"בעולם 80% מהפסולת בשימוש מחדש ו-20% בהטמנה – בישראל המצב הפוך"

בשבועות האחרונים הוכרז על מכרז ראשון והיסטורי בישראל להקמת מתקן הממיר פסולת לחשמל, מתקן שיקדם אותנו בצעד אחד לעבר שאר המדינות המפותחות בהן טכנולוגיה כזו כבבר בשימוש. המתקן החדש שיקום בנאות חובב מבטיח לטפל בכ-300 אלף טון פסולת בשנה ויפיק חשמל בהספק של 50 מגה וואט. הזוכות במכרז הן השותפות שפיר הנדסה וחברת בלוג'ן מקבוצת ג'נריישן כאשר היעד הוא לכסות על פער שנוצר במשך שנים בין ישראל ובין מדינות העולם המערבי.
"כמו בתחומים אחרים, ישראל נמצאת בפיגור במשק הפסולת וכרגע המדיניות של הממשלה זה לעבור למשק מודרני שזה אומר מיון של כל הפסולת העירונית שעדיין רובה לא ממוינת, ולעמור למיון מודרני, אוטומטי, להוציא ממנה את כל החומרים שאפשר לעשות בהם שימוש חוזר, לאחריה הפרדה לפסולת אורגנית ושאריות מיון, כאשר את שאריות המיון להפנות למשק האנרגיה," אומר בראיון אורן כהן, מנהל מגזר הזכיינות בשפיר וניהל גם את הליך המכרז הזה.

כהן מוסיף כי המתקן הוא סנונית ראשונה וכדי להעניק מענה מלא, המשרד להגנת הסביבה מדבר על 13 מתקנים כאלו ברחבי הארץ, "וזה לא דבר שקם בשנה או שנתיים." כהן מוסיף כי "כמו בהתפלה, יקרה כאן מהלך מתמשך בו תוך עשור או שניים ייווצר משק ירוק, מודרני ומשוכלל שיחליף את המצב כיום – של הטמנה וזיהום מי תהום וקרקע."

כמה עולה בניית המתקן הזה?

מתקן כזה כמו שאמור להיות בנאות חובב שהוא גם מתקן מיון וגם מתקן השבה, זה סדר גודל של מיליארד וחצי שקל. ואם מכפילים בכמות מתקנים שצריך גם מתקני מיון וגם מתקני השבה אז ההשקעה המשקית תצטרך להיות עשרות מילארדים בעשורים הקרובים ולכן רצינו מאוד לזכות בפרויקט הזה. זהו מהלך אסטרטגי כי הוא הראשון וברור לכולם שיהיו עוד הרבה והענף הזה הולך להתפתח.

• שפיר רוכשת 15% נוספים ב"עד 120" מהפניקס: העסקה משקפת שווי של כ-1.865 מיליארד שקל
• שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כהן "עכשיו עברנו את נקודת האל-חזור, זהו המפעל הראשון שמוקם, אומרים שהוא הכי קשה, ומכאן יהיה יותר קל" ומציין כי ישנם מכרזים נוספים ביוזמות פרטיות "כמו ליד עכו, שיש לו תכנית מאושרת והם בתהליך של התקשרות עם חברה שתקים, אבל גם הוא כבר עבר את ההסטטוטוריקה, כאשר הממשלה הכשירה עוד 2-3 יזמים לקדם מתקני השבה."

ישנם מכרזים נוספים בתחום?

"מכרז נוסף יהיה בעטרות שבצפון ירושלים, ומדברים על הקמת מתקן מזרחית לדימונה. יש גם עוד מכרזים שגם ביזמות פרטיות כמו ליד עכו, יש לו תכנית מאושרת והם בתהליך של להתקשר עם חברה שתקים אבל עבר את ההסטטוטוריקה והממשלה הסמיכה עוד 2-3 יזמים לקדם תכניות בות"ל למתקני השבה והתחום מתחיל לצבור תאוצה. עוד  מתקני השבה. מתקןם השבה מקבל פסולת אחרי מיון אז הוא יכול למיין לעצמו והוא יכול לקבל ממתקן מיון אחר שלשאריות של מה שהוא מיון."

