
היום שבו הושק הסמארטפון הראשון. וזה לא מה שאתם חושבים
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-23 בנובמבר
23 בנובמבר 2008 - ממשלת ארה"ב מחלצת את סיטיגרופ: בעיצומו של המשבר
ב-23 בנובמבר 2008, בעיצומו של המשבר הפיננסי החריף ביותר מאז השפל הגדול, נקטה ממשלת ארה"ב מהלך דרמטי להצלת סיטיגרופ, אחד הבנקים הגדולים והמערכתיים בעולם. מניית הבנק קרסה ביותר מ-60% תוך שבוע, לקוחות מוסדיים החלו למשוך פיקדונות בהיקף נרחב, והסיכון לקריסת מערכות פיננסיות נוספות הפך למוחשי.

חבילת החילוץ כללה הזרמת הון ישירה בגובה של 20 מיליארד דולר, דרך רכישת מניות מועדפות בתשואה של 8%. בנוסף, ניתנה ערבות ממשלתית על נכסים מסוכנים מתוך מאזן הבנק בשווי כולל של כ-306 מיליארד דולר. בהתאם להסדר, סיטיגרופ נשא בהפסדים עד סכום של 39.5 מיליארד דולר, לאחר מכן נשאו הממשל וה-FDIC בעוד 15 מיליארד דולר, וכל יתרת הפסד נועדה להיכנס למימון על ידי הפדרל ריזרב.
הממשלה כפתה על הבנק שורת מגבלות ובהן הקפאת שכר לבכירים, איסור על בונוסים חריגים, ודרישה להגדיל את היקף האשראי לציבור. בכך הפך סיטיגרופ לדוגמה מובהקת ל"חילוץ מערכתי" - פעולה שממחישה את גודל הסיכון שהמערכת הפיננסית נשאה באותה תקופה.
- בית המשפט דחה בקשה להשיב סמארטפון שנלקח בחקירה
- סמאטרפון מעולה עם עודף מ-2000 שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבחירה לחלץ את סיטיגרופ, כמו גם את חברת הביטוח AIG וגופים נוספים, נבעה מההבנה שמדובר בשחקנים שמוגדרים "גדולים מכדי ליפול" (Too Big to Fail). קריסתם הייתה עלולה לגרור תגובת שרשרת מיידית: קפיאת אשראי, התרסקות מערכות תשלומים, וקריסה של מוסדות נוספים בעלי קשרי גומלין. לעומת זאת, כאשר בנק ההשקעות ליהמן ברדרס עמד על סף חדלות פירעון כחודשיים קודם לכן, החליט הממשל שלא להתערב, מהלך שהתברר כטעות אסטרטגית. קריסת ליהמן גררה גל פאניקה עולמית, וסימנה נקודת שבר באמון בשוק הפיננסי.
לכן, ההחלטה מה-23 בנובמבר לחלץ את סיטיגרופ שיקפה לא רק ניסיון לעצור קריסה נקודתית אלא תיקון של מדיניות קודמת, והכרה בכך שיציבות המערכת הפיננסית דורשת מעורבות ממשלתית עמוקה ורחבת היקף.
23 בנובמבר 1995 - השבתת ממשל משמעותית ראשונה בארה"ב בגלל עימות תקציבי חריף
ב-23 בנובמבר 1995 הייתה ממשלת ארה"ב בעיצומו של שיתוק תקציבי חסר תקדים, שהתרחש בעקבות עימות פוליטי חריף בין הבית הלבן, בראשות הנשיא ביל קלינטון מהמפלגה הדמוקרטית, לבין קונגרס שנשלט על ידי הרפובליקנים. המוקד היה גירעון מתמשך והוויכוח אם לצמצם את הוצאות הממשלה, לצמצם קצבאות רווחה, ולהגביל את תקציבי הבריאות והחינוך, או לשמור על רשת ביטחון סוציאלית רחבה יותר.
- שתי ההשקות של אפל ששינו את העולם ומה קרה היום לפני 74 שנה
- האנליסט שטילטל את וול סטריט עם ההמלצה - "למכור הכל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
כדי שפעילות הממשלה הפדרלית תימשך, נדרש אישור תקציב שנתי בקונגרס. ברגע שאין הסכמה בין שני הגופים, הקונגרס והבית הלבן, פג תוקף התקציב, ונאסר על הממשלה לבצע תשלומים או להפעיל חלקים רבים מהמנגנון הפדרלי. זו הסיבה לכך שכאשר לא נחתם תקציב מאושר, מתרחשת השבתה - Government Shutdown - שמשתקת את השירותים הלא חיוניים.
