השביתה הארוכה ביותר במערכת החינוך פורצת, ומה קרה היום לפני 17 שנה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-10 באוקטובר
10 באוקטובר 2008 - קריסה רוחבית בשווקים, ירידות של 10% במדדים מרכזיים
ב-10 באוקטובר 2008 נרשמה אחת מנקודות השפל החריפות ביותר במהלך המשבר הפיננסי העולמי. מדדי מניות מרכזיים ברחבי העולם צנחו בעשרות אחוזים, תוך קריסת אמון מוחלטת במערכת הפיננסית. באסיה, אירופה וארה"ב נרשמו ירידות יומיות חדות של עד 10% במדדים מרכזיים. חלק מהבורסות עצרו את המסחר זמנית, והפאניקה חלחלה גם לשוקי המטבע, כאשר הדולר התחזק משמעותית על רקע בריחה לנכסים בטוחים.
אחד הסמלים לדרמה הכלכלית באותו יום היה המחיר שבו נסחרו איגרות חוב של בנק ההשקעות האמריקאי הוותיק ליהמן ברדרס שקרס כמה שבועות קודם לכן - כ-8 סנט לדולר בלבד, דבר שהמחיש את חוסר האמון המוחלט באפשרות להשבת חובות. גופים מוסדיים גדולים בעולם רשמו הפסדים עצומים, והשוק נכנס למצב של מחנק נזילות. הבנקים המרכזיים נאלצו להרחיב את ההזרמות המוניטריות וליישם צעדי ייצוב חסרי תקדים.
ה-10 באוקטובר נחקק בתודעה כתאריך שבו החשש לקריסת המערכת הפיננסית הגיע לשיא. גופי השקעה חיפשו מקלט, ואפילו שוק האג"ח הממשלתי, שלרוב נחשב לעוגן בטוח, גילה סימני תנודתיות לא רגילה. כל אלה המחישו את השבריריות של המערכת הממונפת והגלובלית, ואת עומק הפגיעה שנגרמה כתוצאה ממשבר האשראי. יום זה סימן את נקודת המפנה בתודעה הכלכלית העולמית ביחס לחשיבות הרגולציה, הפיקוח והבקרה הפיננסית.
מדד דאו ג'ונס ירד באותו יום ב-7.3%, הנפילה היומית השביעית בגובהה בהיסטוריה של המדד עד אז, ונסגר ברמה של כ-8,451 נקודות בלבד. מדד S&P 500 איבד 7.6%, והנאסד"ק נפל ב-5.5%. שווי שוק עולמי בהיקף של טריליוני דולרים נמחק תוך ימים ספורים. משקיעים מוסדיים וקרנות פנסיה ברחבי העולם ספגו ירידות של 15%-25% בתיקי ההשקעות בתוך שבועיים בלבד. הבנקים המרכזיים, כולל הפד', הזרימו מאות מיליארדי דולרים לשוקי אשראי קפואים, בין היתר דרך הקלות כמותיות והגדלת ערבויות.
- תוספות שכר נאות והקלה בעומס: ארגון המורים הגיע להסכם עם האוצר
- אחרי הפטור מהיתר לממ"ד במבני חינוך: פטור למיגון מבני ציבור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
10 באוקטובר 2007 - מתחילה שביתת המורים הארוכה ביותר בישראל
ב-10 באוקטובר 2007 החל אחד מאירועי המחאה הגדולים והמשמעותיים ביותר במערכת החינוך בישראל - שביתה כללית של ארגון המורים העל-יסודיים. השביתה נמשכה 64 ימים רצופים והפכה לשביתה הארוכה ביותר בתולדות מערכת החינוך במדינה. כ-550 אלף תלמידים וכ-40 אלף מורים הושבתו, והלימודים בבתי הספר התיכוניים ובחטיבות העליונות נעצרו כליל.
השביתה נולדה על רקע סירובם של המורים להסכים ליישום רפורמות שהומלצו על ידי ועדת דוברת. הרפורמות נגעו לשינוי במבנה ההעסקה, תוספת שעות הוראה ושכר מדורג, והובילו לעימות חריף בין המורים למשרד האוצר ומשרד החינוך. במהלך השביתה נערכו הפגנות, צעדות רעב ומגעים מתוחים, אשר חשפו את הפערים בין תנאי השכר במגזר הציבורי לבין הנטל המוטל על אנשי ההוראה.
מעבר להיבט החינוכי, היו לשביתה השלכות כלכליות רחבות. הורים רבים נאלצו להיעדר ממקומות עבודה, עסקים קטנים בתחום ההעשרה והחינוך נפגעו, והמערכת כולה עמדה בפני אובדן אמון. המדינה הוציאה תקציבים נוספים לפיצוי ולניסיון לגשר בין הצדדים. בסופו של דבר נחתם הסכם שכלל תוספות שכר ומנגנון קידום חדש, אך התחושה הכללית הייתה של קרע מתמשך בין עובדי הוראה לבין קובעי מדיניות.
