זה התחיל בסיפור משפחתי ישן, כזה שנפרש על פני עשרות שנים, עם יחסי קרבה מורכבים, ירושה אחת גדולה והרבה תחושות לא פתורות. אשה, אחות למחצה מצד האב, פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב וביקשה שיכירו בכך שמחצית מנכסי מקרקעין יקרי ערך - דירה בתל אביב ומגרש בשדה דב - שייכים לה. הנכסים, כך לא היתה מחלוקת, רשומים כולם על שם אחיה למחצה, שירש אותם מהורי אמו. אלא שבית המשפט, בפסק דין חריף וחריג בנימוקיו, קבע כי התביעה כולה לוקה בכשל יסודי: העילה המשפטית שעליה היא נסמכת אינה ברורה כלל. התוצאה היתה מחיקת התביעה וחיוב התובעת בהוצאות משפט בסכום של 100 אלף שקל.

פסק הדין, שניתן על ידי סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, השופט יהורם שקד, אינו עוסק רק במחלוקת רכושית בין אחים למחצה. הוא מתעכב באריכות על האופן שבו נוסחה התביעה, על הבלבול בין טענות עובדתיות ומשפטיות, ועל הקושי - כמעט חוסר האפשרות - של בית המשפט להכריע בסכסוך כשגם לאחר שמיעת כל העדים והסיכומים, לא ניתן להבין מהי בדיוק עילת התביעה.

הרקע העובדתי אינו שנוי במחלוקת. התובעת היא אחותו למחצה של הנתבע מצד האב. בילדותה היא אומצה על ידי אמו של הנתבע, לאחר שזו נישאה לאביהם המשותף. הנתבע, מצדו, ירש מסבו וסבתו מצד אמו דירת מגורים בתל אביב וכן זכויות במגרש בשדה דב. הסב נפטר ב-1988 והסבתא ב-1994. אביהם של שני האחים התגורר בדירה עד פטירתו ב-2017. הזכויות בנכסים נרשמו לאורך כל השנים על שם הנתבע בלבד. אלא שהתובעת טענה כי חרף הרישום, בינה לבין אחיה התקיימה הבנה אחרת. בכתב התביעה המקורי נטען כי בין השניים נכרת "הסכם שותפות ונאמנות", שלפיו מחצית מהזכויות בנכסים שייכות לה, והנתבע מחזיק בהן בנאמנות עבורה. על בסיס זה היא עתרה לסעד הצהרתי שיקבע כי היא בעלת מחצית הזכויות בדירה ובמגרש.

"מעשה שהושלם"

כבר בשלב מוקדם של ההליך התברר לבית המשפט כי כתב התביעה מעורר קשיים. בדיון קדם משפט ביקש השופט להבין מהי עילת התביעה, ובא כוח התובעת השיב כי מדובר בנאמנות, שותפות ויחסים מסחריים משותפים. בהמשך אותו דיון אף הודה עורך דינה של התובעת כי "הראיות שקיבלתי לפני יומיים שינו לי את התמונה העובדתית", וביקש זמן לשקול מחדש את עמדתו. לבסוף הוגש כתב תביעה מתוקן, שבו שונתה התשתית המשפטית של התביעה באופן מהותי. בכתב התביעה המתוקן כבר לא דובר על שותפות ונאמנות בלבד. הפעם נטען כי הנתבע העניק לתובעת את מחצית הזכויות בנכסים כמתנה שהושלמה. "עסקינן בהענקה שבוצעה באופן מוצהר, מחייב סופי ומוחלט", נכתב, תוך הדגשה כי הצדדים שינו את התנהלותם לאורך עשרות שנים בהסתמך על אותה הענקה. בהמשך אף נטען במפורש כי מדובר ב"מעשה שהושלם".

• הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
• הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אלא שכאן בדיוק החל להיווצר הסדק המרכזי בתביעה. הנתבע, בכתב ההגנה, הכחיש מכל וכל את קיומו של כל הסכם, הבטחה או הענקה. לדבריו, לא היתה שום מתנה, לא בכתב ולא בעל פה, וממילא לא בוצע שום רישום כנדרש בדין. לטענתו, מדובר בתביעת סרק נטולת עילה, שהוגשה לאחר שנים רבות של לחצים משפחתיים. במהלך ההוכחות והסיכומים העמיק הקושי. השופט שקד תיאר בפסק הדין חילופי דברים ארוכים שניהל עם בא כוחה של התובעת, בניסיון להבין האם הטענה היא לגבי מתנה שהושלמה, או שלהתחייבות לתת מתנה. "זה לא ניואנסים, זה העיקר", אמר השופט באחד הרגעים, ואף הוסיף כי, "בסוף אני כותב פסק דין על מה שיש, לא על מה שאין".

פוליסת ביטוח מקיף לרכב נועדה לספק הגנה רחבה מפני מגוון סיכונים, אך לעיתים ההגנה אינה מלאה כפי שמצפים המבוטחים. מבוטח של חברת מנורה ניסה להפעיל את הפוליסה אחרי תאונה וגילה שחברת הביטוח, מנורה, סבורה שהיא לא מכסה את המקרה. חברות ביטוח יכולות לפרש את הפוליסה באופן מצמצם, במיוחד כאשר מדובר בתקלות טכניות שגורמות לנזק משמעותי. למה ומה עושים?

בעל מרצדס חשמלית, נתקל בבעיה חשמלית שהובילה לעשן סמיך ולניצוצות אש בצלחת גלגלי הרכב. כשהוביל את הרכב למוסך, חברת מנורה שלחה שמאי שקבע כי הנזק חמור דיו להצדיק השבתת הרכב. על פי הפוליסה, אם מנורה הייתה מחליטה לפצות, היה עליה לשלם את שווי הרכב בשוק, קרוב ל-90 אלף שקל. עם זאת, החברה דחתה את התביעה בטענה שהפוליסה אינה מכסה תקלות מכניות או חשמליות, אלא רק נזקים שנגרמו כתוצאה מאירוע חיצוני.

מחלוקת משפטית: שתי פרשנויות מנוגדות

המחלוקת התמקדה בפרשנות המונח "תאונה מכל סוג" המופיע בפוליסה. בית משפט השלום בתל אביב, בראשות השופטת נאוה ברוורמן, קבע שהאירוע היה בלתי מתוכנן ופתאומי, ולכן נופל תחת הגדרת תאונה. השופטת התבססה על עקרון הפרשנות נגד המנסח, המחייב להעדיף פרשנות המגנה על המבוטח בחוזה אחיד. בהתאם להחלטה זו, חויבה מנורה לפצות את התובע.

לעומת זאת, בית המשפט המחוזי, בראשות השופטת אביגיל כהן, אימץ פרשנות מצמצמת. השופטת קבעה שאף שהתממש סיכון מבוטח כמו אש, מכיוון שהסיבה הייתה תקלה חשמלית, הכיסוי הביטוחי אינו חל. היא דחתה את ההרחבה של מושג "תאונה" לכלול כל תקלה טכנית, מחשש שזה יוביל להרחבת הכיסוי מעבר לכוונת הפוליסה.

• לקה באירוע מוחי אחרי עימות עם אוהדי בית"ר -האם הביטוח מכסה את האירוע?
• כיצד לבחור את המסלול הנכון בפוליסת החיסכון שלכם?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השלכות רחבות על נהגים וחברות ביטוח

המחלוקת בין השופטות משקפת דילמה רחבה יותר בענף הביטוח: האם כל אירוע בלתי צפוי, כולל תקלות טכניות, צריך להיחשב כאירוע ביטוחי? ההכרעה בסוגיה זו משפיעה ישירות על נהגים וחברות ביטוח כאחד. אם תקלות כמו כשל במערכת הבלמים או במערכות חשמליות לא ייחשבו לתאונות, היקף הכיסוי הביטוחי יצטמצם משמעותית.