בנקים, נדל"ן וביטחוניות: מי ירוויח מניצחון של נתניהו ומי מחילופי שלטון?

עד כמה הבחירות הקרובות באמת ישפיעו על הבורסה ועל הכלכלה הישראלית? התשובה לא כזאת פשוטה, וגם בשוק הדעות חלוקות. יש מי שסבור שאנחנו מייחסים לפוליטיקה חשיבות גדולה מדי, ושלפחות בטווח הקצר, המניות והכלכלה מושפעות הרבה יותר ממה שקורה בעולם ומהפעילות של המגזר העסקי. כך למשל סבור אבנר סטפק, יו"ר ומבעלי השליטה במיטב, שאמר לנו בראיון בשבוע שעבר שגם אם הגוש שהוא מעדיף ינצח בבחירות (גוש איזינקוט) האופוריה בבורסה, אם תהיה, תחזיק לכל היותר יומיים-שלושה. מבחינתו, מי שיוביל את הצמיחה בישראל בשנים הקרובות הוא בעיקר המגזר העסקי, ולא זהות הממשלה.

אבל יש גם מי שחושב אחרת, ושהרכב הממשלה הבאה עשוי להשפיע באופן משמעותי על הבורסה, על שער השקל, על הריבית ועל מחירי הנכסים. הרי הממשלה קובעת את התקציב, את מדיניות המסים, את סדרי העדיפויות ואת הרגולציה, ולכל אלה יש בסופו של דבר השפעה גם על החברות הציבוריות וגם על הכיס שלנו. השאלה היא עד כמה השפעה כזאת כבר מתומחרת בשוק, ומה יקרה אם התוצאה בקלפי תהיה שונה מזו שהמשקיעים מצפים לה.

בביזפורטל אנחנו מנסים בתקופה האחרונה להביא את הדיון הכלכלי אל מרכז מערכת הבחירות. דיברנו עם נפתלי בנט, שהציג תוכניות להגדלת התעסוקה, להפחתת הרגולציה ולהורדת מחירי הדיור בשיעור של עד 30%. דיברנו גם עם אביגדור ליברמן, שהסביר מדוע לדעתו אין צורך להעלות מסים, למרות הגידול החד בהוצאות הביטחון, ואיך הוא מתכוון להתמודד עם הגירעון באמצעות שינויים בתקציב וקיצוץ בהוצאות. אנחנו מתכוונים להמשיך ולשוחח עם מועמדים נוספים, ולהתמקד פחות בשאלה מי ישב עם מי ויותר במה כל אחד מהם מתכוון לעשות עם הכלכלה הישראלית.

ובינתיים, צריך לומר, הדיון הכלכלי במערכת הבחירות עדיין דל יחסית. יש הבטחות, יש הצהרות ויש גם תוכניות, אבל הרבה פחות פירוט על המקורות התקציביים, על המחיר של ההבטחות ועל הדרך שבה הן אמורות להתממש. אולי זה קשור גם אלינו, הציבור. אנחנו אוהבים להתלונן על יוקר המחיה, על מחירי הדירות, על המסים ועל המשכנתאות, אבל האם אלה באמת הנושאים שלפיהם אנחנו מצביעים בקלפי? יכול להיות שלא מספיק. זו שאלה שראוי לשאול, ובכל מקרה, מחובתנו להמשיך ולהעלות את הנושאים האלה לסדר היום, לדרוש תשובות ולנסות להבין מה עומד מאחורי ההבטחות.

וזה חשוב לא רק למי שמתקשה לסגור את החודש, אלא גם למי שמחזיק מניות, קרנות השתלמות, קופות גמל וחסכונות לפנסיה. כדי להבין עד כמה תוצאות הבחירות עשויות להשפיע על הכסף הזה, כדאי להסתכל על המחקר החדש של IBI, שבוחן את התרחישים האפשריים ואת ההשפעות שלהם על שוק ההון. בניגוד לעמדה של סטפק, כאן מעריכים שההשפעה עשויה להיות משמעותית, ושזהות הממשלה הבאה עשויה להוביל לתמחור מחדש של השוק המקומי.

