מעצר כלא עבירה
צילום: דוברות המשטרה

פרוטקשן בנאות חובב - 370 אלף שקל נגבו מבעלי עסקים

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד תאופיק אלדנפירי (44) ממסעודין אל-עזאזמה לאחר שבמשך שנים גבה דמי חסות בסכום מצטבר של מאות אלפי שקלים מעסקים ומפעלים באזור התעשייה "נאות חובב" תוך ניצול מצוקתם על רקע אירועי פשיעה חוזרים ונשנים

רוי שיינמן | (13)

בשנים האחרונות פשטו ברחבי הארץ בכלל, ובפרט באזור הדרום, תופעות של גרימת נזקים, גניבות והצתות באתרי בניה ובעסקים. דבר שהוביל לכך שבעלי עסקים, בעלי מפעלים וקבלנים ברחבי הארץ בכלל, ובאזור הדרום בפרט, חשו מצוקה ודאגה רבה לעסקיהם ולאתרים שברשותם. במהלך השנים 2012 ועד לשנת 2025, התרחשו מספר רב של אירועי פגיעה ברכוש בבתי העסק ומפעלי תעשייה שנבנו במתחם "נאות חובב".


מכתב האישום שהגיש עו"ד עידן איבגי מפרקליטות מחוז דרום עולה כי אלדנפירי ניצל את המצוקה של בעלי העסקים כדי  לגבות מהם דמי חסות שהוצגו כ"שירותי שמירה", בין היתר באמצעות חברות שמירה. כך לדוגמה מפעל קטן שבו התרחשו פריצות ואירועי ונדליזם כולל הצתה של כיסוי מכולה פנה בהתאם להמלצתו של מיכאל, ששימש כרכז מטעם מועצת נאות חובב לחברת שמירה מסוימת.


במסגרת ההתקשרות עם חברת השמירה נקבע כי אלדנפירי ישמש כאיש הקשר האחראי על שירותי השמירה וכי עלות השירות יעמוד על 15,000 שקל לחודש (בהמשך זה עלה ל-17,000 שקל). בחודשים הראשונים אכן נשלחו שומרים למפעל אך בהמשך השירות סופק באופן לא רציף עד שבמשך תקופות ארוכות כלל לא נשלחו שומרים או סיורים. למרות זאת שילם בעל המפעל סך כולל של כ-250,000 שקל לאלדנפירי מתוך חשש לפגיעה בעסקו.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?


במקרה נוסף נדרש מנהל תחנת דלק באזור להתמודד עם גניבות חוזרות ונשנות לאחר שהתייעץ עם מיכאל הוצע לו לשלם 4,500 שקל בחודש לאלדנפירי תמורת "שירותי שמירה" אשר לטענתו יבטיחו "שקט". לבקשת מיכאל התשלומים הוסדרו דרך תלושי שכר או חשבוניות כדי להסוות את דמי החסות כתשלום לגיטימי בסך הכול שילם מנהל התחנה כ-120,000 ש"ח וזאת מבלי שקיבל בפועל כל שירותי שמירה.

קיראו עוד ב"משפט"


במקביל לכתב האישום הגישה הפרקליטות בקשה למעצרו של אלדנפירי עד תום ההליכים בבקשה ציין עו"ד איבגי כי "המשיב פעל בשיטתיות מול בתי עסק שונים, והכל כדי לגבות דמי חסות תוך ניצול מצוקתם וחששם לפגיעה ברכוש".


תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אנונילןי מי 11/03/2025 06:55
    הגב לתגובה זו
    חיים להילחם בהם אך השופטים זבלים מלטפים את העבריינים ועושים להם נונונו מה כמו המפגינים הזבלים
  • 8.
    אילן 11/03/2025 01:17
    הגב לתגובה זו
    נותנים להם במשך שנים לסחוט אותנו אם זה היה ההיפך היו שוחטים
  • 7.
    בנגב כולם כולל כולם משלמים דמי חסות לבני מיעטים. תמיד שילמו זה לא דבר חדש. התופעה לא מוכרת במשטרה. (ל"ת)
    מיכאל א. 10/03/2025 11:18
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מרינה 10/03/2025 07:44
    הגב לתגובה זו
    כמה הוא חלק עם המשטרה כדי שהמשטרה תעלים עין מפשעו זה לא להכאות ההורים של החטופים ופיזור בכיכר החטופים. שם המשטרה קיבלה ראש. תוספת למשכורת. כאשר דגוליאני רוצה לנקות ניו יורק מהפשעים משטרה מחקה כל הפשעים מהרחובות של ניו יורק בוודאי למשטרה היה מאוד עשה למחוק את הראש שהם קיבלו מהפשעים. אבל ראש עירייה היה מוחק אותם.
  • 5.
    רונית 10/03/2025 06:57
    הגב לתגובה זו
    שיתוף הפעולה מהמועצה עוד יותר חמור
  • לוי מיכאל הזה 11/03/2025 07:00
    הגב לתגובה זו
    כפי שאמרתי חייבים שהשופטים לא יפחדו כל הפרוטק שנים מתחת לאדמה
  • אנונימי 10/03/2025 08:13
    הגב לתגובה זו
    מציינים שם ללא התייחסות לשיתוף פעולה פלילי לכאורה....
  • לוי מיכאל 11/03/2025 07:02
    כניראה עוד לא טעמתי מהפרוטקשן על איזה עבירה לדין יה דבע
  • 4.
    אנונימי 10/03/2025 05:29
    הגב לתגובה זו
    לא מבין אחד כזה שמגיע לשטח להורות לבעל העסק פתיחה באש אם ימות המקק הזה הבדואי הזה לא יקרה שום דבר צריך לחדד נהלים צריך להתייחס אליהם כמחבלים
  • 3.
    אנונימי 09/03/2025 21:08
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן להרוג אותם בשטח ולקבור אותם במקום..כימאף אחד לא יפצה על הנזק..
  • 2.
    אנונימי 09/03/2025 17:45
    הגב לתגובה זו
    היה צריך להוריד אותו ולכסות בבטון בתוך המפעל פרקליטות שתומכת בהם זאת הבעיה ושופטים אפסים מושחתים
  • 1.
    עד שלא יהרגו אותם התופעה לא תיפסק (ל"ת)
    אנונימי 09/03/2025 15:48
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 10/03/2025 07:00
    הגב לתגובה זו
    צודק
לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית

יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות.  השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום.  התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של יתרת התמורה עבור הבית
עוזי גרסטמן |

שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.

הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.

השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.

ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך

הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.

התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.

הריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפיהריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפי

האם ניתן להרוס אגף בבית משותף ללא הסכמת הדיירים האחרים במבנה?

פסק דין קבע כי גם בבית מורכב, הכולל אגפים נפרדים, שינוי מהותי הפוגע במרקם הקהילתי של הבית המשותף או בזכויות השימוש ברכוש המשותף מחייב הסכמה מלאה של כלל בעלי הדירות. בני זוג שביקשו להרוס את האגף שבבעלותם ולבנותו מחדש נתקלו בהתנגדות השכנים, והפעם בית המשפט קיבל את עמדת המתנגדים. השופט הזהיר ממהלך שיהפוך את הבית "למבנה מפוצל שאינו עומד עוד כחטיבה אחת"

עוזי גרסטמן |

בוקר חורפי אחד ברחוב ד'ישראלי בחיפה התעורר בית משותף ותיק אל דיון משפטי שעתיד היה להגדיר מחדש את גבולות הזכות הקניינית של דיירים בבניין מורכב. באותו רחוב שקט ניצב בית הכולל שני אגפים, קדמי ואחורי, שמתפקדים זה לצד זה שנים ארוכות. ואולם מאחורי הדלתות הסגורות של האגף הקדמי התגבש רעיון שהצית מחלוקת עקרונית על מהותו של הבית המשותף ועל השאלה עד כמה רשאים בעליו של אגף אחד לעצב את גורלו של כל המבנה.

בני זוג שרכשו שתי דירות באגף הקדמי ביקשו לבצע מהלך דרמטי: להרוס את כל האגף, עד ליסוד, ולבנות במקומו יחידת מגורים חדשה שכוללת חניה ומרתף. לטענתם, תקנון הבית המשותף מתיר לכל אגף להתנהל כיחידה עצמאית, ולכן החלטותיהם אינן תלויות בהסכמת שאר הדיירים. מבחינתם, הבית המשותף אמנם מאגד שני מבנים, אך כל אחד מהם מהווה למעשה יחידה נפרדת שאינה עומדת במערכת יחסים של תלות אל מול רעותה.

מנגד, דיירי האגף האחורי סברו כי מדובר במהלך החורג בהרבה ממסגרת ההתנהלות השוטפת. הדיירים טענו כי הריסת מבנה שלם אינה רק פעולה נקודתית המוגבלת לגבולות האגף, אלא כזו בעלת השלכות מהותיות על הבניין כולו. הם הזהירו מפגיעה בזכות הקניין שלהם ומיצירת מצב שבו בוצע שינוי חד-צדדי שעלול לפגוע באפשרות לבצע בעתיד פרויקט תמ"א 38 רחב בכל המבנה. לטענתם, אי אפשר לנתק בין האגפים, בעיקר כשהמהלך עלול לקבוע עובדות שישפיעו על כל הדיירים לשנים ארוכות.

בית משותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים

המפקחת על רישום המקרקעין קיבלה את עמדת בני הזוג, וקבעה כי מכיוון שהתקנון אינו כולל איסור מפורש על הריסה ובנייה מחדש, הרי שהדבר מותר. אלא שהמחלוקת המשיכה לבעבע מתחת לפני השטח, עד שהגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה ואל השופט יוסי טורס, שהחזיר את הגלגל לאחור ופסק מחדש בשאלה העקרונית: האם ניתן לבצע שינוי מהותי בבית מורכב ללא הסכמת כלל בעלי הדירות?

פסק הדין שפרסם השופט טורס חורג מהסכסוך הפרטני ומתווה קו ברור לגבי אופיו של הבית המשותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים. השופט פתח את קביעותיו בהתייחסות לבסיס העקרוני, שלפיו שינויים משמעותיים במבנה מחייבים הסכמה כללית, אלא אם התקנון מתיר אותם במפורש. על כן, לדבריו, אין מקום להניח כי שתיקת התקנון מאפשרת פעולות קיצוניות כמו הריסת אגף שלם. כפי שהוא כתב בהכרעתו, "מדובר בקפיצה לוגית שאינה מובנת מאליה", כשהמפקחת הניחה ששתיקת התקנון היא מעין היתר לפעולה כה רחבה.