מותג הרכב שנסגר אחרי 164 שנה ומה קרה היום לפני 54 שנה

17 בפברואר 2020 - ג'נרל מוטורס סוגרת מותג שהוקם במאה ה-19

ב-17 בפברואר 2020 הודיעה ג'נרל מוטורס כי תסיים את פעילות מותג הולדן באוסטרליה ובני זילנד עד סוף אותה שנה. ההודעה כללה הפסקת מכירות רכב חדש, סיום הסכמים עם רשת סוכנויות, סגירת מערך שיווק עצמאי והפסקת התאמת דגמים לתקינה מקומית.

הולדן נוסדה בשנת 1856 בדרום אוסטרליה כעסק לייצור אוכפים וציוד לעגלות סוסים. בתחילת המאה ה-20 עברה לייצור מרכבים לרכב, ובהמשך הפכה ליצרנית רכב מלאה. בשנת 1931 רכשה ג'נרל מוטורס את החברה והקימה את GM Holden. לאורך עשורים היה המותג סמל תעשייתי אוסטרלי והעסיק עשרות אלפי עובדים ישירים ועקיפים, כולל תעשיות משנה, מפעלי הרכבה וספקי חלקים.

בשנות השיא בשנות ה-90 מכר הולדן מעל 200 אלף כלי רכב בשנה והחזיק בנתח שוק של יותר מ-20%. עם זאת, בעשור שקדם לסגירה נשחק נתח השוק בהדרגה. בשנת 2019 נמכרו פחות מ-80 אלף כלי רכב, מתוך שוק אוסטרלי כולל של כ-1.06 מיליון יחידות. המעבר של צרכנים לרכבי שטח קומפקטיים, יבוא מוגבר ממדינות אסיה וסגירת קווי ייצור מקומיים הקשו על שמירה על רווחיות.

ג'נרל מוטורס, שב-2019 רשמה הכנסות של כ-137 מיליארד דולר ורווח נקי של כ-6.7 מיליארד דולר, ציינה כי השוק האוסטרלי קטן יחסית ואינו מאפשר פיזור עלויות פיתוח והנדסה. עלויות תקינה ויבוא ייחודיות לאזור הפכו את הפעילות לבלתי כדאית כלכלית. החברה העריכה כי תישא בעלויות סגירה חד פעמיות של מעל מיליארד דולר, כולל מחיקות מלאי, סיום חוזים ופיצויים לסוכנים.

• הנסיגה מהחשמל: תעשיית הרכב מוחקת עשרות מיליארדים ומשנה כיוון
• ג'ילי מציגה פתיחה חזקה בסין, וייצור באירופה במפעל פורד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המותג הולדן, שפעל ברציפות מאז אמצע המאה ה-19, נעלם מהשוק לאחר יותר מ-160 שנות פעילות תעשייתית, והמהלך סימן את סיום הפרק ההיסטורי של אחד המותגים הוותיקים בתעשיית הרכב באוסטרליה.

17 בפברואר 1986 - ג'ונסון אנד ג'ונסון מפסיקה מכירת תרופות בקפסולות בארה"ב

ב-17 בפברואר 1986 הודיעה חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון כי תפסיק את ייצור ושיווק תרופות ללא מרשם בצורת קפסולות ג'לטין בארה"ב. ההחלטה התקבלה בעקבות אירועי חבלה קודמים במוצרי קפסולות שנמכרו ברשתות קמעונאיות, אירועים שגרמו לחשש ציבורי רחב ולפגיעה באמון הצרכנים בקטגוריית התרופות ללא מרשם.

החברה, שבאותה תקופה הייתה אחת מחברות הבריאות הגדולות בעולם, פעלה בשלושה תחומים עיקריים: תרופות מרשם, ציוד רפואי ומוצרי צריכה רפואיים. חטיבת מוצרי הצריכה כללה מותגים מוכרים, ובהם משככי כאבים שנמכרו בהיקפים של מאות מיליוני דולרים בשנה. מוצרי קפסולות היוו נתח משמעותי משוק משככי הכאבים בארה"ב, שגלגל באותן שנים מיליארדי דולרים בשנה.

