"לא הסבירו לי שצריך לשלם": התירוץ שעלה לרוכש הקרקע ביוקר

סכסוך נדל"ן שהחל לפני יותר מעשור, הגיע באחרונה לסיומו בבית משפט השלום בצפת, בפסק דין שמזכיר לכולנו שלפני שחותמים על חוזה, כדאי מאוד לקרוא אותו. הסיפור התחיל במאי 2013, כשעומר דאהר מכר לעומר עדוי חלק מחלקה בגליל תמורת 120 אלף שקל. הכל נראה תקין, אלא שבהסכם נכתב בפירוש שהרוכש (עדוי) הוא זה שישלם את מס השבח על העסקה.

הזמן עבר, המס לא שולם, ורשויות המס לא נשארו חייבות. הן פנו למוכר, הטילו עיקולים על נכסיו וקיזזו מחשבונו סכום של כ-126 אלף שקל. המוכר, שמצא את עצמו משלם מס כמעט בגובה של כל התמורה שקיבל עבור הקרקע, הגיש תביעה על סכום של כ-245 אלף שקל.

הרוכש הציג בבית המשפט קו הגנה יצירתי, אך בעייתי. הוא טען כי התביעה התיישנה, וכי בכלל סוכם שהמוכר ישלם את המס. במהלך עדותו הוא טען כי "לא הוסבר לו באופן מפורש שהוא חייב לשלם את מס השבח", וכי הוא הלך שולל אחרי עורך הדין שערך את העסקה.

כשנשאל בבית המשפט איך זה הגיוני שהמוכר יקבל 120 אלף שקל וישלם מס בסכום דומה (מה שמשאיר אותו בלי שקל מהעסקה), ענה הרוכש תשובה מתחמקת, שלפיה, "יש סכומים שהיום קונים את זה בפחות, אין בעיה".

השופט: "תביעה ברורה, הגנה מופרכת"

השופט מוהנד חלאילה לא קנה את התירוצים. בפסק דין נחרץ הוא קבע כי, "לפנינו תביעה ברורה, פשוטה ומוכחת וכנגדה הגנת סרק לכל דבר ועניין". השופט הזכיר לנתבע כי "חזקה על אדם שחתם על מסמך כי חתם לאחר שקראו והבין את תוכנו".

השופט גם מתח ביקורת על הניסיון להאשים את עורך הדין, וציין כי הטענה הזו אפילו לא הופיעה בכתב ההגנה המקורי ומהווה הרחבת חזית. עוד נקבע כי אי תשלום המס הוא הפרה יסודית של החוזה, המזכה בפיצוי מוסכם.

בור כספי לרוכש

בית המשפט קיבל את התביעה ברובה, וחייב את הרוכש לשלם: 135,377 שקל החזר על סכומי המס שנגבו מהמוכר (כולל הצמדה); 21,630 שקל פיצוי מוסכם על הפרת חוזה; ו-30 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, לאור העובדה שמדובר ב"הגנת סרק רופסת".

בסופו של דבר, הרוכש שחשב שיוכל להתנער מהתחייבות חתומה, יאלץ להיפרד מכ-187 אלף שקל (לפני ריביות נוספות מיום הגשת התביעה) - מה שהופך את עסקת המקרקעין המקורית למשתלמת הרבה פחות עבורו