נאות חובב היא מועצה תעשייתית בנגב ובה מרוכז אזור התעשייה הכימית הגדול בישראל, לצד מתקן ההטמנה והטיפול בפסולת רעילה הארצי. באזור פועלים מפעלים של חברות תעשייה גדולות, ובהן מפעלי כיל
ומפעל של טבע, וכן מתקנים לטיפול בשפכים תעשייתיים ולשריפת פסולת מסוכנת. המיקום נבחר בשל המרחק מריכוזי אוכלוסייה, אך הוא מעורר ויכוח מתמשך בין שיקולי תעסוקה ותעשייה לבין דרישות איכות הסביבה ובריאות התושבים
באזור. אתר ההטמנה נמצא במרכז הדיון הלאומי על טיפול בפסולת ועל מעבר למחזור, שכן שיעורי ההטמנה בישראל גבוהים מהמקובל במדינות מפותחות. הסכמי שכר במפעלים באזור ותופעות של גביית דמי חסות מבתי עסק העסיקו את מערכת אכיפת החוק ואת ארגוני העובדים.
בעוד מתקנים להשבת פסולת לחשמל כבר קיימים בעולם, בישראל הוכרז על הקמתו של מתקן ראשון בנאות חובב שמבטיח לטפל בכ-300 אלף טון פסולת בשנה שיומרו לחשמל, כאשר אורן כהן, מנהל מגזר זכיינות בשפיר הנדסה, השותפים בפרויקט, אומר כי מדובר בסנונית ראשונה בלבד ומכרזים
נוספים ששפיר מתכוונת להתמודד גם בהם