כהן מסביר כי מתקן השבה הוא מתקן "שמקבל פסולת אחרי שעברה מיון, הוא יכול למיין בעצמו, כלומר להקים מתקן מיון לצד מתקן השבה כמו שיהיה במתקן שיקום בנאות חובב, או לקבל ממתקן מיון אחר שאריות של מה שהוא מיין." כהן מדגיש כי עבור החברה יותר נוח כלכלית יש לך מתקן מיון משלה כי ככה אפשר את זרם הפסולת. "המפעל הוא כי כבשן וככזה הוא חייב לקבל חומר גלם כל הזמן, מדובר בחומר גלם בסוף ואם המתקן מיון שלנו אז אנחנו שולטים בזה יותר טוב."

• "בזק תספק תשואה עודפת גם בשנים הבאות; זו הזדמנות להשקיע בחברה"
• יסמין לוקץ': ״יש בום של סטארטאפים - יזמים שחזרו מהמילואים מקימים חברות״
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• סוד ההצלחה של ארמיס: "הרעב. חייבים להיות 'רעבים' כדי להצליח"

 כיצד המתקן פועל, מהי הטכנולוגיה?

"יש מיון שהוא אוטומטי, מדובר במערכות מכאניות של מסועים וכל מיני מסננים וצילינדרים שבתהליך הזה מוציאים מהפסולת את כל מה שאפשר למחזר, פלסטיק, מתכות, קרטונים, פחיות ואלומיניום המוצאים באופן אוטומטי. המתקן גם ממיין את הפסולת האורגנית ומה שנשאר אחרי הליך המיון עובר למתקן ההשבה ששם יש שריפה מבוקרת בטמפרטורה גבוהה, כבשן שמוזן אוטומטית על ידי מנופים ופסולת, כאשר כל הזמן מבקרים את שריפה ושהיא בטמפרטרה נכונה, ומהחום שנוצר מייצרים קיטור שמניע טורבינה, כמו בתחנת כוח."

באשר לשאלה אם הליך השריפה יכול בעצמו להיות תהליך מזהם, רעיל או מסוכן, כהן אומר כי "תיאורטית כן, אבל פה בגלל שזה מבוקר, כל גזי הפליטה עוברים דרך מערכות לסינון וטיפול. אלו מערכות לטיפול באוויר שמעבירות אותו דרך פילטרים. הם עוברים תהליכים כימיים כאשר מזריקים לתוך גזי הפליטה חומרים שתופסים חלק מהמזהמים ויש רגולציה אירופאית מאוד מחמירה ומפורטת שמגדירה בדיוק איך מטפלים באויר ומה ניתן לפלוט בכל רמה וכל חומר איזו רמת פליטה מותר שתצא ממנו."

כהן מציין כי כל המתקנים שיקומו בישראל יהיו כפופים לרגלוציה האירופאית, בצד זאת הוא מדגיש כי מתקני הטיפול בפסולת באירופה נמצאים בשולי הערים ואף בסמוך לבתי תושבים. "ככה בפריז, בוינה ובקופנהאגן, כאשר הערך המוסף של המתקנים הוא ככל שהם קרובים יותר לפסולת, אז הם יותר כלכליים מאחר והשינוע יותר קצר. אצלנו ההחלטה של המשרד לאיכות הסביבה היא להקים בנאות חובב, אך הכוונה היא לאמץ את אותה התקינה כמו באירופה. חוק אויר נקי קובע שכל היתר פליטה חיב להיות מבוסס על מסמכי הייחוס האירופיים."

 

מאחר ומדובר בייצור חשמל, האם המדינה היא הלקוחה או ספקי חשמל פרטיים?

"המדינה היא הלקוח, אבל זה במודל השוק הרגיל יש תעודות זמינות ומוכרים חשמל ב-SNP אין תעריף ייעודי או אסדרה ייעודית למתקנים האלה. יש אסדרה חדשה למתקנים במתח עליון שמדברת על תעודות זמינות ועל מכירה ב-SNP. אם יש לי תחנת כוח כללית, אין כבר מכירה בילטראלית, אם אני יצרן, את תעודות הזמניות אני מספק לספקים וירטואלים כמו סלקום ובזק אות החשמל הזו אנח מצעי בבידים לנגה בבידים השעתיים ככה אני עובדת פעם היה תעריפים ייעודים למתקני פסולת אבל היום אין את זה, זהו מתמודד בשוק כמו כל תחנה אחרת."

