מונופול. צילום: Suzy Hazelwood, Pexelsהחברה הראשונה בעולם שחצתה שווי של טריליון דולר ומשחק הקופסה שהפך להצלחה עולמית
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-5 בנובמבר
5 בנובמבר 2007 - פטרוצ'יינה מנפיקה ועוברת שווי של טריליון דולר, הראשונה בעולם
ב-5 בנובמבר 2007 נרשם אחד הרגעים הבולטים בהיסטוריה של השווקים הפיננסיים העולמיים, כאשר חברת פטרוצ'יינה, זרוע האנרגיה הציבורית של
ממשלת סין, הונפקה בבורסת שנחאי והגיעה כבר ביום הראשון לשווי אסטרונומי של טריליון דולר. זו הייתה הפעם הראשונה שחברה ציבורית כלשהי נגעה בשווי שוק כזה, לפני כל ענקית טכנולוגיה אמריקאית. פטרוצ'יינה הוקמה שש שנים קודם לכן, ב-1999, במסגרת מהלך של רה-ארגון בתוך תאגיד האנרגיה הלאומי של סין. החברה החדשה ירשה את פעילות החיפוש, ההפקה, הזיקוק, השיווק וההפצה של נפט וגז, והפכה לאחת השחקניות המרכזיות בשוק האנרגיה הסיני. מאז צמחה במהירות והשתרעה על פני עשרות אלפי אתרים תפעוליים, כולל תחנות דלק, צינורות הובלה, מתקני אחסון ומפעלי זיקוק. הנפקתה לוותה בהתלהבות עצומה, ומחיר המניה זינק כמעט פי שלושה כבר ביום המסחר הראשון,מ-16.70 יואן ליותר מ-43 יואן, מה שהקפיץ את שווי החברה לרמה שטרם נראתה עד אז בבורסה כלשהי.
החברה גייסה כ‑8.9 מיליארד דולר באותה הנפקה, אך גובה הסכום לא היה לב הסיפור, אלא העובדה שפטרוצ'יינה סימנה את עליית כוחה של סין בשווקים העולמיים, לא רק כצרכנית אנרגיה, אלא כשחקנית מובילה גם ברמה הפיננסית. עם זאת, השיא שנרשם אז התברר בהמשך כבלתי יציב: מחירי האנרגיה, שינויים רגולטוריים, עלויות הפקה וסוגיות סביבתיות פגעו בשווי המניה, ולמרות הגודל העצום והחשיבות האסטרטגית, פטרוצ'יינה לא הצליחה לשמר את ההובלה לאורך זמן.
נכון להיום, שווי השוק של פטרוצ'יינה עומד על כ-229 מיליארד דולר, מה שמעמיד אותה במקום משמעותי אך לא בראש טבלת ענקיות האנרגיה. היא ממוקמת מתחת לחברות כמו ארמקו הסעודית, ששוויה מוערך בטריליוני דולרים, ואל מול חברות כמו אקסון מוביל ושברון שפעילותן רב-תחומית ומשפיעה גלובלית. במילים אחרות, פטרוצ'יינה נותרה שחקנית מרכזית בשוק האנרגיה אבל היום היא אינה בראש הפירמידה כפי שהייתה בעת ההנפקה.
מאז, כמובן, חברות טכנולוגיה וחברות אנרגיה אחרות עברו גם הן את רף טריליון הדולר, ואף הרחיקו ממנו, אך ההובלה ההיסטורית שייכת לאנרגיה הסינית.
- ה-AI צמא לאנרגיה: ADNOC צופה ביקושים של 4 טריליון דולר בשנה לנפט
- עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
5 בנובמבר 1935 - מונופול יוצא לאור ומשנה את פני משחקי הלוח
ב-5 בנובמבר 1935 עלה לראשונה על מדפי החנויות בארה"ב משחק הלוח שעתיד להפוך לאחד מהפופולריים והמשפיעים בעולם, מונופול. באותה שנה, חברת פרקר ברדרס השיקה את המשחק בגרסה מסחרית רשמית, לאחר גלגולים מוקדמים שעבר בעשורים שלפני כן. מונופול הציע חוויה שונה: משחק שבו שחקנים רוכשים נכסים, בונים עליהם בתים ומלונות, גובים תשלומים, ומתחרים על שליטה כלכלית תוך שהם מנסים להוביל את יריביהם לפשיטת רגל.המשחק נולד מהשראה ביקורתית דווקא. גרסה מוקדמת בשם “The Landlord’s Game”, שפותחה בתחילת המאה ה‑20 על ידי ליזי מגי, נועדה להדגים את הסכנות שבצמיחה כלכלית ריכוזית ואת הפערים הנוצרים כאשר בעלות מרוכזת עוקפת את טובת הציבור. עם הזמן, הרעיונות המקוריים הומרו לגרסה תחרותית ובידורית, ובשנות השפל הגדול המשחק הפך ללהיט. אנשים חיפשו מפלט, אפילו דמיוני, ממשבר כלכלי מתמשך, והמשחק אפשר לכל אחד "להתעשר" על לוח מקרטון.
