500 מיליון דולר: ניו מד חתמה עם לאומי על מסגרות אשראי למימון הרחבת לוויתן
פירוט מסגרות המימון והריביות, לוח הסילוקין שמתחיל ב-2028, הקשר להחלטת ההשקעה של 2.36 מיליארד דולר והמשמעות של הגדלת ההפקה מכ-12 BCM לכ-21 BCM בשנה
ניו-מד אנרג’י ניו-מד אנרג יהש 0.48% דיווחה על חתימת הסכמים עם בנק לאומי לאומי -0.82% להעמדת שתי מסגרות אשראי בהיקף כולל של 500 מיליון דולר, שישמשו אותה לפעילות השוטפת ובמרכז לפרויקט ההרחבה של מאגר לוויתן. מדובר במהלך שמגיע לאחר החלטת ההשקעה שהתקבלה לאחרונה ומשקף את תחילת יישום המימון לפרויקט בפועל.
הכסף מיועד בין היתר לשלב ב של לוויתן, מהלך שאמור להגדיל את יכולת ההפקה מהמאגר מכ-12 BCM כיום לכ-21 BCM בשנה. מדובר בקפיצה של כ-75% בהיקף ההפקה השנתי.
רק בחודש שעבר אישרו שותפי לוויתן החלטת השקעה סופית בהיקף של 2.36 מיליארד דולר עבור 100% מהפרויקט. הרחבת ההפקה נועדה לתת מענה לביקושים המקומיים, שבשנים האחרונות עולים בקצב מהיר, ובמקביל לתמוך בהסכמי יצוא קיימים, ובראשם ההסכם עם מצרים לאספקת כ-130 BCM בהיקף כולל של כ-35 מיליארד דולר לאורך תקופת ההסכם.
ניו-מד נסחרת ברמה של כ-20.7 שקל למניה, המשקפת שווי שוק של כ-24.3 מיליארד שקל. המניה עלתה החודש בכ-4.8%, מתחילת השנה בכ-15.4%, וב-12 החודשים האחרונים בכ-63.6%. מכפיל הרווח על בסיס 12 החודשים האחרונים עומד על כ-15.6.
- קידוח Vinekh בבולגריה נמצא יבש - ניו-מד נופלת
- השותפות במאגר אפרודיטה יוצאות ל-FEED בהיקף של 106 מיליון דולר, לקראת FID ב-2027
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבנה המימון
על פי תנאי ההסכם, ניו מד התחייבה למשוך בסמוך לחתימה סכום של 100 מיליון דולר במסגרת אשראי א. בנוסף, היא רשאית למשוך עד 400 מיליון דולר נוספים במסגרת אשראי ב, וזאת במהלך שנה ממועד החתימה. כלומר, מדובר במבנה מדורג שמאפשר גמישות תזרימית בהתאם להתקדמות הפרויקט והצרכים בפועל.
ההלוואה במסגרת אשראי א תישא ריבית שנתית קבועה בטווח של 5.45% עד 5.85%. אשראי ב יתומחר בריבית משתנה על בסיס ריבית סופר לתקופה של שישה חודשים, בתוספת מרווח של 2.3% עד 2.4%. בסביבת ריבית אמריקאית שעדיין נעה סביב רמות של כ-5%, המשמעות היא עלות מימון שיכולה לנוע סביב 7% ואפילו יותר, תלוי במועד המשיכה וברמת הריבית בפועל.
הקרן תיפרע בחמישה תשלומים שנתיים שאינם שווים, החל מסוף שנת 2028 ועד לפירעון סופי שבו ישולם שיעור של 65% מהקרן ב-30 ביוני 2032. זה לוח סילוקין שמרכז חלק משמעותי מהפירעון לשלב מאוחר יותר, ככל הנראה מתוך הנחה שהרחבת ההפקה תתורגם לתזרים גבוה יותר בשנים הללו.
- קרן כהן חזון: ״אני תורמת מהכסף שלי, לא דרך החברה כי אז כל בעלי המניות תורמים״
- 66 מיליון שקל: יוחננוף ו-JTLV רוכשות קרקע בבאר שבע להקמת מרכז מסחרי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יאיר לפידות: "מי שחושב שהתשואות של שלוש השנים האחרונות...
לשותפות קיימת אפשרות לפירעון מוקדם של כל אחת מההלוואות. עם זאת, פירעון מוקדם של אשראי א יגרור עמלה, בעוד שבאשראי ב לא תחול עמלת פירעון מוקדם. המבנה הזה יוצר תמריץ מסוים להשתמש בגמישות של המסגרת המשתנה במקרה של ירידת ריבית או שיפור בתנאי השוק.
לוויתן במרכז המפה האנרגטית
הרחבת לוויתן מגיעה בתקופה שבה משק החשמל הישראלי מתמודד עם גידול עקבי בצריכה, כשהביקוש לחשמל עלה בשנים האחרונות בשיעורים של כ-3% עד כ-4% בשנה, בין היתר על רקע גידול באוכלוסייה והתרחבות פעילות טכנולוגית ותעשייתית. במקביל, הגז הטבעי הפך למקור האנרגיה המרכזי בייצור חשמל, עם נתח של מעל 70% מתמהיל הייצור.
לוויתן הוא אחד משני מאגרי הגז המרכזיים של ישראל, לצד תמר, והגדלת קיבולת ההפקה לכ-21 BCM בשנה תאפשר גמישות גבוהה יותר באספקה לשוק המקומי, אבל גם תומכת בהרחבת יצוא לאזור, בעיקר למצרים ולירדן. מצרים עצמה מתמודדת עם ירידה בהפקה מקומית בשדות מסוימים, ולכן הזרמת גז מישראל תורמת ליציבות אזורית ולפעילות מתקני ההנזלה שלה.
השילוב בין החלטת השקעה של מעל 2 מיליארד דולר לבין מסגרות אשראי של חצי מיליארד דולר מבנק ישראלי גדול מצביע על אמון במבנה העסקי של הפרויקט. עם זאת, מדובר בפרויקט עתיר הון, רגיש למחירי גז אזוריים ולסביבה רגולטורית, ולכן מבנה המימון והיכולת לשמור על תזרים יציב יהיו קריטיים בשנים הקרובות.
יוסי אבו, מנכ״ל ניו-מד אנרג’י אמר כי ״חלק מיישום האסטרטגיה הפיננסית שלנו לפיתוח נכסי השותפות וצעד נוסף וחשוב בקידום שלב ב' של מאגר לוויתן, שיאפשר הספקת אנרגיה זמינה ויציבה לישראל ולאזור".
צחי חבושה, סמנכ"ל הכספים של ניו-מד אנרג’י אמר כי "ההסכם שנחתם משקף את האמון הרב שנותנת המערכת הבנקאית הישראלית במשק האנרגיה בכלל וב-NewMed Energy בפרט".
ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בלאומי אמרה כי "הביקושים האדירים לחשמל בישראל מחייבים להאיץ ולהרחיב את מקורות האנרגיה. פרויקטי הגז והאנרגיה בישראל הם תנאי הכרחי לביטחון האנרגטי ומהווים מנוע צמיחה מרכזי של המשק בשנים הקרובות".
