ווי-וורק הוקמה כרשת חללי עבודה משותפים, וביקשה למתג את עצמה כחברת טכנולוגיה שמשנה את עולם העבודה. המודל שלה נשען על פער בין התחייבויות שכירות ארוכות טווח שנטלה על עצמה מול בעלי בניינים, לבין חוזים קצרים וגמישים שמכרה ללקוחות, ופער כזה הופך מסוכן מאוד
בכל האטה. ניסיון ההנפקה הראשון שלה נגנז לאחר שהתשקיף חשף הפסדים עצומים וממשל תאגידי בעייתי, השווי נחתך בעשרות מיליארדי דולרים והמייסד הודח מתפקידו. גיוסי הענק מסופטבנק דחו את הקץ, ובסופו של דבר החברה הגיעה להליכי חדלות פירעון בארצות הברית. הסיפור שלה הפך למקרה
בוחן על תמחור סטארט אפ בשוק ההון סיכון, ועל ההבדל המהותי בין חברת נדל"ן לחברת טכנולוגיה.