
פלורידה תובעת את OpenAI וסם אלטמן: 83 עמודים של טענות
התובע הכללי של פלורידה הגיש כתב תביעה אזרחית בן 83 עמודים נגד החברה ונגד המנכ"ל אישית; ביניהן: תפקיד צ'אטג'יפיטי באירוע ירי באוניברסיטה, עידוד אובדנות ושחיקת חשיבה ביקורתית
פלורידה היא המדינה הראשונה בארה"ב שמגישה תביעה אזרחית נגד OpenAI ונגד המנכ"ל סם אלטמן באופן אישי. מאחורי המהלך עומד התובע הכללי של פלורידה, ג'יימס אות'מאייר, שמבקש למסגר את פעילות החברה לא רק כבעיה צרכנית אלא כ"מטרד ציבורי" שמצריך התערבות משפטית.
לפי כתב התביעה, המחזיק 83 עמודים, OpenAI ואלטמן ידעו על סיכונים בשימוש בצ'אטג'יפיטי, קיבלו התרעות, ובכל זאת השיקו והמשיכו להפעיל מוצר שהוגדר במסמך כבלתי בטוח. הטענה המרכזית היא שהחברה הציגה לציבור כלי אמין ובטוח, בזמן שלטענת המדינה הוא עלול לייצר מידע מסוכן, לעודד התנהגויות הרסניות ולהשפיע לרעה על קטינים.
המסמך מונה שורה של נזקים נטענים: סיוע למבצעי ירי המוני, עידוד אובדנות, שחיקה של יכולת חשיבה ביקורתית אצל משתמשים, ויצירת תלות אצל קטינים באמצעות שיחות שמדמות אמפתיה אנושית. התביעה טוענת שהמוטיבציה הייתה כלכלית: הגדלת שימוש, צבירת מידע לשיפור המערכת, והקפצת השווי העסקי של OpenAI, גם במחיר של הקלה בחסמי בטיחות.
ב-OpenAI לא סיפקו תגובה מיידית לפרסום התביעה. בעבר החברה דחתה טענות לעוולות והדגישה שהיא מעדכנת באופן שוטף מנגנוני הגנה. התביעה הנוכחית מבקשת להוכיח פער בין המסרים השיווקיים על "בטיחות" לבין מציאות שבה המערכת מסוגלת להפיק תשובות בעייתיות, גם במצבים רגישים.
הזירה הפוליטית מוסיפה עניין: אות'מאייר, רפובליקני, מקדם קו אגרסיבי כלפי תעשיית הבינה המלאכותית, בזמן שבדרג הפדרלי נרשמה בחודשים האחרונים זהירות רגולטורית. ב-21 במאי הנשיא טראמפ דחה ברגע האחרון חתימה על צו נשיאותי שהיה מקים מנגנון בדיקה התנדבותי למודלי AI לפני שחרורם, בנימוק שזה עלול לפגוע בתחרותיות האמריקאית מול סין. פלורידה מנסה לייצר תקדים מהמדינות כלפי מעלה, כשבוושינגטון המהלכים איטיים יותר. להרחבה: הקרב המשפטי של מאסק מול OpenAI ומיקרוסופט.
האירוע באוניברסיטת פלורידה סטייט
המרכיב הדרמטי בתביעה קשור לירי ההמוני באוניברסיטת פלורידה סטייט בשנה שעברה, שבו נהרגו שני אנשים. באפריל פתח אות'מאייר בחקירה פלילית נגד OpenAI סביב תפקיד הצ'אטבוט באירוע. לפי התביעה, החשוד השתמש בצ'אטג'יפיטי כמעין בן שיח לצורך תכנון, שאל שאלות על היקף ההרג הדרוש כדי למשוך תשומת לב תקשורתית ארצית, וביקש הנחיות הקשורות לשימוש בנשק. לפי הטענות, המערכת סיפקה תשובות לשאלות הללו.
אחד החצים המרכזיים מופנה לכיוון קטינים. התביעה מתארת היעדר הגנות מספקות לבני נוער, לרבות מקרים שבהם משתמשים מתבגרים קיבלו עידוד לפגוע בעצמם. OpenAI, לפי המסמך, פיתחה חלק מכלי בקרת הורים, אך אינה מחייבת שמסגרות לילדים יקושרו לחשבון של הורה, ולכן נטען שקיים פער בין "קיום יכולות" לבין "אכיפה בפועל".
אלטמן באופן אישי
ההחלטה לכלול את אלטמן כנתבע אישי אינה שגרתית. התביעה מבקשת לייחס לו אחריות ישירה לנזק שנגרם לתושבי פלורידה, צעד שעשוי להעלות את רמת הסיכון המשפטי עבור מנהלים בחברות AI נוספות אם יאומץ במדינות אחרות. ההחלטה גם מגיעה בזמן שבו אלטמן עצמו לא מחזיק במניות של OpenAI, החברה שהפכה לחברה השנייה הכי שווה בעולם הפרטי.
צ'אטבוטים הם מהטכנולוגיות הצרכניות שמאומצות בקצב המהיר ביותר, והפער בין קצב האימוץ לקצב ההסדרה יוצר עימותים סביב השאלה מי נושא באחריות כשכלי "שיחה" מייצר תשובה שמובילה לנזק. כתבי תביעה מהסוג הזה אינם רק ויכוח על תקלה נקודתית, אלא ניסיון להגדיר סטנדרט חדש: האם צ'אטבוט הוא מוצר צרכני שחלים עליו עקרונות של בטיחות והתרעה, או פלטפורמה שמוגנת בדומה לשירותי תוכן אחרים.
- OpenAI מקצה רבע מיליארד דולר להתמודדות עם השפעת ה-AI על שוק העבודה
- סם אלטמן ממתן את תחזיות האימה: “לא תהיה אפוקליפסת משרות בגלל ה-AI”
התביעה מונה ארבע עילות של פרקטיקות סחר מטעות, שתיים של רשלנות, שתיים של אחריות מוצר, ואחת של מצג שווא תרמיתי ושל מטרד ציבורי. אות'מאייר מבקש קנסות אזרחיים וצו שיפוטי, לא הליך פלילי - אך לצד התביעה האזרחית ממשיכה במקביל החקירה הפלילית שפתח באפריל.