היום לפני: יו"ר בנק הפועלים לשעבר שם קץ לחייו ומה קרה היום לפני 83 שנה

23 בפברואר 2004 - משרד ההגנה האמריקאי מבטל את פרויקט מסוק קומאנצ'י

ב-23 בפברואר 2004 הודיע משרד ההגנה של ארה"ב על ביטול תוכנית מסוק הקרב RAH-66 קומאנצ'י, מהלך שסיים פרויקט פיתוח שנמשך יותר משני עשורים ונחשב לאחד ממיזמי ההצטיידות היקרים בתולדות צבא היבשה האמריקאי. התוכנית החלה בשנת 1983 במסגרת LHX, שנועדה להחליף מסוקי סיור ותקיפה מדגמים ותיקים ולהעניק לצבא יכולת חדירה מתקדמת בשדה הקרב המודרני.

בשלב התכנון המלא דובר על רכש של כ-1,213 מסוקים בעלות כוללת שהוערכה בכ-39 מיליארד דולר לאורך חיי הפרויקט, לרבות ייצור סדרתי, מערך תחזוקה, הדרכה ולוגיסטיקה. עד להודעת הביטול הושקעו בפיתוח כ-6.9 מיליארד דולר. שני אבות טיפוס נבנו וביצעו עשרות טיסות ניסוי, תוך שילוב טכנולוגיות חמקנות, מערכות חישה אלקטרו-אופטיות ותא חימוש פנימי שנועד להפחית חתימה מכ"מית.

במהלך שנות ה-90 חלו שינויים בתפיסת ההפעלה של הצבא האמריקאי, לרבות מעבר לדגש על מודיעין בזמן אמת, מערכות בלתי מאוישות ולחימה רשתית. העלות הצפויה ליחידה עלתה בהשוואה לאומדנים המקוריים, ולוחות הזמנים נדחו מספר פעמים. בהודעת הביטול צוין כי התקציבים שיועדו לקומאנצ'י יופנו לרכש והשבחה של צי קיים, כולל מאות מסוקי אפאצ'י ובלק הוק, וכן לפיתוח והצטיידות במערכות בלתי מאוישות. ההחלטה השפיעה על מאות קבלני משנה ברחבי ארה"ב ועל מבנה תקציב ההצטיידות הרב שנתי של צבא היבשה.

23 בפברואר 1984 - יו"ר בנק הפועלים לשעבר, יעקב לוינסון, שם קץ לחייו

ב-23 בפברואר 1984 שם קץ לחייו יעקב לוינסון, שכיהן בעבר כיו"ר בנק הפועלים, והיה מהדמויות המרכזיות במערכת הבנקאית והעסקית בישראל בשנות ה-70 וה-80. 

מותו התרחש בעיצומה של חקירה פלילית שעסקה בהתנהלות פיננסית ובהיקפי אשראי שניתנו לחברות גדולות במשק.

בתקופת כהונתו כיו"ר בנק הפועלים היה הבנק הגדול בישראל, עם מאזן בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, אלפי עובדים ופריסה רחבה של סניפים בארץ ובחו"ל. הבנק היה מעורב במימון פרויקטים תעשייתיים ותשתיתיים, והעמיד אשראי בהיקפים של מאות מיליוני שקלים ואף יותר לקבוצות עסקיות מובילות. שוק ההון הישראלי של אותה תקופה התאפיין בריכוזיות גבוהה יחסית ובקשרים פיננסיים הדוקים בין בנקים לחברות אחזקה.

הרקע הציבורי כלל גם את השלכות משבר מניות הבנקים של 1983, שבמסגרתו רכשה המדינה את מניות הבנקים הגדולים כדי לייצב את המערכת. עלות החילוץ הוערכה בכ-6 מיליארד דולר בערכים נומינליים של התקופה. בעקבות המשבר עברו הבנקים לשליטה ממשלתית והחלו תהליכי הבראה והפרטה שנמשכו לאורך שנות ה-90, לצד הידוק דרישות הפיקוח והדיווח.

