיו טוענים שהוא כלי אפקטיבי לצמצום פערים כלכליים. שכן, כאשר העושר המועבר בין דורות ממוסה, יש אפשרות שהמדינה תשתמש בהכנסות כדי לממן פרויקטים חברתיים וכלכליים שישפרו את מצבם של השכבות החלשות. מצד שני, ישנם חסרונות בולטים: אחד מהם הוא הקושי הלוגיסטי להעריך את שווי הנכסים בצורה מדויקת והוגנת. בנוסף, יש חשש שהטלת מס עיזבון תחזיר את הבעיות של העבר – אנשים יחפשו דרכים להימנע מתשלום, מה שיוביל לבריחת הון מהמדינה ולירידה בהשקעות המקומיות