29 באוקטובר 2008: מיזוג חברות התעופה דלתא ונורת'ווסט מוליד ענקית תעופה

ב-29 באוקטובר 2008 השלימו חברות התעופה האמריקאיות דלתא אייר ליינס ונורת'ווסט איירליינס את אחד המיזוגים הגדולים ביותר בענף, ויצרו יחדיו את חברת התעופה הגדולה בעולם מבחינת קיבולת נוסעים. העסקה, שהוכרזה לראשונה באפריל 2008, הגיעה לשיאה באותו יום, כאשר חברת Nautilus Merger Corporation, זרוע מיזוג של דלתא, סיפחה את נורת'ווסט. הערך הכולל של המיזוג עמד על כ-17.7 מיליארד דולר, כאשר שווי המניה של נורת'ווסט הוערך בכ-3.8 מיליארד דולר, והשאר כלל חובות והון עצמי.

המיזוג נוהל על ידי בכירים מרכזיים משני הצדדים. ריצ'רד אנדרסון, מנכ"ל דלתא, הוביל את התהליך מצד דלתא, בעוד דאגלס סטילוול, מנכ"ל נורת'ווסט, היה הדמות הבולטת מצד נורת'ווסט. אנדרסון הדגיש בהודעה רשמית כי "המיזוג יוצר פלטפורמה גלובלית חזקה יותר, עם חיסכון של 200-300 מיליון דולר בעלויות תפעוליות". סטילוול, מצדו, תיאר את האירוע כ"שלב חדשני בהיסטוריה שלנו".

הרקע למיזוג היה משבר כלכלי עולמי שהחל בסוף 2007, עם התפרצות משבר הסאב-פריים בארה"ב. שתי החברות סבלו מירידה חדה בביקוש לטיסות, כאשר דלתא רשמה הפסד של 6.2 מיליארד דולר בשנת 2005 (לפני המיזוג), ונורת'ווסט הפסידה 377 מיליון דולר ברבעון השני של 2008 בלבד. המיזוג איפשר לחברה המאוחדת להגיע להכנסות שנתיות של 35 מיליארד דולר, צי של כ-800 מטוסים, ו-78,000 עובדים. 

מבחינה רגולטורית, משרד המשפטים האמריקאי (DOJ) אישר את העסקה שעות ספורות לפני הסגירה, תוך התחשבות בחסכונות צרכנים משוערים של 113 מיליון דולר בשנה, אך תוך חששות מתחרות מופחתת בשוק האמריקאי. 

• דלתא מכה שוב את הציפיות - וממריאה
• השמיים נפתחים: דלתא חוזרת לישראל יחד עם עוד גל של חברות זרות - כל הפרטים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לאחר המיזוג, דלתא הפכה לשחקנית דומיננטית בשוק, עם 25% משוק הנוסעים הפנים-אמריקאי. אולם, האתגרים לא איחרו לבוא: בשנת 2009 רשמה החברה הפסד של 2.9 מיליארד דולר, בעיקר בגלל עלויות אינטגרציה של 1.2 מיליארד דולר. למרות זאת, עד 2010 החלה דלתא להרוויח רווחים, עם 1.2 מיליארד דולר בשנה, והפכה לדוגמה למודל מיזוגים בתעופה. 

האירוע השפיע גם על משקיעים: בעלי מניות נורת'ווסט קיבלו מניות דלתא בשווי גבוה יותר, אך עובדים רבים חששו מפיטורים, כאשר כ-4,000 משרות בוטלו בשנה הראשונה. בסופו של דבר, המיזוג חיזק את דלתא מול מתחרות כמו יונייטד ואמריקן איירליינס, והפך אותה לאחת מחברות התעופה הרווחיות בעולם, עם שווי שוק של למעלה מ-30 מיליארד דולר כיום. 

29 באוקטובר 1987: המעילה בבנק צפון אמריקה מובילה לחדלות פירעון

ב-29 באוקטובר 1987 הגיש בנק צפון אמריקה, בנק מסחרי קטן אך שאפתני במגזר הפרטי הישראלי, בקשה רשמית לחדלות פירעון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, מה שסימן את נפילתו של מוסד פיננסי שהבטיח גשר בין ישראל לארה"ב אך הסתיים במעילה חמורה ובנזקים כבדים ללקוחותיו. 

• דיסני בעסקה הגדולה ביותר שלה ואחד הארגונים הבינל' הכי משפיעים יוצא לדרך
• הענקית ששינתה את חיי כולנו יוצאת להנפקה ומה קרה היום לפני 10 שנים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

הבנק, שהוקם ב-1970 על ידי יעקב לוי, סוחר יהודי-אמריקאי, גדל במהירות בשנות ה-70 להיקף פעילות של 200 מיליון דולר, עם 15 סניפים בישראל ובניו יורק. אולם, משבר מניות הבנקים שהחל ב-6 באוקטובר 1983, לצד אינפלציה של 400%, הוביל להפסדים של 50 מיליון שקל ברבעון האחרון של השנה.

המעילה המרכזית, שהיקפה הוערך בכ-20 מיליון דולר, נחשפה מאוחר יותר והובילה למשפטים פליליים נגד בכירים. יעקב לוי, הבעלים והמנכ"ל, הואשם במעילה, כאשר העביר כספים פרטיים מחשבונות לקוחות להשקעות ספקולטיביות במניות בנקים. לצדו, עו"ד דוד רוזן, סגן המנהל, היה מעורב בהעברות בלתי חוקיות של 5 מיליון דולר לחברות קשורות. 