השבתת נובמבר 1995 לא הייתה הראשונה בהיסטוריה האמריקאית. קדמו לה כמה השבתות קטנות בשנות השבעים והשמונים, אך זו הייתה הדרמטית ביותר עד אז. היא נמשכה חמישה ימים, והשביתה את עבודתם של כ-800 אלף עובדים. פארקים לאומיים, מוזיאונים, משרדי מס הכנסה ולשכות רישוי נסגרו, ומערכות סחר והגירה הואטו משמעותית.
אבל השיא הגיע ב-16 בדצמבר 1995, אז פרצה השבתה שנייה, חריפה הרבה יותר, שנמשכה 21 ימים רצופים עד ה-6 בינואר 1996. זו הייתה ההשבתה הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב עד לאותה עת. שירותים חיוניים המשיכו לפעול, אך תחת עומס כבד ובאופן חלקי בלבד. הפגיעה הכלכלית הישירה הוערכה בכ-400 מיליון דולר, בעיקר בגין תשלומים רטרואקטיביים לעובדים שהושבתו.
האירועים הללו המחישו לראשונה כיצד שיתוק ממשל הופך לכלי מיקוח פוליטי מרכזי בין המפלגות. הקונגרס, שביקש להפעיל לחץ על קלינטון לשנות מדיניות, בחר לא לאשר את התקציב, וקלינטון, מצדו, סירב להתפשר על עקרונות מדינת הרווחה. השיתוק שנוצר היה לא רק תקציבי אלא גם מוסדי וציבורי.
מאז אותה שנה, ההשבתות הפכו לתופעה תכופה יותר. ככל שהקיטוב הפוליטי בארה"ב העמיק, הפך השיתוק התקציבי מכלי חריג למנגנון שגרתי כמעט, שחוזר פעם אחר פעם, לא פעם ממש לקראת סוף השנה, ומשקף את הפער ההולך וגדל בין שתי המפלגות בשאלות הליבה של תקציב, מדיניות כלכלית וגודל הממשלה.
23 בנובמבר 1992 - IBM מציגה את Simon, הסמארטפון הראשון בעולם
ב-23 בנובמבר 1992, במסגרת תערוכת COMDEX בלאס וגאס, הציגה IBM את אחד המכשירים החדשניים ביותר שפותחו עד אז: Simon Personal Communicator. המכשיר הוגדר כבר אז כ״מכשיר הראשון שמשלב טלפון סלולרי, מחשב ותקשורת, הכול במכשיר אחד״. זהו תיאור מדויק שגם כיום, יותר מ-30 שנה לאחר מכן, נחשב להגדרה הבסיסית של סמארטפון.
Simon היה אב-טיפוס טכנולוגי מהפכני. הוא כלל מסך מגע בגודל 4.5 אינץ’, עט סטיילוס, וחבילת יישומים שנכתבה במיוחד למכשיר: לוח שנה, פנקס כתובות, מחשבון, מערכת פתקים, ואפשרות לשליחת פקס, שהייתה בגדר אטרקציה טכנולוגית יוצאת דופן בשנות התשעים.
משקלו של המכשיר עמד על כ-510 גרם, עוביו עלה על 4 סנטימטרים, וזמן הסוללה שלו הספיק לשעה של שיחה בלבד. שיווקו החל רק באוגוסט 1994, במחיר של 899 דולר עם חוזה שירות או 1,099 דולר ללא התחייבות. בהמשך ירד המחיר ל-599 דולר, אך המכשיר לא הצליח לחדור לשוק הרחב ונמכר בכ50 אלף יחידות בלבד עד לסיום השיווק בתחילת 1995.
הכישלון המסחרי נבע משילוב של מגבלות טכנולוגיות, חוסר בשלות תשתיתית ומחיר גבוה. עם זאת, המכשיר סימן פריצת דרך ברורה: הוא היה הראשון לזהות צורך הולך ומתהווה - גישה ניידת לכלים דיגיטליים, במקום אחד.
כשסטיב ג’ובס עמד להשיק את האייפון ב-2007, הוא הכיר היטב את Simon. המהנדסים באפל בחנו את הפיצ'רים שהופיעו במכשיר של IBM, ובהם דווקא יכולת הפקס ששולבה בממשק נייד, כחלק מהניסיון להבין כיצד ליצור מכשיר שיהיה גם טכנולוגית פורץ דרך וגם מסחרית מוצלח.
23 בנובמבר 1992 מסמן תאריך מכונן בתולדות עולם הטכנולוגיה. היום שבו נולד הקונספט של הסמארטפון, כפי שהוא מוכר גם עשרות שנים לאחר מכן.