- גיוס ההון הגדול בהיסטוריה יוצא לדרך ומה קרה היום לפני 21 שנה
- ענקית הטקסטיל האמריקאית מגיעה לסוף דרכה והמניה שחוצה לראשונה 10,000 דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיזוג הענק בתעשיית הרכב יוצא לדרך ומה קרה היום לפני 35 שנה
היקף העלות התקציבית של השביתה הוערך במיליארד שקל, לרבות אובדן ימי לימוד, הסדרי פיצוי למוסדות והוצאות ציבוריות נלוות. שכרם ההתחלתי של מורים צעירים עמד אז על כ-4,800 שקל בלבד לחודש, כאשר המורים דרשו העלאה של כ-20% בשכר הבסיסי. ההסכם שהושג כלל תוספת שכר ממוצעת של 16% בפריסה הדרגתית, ותמריצים לקידום מקצועי. עלות הרפורמה הכוללת שהוסכמה בשנים הבאות נאמדה ב-4.5 מיליארד שקל לשנה. ההשלכות ארוכות הטווח כללו שינויי מבנה בתעסוקת המורים והרחבת מודלים של תגמול דיפרנציאלי.
ענקית הטקסטיל האמריקאית מגיעה לסוף דרכה והמניה שחוצה לראשונה 10,000 דולר
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-16 בנובמבר
16 בנובמבר 1914 - 12 הבנקים האזוריים של הפדרל ריזרב מתחילים לעבוד
ב-16 בנובמבר 1914 החלה לפעול בפועל מערכת הפדרל ריזרב האמריקאית, עם השקת 12 הבנקים האזוריים שהוקמו בהתאם לחוק הפדרל ריזרב שהועבר בקונגרס שנה קודם לכן. מדובר היה במהלך רחב היקף שנועד להתמודד עם בעיות מבניות עמוקות במערכת הבנקאית של אותן שנים, בעיקר חוסר יציבות תכוף, קריסות חוזרות של מוסדות פיננסיים ואי-סדירות באספקת האשראי.
הבנקים האזוריים נפרשו על פני מוקדים גיאוגרפיים שונים, בהם ניו יורק, בוסטון, שיקגו, דאלאס וסן פרנסיסקו, וכל אחד מהם הוגדר כאחראי על אזור כלכלי שונה ברחבי המדינה. בראש המערכת החדשה עמד צ'ארלס המלין, שמונה באוגוסט 1914 לתפקיד הנגיד הראשון של מועצת המושלים של הפדרל ריזרב, וכיהן בו עד אוגוסט 1916. הבנקים האזוריים קיבלו סמכות להנפיק כסף, לנהל רזרבות בנקאיות ולהעניק אשראי לבנקים המקומיים. הקמת המערכת סימנה תחילתו של עידן חדש בניהול המדיניות המוניטרית של ארה"ב, עם יצירת מנגנון מרכזי לבקרה על היצע הכסף, אשראי ונזילות.
16 בנובמבר 1973 - הנשיא ניקסון
חותם על חוק להקמת צינור נפט אסטרטגי
ב-16 בנובמבר 1973, בעיצומו של משבר האנרגיה העולמי, חתם נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון על חוק המאשר את הקמתו של צינור הנפט הטרנס-אלסקי. מדובר בצינור באורך של כ-1,300 קילומטרים, המחבר
בין אזור הפקת הנפט בפרודהו ביי שבצפון אלסקה לנמל ולדיז בדרום המדינה. הפרויקט נחשב לאחד הגדולים בתולדות התשתיות האזרחיות בארה"ב, ועלות הקמתו הוערכה ביותר מ-8 מיליארד דולר (במונחי אותה תקופה). החוק שנחתם העניק אישור מיידי להתחלת הבנייה, תוך ביטול חסמים רגולטוריים ותביעות סביבתיות שעיכבו את המהלך. מטרת הצינור הייתה לאפשר זרימת נפט סדירה ונרחבת מתוך אלסקה, שהיתה מדינה בעלת עתודות משמעותיות אך מנותקת גיאוגרפית מתשתיות האנרגיה של יתר ארה"ב. מאז הפעלת הצינור עברו בו למעלה מ-17 מיליארד חביות נפט. הקמת הצינור שינתה את מאזן האספקה הפנימי של ארה"ב, ואפשרה לה להפחית את התלות בייבוא נפט מהמדינות המפיקות במזרח התיכון, בעיצומו של משבר אספקה חמור.
- המכתב של וורן באפט: מזל, נדיבות והאם ברקשייר תחזור לעלות?
