פרוטקשן בנאות חובב - 370 אלף שקל נגבו מבעלי עסקים
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד תאופיק אלדנפירי (44) ממסעודין אל-עזאזמה לאחר שבמשך שנים גבה דמי חסות בסכום מצטבר של מאות אלפי שקלים מעסקים ומפעלים באזור התעשייה "נאות חובב" תוך ניצול מצוקתם על רקע אירועי פשיעה חוזרים ונשנים
בשנים האחרונות פשטו ברחבי הארץ בכלל, ובפרט באזור הדרום, תופעות של גרימת נזקים, גניבות והצתות באתרי בניה ובעסקים. דבר שהוביל לכך שבעלי עסקים, בעלי מפעלים וקבלנים ברחבי הארץ בכלל, ובאזור הדרום בפרט, חשו מצוקה ודאגה רבה לעסקיהם ולאתרים שברשותם. במהלך השנים 2012 ועד לשנת 2025, התרחשו מספר רב של אירועי פגיעה ברכוש בבתי העסק ומפעלי תעשייה שנבנו במתחם "נאות חובב".
מכתב האישום שהגיש עו"ד עידן איבגי מפרקליטות מחוז דרום עולה כי אלדנפירי ניצל את המצוקה של בעלי העסקים כדי לגבות מהם דמי חסות שהוצגו כ"שירותי שמירה", בין היתר באמצעות חברות שמירה. כך לדוגמה מפעל קטן שבו התרחשו פריצות ואירועי ונדליזם כולל הצתה של כיסוי מכולה פנה בהתאם להמלצתו של מיכאל, ששימש כרכז מטעם מועצת נאות חובב לחברת שמירה מסוימת.
- הפרוטקשן מגיע לשליחי וולט - מה יהיה השלב הבא?
- שלושה תושבי הדרום נעצרו בחשד לגביית פרוטקשן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההתקשרות עם חברת השמירה נקבע כי אלדנפירי ישמש כאיש הקשר האחראי על שירותי השמירה וכי עלות השירות יעמוד על 15,000 שקל לחודש (בהמשך זה עלה ל-17,000 שקל). בחודשים הראשונים אכן נשלחו שומרים למפעל אך בהמשך השירות סופק באופן לא רציף עד שבמשך תקופות ארוכות כלל לא נשלחו שומרים או סיורים. למרות זאת שילם בעל המפעל סך כולל של כ-250,000 שקל לאלדנפירי מתוך חשש לפגיעה בעסקו.
במקרה נוסף נדרש מנהל תחנת דלק באזור להתמודד עם גניבות חוזרות ונשנות לאחר שהתייעץ עם מיכאל הוצע לו לשלם 4,500 שקל בחודש לאלדנפירי תמורת "שירותי שמירה" אשר לטענתו יבטיחו "שקט". לבקשת מיכאל התשלומים הוסדרו דרך תלושי שכר או חשבוניות כדי להסוות את דמי החסות כתשלום לגיטימי בסך הכול שילם מנהל התחנה כ-120,000 ש"ח וזאת מבלי שקיבל בפועל כל שירותי שמירה.
- עו"ד אלדד כורש פורש ממשרד פישר - ויוצא לדרך עצמאית עם צוות עורכי דין
- רכב היוקרה נרשם על שם אחר כדי שלא יעוקל - איך הצליחו בכל זאת לעקל את הרכב?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נפסלה צוואה שנעשתה כדין, אף שתאמה את רצון המורישה
במקביל לכתב האישום הגישה הפרקליטות בקשה למעצרו של אלדנפירי עד תום ההליכים בבקשה ציין עו"ד איבגי כי "המשיב פעל בשיטתיות מול בתי עסק שונים, והכל כדי לגבות דמי חסות תוך ניצול מצוקתם וחששם לפגיעה ברכוש".
- 9.אנונילןי מי 11/03/2025 06:55הגב לתגובה זוחיים להילחם בהם אך השופטים זבלים מלטפים את העבריינים ועושים להם נונונו מה כמו המפגינים הזבלים
- 8.אילן 11/03/2025 01:17הגב לתגובה זונותנים להם במשך שנים לסחוט אותנו אם זה היה ההיפך היו שוחטים
- 7.בנגב כולם כולל כולם משלמים דמי חסות לבני מיעטים. תמיד שילמו זה לא דבר חדש. התופעה לא מוכרת במשטרה. (ל"ת)מיכאל א. 10/03/2025 11:18הגב לתגובה זו
- 6.מרינה 10/03/2025 07:44הגב לתגובה זוכמה הוא חלק עם המשטרה כדי שהמשטרה תעלים עין מפשעו זה לא להכאות ההורים של החטופים ופיזור בכיכר החטופים. שם המשטרה קיבלה ראש. תוספת למשכורת. כאשר דגוליאני רוצה לנקות ניו יורק מהפשעים משטרה מחקה כל הפשעים מהרחובות של ניו יורק בוודאי למשטרה היה מאוד עשה למחוק את הראש שהם קיבלו מהפשעים. אבל ראש עירייה היה מוחק אותם.
- 5.רונית 10/03/2025 06:57הגב לתגובה זושיתוף הפעולה מהמועצה עוד יותר חמור
- לוי מיכאל הזה 11/03/2025 07:00הגב לתגובה זוכפי שאמרתי חייבים שהשופטים לא יפחדו כל הפרוטק שנים מתחת לאדמה
- אנונימי 10/03/2025 08:13הגב לתגובה זומציינים שם ללא התייחסות לשיתוף פעולה פלילי לכאורה....
- לוי מיכאל 11/03/2025 07:02כניראה עוד לא טעמתי מהפרוטקשן על איזה עבירה לדין יה דבע
- 4.אנונימי 10/03/2025 05:29הגב לתגובה זולא מבין אחד כזה שמגיע לשטח להורות לבעל העסק פתיחה באש אם ימות המקק הזה הבדואי הזה לא יקרה שום דבר צריך לחדד נהלים צריך להתייחס אליהם כמחבלים
- 3.אנונימי 09/03/2025 21:08הגב לתגובה זוהגיע הזמן להרוג אותם בשטח ולקבור אותם במקום..כימאף אחד לא יפצה על הנזק..
- 2.אנונימי 09/03/2025 17:45הגב לתגובה זוהיה צריך להוריד אותו ולכסות בבטון בתוך המפעל פרקליטות שתומכת בהם זאת הבעיה ושופטים אפסים מושחתים
- 1.עד שלא יהרגו אותם התופעה לא תיפסק (ל"ת)אנונימי 09/03/2025 15:48הגב לתגובה זו
- אנונימי 10/03/2025 07:00הגב לתגובה זוצודק
רכב היוקרה נרשם על שם אחר כדי שלא יעוקל - איך הצליחו בכל זאת לעקל את הרכב?
רשם ההוצאה לפועל בחיפה, ניר שפר, קבע בהחלטה תקדימית כי רכב יוקרה מסוג ב.מ.וו שנמצא בחזקתו של חייב מזונות יעוקל, אף שהוא רשום על שם של אדם אחר. הרשם קבע כי החייב עשה שימוש ברכב “כמנהג בעלים”, וכי הבעלים הרשום לא הצליח להוכיח שהרכב אינו של החייב. הבעלים
חויב גם בהוצאות משפט, והרכב יימסר למימוש חוב המזונות
הפרשה הבאה החלה כשהזוכה בתיק מזונות, אשה שבעלה לשעבר צבר חוב של כ-83 אלף שקל, ביקשה לעקל רכב מסוג ב.מ.וו שנמצא ברשותו של החייב. אף שהרכב היה רשום על שם אדם אחר, היא טענה כי החייב הוא המשתמש היחיד ברכב, וכי למעשה הוא עושה בו שימוש "כמנהג בעלים". הרשם ניר שפר מלשכת ההוצאה לפועל בחיפה נדרש להכריע אם הרכב שייך באמת לבעלים הרשום, או שמדובר בניסיון להסתיר רכוש מפני הנושים.
בתחילת ההליך טען הבעלים הרשום, אדם המנהל עסק משפחתי בתחום הביטחוני, כי הרכב הועבר לחייב רק לצורך מכירה. לדבריו, הוא ביקש מהחייב - חבר קרוב שלו ושל לאביו - "למצוא לי קונה, ותו לא". הוא סיפר כי החייב עוסק בתיווך כלי רכב, כי הרכב חונה ליד ביתו של החייב רק כדי שיוכל להציגו לקונים פוטנציאליים, וכי אין לו כל שימוש אחר בו. אלא שבמהלך הדיון התברר כי הגרסה הזו רחוקה מלהיות משכנעת. הרשם ציין בהחלטתו כי החייב עצמו הודה שהוא מקבל תשלום עבור "חלטורות" שונות, ובין היתר בעבור מציאת קונים לכלי רכב. החייב הוסיף כי הוא גם זה שמבצע עבור הבעלים מבחני רישוי (טסטים) לכל כלי הרכב שברשותו, ובמקרה הזה אף ערך את הטסט לרכב הב.מ.וו. “אני האיש של הטסטים”, אמר בחקירתו, “אני לוקח 100 שקלים עלות טסט, משלם והם מחזירים לי במזומן”.
בהחלטתו ציין הרשם כי לפי סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל, מיטלטלין שעוקלו כשהם בחזקתו של החייב נחשבים רכושו, כל עוד לא הוכח אחרת. כלומר כשנכס נמצא בידי חייב, הנטל להוכיח שהוא לא שייך לו מוטל על מי שטוען לבעלות. “מקום בו הרכב עוקל נוכח הטענה כי החייב עושה בו שימוש כמנהג בעלים, אין ברישום כשלעצמו בכדי לקבוע כי מדובר ברכבו של צד ג'”, כתב הרשם בהחלטתו, “וככל וייקבע כי הרכב נמצא בחזקתו או בחצריו של החייב, יהיה על צד ג' ו/או החייב להוכיח מהות הזכות ברכב להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל”.
סתירות בגרסאות של הבעלים הרשום
דו"ח חקירה כלכלית שהוגש לתיק אישש את טענות הזוכה: החוקר הפרטי גילה כי הרכב חונה בקביעות ליד ביתו של החייב וכי הוא זה שנוהג בו. גם בחקירות שנערכו לשני הצדדים, עלו סתירות בגרסאותיהם. הבעלים הרשום, שטען בתחילה כי לרכב אין טסט בתוקף, ונאלץ להודות בהמשך כי דווקא יש לו טסט תקף עד סוף נובמבר 2025. הרשם העיר על כך כי, “מצופה היה שאדם במעמדו, המעסיק 220 עובדים ומחזיק בצי רכבים, יבדוק היטב את העובדות טרם מתן תצהיר”.
- קנה חלק מדירה כדי לעזור לבעלת הדירה שנקלעה לחובות - וקיבל תביעה
- הלוואה של מכר כמעט הובילה לעיקול הבית של זוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד קבע הרשם כי טענותיו של הבעלים הרשום, שלפיהן הרכב נמסר רק לצורך מכירה, אינן מתיישבות עם התנהלותו. לדבריו, אדם כזה היה אמור לשמור תיעוד או אסמכתאות על העסקות שבוצעו ועל הכספים ששולמו, אך היא לא הוצגה ולו ראיה אחת לכך. “מעבר לכך שכאיש עסקים במעמדו ניתן היה לצפות כי צד ג' יהיה מסודר יותר ויידע לתמוך טענותיו באסמכתאות, טענת צד ג' לפיה לפעמים הוא משלם לחייב עבור הדלק מלמדת, לכל הפחות, כי צד ג' מודע לשימוש בו עושה החייב ברכב וסבור כי אינו נדרש לשאת בהוצאות”, נכתב בהחלטה.
כלל סירבה - נהג משאית יקבל בכל זאת 190 אלף שקל
הנהג, שנפצע בעת ירידה מהרכב, ניהל מאבק משפטי ממושך מול חברת הביטוח, שטענה כי אינו זכאי לפיצוי וכי המקרה כלל אינו תאונת דרכים. בית משפט השלום ברמלה חשב אחרת, קבע כי גרסת הנהג אמינה ומגובה בראיות, והעניק לו נכות רפואית תפקודית של 10%. פסק הדין מותח ביקורת
חריפה על התנהלות כלל ומדגיש שלא ניתן להתעלם מהעובדה שהפציעה נגרמה לאיש עקב שימוש רגיל במשאית
בשעות אחר הצהריים של אחד הימים בתחילת ספטמבר 2020, לאחר יום עבודה ארוך, עצר נהג משאית את הרכב סמוך לביתו. הוא כבר הכיר היטב את שגרת סיום הנהיגה, את כיבוי המנוע, את פתיחת הדלת ואת הירידה במדרגות הגבוהות של תא הנהג. ואולם הפעם, בתוך שבריר שנייה, מעידה פשוטה נהפכה לפציעה לא קלה ולמאבק משפטי של שנים. כפי שתיאר זאת האיש בעדותו, "תוך כדי ירידתי מהמדרגות של המשאית מעדתי על המדרגות ונפלתי על הרצפה" - גרסה שחזרה שוב ושוב בכל אחד מהמסמכים, עוד לפני שהוא חשב לפנות לערכאות.