• אחת מעמודי השדרה של האינטרנט מונפקת בוול סטריט ומי פשטה רגל?
• קונצרן הענק של גורו המשקיעים יוצא לדרך והפרויקט ששינה את כל מה שהעולם ידע על גֵנים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ממשלת ישראל משיקה את פרויקט המטוס השאפתני ומה קרה היום לפני...

הפסקת המכירה כללה עצירה מיידית של ייצור קפסולות ג'לטין והורדת מוצרים מהמדפים. החברה הודיעה כי תעבור לייצור טבליות מוצקות ולפיתוח אריזות עם מנגנוני בטיחות משופרים, לרבות אריזות אטומות בעלות שכבות הגנה מפני פתיחה. המעבר דרש התאמה של קווי ייצור, שינוי בתהליכי מילוי ואריזה והשקעה בציוד חדש במפעלים בארצות הברית.

באותה עת הסתכמו מכירות הקפסולות בעשרות מיליוני דולרים בשנה. העלויות הישירות של הפסקת הייצור, השמדת מלאי, פיתוח אריזות חדשות והתאמת קווי ייצור נאמדו בעשרות מיליוני דולרים. בנוסף נרשמו עלויות עקיפות הקשורות להפסדי מכירות זמניים ולפעולות שיווק שנועדו לשקם אמון צרכני.

בשנת הכספים שקדמה להודעה הציגה ג'ונסון אנד ג'ונסון הכנסות שנתיות של מעל 10 מיליארד דולר ורווח נקי של מעל מיליארד דולר. החברה העסיקה למעלה מ-70 אלף עובדים ברחבי העולם והייתה בעלת שווי שוק של עשרות מיליארדי דולרים בבורסות האמריקאיות. תחום מוצרי הצריכה היווה חלק משמעותי מהתזרים השוטף, ולכן ההחלטה להשעות קטגוריה שלמה של מוצרים נשאה משקל פיננסי מהותי.

המהלך הוביל לשינויים רחבים בתעשיית התרופות ללא מרשם. יצרנים נוספים החלו לאמץ אריזות בטיחותיות עם מנגנוני הגנה משולבים, והרגולטורים בארה"ב עדכנו דרישות סימון ואריזה. רשתות קמעונאיות דרשו תקני בטיחות מחמירים יותר מהספקים שלהן, והדבר השפיע על שרשראות אספקה ועל עלויות ייצור בענף כולו.

במישור התפעולי, המעבר מקפסולות ג'לטין לטבליות מוצקות שינה את תמהיל הייצור. קפסולות דרשו תהליכי מילוי וסגירה שונים בהשוואה לטבליות דחוסות, והחברה נדרשה לבצע התאמות טכנולוגיות במפעלי הייצור שלה. שינוי זה כלל גם עדכון חוזים עם ספקי חומרי גלם, לרבות יצרני ג'לטין וחומרי מעטפת.

17 בפברואר 1983 - קרייזלר מדווחת על הפסד עצום של 1.7 מיליארד דולר

ב-17 בפברואר 1983 פרסמה קרייזלר את דוחותיה הכספיים לשנת הכספים הקודמת, ובהם הפסד של כ-1.7 מיליארד דולר. באותה עת נחשב הסכום לאחד ההפסדים התאגידיים הגדולים שנרשמו בארה"ב.

החברה נקלעה למשבר בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80, על רקע עליית מחירי הדלק בעקבות משברי הנפט, מעבר צרכנים לרכבים קטנים וחסכוניים יותר ותחרות גוברת מצד יצרניות יפניות כגון טויוטה והונדה. קווי הייצור של קרייזלר התמקדו ברכבים גדולים עתירי צריכת דלק, והמעבר בדפוסי הביקוש פגע במכירות.