הנזקים ללקוחות היו אדירים: כ-3,000 חוסכים פרטיים ומשקיעים קטנים איבדו סך הכל 12 מיליון דולר, בעיקר מפיקדונות עו"ש שהתאדו. בנק ישראל, בראשות משה מנדלוביץ', לקח שליטה על הבנק באוגוסט 1985 ומינה מנהל מיוחד, אך עד אז צבר הבנק חובות של 100 מיליון שקל.

הרקע היה משבר כלכלי רחב, עם סגירת הבורסה לשבועיים וצניחת מניות הבנקים ב-60%. מניית הבנק זינקה מ-20 שקל ל-120 בתחילת 1983, אך צנחה ל-15 שקל ביום הקריסה, ירידה של 87%. משרד האוצר, תחת יצחק מודעי, ניסה להציל את המערכת הבנקאית, אך הבקשה לחדלות אושרה, והכונס עו"ד שמואל גולדפרב ניהל פירוק חלקי. עד 1988, הבנק פורק סופית, עם החזרים חלקיים של 40% בלבד לנושים - נזק של 60 מיליון שקל. 

29 באוקטובר 1984: בקשה לכינוס נכסים של חברת הטקסטיל אתא 

ב-29 באוקטובר 1984 הגישה אתא, אחת מחברות הטקסטיל הוותיקות והגדולות במשק הישראלי, בקשה רשמית לכינוס נכסים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, מה שסימן את תחילת סופה של תעשייה שהייתה סמל להתפתחות הכלכלית של מדינת ישראל. 

אתא, שהוקמה ב-1930 על ידי אדמונד דה רוטשילד כחלק מחזון ציוני להקמת תעשייה מקומית, הגיעה לשיאה בשנות ה-70 עם 12 מפעלים, כ-10,000 עובדים והכנסות שנתיות של כ-200 מיליון דולר. אולם, בעקבות האינפלציה הגואה בישראל, שהגיעה ל-400% בשנה, ומשבר מניות הבנקים שהתפרץ באוקטובר 1983, נקלעה החברה לחובות של כ-150 מיליון שקל.

המנכ"ל דאז, יעקב מרום, ניהל את המשבר. מרום, מהנדס טקסטיל ותיק, ניסה להציל את החברה באמצעות מכירת נכסים לא אסטרטגיים, אך הפסדים תפעוליים של 30 מיליון שקל ברבעון השלישי של 1983 אילצו את הגשת בקשת הפירוק. 

עד לקריסה חוותה מניית אתא עלייה דרמטית בבורסה בתל אביב משווי של 10 שקלים למניה בתחילת 1983, היא זינקה ל-150 שקל בספטמבר, מה שמשך אלפי משקיעים פרטיים שראו בה הזדמנות להשקעה בטוחה. בעת הקריסה, ב-6 באוקטובר 1983, צנחה המניה ב-70% ליום, ל-45 שקל, והמשיכה לרדת ל-20 שקל עד סוף החודש, ירידה של 87% משיאה. זה גרם נזק כבד למשקיעים: כ-5,000 בעלי מניות איבדו סך הכל כ-100 מיליון שקל, כאשר רבים מהם, בעיקר חוסכים קטנים מהפריפריה, נותרו ללא כלום לאחר שהמניות הפכו לנייר ערך חסר ערך.

הרקע למשבר היה משבר האינפלציה שפגע בתעשיית הטקסטיל, עם עלויות חומרי גלם שעלו ב-300% ועלייה בשער הדולר מ-50 ל-150 שקל. אתא, שייצרה 40% מבגדי הצמרת בישראל, סבלה גם מתחרות זרה זולה, בעיקר מטורקיה ומצרים. הנזק למשקיעים היה כפול: לא רק אובדן ההון, אלא גם אובדן אמון בבורסה, שסגרה את דלתותיה לשבועיים בין 6 ל-24 באוקטובר 1983. 

משרד האוצר, בראשות השר יצחק מודעי, ניסה להתערב, אך הבקשה לכינוס נכסים אושרה, והכונס הרשמי, עו"ד אהרון כהן, ניהל מכירה פזורה של נכסים. עד 1985, נמכרו מפעלי אתא לחברות כמו פולגת טקסטיל תמורת 80 מיליון שקל, אך רוב העובדים פוטרו, ו-8,000 משרות אבדו.

29 באוקטובר 1969: חיבור ראשון בין מחשב למחשב על רשת ARPANET

ב-29 באוקטובר 1969 התרחש אירוע מכונן בהיסטוריה הטכנולוגית והכלכלית של העולם: החיבור הראשון בין שני מחשבים מרוחקים על גבי רשת ARPANET, בין אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס למכון המחקר סטנפורד בפאלו אלטו. בשעה 22:30 בערב, תלמיד המחקר צ'ארלי קליין, בהנחיית פרופסור לאונרד קליין-רוק, שלח את ההודעה הראשונה - ניסיון להקליד "LOGIN" - אך המערכת קרסה לאחר האותיות "LO". לאחר תיקון, הושלם החיבור המלא, מה שסימן את לידת הרשתות הממוחשבות. הפרויקט, שמומן על ידי משרד ההגנה האמריקאי בתקציב ראשוני של 1 מיליון דולר בשנת 1969, כלל ארבעה צמתים ראשונים, עם עלות חומרה של 500 אלף דולר למחשב SDS Sigma 7.

קליין-רוק, חלוץ בתורת התורים, פיתח את המודל המתמטי לרשתות תקשורת בשנות ה-60, והיה ראש צוות UCLA. קליין, תלמידו בן ה-22, תיאר מאוחר יותר: "היינו רק מנסים לגרום לזה לעבוד". 

ARPANET למעשה הניחה את היסודות לאינטרנט, שתורם 5% מהתמ"ג העולמי (כ-5 טריליון דולר בשנה). בארה"ב.