- בגיל 95 וורן באפט מעביר את המושכות - עידן חדש בברקשייר האת’ווי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
16 בנובמבר 1995 - מניית ברקשייר האתאווי חוצה את רף 10,000 הדולר
ב-16 בנובמבר 1995
רשמה מניית Class A של חברת ברקשייר האתאווי שיא חדש, כשחצתה לראשונה את רף 10,000 הדולר למניה. מדובר באירוע סמלי שהמחיש את עוצמת הצמיחה והערך שנצברו בחברה שבשליטת וורן באפט. ברקשייר נוסדה בעקבות מיזוג שתי חברות טקסטיל ותיקות - Hathaway Manufacturing ו-Berkshire
Fine Spinning - בשנות ה-50 של המאה הקודמת, אך הפכה למה שהיא כיום רק לאחר שבאפט רכש את השליטה בה ב-1965, והחל להסב אותה לחברת אחזקות המשקיעה בתחומים מגוונים. בין החברות שבשליטת ברקשייר או בבעלותה נמצאות חברת הביטוח Geico
, חברת הרכבות BNSF , Dairy Queen ועוד עשרות השקעות משמעותיות. מניית Class A הונפקה לראשונה לציבור ב-17 במרץ 1980 במחיר של כ-290 דולר למניה. נכון לנובמבר 2025, המחיר עומד סביב 748,000 דולר, עלייה של יותר מ-257,000% לאורך כ-45 שנה. השקעה של 1,000 דולר בתחילת שנות ה-80 הייתה שווה כיום מעל 2.6 מיליון דולר. ברקשייר נחשבת לאחת החברות הגדולות והמשפיעות בארה"ב, והיא מדורגת דרך קבע בין עשר החברות הגדולות לפי שווי שוק.
גיוס ההון הגדול בהיסטוריה יוצא לדרך ומה קרה היום לפני 21 שנה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-17 בנובמבר
17 בנובמבר 2023 - סם אלטמן מפוטר מ-OpenAI וגורר סערה עולמית בשוק הטכנולוגיה
ב-17 בנובמבר 2023 נפל דבר בתעשיית הבינה המלאכותית. דירקטוריון OpenAI, אחת החברות המשפיעות והמתוקשרות בעולם, הודיע על פיטוריו של המנכ״ל והמייסד-השותף סם אלטמן. ההודעה, שנמסרה בשעה שקטה יחסית של יום שישי אחר הצהריים, לוותה בניסוח מפתיע: לטענת הדירקטוריון, אלטמן "לא היה עקבי בשקיפותו", וכשל במימוש אחריותו כלפי ההנהלה. מדובר במהלך שנראה לא רק כהדחה ניהולית אלא כביטוי למחלוקת עמוקה על כיוון החברה, אחריות מוסרית וגבולות החדשנות.
ההשלכות היו מיידיות: מנהלים בכירים פרשו, בהם הנשיאה מיריי מוראטי שמונתה זמנית למנכ"לית, אך התפטרה ימים לאחר מכן. עובדים רבים הודיעו כי בכוונתם לעזוב את החברה אם אלטמן לא יושב, ובמהרה למעלה מ-700 מתוך כ-770 עובדים חתמו על מכתב תמיכה בו. המשקיעה המרכזית בחברה, מיקרוסופט, נאלצה לנקוט עמדה, גיבתה את אלטמן ואף הציעה לו מיידית תפקיד בהובלת חטיבת בינה מלאכותית נפרדת, תרחיש שנראה לרגע כהיפוך מוחלט של המבנה הארגוני של OpenAI.
בתוך חמישה ימים בלבד, בעקבות הלחץ הגובר מצד עובדים, משקיעים ובכירים בתעשייה, אלטמן הושב לתפקידו והדירקטוריון פוזר. זו הייתה דרמה שלא רק טלטלה את אחד התחומים החדשניים והרגישים ביותר כיום, אלא גם הציפה שאלות מבניות ורגולטוריות על אחריות של גופים טכנולוגיים, מבנה שליטה, פיקוח מוסרי וקשרי הון-שלטון-טכנולוגיה.
- ארמקו הסעודית מוכרת מניות - במה היא שונה משאר יצרניות הנפט?
- הרווחים של ארמקו צנחו ב-25% - מה זה אומר על שוק הנפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
17 בנובמבר 2019 - ארמקו הסעודית פותחת את הנפקת הענק שלה לקראת הגיוס הגדול בעולם
ב-17 בנובמבר 2019 יצאה לדרך הנפקת המניות ההיסטורית של חברת האנרגיה הסעודית ארמקו. כבר בשלב הראשון, שבו נפתח חלון ההצעות למשקיעים פרטיים ומוסדיים מקומיים, היה ברור שמדובר באירוע בעל ממדים חסרי תקדים. החברה, שנחשבת לרווחית בעולם, ביקשה למכור 1.5% ממניותיה בלבד, אך העריכה את שווייה הכולל בכ-1.7 טריליון דולר. היעד שהציבה לעצמה היה לגייס בין 25 ל-30 מיליארד דולר, גיוס הון הגדול בהיסטוריה, שעקף כל הנפקה קודמת.