מונופול הפך תוך זמן קצר להצלחה עולמית. נמכרו ממנו מעל 275 מיליון עותקים והוא תורגם לעשרות שפות והופץ בלמעלה מ-100 מדינות. מעבר לפורמט הקלאסי, הוא קיבל גרסאות רבות: מהדורות של ערים, ארצות, דמויות, נושאים אקטואליים וגם גרסאות דיגיטליות ומשחקי מחשב. אף שחלפו כמעט 90 שנה מאז שראה אור לראשונה, עקרונות המשחק לא השתנו: תחרות, רכוש, הזדמנויות, רווח, סיכון, וכמובן קצת מזל.
הפופולריות שלו נובעת לא רק מהפשטות היחסית של כללים, אלא מהעובדה שהוא מצליח לשקף באופן חווייתי אלמנטים מהעולם הכלכלי האמיתי. מונופול הפך גם למטאפורה תרבותית: דיונים על ריכוזיות, קפיטליזם או תחרות נוטים לא אחת להשתמש בדימויים מתוך המשחק. כך, הפך הלוח המרובע, שעליו מופיעים רחובות ודמויות צבעוניות, לכלי שממחיש איך כוח כלכלי נבנה ואיך הוא עלול לקרוס.
- הסטארט-אפ שביקש לשנות את עולם העבודה פושט רגל, ומה קרה היום לפני 77 שנה
- אלמנת הנשיא נעצרת בחשד להונאה וחברת הקופונים יוצאת להנפקה בנאסד"ק
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נמל התעופה החדיש נחנך בישראל והרשת החברתית משנה שם ואסטרטגיה

הסטארט-אפ שביקש לשנות את עולם העבודה פושט רגל, ומה קרה היום לפני 77 שנה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-6 בנובמבר
6 בנובמבר 2023 - WeWork מגישה בקשה לפשיטת רגל
ב‑6 בנובמבר 2023 הגישה WeWork בקשה לפשיטת רגל בבית משפט פדרלי בניו ג'רזי, במהלך שהיווה סיום צורב למסע תאגידי שנחשב לאחת ההבטחות הגדולות של עולם ההייטק
WeWork הוקמה ב‑2010 על ידי אדם נוימן ומיגל מקלבי, עם חזון לייצר חללי עבודה קהילתיים, מעוצבים וגמישים, שיאפשרו לפרילנסרים, סטארט‑אפים ועסקים קטנים סביבת עבודה שיתופית, גמישה וחדשנית. המודל היה פשוט לכאורה: שכירת שטחים גדולים לטווח ארוך, חלוקתם ליחידות קטנות יותר, והשכרתן לטווח קצר. במשך שנים, זה נראה כהצלחה אדירה. החברה צמחה בקצב מסחרר, הגיעה ליותר מ‑700 מיקומים בלמעלה מ‑30 מדינות, והפכה לסמל של תרבות הסטארט‑אפ.
ב‑2019, רגע לפני ההנפקה הראשונית המתוכננת, WeWork קיבלה הערכת שווי של כ‑47 מיליארד דולר. מאחורי הערכות השווי עמדו בעיקר השקעות ענק מצד סופטבנק היפנית, שהזרימה לתוכה מעל 10 מיליארד דולר, לא מעט בגלל הכריזמה והחזון של אדם נוימן. אבל תהליך ההנפקה התפוצץ ברעש גדול, אחרי שמסמכי ההנפקה חשפו התנהלות תאגידית בעייתית, הפסדים מצטברים של מיליארדי דולרים, ושאלות כבדות על היתכנות המודל העסקי.
החברה נאלצה לדחות את ההנפקה, ונוימן הודח מתפקידו. עם זאת, WeWork לא ויתרה על וול סטריט, והגיעה לבורסה לבסוף ב‑2021, דרך מיזוג עם חברת SPAC לפי שווי שנאמד אז בכ‑9 מיליארד דולר בלבד.
- יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
- יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם עד 2019 עוד היה ספק בנוגע לעמידות של המודל, הרי שמגפת הקורונה חידדה את נקודות החולשה: העלייה בעבודה מהבית, הירידה בביקוש למשרדים, אינפלציית מחירי שכירות מסחרית וקשיחות בהתחייבויות ארוכות טווח, הובילו את WeWork לצבירה של התחייבויות בהיקף עצום. לפי הערכות, מדובר בחובות שהגיעו לכ–18 מיליארד דולר, לצד תזרים שלילי מתמשך.
