6 בנובמבר 2023 - WeWork מגישה בקשה לפשיטת רגל

ב‏‑6 בנובמבר 2023 הגישה WeWork בקשה לפשיטת רגל בבית משפט פדרלי בניו ג'רזי, במהלך שהיווה סיום צורב למסע תאגידי שנחשב לאחת ההבטחות הגדולות של עולם ההייטק

WeWork  הוקמה ב‏‑2010 על ידי אדם נוימן ומיגל מקלבי, עם חזון לייצר חללי עבודה קהילתיים, מעוצבים וגמישים, שיאפשרו לפרילנסרים, סטארט‏‑אפים ועסקים קטנים סביבת עבודה שיתופית, גמישה וחדשנית. המודל היה פשוט לכאורה: שכירת שטחים גדולים לטווח ארוך, חלוקתם ליחידות קטנות יותר, והשכרתן לטווח קצר. במשך שנים, זה נראה כהצלחה אדירה. החברה צמחה בקצב מסחרר, הגיעה ליותר מ‏‑700 מיקומים בלמעלה מ‏‑30 מדינות, והפכה לסמל של תרבות הסטארט‏‑אפ.

ב‏‑2019, רגע לפני ההנפקה הראשונית המתוכננת, WeWork קיבלה הערכת שווי של כ‏‑47 מיליארד דולר. מאחורי הערכות השווי עמדו בעיקר השקעות ענק מצד סופטבנק היפנית, שהזרימה לתוכה מעל 10 מיליארד דולר, לא מעט בגלל הכריזמה והחזון של אדם נוימן. אבל תהליך ההנפקה התפוצץ ברעש גדול, אחרי שמסמכי ההנפקה חשפו התנהלות תאגידית בעייתית, הפסדים מצטברים של מיליארדי דולרים, ושאלות כבדות על היתכנות המודל העסקי.

החברה נאלצה לדחות את ההנפקה, ונוימן הודח מתפקידו. עם זאת, WeWork לא ויתרה על וול סטריט, והגיעה לבורסה לבסוף ב‏‑2021, דרך מיזוג עם חברת SPAC לפי שווי שנאמד אז בכ‏‑9 מיליארד דולר בלבד.

• יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
• יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אם עד 2019 עוד היה ספק בנוגע לעמידות של המודל, הרי שמגפת הקורונה חידדה את נקודות החולשה: העלייה בעבודה מהבית, הירידה בביקוש למשרדים, אינפלציית מחירי שכירות מסחרית וקשיחות בהתחייבויות ארוכות טווח, הובילו את WeWork  לצבירה של התחייבויות בהיקף עצום. לפי הערכות, מדובר בחובות שהגיעו לכ‏–18 מיליארד דולר, לצד תזרים שלילי מתמשך.

החברה ניסתה להתייעל: סגרה משרדים, פיטרה עובדים, שינתה הנהלות וניסתה לשפר את התנאים מול בעלי הנכסים. אבל במקביל, המשקיעים איבדו סבלנות ואמון. מניית החברה, שנסחרה בעבר לפי שווי של מעל 10 מיליארד דולר, הידרדרה לפחות מ‏–1 דולר למניה.

כחלק מהליך פשיטת הרגל, WeWork הציגה תוכנית התייעלות שממוקדת ב‏‑20 שווקים מרכזיים בלבד, מתוך עשרות מדינות שבהן פעלה. הבקשה לבית המשפט הפדרלי נועדה לאפשר לה להקפיא התחייבויות חוזיות, לבטל חוזים בלתי משתלמים ולזכות בהגנה זמנית מפני נושים.

• החברה הראשונה בעולם שחצתה שווי של טריליון דולר ומשחק הקופסה שהפך להצלחה עולמית
• אלמנת הנשיא נעצרת בחשד להונאה וחברת הקופונים יוצאת להנפקה בנאסד"ק
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• נמל התעופה החדיש נחנך בישראל והרשת החברתית משנה שם ואסטרטגיה

באמצע 2024 יצאה WeWork מהליך פשיטת הרגל, וכיום היא פועלת כחברה מצומצמת יותר, עם פעילות ממוקדת וריאליסטית בהרבה. היא חיסלה חובות של כ־4 מיליארד דולר וצמצמה התחייבויות שכירות בהיקף של מיליארדים נוספים, במסגרת תוכנית הבראה שממוקדת בעיקר בשווקים רווחיים ובלקוחות תאגידיים. כיום החברה אינה נסחרת בבורסה, אך מדווחת על איזון תפעולי ועל EBITDA חיובי לראשונה מזה שנים. תחת הנהלה חדשה היא מנסה להחזיר לעצמה את האמון בשוק המשרדים הגמישים, אם כי עדיין לא ברור עד כמה תוכל לבסס מחדש את מעמדה מול תחרות גוברת ותנאים כלכליים משתנים.

6 בנובמבר 1948 - אל על יוצאת לדרך עם טיסה מסחרית ראשונה

ב-6 בנובמבר 1948 המריאה לראשונה טיסה סדירה של חברת אל על, חברת התעופה הלאומית של ישראל, בקו תל אביב-רומא-פריז. מדובר היה בציון דרך דרמטי: לא רק סמל לעצמאות תעופתית של מדינה צעירה, אלא תשתית כלכלית ומדינית שנועדה לחבר את ישראל לעולם בזמן שארץ עדיין התמודדה עם השלכות מלחמת העצמאות, בידוד מדיני והיעדר נגישות תחבורתית. הטיסה בוצעה במטוס מדגם DC-4 SkyMaster, וכללה צוות ישראלי של טייסים ודיילים שגויסו רק שבועות ספורים קודם לכן.

