בזן נגד החלטת הסגירה: דוח המבקר מציב סימן שאלה על עתיד בתי הזיקוק

דוח מבקר המדינה שמתפרסם היום מחזיר את סוגיית סגירת מפעלי בזן ישר למרכז סדר היום של הממשלה. המבקר אומר בצורה ברורה שלאור השינויים במציאות הביטחונית צריך לבחון מחדש ובאופן מיידי את ההחלטה להפסיק את פעילות בתי הזיקוק. מדובר בקביעה ישירה שנוגעת לאחת ההכרעות המשמעותיות בתחום התשתיות בשנים האחרונות.

המסר המרכזי שעולה הוא כי ההחלטה לסגור את בזן התקבלה על בסיס הנחות יסוד שלא עודכנו בהתאם להתפתחויות בזירה האזורית והביטחונית. לפי הדוח, ההכרעה לסגור את בזן לא לוותה בבחינה מספקת של תרחישי חירום עדכניים, ולא נבחנה לעומק ההשפעה האפשרית על רציפות תפקודית של תשתיות אנרגיה נוספות. במילים פשוטות, נשאלת השאלה האם המדינה העריכה נכון את הסיכון שבהקטנת הייצור המקומי של דלקים וגז בישול במציאות אזורית מתוחה.

בזן טענה בשנים האחרונות כי סגירת המתחם תגדיל את התלות ביבוא ותפגע ביכולת של המשק לייצר אספקה עצמאית בעת משבר. כעת, קביעות המבקר נותנות משקל מחודש לטענה הזו, לפחות בכל הנוגע לצורך בבחינה מחודשת ומעמיקה של המשמעויות.

הפגיעות במתחם והמשמעות למשק

אירועי העימות האחרון מול איראן, שבמהלכם ספג מתחם בזן פגיעות ישירות של טילים בליסטיים, שינו את נקודת המבט. כאשר מתקן אנרגיה מרכזי הופך ליעד, הדיון כבר לא תיאורטי, זה הופך לסוגיה תפעולית יומיומית שנוגעת לאספקת דלקים, גז בישול וחומרי גלם לתעשייה.

היכולת לזקק דלקים בתוך גבולות המדינה היא רכיב מרכזי בביטחון האנרגטי. אם הייצור המקומי מצטמצם, המשמעות היא הגדלת ההסתמכות על יבוא דרך נמלים ושרשראות אספקה בינלאומיות. במצב של הסלמה אזורית, נתיבי שיט עלולים להיפגע, עלויות ביטוח מתייקרות, זמני אספקה מתארכים, והמחיר לצרכן עשוי לעלות בהתאם.

בדוח מצוין כי לא הוצגה בחינה מספקת של תרחיש שבו סגירת בזן תיצור תלות בגורם יבוא יחיד בתחום גז הבישול. ריכוזיות כזו עלולה להגביר סיכון תפעולי ולצמצם גמישות בשעת חירום. מעבר לשיקול הביטחוני, יש כאן גם היבט תחרותי וכלכלי שנוגע למחירים וליציבות האספקה למשקי הבית.

בין שיקולים סביבתיים לביטחון אנרגטי

המשמעות המעשית של הדוח היא שהממשלה תצטרך לחזור להנחות היסוד שעליהן נשענה ההחלטה לסגור את בתי הזיקוק ולבחון אותן מחדש. לא מדובר בהוראה לבטל את הסגירה כאן ועכשיו, אלא בדרישה לבדיקה מחודשת על רקע מציאות אסטרטגית שהשתנתה.

מול השיקולים הסביבתיים, התכנוניים והעירוניים שעמדו בבסיס ההחלטה לסגור את בזן, עומדים שיקולי ביטחון אנרגטי ורציפות תפקודית של המשק בשעת חירום. הדוח אינו מכריע בין הגישות, אבל הוא כן קובע שההיבט הביטחוני לא קיבל משקל מספק בתהליך קבלת ההחלטות.

בפועל, הממשלה תידרש להציג ניתוח עדכני של עלויות, סיכונים וחלופות, ולהסביר כיצד תובטח אספקת דלקים וגז בישול במקרה של הסלמה או שיבוש ביבוא. ההכרעה עצמה לא השתנתה בשלב זה, אבל רף הבדיקה והנימוק הציבורי בהחלט עלה.