הבורסה כבר נמצאת אחרי מהלך עליות משמעותי, והמניות נסחרות במכפילים גבוהים יחסית לעבר. שזה אומר שחלק מהציפיות לעתיד טוב יותר כבר נמצא במחירים. השאלה היא מה יקרה אם המציאות הפוליטית תהיה אחרת, ובעיקר אילו ענפים ייהנו מכל תרחיש. כי גם כאן התמונה אינה אחידה: מה שעשוי להיות טוב למניות הבנקים לא בהכרח טוב לרווחיות שלהם, ומה שתומך בחברות הביטחוניות שמוכרות לצה"ל לא בהכרח תומך ביצואניות הביטחוניות.

תיאור הגושים הפוליטיים ותמונת המצב בסקרים

המפה הפוליטית נותרה מקוטבת, כאשר מאזן הכוחות בין הגושים אמנם נטול הכרעה מובהקת, אך חשוב לציין כי ממרבית הסקרים עולה כי הקואליציה הנוכחית חלשה באופן ניכר ביחס לכוחה בכנסת כיום. כיום מונה הקואליציה 68 חברים לעומת מרבית הסקרים בהם היא נעה קרובה יותר ל-50-54 חברים. למעשה תמונת הסקרים הנוכחית לא מייצרת בהכרח ממשלה חלופית עם רוב מוצק, שכן גוש השינוי ברובו שולל הקמת קואליציה בתמיכת המפלגות הערביות (אולי למעט רע״מ), אך כן מייצרת גוש חוסם לממשלה הנוכחית ואפשרות של ממשלת מיעוט.

• שבועיים לבחירות: מי יהיה ראש הממשלה ואיזו מפלגה תהיה הפתעת הבחירות?
• "המשך המדיניות הפופוליסטית עלול לעלות לכל ישראלי עד 10,000 דולר בשנה"

השפעות המאקרו העיקריות של תוצאות הבחירות על המשק

לתוצאות הבחירות תהיינה השפעות מיידיות על השווקים הפיננסים, כמובן ביחס לציפיות המוקדמות שכיום עיקביות למדיי עם מפת הסקרים, כלומר הסתברות גבוהה לשינוי בהרכב הממשלה. ההשפעות המיידיות צפויות לבוא לידי ביטוי בתמחור של פרמיית הסיכון של המשק, בשער החליפין של השקל ובשוק המניות המקומי שיושפע משילוב של ההערכות לפוטנציאל הצמיחה של המשק ופרמיית הסיכון, כאשר נקודת המוצא של האינדיקטורים העיקרים הללו חיובית למדיי.

לפני התייחסות להשפעת התרחישים השונים על השווקים, חשוב לציין את נקודת המוצא של המשק בכל הנוגע ליציבות הפיננסית ולמצב המשק. המשק המקומי נמצא בתעסוקה מלאה וסגר ברבעון השני של השנה חלק ניכר מהפער ביחס לקו המגמה. שוק העבודה הדוק, בין היתר בהשפעת ירידה בשיעור ההשתתפות שבחלקה נובעת מהמצב הביטחוני ובחלקה מההתפתחויות הדמוגרפיות ומדיניות התמיכה הממשלתית.

בכל הנוגע לאינדיקטורים ליציבות הפיננסית, מעבר לירידה בפרמיית הסיכון לרמות טרום מלחמה, המשק ממשיך ליהנות מעודפי מט״ח מהגורמים הבסיסיים (חשבון שוטף והשקעות ישירות) לצד רזרבות גבוהות של מט״ח בבנק ישראל, כ-242 מיליארד דולר (כ-35% תוצר). גורמים אלה מנעו, בין היתר, את התפתחות משבר פיננסי על רקע הידרדרות פוליטית ביטחונית.  כמו כן, חשוב לציין לחיוב את מדיניות הבנק המרכזי שהוכיחה את עצמה בשנים האחרונות עם תגובות מהירות להתפתחויות, שמנעו מהמשק את השילוב הבעייתי של הידרדרות ביטחונית המלווה בזעזוע פיננסי. הקדנציה השנייה של הנגיד הנוכחי, ירון, שזכה לביקורת רבה מצד חברי הקואליציה כולל ניסיונות להחלפתו בתום הקדנציה הראשונה, מסתיימת בסוף 2028.

