טויוטה היילקס, רשתות
טויוטה היילקס, רשתות

טויוטה היילקס החדש מקבל תא נוסעים חדש ויותר מערכות בטיחות

תא הנוסעים השתדרג, הנסיעה שקטה יותר ויכולת השטח נשארה חזקה. לצד השיפורים, הבוחנים מצביעים על ביצועים חלשים תחת עומס ועל מחיר גבוה ביחס לאבזור בחלק מהגרסאות

בן פלמון |
נושאים בכתבה טויוטה

טויוטה ניסתה להפוך את ההיילקס לרכב שנעים יותר לנסוע בו גם אחרי יום העבודה. בדור התשיעי שלו הטנדר מקבל סביבת נהג חדשה, הגה משופר ופחות רעשים ורעידות בתוך הרכב. מנוע הדיזל המוכר נשאר, וכך גם המבנה שמבוסס על הדגם הקודם. השינויים מתמקדים בנוחות, באבזור ובבטיחות, לצד שמירה על יכולות העבודה והשטח.

ההיילקס נמכר בישראל עם ארבע דלתות, חמישה מושבים וארגז פתוח מאחור. המחיר מתחיל בכ-310 אלף שקל לגרסת אקטיב פרו. גרסת אדוונצ'ר עולה כ-330 אלף שקל, וסהרה הבכירה עולה כ-360 אלף שקל. בכל הגרסאות מותקנים אותו מנוע ואותה תיבת הילוכים.

מתחת למכסה המנוע נמצא מנוע טורבו-דיזל בנפח 2.8 ליטר, שמפיק 204 כוחות סוס, לצד תיבה אוטומטית עם שישה הילוכים. נוספה מערכת חשמלית קטנה במתח של 48 וולט, שמסייעת למנוע בחלק ממצבי הנסיעה. זו אינה מערכת שמאפשרת לנסוע על חשמל בלבד, ואין צורך לחבר את הרכב לטעינה.

מה השתנה ומה מקבלים במחיר?

תא הנוסעים עוצב מחדש בסגנון שמזכיר את הלנד קרוזר. טויוטה השאירה כפתורים רגילים להפעלת המזגן ומערכות הנהיגה, לצד המסכים. בוחנים אהבו את הסידור הברור, שמאפשר לבצע פעולות בלי לחפש כל דבר בתפריט. יש גם שני תאי כפפות, מחזיקי כוסות מול פתחי המזגן וידיות אחיזה שמקלות על הכניסה לרכב הגבוה. החומרים השתפרו, אבל תא הנוסעים עדיין מתוכנן לשימוש של רכב עבודה.

ההגה מקבל כעת סיוע חשמלי. במבחנים הוא הרגיש מדויק יותר בכביש והעביר פחות מכות לידיים בנסיעה על אבנים ובורות. השינוי מאפשר גם למערכת שמירת הנתיב לסייע באמצעות ההגה. גרסת אקטיב פרו כוללת פנסי לד קדמיים, כניסה והתנעה ללא הוצאת המפתח, מצלמה אחורית וחיישני חניה מלפנים ומאחור.

בגרסת אדוונצ'ר נוספים חימום למושבים הקדמיים, טעינה אלחוטית לטלפון, בלם חניה חשמלי ומזגן שמאפשר לנהג ולנוסע לבחור טמפרטורות שונות. גרסת סהרה מוסיפה ריפודי עור, כיוון חשמלי למושב הנהג, חימום למושבים האחוריים, מצלמות שמציגות את סביבת הרכב ומערכת שמע למוזיקה של חברת JBL, עם תשעה רמקולים.

רשימת הבטיחות כוללת שבע כריות אוויר, בלימה אוטומטית בעת סכנת התנגשות, סיוע בשמירת נתיב ובקרת שיוט שמתאימה את המהירות לרכב שמלפנים. נוספו גם מערכות שמתריעות על כלי רכב שקשה לראות במראות ועל סכנה בעת פתיחת דלת.

מה הבוחנים אהבו ומה פחות?

בנסיעות בישראל הורגש שיפור בנוחות, בעיקר בשבילים משובשים, עם פחות קפיצות מאחור כשהארגז ריק. רעשי הרוח והדרך פחתו, וגם רעש מנוע הדיזל והרעידות צומצמו בנסיעה רגועה. בהאצה חזקה המנוע עדיין נשמע היטב. הביקורת העיקרית הייתה על הביצועים תחת עומס. בגרירת נגרר במשקל 1.8 טון בכביש הררי, הרכב הרגיש איטי. בירידות נדרש שימוש רב בבלמים. צריכת הדלק שנמדדה באותה בדיקה הייתה 7.6 ק"מ לליטר, ללא שיפור משמעותי לעומת הדגם הקודם בתנאים דומים.

גם בתא הנוסעים נשארו חסרונות: טווח כיוון ההגה מוגבל, אין פתחי מיזוג מאחור, והמרחב במושב האחורי קטן מזה שמציעים חלק מהמתחרים. שינוי חלק מהגדרות ההתרעה דרך התפריטים נמצא מסורבל. הבוחנים ציינו לטובה את יכולת השטח, אך מתחו ביקורת על מחיר הגרסה הבכירה ועל האבזור המצומצם יחסית בגרסת הבסיס. לכן השיפור שמקבלים ברכב היקר יותר אינו משקף בהכרח את מה שמקבלים במחיר הפתיחה.

היכולת בשטח זכתה לשבחים גם במבחנים בחו"ל, שבהם ההיילקס התמודד עם עליות, אבנים ובוץ. עם זאת, באחת הבדיקות עלתה ביקורת על השליטה במהירות בירידות: ההילוך הראשון היה לעיתים מהיר מדי, ואילו בקרת הירידה הייתה איטית מדי, כך שנדרש שימוש בבלמים.

מבחינת עבודה, כושר הנשיאה הכולל הוא מעט יותר מטון, בהתאם לגרסה, וכולל גם את משקל הנוסעים. כושר הגרירה מגיע ל-3.5 טון בנגרר עם בלמים. נוספו מדרגות בפינות האחוריות של הארגז, שמקלות על הטיפוס אליו.

בכביש הרכב נוסע בהנעה אחורית. בשטח אפשר לחבר גם את הגלגלים הקדמיים ולהשתמש בהילוך כוח, שמאפשר להתקדם לאט במקומות קשים. נעילה במערכת ההנעה האחורית מסייעת להמשיך לנוע כשאחד הגלגלים מאבד אחיזה. באדוונצ'ר ובסהרה יש גם מצבי נהיגה לתנאי שטח שונים ובקרה שמסייעת בירידה במדרון.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה