כשהביטוח נעלם והסחיטה נשארת: האוצר מקדם הגנה לעסקים שנפגעים מפרוטקשן

תופעת הפרוטקשן בישראל כבר מזמן אינה בעיה נקודתית של כמה יישובים בצפון. עבור בעלי עסקים וחקלאים רבים, במיוחד בפריפריה, דרישת תשלום מצד גורמים עברייניים אינה מסתיימת רק באיום הפלילי אלא גם בקושי לקבל ביטוח. ברגע שמתקבלת דרישת סחיטה או מתרחש אירוע אלים, חלק מחברות הביטוח מסרבות לבטח או מגבילות כיסוי, ובעל העסק נותר חשוף כלכלית. על רקע זה מקדם משרד האוצר עבודת מטה לבחינת מנגנון ביטוחי או פיצוי ממשלתי שיספק רשת ביטחון לעסקים ולחקלאים שנפגעים מפרוטקשן. להרחבה: דרמה בוועדת הכלכלה: "הממשלה הפקירה את האזרחים פעמיים; צה"ל משלם פרוטקשן"

הרעיון הוא שהמדינה תשתתף בחלק מהסיכון, כך שבעל עסק שמסרב להיכנע לדרישות תשלום לא יישאר ללא רשת ביטחון כלכלית. המטרה היא לשנות את המשוואה שמזינה את תופעת הפרוטקשן. כיום, כשהצתה, ירי או פגיעה ברכוש אינם מכוסים ביטוחית, בעלי עסקים רבים נאלצים לקבל החלטות מתוך חשש להפסד כלכלי כבד. באוצר סבורים שפיצוי מהיר וברור יכול לצמצם את הלחץ לשלם דמי חסות ועל-ידי כך לפגוע בכדאיות הכלכלית של הסחיטה ולחזק את היכולת של עסקים להמשיך לפעול גם אחרי פגיעה.

המדינה רוצה לעזור - אבל הפתרון רחוק מלהיות פשוט

 באוצר בוחנים מודלים המזכירים את הקרן לנזקי טבע בחקלאות – מנגנון שבו המדינה משתתפת בנזקי סיכון שאינם בשליטת החקלאי. אלא שבמקרה של פרוטקשן מדובר באתגר מורכב בהרבה: לא נזקי מזג אוויר או מלחמה, אלא סיכון פלילי מתמשך שקשה לתמחר ולהגדיר.

 המבחן המרכזי יהיה מהירות התגובה. דוגמה לכך מגיעה מהגליל העליון. יריב בן עמי, יו"ר התארגנות "עד כאן" של בעלי עסקים וחקלאים באזור, סיפר כי מאז 2007 הוא לא מצליח להשיג פוליסת ביטוח למפעל ולרכבי החברה שבניהולו. לדבריו, בתקופה האחרונה אף נורו צרורות לעבר שני כלי רכב של החברה, ככל הנראה על רקע פעילותו נגד סחיטה. זו בדיוק נקודת הלחץ של בעלי עסקים: גם אם המדינה תגבש מתווה, הוא יצטרך לעבוד בזמן אמת. עסק שנפגע מהצתה או מירי אינו יכול להמתין חודשים להקמת ועדות, תקנות או הליכי בירוקרטיה.

• דרמה בוועדת הכלכלה: "הממשלה הפקירה את האזרחים פעמיים; צה"ל משלם פרוטקשן"
• לא חברת ביטוח: נדחתה תביעת חקלאים נגד המדינה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הסוגיה אינה ייחודית לישראל. במדינות שבהן ארגוני פשיעה פעלו במשך שנים כ"ספקי הגנה" חלופיים (בעיקר בדרום איטליה) – התברר כי היעדר הגנה אפקטיבית של המדינה דוחף עסקים לתשלומי חסות קבועים. מחקרים בינלאומיים מתארים כיצד מנגנוני סחיטה מצליחים להשתרש דווקא במקומות שבהם בעלי עסקים אינם סומכים על יכולת האכיפה או על קיומה של הגנה כלכלית מספקת.

מי ישלם, ומה יקרה לשוק הביטוח?

 לצד היתרונות האפשריים, המהלך מעלה שאלות כבדות משקל. הראשונה היא הסוגיה תקציבית: השתתפות ממשלתית בסיכון ביטוחי משמעותה שימוש בכסף ציבורי במקום פרמיה פרטית. אם מספר האירועים יעלה, העלויות עלולות לטפס במהירות. השאלה השנייה נוגעת לתמריצים. המדינה תצטרך להגדיר במדויק מהו "אירוע פרוטקשן" לצורך פיצוי, לקבוע תנאים קשיחים ולמנוע הונאות או ניצול של המנגנון.

השאלה השלישית קשורה לשוק הביטוח עצמו. ייתכן שמעורבות מדינה תעודד בעתיד חזרה הדרגתית של חברות ביטוח פרטיות לאזורי סיכון, בדומה למודלים ציבוריים-פרטיים בעולם שנוצרו במקומות שבהם סיכונים חריגים הפכו קשים לביטוח. מצד שני, קיים גם חשש שהמדינה תהפוך בפועל ל"מבטחת אחרונה" קבועה של סיכון פלילי.

• חלום המונדיאל מול המציאות: המלונות בארה"ב מתקשים למלא חדרים
• צבר שיא של 73 מיליארד אירו - אבל המניה ירדה 40% מהשיא
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בנק אוף אמריקה בהמלצת מכירה: "שוק המניות בשלב בועתי"

במשטרה מדווחים בחודשים האחרונים על התקדמות בחקירות ובמעצרים בפרשות סחיטה, אך בין מעצר לבין הרתעה כלכלית יש פער גדול. באוצר מהמרים שכסף יכול לפעול מהר יותר מההליך הפלילי – לפחות עבור בעל העסק שמנסה לשרוד את היום שאחרי.