דברי קבוצת בזן

"דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום הוא לא פחות מ"פצצה" אסטרטגית המונחת לפתחה של הממשלה. המבקר קובע באופן נחרץ כי לאור הלקחים מהמציאות הביטחונית החדשה, על המדינה לבחון מחדש ובאופן מיידי את ההחלטה לסגור את מפעלי בזן. דו"ח המבקר מאשר את מה שבזן מתריעה עליו מזה שנים: החלטת הממשלה לסגור את בתי הזיקוק התקבלה על בסיס הנחות יסוד שגויות ומנותקות, תוך התעלמות מוחלטת מהצרכים הקריטיים של ישראל בשעת חירום.

הלקח מהאיום האיראני ברור: אירועי "מבצע עם כלביא", במסגרתו ספג מתחם בזן פגיעות ישירות של טילים בליסטיים מאיראן, הוכיחו כי הביטחון האנרגטי של ישראל נמצא תחת איום ממשי וישיר. במציאות שבה האויב מכוון אל לב התשתיות הלאומיות, עצמאות בייצור דלקים וגז בישול היא לא "פריבילגיה" – היא עמוד השדרה של היכולת של מדינת ישראל להמשיך לתפקד תחת אש. המבקר קובע במפורש כי הממשלה לא בחנה כיצד סגירת בזן תשתק תשתיות אנרגיה קריטיות אחרות, וכיצד היא תפקיר את הציבור הישראלי בידיו של יבואן גז בישול יחיד. בעידן של חוסר יציבות גיאופוליטי, כל ניסיון להסתמך על יבוא בלבד הוא חוסר אחריות אסטרטגי המהמר על חייהם של אזרחי המדינה.

קבוצת בזן קוראת לממשלה לאמץ את המלצת המבקר ״לבחון את הנחות היסוד שבבסיס החלטת הממשלה)". לא ניתן להפקיד את הברז האנרגטי של צה"ל ושל בתי האב בישראל בידי גורמים זרים ואינטרסים משתנים. הגיע הזמן להפסיק להמר על הביטחון של כולנו. הגיע הזמן לבחור בעצמאות אנרגטית".

תגובת משרד האנרגיה והתשתיות לדוח המבקר: דלקים, גפ"מ וגז טבעי

משרד האנרגיה והתשתיות רואה בדוח מבקר המדינה כלי חשוב לטיוב המוכנות הלאומית. המשרד פועל בנחישות להבטחת הביטחון האנרגטי של אזרחי ישראל, תוך ניהול מערכה מורכבת מול חסמים סטטוטוריים ותקציביים.

על אף תנאי הלחימה והאתגרים התפעוליים המורכבים שנלוו להם, משק הדלקים בישראל תפקד באופן רציף ומלא לאורך כל תקופת המלחמה, ללא מחסור בבנזין, סולר או גפ״מ לציבור ולמשק. אספקת הדלקים נשמרה כסדרה הודות להיערכות מוקדמת, ניהול שוטף של המלאים ותיאום הדוק עם כלל גורמי התשתית והאספקה, באופן שהבטיח רציפות תפקודית ושמירה על הביטחון האנרגטי גם בתנאי חירום.

עיקרי התגובה:

קידום חקיקה אסטרטגית: המשרד מקיים בימים אלו דיונים אינטנסיביים עם משרדי המשפטים והאוצר לקידום "חוק משק הדלק חירום", המהווה נדבך קריטי בהיערכות לחירום.

מחלוקת על מימון מלאי החירום: המשרד דוחה את עמדת משרד האוצר המתנגד באופן עקבי לשאת בעלויות הכרוכות בהחזקת מלאי חירום אזרחי. המשרד סבור כי קביעת רמות המלאי האסטרטגיות היא אחריות משותפת ומחויבת המציאות, במיוחד בעת הנוכחית.

ביטחון אנרגטי במבחן הלחימה: עוד במהלך מערכת "עם כלביא", ביצע המשרד בחינה מקיפה וממוקדת כדי להבטיח את אספקת כלל צרכי משק האנרגיה בשגרה ובחירום. המשרד פועל ללא הרף למציאת חלופות ופתרונות יצירתיים לחיזוק המשק האנרגטי מעבר להמלצות הדוח.

תמיכה בכוח אדם חיוני: למרות שהמשרד אינו הגוף המנהל את כוח האדם בחברות הממשלתיות, פעלנו ללא לאות לשחרור עובדים חיוניים מחובת גיוס כדי להבטיח את תפקודן הרציף של תשתיות האנרגיה הקריטיות במהלך המלחמה.

משרד האנרגיה והתשתיות ימשיך לפעול ברוח של הפקת לקחים ושקיפות, תוך עמידה על הצורך בתקצוב הולם להבטחת הרציפות האנרגטית של מדינת ישראל.