החקירה שבמסגרתה נבדקה גם התנהלותו של לוינסון עסקה, בין היתר, בהסכמים פיננסיים ובהעמדת אשראי בהיקפים משמעותיים ללווים מרכזיים. במכתב שהותיר אחריו כתב: "אין בי עוד כוח לשאת את אשר נגזר עלי. לא עשיתי דבר מתוך כוונה לפגוע בציבור או במערכת". המכתב פורסם לאחר מותו. ההליך המשפטי בעניינו טרם הגיע לסיומו בעת האירוע. הפרשה התרחשה בשנים שבהן המערכת הבנקאית הישראלית עמדה בפני שינויים מבניים, לרבות חיזוק סמכויות הפיקוח על הבנקים והעמקת הדרישות לממשל תאגידי במוסדות פיננסיים.

23 בפברואר 1945 - הקונגרס האמריקאי מאשר את הסכמי ברטון וודס

ב-23 בפברואר 1945 אישר הקונגרס של ארה"ב את חוקי היישום של הסכמי ברטון וודס, שנחתמו ביולי 1944 על ידי נציגי 44 מדינות. האישור האמריקאי היה שלב הכרחי להפעלת המערכת המוניטרית הבינלאומית החדשה, שנועדה לייצב את שערי החליפין וליצור מסגרת לשיקום כלכלי לאחר מלחמת העולם השנייה.

• הסכם: הפועלים ישלם 12.5 מיליון שקל בעקבות גניבות ב-130,000 שקל
• נדחתה תביעת מנכ"ל לאומי בריטניה לשעבר: עזב במפתיע לטובת בנק הפועלים

ההסדר קבע כי הדולר יוצמד לזהב בשער קבוע של 35 דולר לאונקיה, וכי מטבעות אחרים יוצמדו לדולר בטווחי תנודה מוגבלים. קרן המטבע הבינלאומית הוקמה עם מכסת הון ראשונית של כ-8.8 מיליארד דולר, כאשר חלקה של ארה"ב עמד על כ-2.75 מיליארד דולר, הנתח הגדול ביותר. הבנק הבינלאומי לשיקום ופיתוח הוקם עם הון מורשה של כ-10 מיליארד דולר, לצורך מימון פרויקטי שיקום ותשתית.

האישור בקונגרס הסדיר את השתתפות ארה"ב במימון המוסדות ואת מנגנוני ההצבעה והפיקוח. המערכת קבעה כללים למתן הלוואות למדינות עם גירעונות במאזן התשלומים ואפשרה התאמות בשערי חליפין באישור בינלאומי. בשנים שלאחר מכן הפכה המערכת לעוגן המרכזי של הסדרי התשלומים הבינלאומיים, והדולר שימש מטבע עוגן במסחר וביתרות מט"ח של מדינות רבות.

23 בפברואר 1943 - ארה"ב פונה לייצור מטבעות מפלדה במקום נחושת

ב-23 בפברואר 1943 החלה מטבעת אה"ב בייצור מטבעות של סנט אחד מפלדה מצופה אבץ במקום נחושת, כחלק ממדיניות הקצאת חומרי גלם בתקופת מלחמת העולם השנייה. הנחושת נדרשה לייצור תחמושת, כבלים וציוד צבאי, והמעבר לחומר חלופי נועד להפנות אלפי טונות של מתכת לצורכי לחימה.

במהלך שנת 1943 יוצרו יותר ממיליארד מטבעות פלדה בשלושה מתקנים עיקריים - פילדלפיה, דנוור וסן פרנסיסקו. משקל המטבע עמד על כ-2.7 גרם והוא צופה באבץ למניעת קורוזיה. עלויות חומרי הגלם היו נתונות לפיקוח ממשלתי במסגרת כלכלת מלחמה שכללה הקצבות ייצור ופיקוח מחירים.

השינוי בצבע ובחומר יצר אתגרים תפעוליים, לרבות בלבול עם מטבעות בערך גבוה יותר ובעיות בזיהוי במכונות אוטומטיות. למרות זאת, הייצור נמשך לאורך השנה כחלק ממאמץ כולל לריכוז משאבים לתעשיות ביטחוניות. בשנת 1944 חזרה המטבעה לייצר מטבעות מנחושת, בין היתר תוך שימוש בנחושת ממוחזרת שמקורה בתרמילים צבאיים שנאספו לאחר שימוש.

• ג'יי.פי מורגן חושף הפסד ענקי וחברת ההסעות השיתופיות מתחילה להיסחר מתחת למחיר ההנפקה
• ענקית האלקטרוניקה היפנית יוצאת לדרך והיום שבו התרחש מיזוג ענק בענף הרכב