בתקופה ההיא, מספר הנוסעים הבינלאומיים שהגיעו לישראל עמד על כ-40 אלף בשנה בלבד. חברת אל על החלה את פעילותה עם צי של ארבעה מטוסים, כ-60 עובדים ומבנה ניהולי שהושתת ברובו על יוצאי חיל האוויר. תקציב ההפעלה הראשוני הסתכם בכ-400 אלף דולר בלבד. ואולם, בתוך עשור הפכה החברה לגורם משמעותי לא רק בתחבורה אלא גם בכלכלה: הובלת סחורות, תיירות, קישור בין קהילות יהודיות, עסקים ויחסים מדיניים, כולם עברו דרך מטוסי אל על.

במהלך השנים התרחבה אל על והפכה לא רק לחברת תעופה מסחרית אלא גם לזרוע אסטרטגית של מדינת ישראל. אולם, החל משנות ה-90 גברו הלחצים להפחתת מעורבות ממשלתית ולהתייעלות תפעולית, על רקע גירעונות תקציביים, הפסדים מצטברים בחברה ופתיחה גוברת של שוק התעופה לתחרות. ב-2003 הוחלט על הפרטת החברה, וב-2004 הושלמה מכירת השליטה באמצעות הנפקת מניות לציבור בבורסה בתל אביב. מי שרכשה את גרעין השליטה היא קבוצת כנפיים של תמי מוזס־בורוביץ', והיא נותרה בעלת מניות מרכזית לאורך שנים. עם זאת, במהלך העשור האחרון דוללו החזקותיה, ובסופו של דבר חדלה מלהיות בעלת שליטה. כיום מחזיקה קבוצת כנפיים בפחות מאחוז ממניות החברה. את גרעין השליטה מחזיק כיום קני רוזנברג, באמצעות בנו אלי רוזנברג שמחזיק רשמית בכ־50% ממניות אל על, והשליטה מתבצעת באמצעות נאמנות מטעמו.

מבחינה תפעולית ועסקית, אל על עברה תהפוכות רבות, כולל משברים כמו האינתיפאדות, המשבר הפיננסי של 2008, וכמובן מגפת הקורונה, שפגעה אנושות בפעילותה. עם זאת, בשנים האחרונות נראה התאוששות ברורה: הצי התעופתי כולל כיום מעל 40 מטוסים, והחברה מתמקדת בטיסות ישירות ליעדים מרכזיים באירופה, צפון אמריקה, המזרח ואפריקה.

למרות זאת, אל על עדיין ניצבת מול אתגרים, לרבות עלויות דלק תנודתיות, עומסים תפעוליים, שינויים בביקושים ושיבושים ביטחוניים. אבל בניגוד לעשורים קודמים, כיום מדובר בגוף עסקי שפועל לפי עקרונות של שוק חופשי, תחת עין ציבורית ומשקיעים, עם דגש על רווחיות, ייעול ומיקוד אסטרטגי.

6 בנובמבר 1930 - פטנט למכונת גילוח חשמלית משנה את שוק מוצרי החשמל הביתיים

ב-6 בנובמבר 1930 אושר בארה"ב פטנט מס' US1865397 שהוגש על ידי קולונל ג'ייקוב שיק, קצין אמריקאי לשעבר, עבור "כלי גילוח חשמלי", הלוא היא מכונת הגילוח החשמלית הראשונה. הפיתוח, שנולד מתוך צורך אישי לאחר ששיק סבל ממחלה שמנעה ממנו להשתמש בסכין גילוח מסורתי, הפך בתוך שנים ספורות להמצאה ששינתה את הרגלי הטיפוח של גברים ברחבי העולם. המכשיר איפשר גילוח יבש, ללא מים או סבון, והפך לחלופה מהירה ונוחה לשיטות הגילוח הקיימות.

ב-1931, שנת ההשקה המסחרית, נמכרו כ-3,000 יחידות בחודש הראשון בלבד. בתוך פחות מחמש שנים עברו המכירות את רף מיליון היחידות, והחברה שייסד שיק, Schick Dry Shaver Inc, הפכה לשחקן מוביל בענף הולך ומתפתח. שוויו של שוק מכונות הגילוח החשמליות בארצות הברית הוערך עד סוף שנות ה-30 בלמעלה מ-20 מיליון דולר, סכום גבוה במיוחד לתקופה של שפל עולמי. מתחרים כמו פיליפס ורמינגטון נכנסו לשוק זמן קצר לאחר מכן, מה שהוביל לגל של חדשנות ומסחור במכשירי טיפוח אישי.

ההמצאה של שיק סימנה לא רק פריצת דרך טכנולוגית אלא גם שינוי מהותי בהרגלי צריכה וביחס למוצרי חשמל אישיים. בפעם הראשונה חדר מוצר חשמלי לארון האמבטיה, במקביל למגמות שהביאו חשמל למטבח ולסלון. מעבר לכך, הפטנט פתח את הדלת למוצרים נוספים בתחום הטיפוח לגברים - טרימרים, מסירי שיער, מכשירי עיסוי ועוד, והוביל להתבססות קטגוריה צרכנית חדשה שנשענת על פתרונות ניידים, אישיים ויומיומיים. מכונת הגילוח החשמלית הפכה לדוגמה מובהקת כיצד פתרון פונקציונלי ממוקד, שנתפר לצורך ספציפי, מסוגל לייצר מהפכה בקנה מידה תעשייתי.