היום שבו קמה מלכת השבבים ומייסד אימפריית הקמעונאות הלך לעולמו

5 באפריל 2025 - מס מכס גורף של 10% על כלל היבוא נכנס לתוקף בארה"ב

ב-5 באפריל 2025 נכנס לתוקף מס מכס גורף בשיעור של10% על כלל היבוא לארה"ב, במהלך שקודם על ידי הנשיא טראמפ כחלק ממדיניות סחר רחבה יותר. מדובר בצעד חריג בהיקפו, שחל על יבוא בהיקף של מעל 3 טריליון דולר בשנה, כולל מוצרי צריכה, ציוד תעשייתי, רכיבי אלקטרוניקה, כלי רכב וחומרי גלם. 

ההשפעה המיידית ניכרה בצד היבואנים. חברות קמעונאות, תעשייה וטכנולוגיה נאלצו להתמודד עם עלייה חדה בעלויות, כאשר התוספת הכוללת נאמדה בעשרות מיליארדי דולרים בשנה. חלק מהחברות בחרו לגלגל את העלויות לצרכנים, בעוד אחרות ספגו חלק מהפגיעה כדי לשמור על תחרותיות. השינוי חלחל במהירות למחירים, במיוחד במוצרים מיובאים ישירות.

עם זאת, גם היצרנים המקומיים הושפעו. אומנם לכאורה מדובר היה במהלך שנועד להגן על התעשייה האמריקאית, אבל רבים מהיצרנים תלויים ביבוא של רכיבים וחומרי גלם, כך שגם עבורם העלויות עלו. במקביל, חברות התחילו לבחון שינויים בשרשראות אספקה, לרבות מעבר לייצור מקומי או העברת פעילות למדינות אחרות.

בשוקי ההון נרשמה תגובה חדה יחסית. מדדי S&P 500 ונאסד"ק ירדו בשיעורים של כמה אחוזים בפרק זמן קצר, לצד עלייה במדד התנודתיות. גם בשוק המט"ח נרשמו תנועות חדות, כאשר הדולר התחזק מול מטבעות של מדינות יצואניות. במקביל, מחירי סחורות כמו נחושת ואלומיניום עלו, בשל ציפייה לעלייה בעלויות ייצור.

• וולמארט עקפה את הציפיות אך התחזית מאכזבת
• וולמארט עוברת לנאסד"ק במהלך היסטורי - המניה טסה ב-6%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בד בבד, שותפות סחר מרכזיות, לרבות סין והאיחוד האירופי, החלו לבחון צעדי תגובה. המהלך עורר חשש להסלמה בסחר הבינלאומי, עם פוטנציאל לפגיעה בהיקף הסחר הגלובלי שמוערך בלמעלה מ-30 טריליון דולר בשנה. 

5 באפריל 2023 - ג'ונסון אנד ג'ונסון מקדמת הסדר של 9 מיליארד דולר סביב תביעות הטלק

ב-5 באפריל 2023 קידמה ג'ונסון אנד ג'ונסון הסדר בהיקף של כ-9 מיליארד דולר סביב תביעות הנוגעות למוצרי טלק, ובראשן אבקת תינוקות שנמכרה במשך עשרות שנים. מדובר באלפי תביעות שהוגשו בארה"ב, כאשר התובעים טענו כי שימוש ממושך במוצר הוביל להתפתחות סרטן, בעיקר סרטן השחלות. זה אחד המוצרים המזוהים ביותר עם החברה, ולכן ההשלכות הן גם תדמיתיות.

ליבת המחלוקת נגעה לשאלה האם הטלק היה מזוהם באסבסט, חומר שמוכר כמסרטן. חלק מהתובעים הציגו מסמכים פנימיים שלכאורה מצביעים על מודעות לסיכון לאורך שנים. מנגד, החברה טענה כי בדיקות שנערכו לא הוכיחו קשר סיבתי ברור וכי המוצרים בטוחים לשימוש. מדובר במחלוקת מדעית ומשפטית שנמשכה שנים רבות.

• גוגל משיקה שירות מהפכני שאף אחד לא האמין שהוא אמיתי ונייקי מטלטלת את שוק הנעליים
• המכשיר שעשה מהפכה בעבודה במשרדים ובית הקפה הקטן שהפך לאימפריה בינל'
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• גוגל משיקה שירות מהפכני שאף אחד לא האמין שהוא אמיתי ונייקי...

לאורך ההליכים, נפסקו פיצויים בהיקפים חריגים. באחד המקרים הבולטים נפסקו מעל 4 מיליארד דולר לקבוצת תובעות, אם כי הסכום הופחת בהמשך. עדיין, מדובר בפסיקות שמייצרות חשיפה מצטברת של מיליארדי דולרים. במקביל, הפרשה השפיעה על מניית החברה ועל תפיסת הסיכון מצד משקיעים וגופים מוסדיים.