"מול משק החשמל, נגה תשלם פר קוט"ש בהנחה שאני מספק ואת תעודות הזמינות למספק וירטואלי כלשהו, מסחר ללגמרי. מהצד השני, כל מי שמביא לי אשפה צריך לשלם דמי שער. במקרה זה העיר ב"ש כבר קיבלה דמי שער מובטחים, מאחר והמדינה סיכמה איתה מראש את הקמת המתקן  אז היא קיבלה תעריף מאוד טוב לפינוי הפסולת שלה ותחסוך הרבה כסף. חוץ מבאר שבע, שלא ממלאת את כל המתקן, אנחנו נקלוט גם פסולת לא ממוינת וגם פסולת שעברה מיון. יש כסף בכניסה מהפסולת ומהיציאה מהחשמל ובנוסף להם, יש רכיבי הכנסות קטנים כמו החומרים הממוחזרים."

 

כמה תשואה שפיר תראה מהפרויקט הזה?

לא נכנס למספרים אבל זו שותפות עם קבוצת ג'נריישן בלן ג'ן ודקל, ויש פה גם כמה כובעים שבכולם אנחנו נמצאים. ראשית, הקבלן שיקים את הפרויקט ששפיר גם תהיה קבלן הקמה יחד עם השותפים יש פה פעילות קבלנית שגם עליה יהיו רווחים. שנית, תהיה חברת תפעול שתתפעל את הפרויקט לאחר הקמתו ברמה השנתית, ששוב זה יהיה שפיר והשותפים. בנוסף יש את הרובד של חברת הזכיין שחותמת על הסכמי המימון וחתומה מול המדינה וזה הרובד של שפיר כיזם של הפרויקט ובמישור הזה יש תשואה כי בה משקיעים את ההון העצמי, זה המודל הכלכלי יש לנו הרבה פורייקטי PPP כמו כביש 6, כביש 16, מתקן התפלה, הנתיב המהיר וכדומה.

האם ישנם מכרזים נוספים ששפיר מתמודדת עליהם?

כרגע יש את הפרויקט בצפון, בעכו, שאנחנו בקשר שם עם החברה שמקדמת את המיזם, יחד עם אותם שותפים שאנחנו עובדים איתם על המתקן בנאות חובב. אמורים לצאת מכרזים נוספים של המדינה שטרם הבשילו, נהיה גם בהם.

האם תחום המיחזור והאנרגיה משמעותי בקבוצה או יתפוס נפח רחב יותר? האם ישנן תחומים חדשים שהקבוצה תיכנס אליהם?

שפיר מאוד מאוד גדולה, יש פעילות ענפה ברכבות הקלות גם בירושלים ובתל אביב, זה גם רכבת קלה, הרבה פעילות כבישים אבל אנחנו רואים בו תחום אסטררטגי מבחינת פוטנציאל הצמיחה שיש לו אופק  בישראל לשנים הקרובות.

 

מה המצב בעולם מבחינת ייצור חשמל מפסולת?

"כשמדברים בעולם על פסולת, מקובל לדבר על היחס של 20% אחוז שמגיע להטמנה ו-80% ממחזרים או הופכים לחשמל והיחס עמור להיות 80-20 ובישראל זה כרגע 80 20 הפוך. 80% הטמנה ו-20% שימוש אחר. זו תמונת הפיגור היחסי, וצריך להתקדם מהר ולהדביק את הפערים."

"המדינה התחילה להקים מתקני מיון מודרניים בשנים האחרונות, שהם לא מכסים את כל הפסולת העירונית אבל יש התקדמות. המתקן הראשון בישראל קיים בסך הכל 10 שנים ועכשיו יהיו גם מתקני השבה ולאט לאט נסגור את הפער."