העלייה בנטל הביטחוני בשנים האחרונות ורפיון במשמעת הפיסקאלית הובילו לעלייה ביחס חוב-תוצר לכ-70% (לעומת כ-60% טרום המלחמה) יחס שמקטין את מרווח הביטחון מפני זעזועים שליליים נוספים. תוואי היחס חוב-תוצר והגירעון יושפעו ישירות ממדיניות המיסוי של הממשלה הבאה ומנכונותה לבצע התאמות פיסקליות (העלאת מיסים או קיצוץ בצד ההוצאות) לצד קצב הצמיחה ופוטנציאל הצמיחה של המשק. כמו כן, סביר שלפחות בשנים הקרובות כל עוד לא חל שינוי באיום מאירן, היקף הוצאות הביטחון ייוותר גבוה תחת כל הרכב ממשלה.

בנק ישראל כינה את האתגר הפיסקאלי כ-״טרילמה פיסקאלית- תוואי חוב תוצר יורד, הוצאות ביטחון גבוהות כאשר ברקע משקל ההוצאות האזרחיות בישראל ביחס לתוצר הוא בין הנמוכים בקרב מדינות ה-OECD. להערכת הבנק, ללא התאמות בתקציב, תוואי החוב הנוכחי נמצא במגמת עלייה, כך שכל ממשלה תיאלץ לבצע התאמות, שעל רקע מגבלות הנטל הביטחוני והיקף ההוצאה האזרחית יגיעו ככל הניראה ברובן מצד ההכנסות.

• מנכ"ל טבע: "פוטנציאל התרופות לסכיזופרניה הוא 2 מיליארד דולר בשנה"
• טבע קיבלה אישור FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה - שוק של כ-9 מיליארד דולר, מה הפוטנציאל?

באופן כללי, המקורות למימון הגירעון המקומי קיימים על רקע שיעור חיסכון גבוה מאוד במשק המקומי, וחשיפה נמוכה יחסית לאיגרות החוב הממשלתיות מתוך התיק המוסדי, שנמצאת שפל רב שנתי של כ-20%,  כך שהסוגייה העיקרית אינה נמצאת בצד המקורות אלא נוגעת למידת האמון במדיניות הממשלה.                                   

תרחיש של ממשלת שינוי- התאמות אלו יהיו במידת מה קלות יותר לביצוע לממשלת השינוי שכן הן צפויות לכלול קיצוץ כספים קואליציוניים, חתירה להגברת השוויון בנטל הביטחון, סגירה פוטנציאלית של חלק מזירות הלחימה הפתוחות ופוטנציאל צמיחה גבוה יותר של המשק. ועדיין הגידול בהוצאות הביטחון, והצורך להוריד את הגירעון לרמות נמוכות יותר של לפחות 3% תוצר בכדי להוביל לירידה ביחס חוב תוצר- יחייבו התאמות גם בצד ההכנסות. התגובה של חברות הדירוג תהיה אמנם תלויה בהתפתחויות ובאופן הטיפול בגירעון וביחס החוב, אך התמונה הצפויה מהתממשות תרחיש זה, בין היתר, בנוגע לפוטנציאל הצמיחה וחיזוק המוסדות מעלה את ההסתברות לשיפור בדירוג האשראי.

בתרחיש של המשך הממשלה הנוכחית- הניסיון של השנים האחרונות העלה כי ההרכב הנוכחי לא ימהר לסגור את הזירות הקיימות, העלה מאוד את הערכת הוצאות הביטחון לשנים הבאות, ובמקביל לא פועל לאיזון בנטל ובחר שלא לקצץ בכספים קואליציוניים גם במצב מלחמה.  לכן מתרחיש זה  נגזר האתגר המשמעותי של ביצוע ההתאמות הפיסקאליות,  בפרט כאשר ברקע תגובת השוק המקומי לתרחיש זה צפויה להיות שלילית כולל עלייה בסביבת הריביות לצד צפי להשפעה שלילית על צמיחת המשק. ההסתברות לעליית מדרגה בגירעון, לפחות בשלבים הראשונים עד לבחינת תגובת השווקים, גבוהה למדיי. גם בתרחיש זה התגובה של חברות הדירוג לא תהיה מיידית, אך החשש מהמשך החלשת המוסדות, פגיעה בפוטנציאל הצמיחה ולחצים מדיניים מגבירים את ההסתברות לירידה בדירוג האשראי.