התוצאה היתה שבר בקרסול שמאל, אשפוז וניתוח שכללו קיבוע באמצעות פלטות וברגים, חודשים ארוכים של שיקום, כאבים, צליעה ומגבלות שהפכו את עבודתו הפיזית מאתגרת בהרבה. אלא שבעוד שהמוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה ושילם לו גמלאות ונכות זמנית וקבועה, חברת הביטוח כלל, שביטחה את המשאית בביטוח חובה, סירבה לראות במקרה תאונת דרכים, וטענה כי הנהג הוא לא זכאי לפיצוי כלל. המאבק הגיע לפתחו של בית משפט השלום ברמלה בפני השופטת קרן אביסרור, שפסק דינה הקיף ועבר ביסודיות על כל שלב ושלב בתיק. כבר בתחילת פסק הדין היא הבהירה כי המחלוקת בין הצדדים מקיפה הן את שאלת האחריות והן את שיעור הנזק, אך בסופו של דבר היא דחתה לחלוטין את עמדת חברת הביטוח.
הנתבעת טענה כי מדובר ב"עדות יחידה של בעל דין" וכי התובע לא זימן עדים נוספים, אף שהיו אנשים שהגיעו למקום לאחר הנפילה. אלא שבית המשפט קבע כי התובע כלל לא טען שהיו עדים לנפילה עצמה, וכי העובדה שאנשים הוזעקו בדיעבד אינה רלוונטית לשאלת עצם התרחשות התאונה. יתרה מכך, השופטת מדגישה כי גרסתו של התובע נמסרה באופן עקבי - במסמכי בית החולים ביום התאונה ("אובחן שבר... בקרסול שמאל שנגרם כשנפל ממשאית"), במסמכי הביטוח הלאומי ("תוך כדי ירידה ממדרגות המשאית עמדתי על המדרגות ונפלתי") ובעדותו בבית המשפט. חוות דעת המומחה האורתופדי מטעם בית המשפט, ד"ר אופנהיים, אף היא סייעה בהכרעה, שכן טיב הפגיעה - שבר בימלאולרי בקרסול, תואם לחלוטין נפילה ממשאית. השופטת כתבה בפסק הדין שפורסם כי, "גרסה זו של התובע ביחס לנסיבות קרות התאונה הוכחה ולא נסתרה", ומוסיפה כי גם סרטוני המעקב שהציגה חברת הביטוח כשנתיים לאחר האירוע אינם סותרים את גרסתו.
בית המשפט לא הותיר מקום לספק
במוקד המחלוקת עמדה השאלה המשפטית: האם נפילה בעת ירידה ממשאית נעוצה "בשימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה", כנדרש בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד). כאן בית המשפט לא השאיר מקום לספק. בהתאם להגדרה הרחבה של החוק, הכוללת במפורש "כניסה לרכב או ירידה ממנו", קבעה השופטת בהכרעתה כי תנאי החוק מתקיימים, וכי "הוכח שהשימוש במשאית הוא 'שימוש ברכב מנועי', שהמאורע שבו נגרם לתובע נזק גוף הוא עקב השימוש ברכב המנועי, ושהשימוש ברכב מנועי היה למטרות תחבורה". מדובר בקביעה מהותית, מכיוון שאם התאונה מוכרת כתאונת דרכים, חובת הפיצוי חלה על מבטחת החובה, ללא צורך בהוכחת רשלנות.
- פנתה לטיפול רק אחרי חודשיים - ותוכר בביטוח לאומי
- המבוטחת הודתה ששיקרה - וזכתה בכיסוי ביטוחי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המומחה שמונה מטעם בית המשפט, ד"ר אופנהיים, קבע לתובע 10% נכות צמיתה בקרסול שמאל, לצד נכויות זמניות משמעותיות: 100% בשלושת החודשים הראשונים ו-50% בשלושת החודשים הבאים. חוות דעתו כללה ממצאים ברורים בצילום הרנטגן, ובהם "אי סדירות של הסחוס המפרקי בקרסול... ופתיחה קלה של המורטיס", תוצאה של הניתוח וקיבוע השבר. המומחה הסביר כי גם אם בבדיקה הפיזיקלית הגבלת התנועה נראתה "קלה", הרי שממצאי הדימות מעידים על פגיעה עמוקה יותר. הוא ציין כי, "חוסר סדירות של המפרק מתבטא גם בכאב ולא רק בתנועה... בכאב, בהתעייפות של המפרק ושינויים שיכולים לחול עם השנים".
