מונופול. צילום: Suzy Hazelwood, Pexelsהחברה הראשונה בעולם שחצתה שווי של טריליון דולר ומשחק הקופסה שהפך להצלחה עולמית
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-5 בנובמבר
5 בנובמבר 2007 - פטרוצ'יינה מנפיקה ועוברת שווי של טריליון דולר, הראשונה בעולם
ב-5 בנובמבר 2007 נרשם אחד הרגעים הבולטים בהיסטוריה של השווקים הפיננסיים העולמיים, כאשר חברת פטרוצ'יינה, זרוע האנרגיה הציבורית של
ממשלת סין, הונפקה בבורסת שנחאי והגיעה כבר ביום הראשון לשווי אסטרונומי של טריליון דולר. זו הייתה הפעם הראשונה שחברה ציבורית כלשהי נגעה בשווי שוק כזה, לפני כל ענקית טכנולוגיה אמריקאית. פטרוצ'יינה הוקמה שש שנים קודם לכן, ב-1999, במסגרת מהלך של רה-ארגון בתוך תאגיד האנרגיה הלאומי של סין. החברה החדשה ירשה את פעילות החיפוש, ההפקה, הזיקוק, השיווק וההפצה של נפט וגז, והפכה לאחת השחקניות המרכזיות בשוק האנרגיה הסיני. מאז צמחה במהירות והשתרעה על פני עשרות אלפי אתרים תפעוליים, כולל תחנות דלק, צינורות הובלה, מתקני אחסון ומפעלי זיקוק. הנפקתה לוותה בהתלהבות עצומה, ומחיר המניה זינק כמעט פי שלושה כבר ביום המסחר הראשון,מ-16.70 יואן ליותר מ-43 יואן, מה שהקפיץ את שווי החברה לרמה שטרם נראתה עד אז בבורסה כלשהי.
החברה גייסה כ‑8.9 מיליארד דולר באותה הנפקה, אך גובה הסכום לא היה לב הסיפור, אלא העובדה שפטרוצ'יינה סימנה את עליית כוחה של סין בשווקים העולמיים, לא רק כצרכנית אנרגיה, אלא כשחקנית מובילה גם ברמה הפיננסית. עם זאת, השיא שנרשם אז התברר בהמשך כבלתי יציב: מחירי האנרגיה, שינויים רגולטוריים, עלויות הפקה וסוגיות סביבתיות פגעו בשווי המניה, ולמרות הגודל העצום והחשיבות האסטרטגית, פטרוצ'יינה לא הצליחה לשמר את ההובלה לאורך זמן.
נכון להיום, שווי השוק של פטרוצ'יינה עומד על כ-229 מיליארד דולר, מה שמעמיד אותה במקום משמעותי אך לא בראש טבלת ענקיות האנרגיה. היא ממוקמת מתחת לחברות כמו ארמקו הסעודית, ששוויה מוערך בטריליוני דולרים, ואל מול חברות כמו אקסון מוביל ושברון שפעילותן רב-תחומית ומשפיעה גלובלית. במילים אחרות, פטרוצ'יינה נותרה שחקנית מרכזית בשוק האנרגיה אבל היום היא אינה בראש הפירמידה כפי שהייתה בעת ההנפקה.
מאז, כמובן, חברות טכנולוגיה וחברות אנרגיה אחרות עברו גם הן את רף טריליון הדולר, ואף הרחיקו ממנו, אך ההובלה ההיסטורית שייכת לאנרגיה הסינית.
- ה-AI צמא לאנרגיה: ADNOC צופה ביקושים של 4 טריליון דולר בשנה לנפט
- עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
5 בנובמבר 1935 - מונופול יוצא לאור ומשנה את פני משחקי הלוח
ב-5 בנובמבר 1935 עלה לראשונה על מדפי החנויות בארה"ב משחק הלוח שעתיד להפוך לאחד מהפופולריים והמשפיעים בעולם, מונופול. באותה שנה, חברת פרקר ברדרס השיקה את המשחק בגרסה מסחרית רשמית, לאחר גלגולים מוקדמים שעבר בעשורים שלפני כן. מונופול הציע חוויה שונה: משחק שבו שחקנים רוכשים נכסים, בונים עליהם בתים ומלונות, גובים תשלומים, ומתחרים על שליטה כלכלית תוך שהם מנסים להוביל את יריביהם לפשיטת רגל.המשחק נולד מהשראה ביקורתית דווקא. גרסה מוקדמת בשם “The Landlord’s Game”, שפותחה בתחילת המאה ה‑20 על ידי ליזי מגי, נועדה להדגים את הסכנות שבצמיחה כלכלית ריכוזית ואת הפערים הנוצרים כאשר בעלות מרוכזת עוקפת את טובת הציבור. עם הזמן, הרעיונות המקוריים הומרו לגרסה תחרותית ובידורית, ובשנות השפל הגדול המשחק הפך ללהיט. אנשים חיפשו מפלט, אפילו דמיוני, ממשבר כלכלי מתמשך, והמשחק אפשר לכל אחד "להתעשר" על לוח מקרטון.
