10 באוקטובר 2008 - קריסה רוחבית בשווקים, ירידות של 10% במדדים מרכזיים

ב-10 באוקטובר 2008 נרשמה אחת מנקודות השפל החריפות ביותר במהלך המשבר הפיננסי העולמי. מדדי מניות מרכזיים ברחבי העולם צנחו בעשרות אחוזים, תוך קריסת אמון מוחלטת במערכת הפיננסית. באסיה, אירופה וארה"ב נרשמו ירידות יומיות חדות של עד 10% במדדים מרכזיים. חלק מהבורסות עצרו את המסחר זמנית, והפאניקה חלחלה גם לשוקי המטבע, כאשר הדולר התחזק משמעותית על רקע בריחה לנכסים בטוחים.

אחד הסמלים לדרמה הכלכלית באותו יום היה המחיר שבו נסחרו איגרות חוב של בנק ההשקעות האמריקאי הוותיק ליהמן ברדרס שקרס כמה שבועות קודם לכן - כ-8 סנט לדולר בלבד, דבר שהמחיש את חוסר האמון המוחלט באפשרות להשבת חובות. גופים מוסדיים גדולים בעולם רשמו הפסדים עצומים, והשוק נכנס למצב של מחנק נזילות. הבנקים המרכזיים נאלצו להרחיב את ההזרמות המוניטריות וליישם צעדי ייצוב חסרי תקדים.

ה-10 באוקטובר נחקק בתודעה כתאריך שבו החשש לקריסת המערכת הפיננסית הגיע לשיא. גופי השקעה חיפשו מקלט, ואפילו שוק האג"ח הממשלתי, שלרוב נחשב לעוגן בטוח, גילה סימני תנודתיות לא רגילה. כל אלה המחישו את השבריריות של המערכת הממונפת והגלובלית, ואת עומק הפגיעה שנגרמה כתוצאה ממשבר האשראי. יום זה סימן את נקודת המפנה בתודעה הכלכלית העולמית ביחס לחשיבות הרגולציה, הפיקוח והבקרה הפיננסית.

מדד דאו ג'ונס ירד באותו יום ב-7.3%, הנפילה היומית השביעית בגובהה בהיסטוריה של המדד עד אז, ונסגר ברמה של כ-8,451 נקודות בלבד. מדד S&P 500 איבד 7.6%, והנאסד"ק נפל ב-5.5%. שווי שוק עולמי בהיקף של טריליוני דולרים נמחק תוך ימים ספורים. משקיעים מוסדיים וקרנות פנסיה ברחבי העולם ספגו ירידות של 15%-25% בתיקי ההשקעות בתוך שבועיים בלבד. הבנקים המרכזיים, כולל הפד', הזרימו מאות מיליארדי דולרים לשוקי אשראי קפואים, בין היתר דרך הקלות כמותיות והגדלת ערבויות.

• תוספות שכר נאות והקלה בעומס: ארגון המורים הגיע להסכם עם האוצר
• אחרי הפטור מהיתר לממ"ד במבני חינוך: פטור למיגון מבני ציבור
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

10 באוקטובר 2007 - מתחילה שביתת המורים הארוכה ביותר בישראל

ב-10 באוקטובר 2007 החל אחד מאירועי המחאה הגדולים והמשמעותיים ביותר במערכת החינוך בישראל - שביתה כללית של ארגון המורים העל-יסודיים. השביתה נמשכה 64 ימים רצופים והפכה לשביתה הארוכה ביותר בתולדות מערכת החינוך במדינה. כ-550 אלף תלמידים וכ-40 אלף מורים הושבתו, והלימודים בבתי הספר התיכוניים ובחטיבות העליונות נעצרו כליל.

השביתה נולדה על רקע סירובם של המורים להסכים ליישום רפורמות שהומלצו על ידי ועדת דוברת. הרפורמות נגעו לשינוי במבנה ההעסקה, תוספת שעות הוראה ושכר מדורג, והובילו לעימות חריף בין המורים למשרד האוצר ומשרד החינוך. במהלך השביתה נערכו הפגנות, צעדות רעב ומגעים מתוחים, אשר חשפו את הפערים בין תנאי השכר במגזר הציבורי לבין הנטל המוטל על אנשי ההוראה.

מעבר להיבט החינוכי, היו לשביתה השלכות כלכליות רחבות. הורים רבים נאלצו להיעדר ממקומות עבודה, עסקים קטנים בתחום ההעשרה והחינוך נפגעו, והמערכת כולה עמדה בפני אובדן אמון. המדינה הוציאה תקציבים נוספים לפיצוי ולניסיון לגשר בין הצדדים. בסופו של דבר נחתם הסכם שכלל תוספות שכר ומנגנון קידום חדש, אך התחושה הכללית הייתה של קרע מתמשך בין עובדי הוראה לבין קובעי מדיניות.

• המס שבוטל בעקבות מחאה מסיבית וחברת התעופה שקרסה וסגרה את שעריה
• היום לפני...ההתבטאות של יו"ר הבנק המרכזי מפילה את השווקים ומה קרה היום לפני 36 שנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הסיום הצורם של פרשת קריסת חברת הבנייה הישראלית ומה קרה היום...

היקף העלות התקציבית של השביתה הוערך במיליארד שקל, לרבות אובדן ימי לימוד, הסדרי פיצוי למוסדות והוצאות ציבוריות נלוות. שכרם ההתחלתי של מורים צעירים עמד אז על כ-4,800 שקל בלבד לחודש, כאשר המורים דרשו העלאה של כ-20% בשכר הבסיסי. ההסכם שהושג כלל תוספת שכר ממוצעת של 16% בפריסה הדרגתית, ותמריצים לקידום מקצועי. עלות הרפורמה הכוללת שהוסכמה בשנים הבאות נאמדה ב-4.5 מיליארד שקל לשנה. ההשלכות ארוכות הטווח כללו שינויי מבנה בתעסוקת המורים והרחבת מודלים של תגמול דיפרנציאלי.