כדי להתמודד עם היקף התביעות, החברה השתמשה במבנה משפטי של העברת האחריות לחברה בת והכנסתה להליך של פשיטת רגל. זה איפשר לרכז את כלל התביעות למסגרת אחת ולהציע הסדר כולל. מדובר במהלך מורכב יחסית, שמשלב בין דיני תאגידים, חדלות פירעון וניהול סיכונים פיננסיים רחבים.

במקביל, ג'ונסון אנד ג'ונסון ממשיכה לפעול כחברת ענק עם הכנסות של מעל 90 מיליארד דולר בשנה ורווח נקי של כ-17 מיליארד דולר. 

5 באפריל 1993 - שלושה מהנדסים מקימים את אנבידיה 

ב-5 באפריל 1993 הוקמה אנבידיה בעמק הסיליקון על ידי ג'נסן הואנג, כריס מלאכובסקי וקרטיס פרים, שלושה מהנדסים עם ניסיון בתעשיית השבבים שזיהו פער טכנולוגי ברור. באותה תקופה, שוק המחשבים האישיים היה בצמיחה מהירה, עם מכירות של עשרות מיליוני יחידות בשנה, אבל היכולת הגרפית הייתה מוגבלת יחסית. רוב המחשבים הסתמכו על פתרונות בסיסיים שלא אפשרו עיבוד מתקדם של תמונה, וידאו או משחקים. אנבידיה נכנסה לשוק הזה עם מטרה לפתח מעבדים גרפיים ייעודיים, תחום שהיה אז יחסית קטן, בהיקף של מאות מיליוני דולרים בלבד, אך עם פוטנציאל להתרחבות.

השלבים הראשונים של החברה לא היו פשוטים. אנבידיה גייסה סכומים של כמה מיליוני דולרים מקרנות הון סיכון, אך המוצרים הראשונים שלה לא הצליחו לייצר חדירה משמעותית לשוק. אחד הפיתוחים הראשונים נכשל מסחרית, והחברה התקרבה לנקודת משבר. בשלב הזה, ג'נסן הואנג, שמכהן כמנכ"ל מאז ההקמה ועד היום, הוביל שינוי אסטרטגי. החברה עברה להתמקד בפיתוח GPU, יחידות עיבוד גרפיות ייעודיות שמסוגלות לבצע חישובים רבים במקביל. זאת הייתה נקודת מפנה.

בסוף שנות ה-90, עם העלייה החדה בשוק הגיימינג והתפתחות תוכנות גרפיות, הביקוש לכרטיסי מסך מתקדמים גדל. אנבידיה הצליחה לבסס את עצמה כאחת הספקיות המרכזיות. החברה לא הסתפקה בחומרה בלבד, אלא פיתחה גם שכבת תוכנה שתומכת במעבדים שלה, מה שחיזק את המערכת האקולוגית סביבה. במקביל, היא בנתה קשרים עם יצרני מחשבים ועם שוק ההפצה, מה שאפשר לה להרחיב את הפעילות בהדרגה.

עם השנים, התברר כי היכולת של GPU לבצע עיבוד מקבילי הופכת אותו לכלי מתאים לא רק לגרפיקה אלא גם לחישובים מורכבים. זה הוביל לכניסה לתחומים כמו סימולציות מדעיות, עיבוד פיננסי ובהמשך גם למרכזי נתונים ובינה מלאכותית. בד בבד, החברה הרחיבה את פעילותה לתחומים נוספים, לרבות רכב אוטונומי ומחשוב ענן. מדובר בשינוי הדרגתי שבו החברה עברה מתחום נישתי יחסית לתשתית מרכזית של מחשוב מתקדם.

כיום, אנבידיה היא אחת החברות הגדולות בעולם, עם שווי שוק שחצה את רף הטריליון דולר והכנסות שנתיות של עשרות מיליארדי דולרים. היא מספקת תשתיות חישוב לחברות כמו מיקרוסופט, אמזון וגוגל, ומשמשת בסיס לפיתוח מערכות בינה מלאכותית מתקדמות. ג'נסן הואנג ממשיך להוביל את החברה, והיא נתפסת כשחקן מרכזי במהפכת ה-AI כמגדלור של כל התחום.

5 באפריל 1992 - סם וולטון, מייסד אימפריית וול מארט, הולך לעולמו 

ב-5 באפריל 1992 נפטר סם וולטון, מייסד רשת הקמעונאות וול מארט, בגיל 74. את הדרך להקמת האימפריה החל עשרות שנים קודם לכן, מתוך תפיסה עסקית יחסית פשוטה אך לא מקובלת באותה תקופה. וולטון האמין שניתן למכור בזול יותר מהמתחרים ולהרוויח דרך היקפים גדולים, גם אם הרווח ליחידה נמוך. מדובר בגישה ששינתה בהמשך את כללי המשחק בענף הקמעונאות.