בשנת 1979 אישר הקונגרס האמריקאי ערבויות ממשלתיות בהיקף של 1.5 מיליארד דולר לקרייזלר, במסגרת תוכנית חילוץ שכללה תנאים להתייעלות, מכירת נכסים וצמצום עלויות. בעת פרסום הדוחות העסיקה החברה מעל 100 אלף עובדים בצפון אמריקה והפעילה עשרות מפעלי ייצור והרכבה.

הכנסות החברה עמדו על מעל 20 מיליארד דולר בשנה, אך שולי הרווח נשחקו והוצאות המימון היו גבוהות. יחס החוב להון עלה, והחברה נדרשה לנהל משא ומתן עם איגודי עובדים בנוגע להפחתת עלויות שכר. פרסום ההפסדים השפיע על מחיר המניה ועל תשואות האג"ח הקונצרניות של החברה, ששיקפו פרמיית סיכון גבוהה.

הדוחות הציגו תוכניות ארגון מחדש שכללו סגירת מפעלים, קיצוץ אלפי משרות והשקת דגמים קומפקטיים יותר. המשבר של קרייזלר היה אחד המקרים הבולטים של מעורבות ממשלתית בתאגיד תעשייתי גדול בארה"ב בשנות ה-80.

17 בפברואר 1972 - פולקסווגן עוקפת את פורד מודל T בהיקף ייצור מצטבר

ב-17 בפברואר 1972 ירדה מפס הייצור יחידת פולקסווגן ביטל ה-15,007,034. בכך עקפה פולקסווגן את שיא הייצור המצטבר של פורד מודל T, שעמד על 15,007,033 יחידות והחזיק מעמד מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת. האירוע סימן ציון דרך תעשייתי עולמי, במונחי ייצור סדרתי בהיקפים רחבים.

דגם החיפושית יוצר החל משנות ה-30 של המאה ה-20 והפך לאחר מלחמת העולם השנייה לאחד מעמודי התווך של תעשיית הרכב הגרמנית. בשנות ה-60 וה-70 עמד קצב הייצור השנתי על מאות אלפי יחידות. פולקסווגן הפעילה מפעלי ייצור מרכזיים בגרמניה, ובמקביל הקימה קווי הרכבה בברזיל, מקסיקו ומדינות נוספות, מה שאפשר לה לייצר קרוב לשוקי היעד ולצמצם עלויות שילוח.

בתחילת שנות ה-70 העסיקה פולקסווגן מעל 300 אלף עובדים ברחבי העולם. מחזור המכירות השנתי שלה נאמד במיליארדי דולרים, והיא הייתה אחת היצואניות הגדולות של גרמניה המערבית. הביטל נמכר בעשרות מדינות והיה אחד הדגמים הנפוצים בצפון אמריקה, אירופה ואמריקה הלטינית.

עקיפת מודל T לא הייתה רק הישג סמלי. מודל T סימל את עידן הייצור ההמוני האמריקאי, ואילו החיפושית ייצגה את עליית התעשייה האירופית לאחר המלחמה. מבנה הייצור המבוזר של פולקסווגן, יחד עם פלטפורמה טכנולוגית פשוטה יחסית שאפשרה ייצור לאורך עשרות שנים, תרמו להיקף המצטבר. עלויות הפיתוח נשחקו לאורך זמן, והחברה נהנתה משולי רווח יציבים בדגם ותיק שכבר החזיר את השקעת הפיתוח.

במונחי שוק עולמי, פולקסווגן הייתה אז אחת משלוש יצרניות הרכב הגדולות באירופה, עם נתחי שוק משמעותיים בגרמניה ובמדינות שכנות. ההישג חיזק את מעמדה התעשייתי והפיננסי של הקבוצה והדגיש את יכולת הייצור הסדרתי ארוך הטווח של דגם אחד לאורך עשורים.