מונופול הפך תוך זמן קצר להצלחה עולמית. נמכרו ממנו מעל 275 מיליון עותקים והוא תורגם לעשרות שפות והופץ בלמעלה מ-100 מדינות. מעבר לפורמט הקלאסי, הוא קיבל גרסאות רבות: מהדורות של ערים, ארצות, דמויות, נושאים אקטואליים וגם גרסאות דיגיטליות ומשחקי מחשב. אף שחלפו כמעט 90 שנה מאז שראה אור לראשונה, עקרונות המשחק לא השתנו: תחרות, רכוש, הזדמנויות, רווח, סיכון, וכמובן קצת מזל.
הפופולריות שלו נובעת לא רק מהפשטות היחסית של כללים, אלא מהעובדה שהוא מצליח לשקף באופן חווייתי אלמנטים מהעולם הכלכלי האמיתי. מונופול הפך גם למטאפורה תרבותית: דיונים על ריכוזיות, קפיטליזם או תחרות נוטים לא אחת להשתמש בדימויים מתוך המשחק. כך, הפך הלוח המרובע, שעליו מופיעים רחובות ודמויות צבעוניות, לכלי שממחיש איך כוח כלכלי נבנה ואיך הוא עלול לקרוס.
- אלמנת הנשיא נעצרת בחשד להונאה וחברת הקופונים יוצאת להנפקה בנאסד"ק
- חברת הרכב שייצרה תחרות לפורד והכלבה שמיקמה את ברה"מ בקידמת המרוץ לחלל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נמל התעופה החדיש נחנך בישראל והרשת החברתית משנה שם ואסטרטגיה
נמל התעופה החדיש נחנך בישראל והרשת החברתית משנה שם ואסטרטגיה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-28 באוקטובר
28 באוקטובר 2021 - פייסבוק משנה את שמה למטא
ב-28 באוקטובר 2021 הודיעה חברת פייסבוק על שינוי שמה למטא פלטפורמס (Meta Platforms), במהלך שהוביל המנכ״ל והבעלים מארק צוקרברג. השם החדש ביטא שינוי אסטרטגי עמוק - מעבר מפעילות ממוקדת ברשתות חברתיות לחזון רחב יותר של עולם וירטואלי אינטראקטיבי, המכונה metaverse.

במרכז המהלך עמד פיצול מבני: פעילות החברה חולקה לשני מגזרים עיקריים - “משפחת האפליקציות”, הכוללת את פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ ומסנג'ר, ו־Reality Labs, יחידה ייעודית לפיתוח טכנולוגיות מציאות מדומה ורבודה. החברה הצהירה כי תשקיע כ-10 מיליארד דולר רק בשנה הראשונה בפיתוח תשתיות מטאוורס, כולל מכשירי חומרה כמו משקפי Quest, פלטפורמות תלת-ממד, כלים עסקיים וחוויות משתמש מתקדמות.
המהלך הגיע בשיאו של משבר תדמיתי ורגולטורי סביב פייסבוק. תחקירים פנימיים, שדלפו על ידי חושפת השחיתויות פרנסס האוגן, חשפו כי החברה הייתה מודעת להשפעות שליליות של מוצריה על בני נוער ועל השיח הציבורי, אך לא פעלה בנחרצות לשנות זאת. שינוי השם נתפס אצל חלק מהציבור כניסיון להסיט את הדיון, אך צוקרברג הציג את המהלך כחזון ארוך טווח, מהלך שנועד למקם את החברה בחזית ההתפתחות הטכנולוגית של העשור הבא.
- רשות שדות התעופה מזהירה מעוקץ חדש בנתב"ג
- טרמינל 3 מתרחב - ולמה צריך לחשוש מכאוס תעופתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשוק ההון ההכרזה התקבלה ברגשות מעורבים. המניה, שנסחרה סביב 325 דולר, חוותה תנודתיות, כאשר משקיעים הביעו ספק לגבי היתכנות ההימור האסטרטגי. אחרים ראו בכך תעוזה נדירה ומחויבות לעיצוב עתיד האינטרנט. הסימול החדש למסחר, META, נכנס לתוקף בדצמבר אותה שנה.