וולטון החל את דרכו בשנות ה-40 עם חנות זכיינית קטנה, שם הוא למד את יסודות המסחר הקמעונאי, לרבות ניהול מלאי, תמחור והתנהגות לקוחות. הוא שם דגש חריג על נתונים ועל הבנה של תנועת מוצרים - מה נמכר, באיזה קצב ובאיזה מחיר. כבר בשלב מוקדם הוא חיפש דרכים להוזיל עלויות, לרבות רכישה ישירה מספקים ודילוג על מתווכים. 

הקמת וולמארט בשנת 1962 סימנה את נקודת המפנה. במקום להיכנס לערים גדולות ולהתחרות ברשתות קיימות, וולטון בחר לפתוח חנויות בעיירות קטנות ובאזורים כפריים, שבהם התחרות הייתה נמוכה יותר. זה איפשר לו לבנות נתח שוק במהירות יחסית וליצור נאמנות לקוחות. במקביל, הוא שמר על מחירים נמוכים באופן עקבי, מה שמשך קהל רחב. 

אחד המרכיבים המרכזיים בהצלחה של וולמארט היה הלוגיסטיקה. החברה הקימה מרכזי הפצה מתקדמים יחסית לתקופה, השקיעה במערכות מידע לניהול מלאי, והפעילה צי משאיות משלה. זה איפשר שליטה כמעט מלאה בשרשרת האספקה והוזלה של עלויות תפעול. במקביל, רכישות בהיקפים גדולים העניקו לה כוח מיקוח משמעותי מול ספקים, מה שהוביל להוזלת מחירים נוספת לצרכנים.

בעת מותו, וולמארט כבר הייתה אחת החברות הקמעונאיות הגדולות בארצות הברית, עם כ-1,700 סניפים והכנסות של מעל 40 מיליארד דולר בשנה. הונו האישי של וולטון הוערך בכ-20 מיליארד דולר, והוא נחשב לאחד האנשים העשירים בעולם. מעבר להון, הוא השאיר אחריו מודל עסקי ברור ומערכת תפעולית יעילה, שאיפשרה לחברה להמשיך לצמוח גם אחריו. וולמארט הפכה בהמשך לרשת הקמעונאות הגדולה בעולם, עם פעילות בינלאומית והכנסות של מאות מיליארדי דולרים. 

5 באפריל 1976 - איש העסקים המסתורי הווארד יוז הולך לעולמו

ב-5 באפריל 1976 נפטר הווארד יוז בגיל 70, כאשר הוא נחשב לאחת הדמויות החריגות ביותר בעולם העסקים האמריקאי. יוז לא היה רק איש עסקים, אלא גם מהנדס, טייס, מפיק קולנוע ומשקיע שפעל במספר תחומים במקביל. הוא ירש את עסקי משפחתו בתחום הקידוחים, אך במהרה הרחיב אותם לתחומים נוספים, תוך השקעה בהיקפים של מאות מיליוני דולרים בפרויקטים שונים. מדובר בדמות ששילבה בין חזון טכנולוגי לניהול פיננסי.

בתחום התעופה, יוז בלט במיוחד. הוא השקיע סכומים גדולים בפיתוח מטוסים מתקדמים, חלקם נחשבו פורצי דרך לתקופתם. הוא גם היה טייס פעיל ושבר שיאי מהירות בטיסה, מה שחיזק את מעמדו הציבורי. במקביל, הוא רכש שליטה בחברת TWA והפך אותה לאחת מחברות התעופה המרכזיות בארה"ב, עם פעילות בינלאומית רחבה והכנסות של מיליארדי דולרים. מדובר בהשפעה ישירה על ענף התעופה.

יוז לא הסתפק בתעופה. הוא השקיע גם בתעשיית הקולנוע, שם הפיק סרטים והחזיק אולפנים, ובהמשך הרחיב פעילות לנדל"ן ולבתי קזינו, בעיקר בלאס וגאס. הוא רכש נכסים בהיקפים גדולים, שהגיעו למאות מיליוני דולרים, והפך לאחד הגורמים המשפיעים בעיר. מדובר בפיזור רחב של השקעות, שמשלב בין תעשיות שונות לחלוטין תחת שליטה אחת.

עם זאת, לצד ההצלחה העסקית, יוז נודע כאדם מסתגר מאוד. בשנים האחרונות לחייו הוא חי בבידוד כמעט מוחלט, ניהל את עסקיו מרחוק והקיף את עצמו במעגל מצומצם מאוד של עובדים. מבנה האחזקות שלו הפך מורכב במיוחד, עם עשרות חברות וישויות משפטיות, ולעיתים ללא שקיפות מלאה. זה יצר קושי בניהול שוטף ובהבנת מבנה השליטה.

בעת מותו, הונו נאמד במיליארדי דולרים, אך לא הייתה בהירות מלאה לגבי חלוקת הנכסים. לאחר מכן נדרש תהליך ממושך של מיפוי נכסים, הסדרת בעלויות וניהול מחדש של החברות.