תחזיות להתפתחות החוב הציבורי תחת תרחישים שונים

לתוצאות הבחירות תהיינה השפעות מיידיות על השווקים הפיננסים, וזאת כאשר ברקע נקודת המוצא הנוכחית משקפת הערכה אופטימית יחסית שנשענת הן על האיתנות שגילה המשק בשנים האחרונות והן מתוך ציפיה לשינוי פוליטי כפי שעולה ממרבית הסקרים. כך, בכל הנוגע לפרמיית הסיכון של המשק, הרמות הנוכחיות משקפות חזרה לרמות הנורמליות של פרמיית הסיכון טרום המלחמה באוקטובר 2023.

תמונה דומה עולה גם משוק המט״ח. רמת שער החליפין של השקל-סל קרובה לשפל (שקל חזק) של העשורים האחרונים, אם כי חלק מעוצמה זו מושפע גם מרמות השיא בשוק המניות האמריקאי. דווקא לאחרונה התמתנה הקורלציה בין מדד המניות (MSCI/S&P) לבין השקל, וזאת על רקע השפעות נוספות שכוללות בין היתר את התערבות בנק ישראל, המגמות השונות במדיניות המוניטארית ועלייה בפערי הריביות וייתכן שבמידה מסויימת גם על רקע אי הודאות הפוליטית.

בחינת התמחור בשוק המניות מעלה כי השוק המקומי עבר תהליך של תמחור מחדש של סביבת המכפילים. אמנם נרשמה בו ירידה מרמות השיא שבהן נסחר ברבעון השני, של קרוב ל-20, אך הוא נסחר לאחרונה סביב מכפיל של 17 לעומת סביבה היסטורית של 12-13.

שוק המניות רגיש לשינויים בפרמיית הסיכון של המשק, שלהם השפעה על סביבת הריבית, במקביל להערכת הצמיחה הפוטנציאלית של המשק. מתחילת 2023 ועד לסוף הרבעון השלישי של 2024 השוק המקומי פיגר אחר השווקים המובילים בעולם, אך החל מהרבעון האחרון של 2024 הוא החל את תהליך סגירת הפערים תוך ביצוע עודף ביחס לעולם מתוך הבנה של ירידה במידת האיום הביטחוני (לאחר מבצע ״הביפרים״), תהליך שהתגבר עד לתוצאות סבב הלחימה האחרון מול אירן. פוטנציאל הצמיחה של המשק בשנים הקרובות יושפע מההתפתחויות במישור המדיני, קביעת סדרי העדיפויות של הממשלה, אופן ההתמודדות עם הנטל הביטחוני ומעמדם של המוסדות המקומיים.

תרחיש של המשך הממשלה הנוכחית- מכיוון שבשנים האחרונות המדיניות של הקואליציה הנוכחית החלישה את פוטנציאל הצמיחה בכל אחד מהגורמים שלעיל, ממשלה במבנה הנוכחי, בפרט על רקע התמחור הנוכחי, צפויה להוביל לתגובה שלילית ניכרת של השוק המקומי. גורם סיכון נוסף שצבר תאוצה בשנים האחרונות על רקע המצב הביטחוני ומדיניות הממשלה, הוא התגברות ההגירה מישראל. אמנם עדיין לא מדובר במספרים גדולים, אך קיים חשש להחרפת המצב בתרחיש של הממשלה הנוכחית, ולפגיעה הדרגתית בפוטנציאל הצמיחה של המשק.

לעומת זאת, בתרחיש של ממשלת שינוי- הצפי הוא לתגובה חיובית, שבחלקה אמנם כבר מגולמת בתמחור הנוכחי. תגובה זו צפויה לשקף שילוב גורמים ובראשם ירידה בפרמיית הסיכון של המשק, לגיטימציה מחודשת ממדיניות המערב, כחלק מפתיחת דף חדש לפחות בשלבים הראשונים עד להתבהרות עמדותיה של הממשל החדשה. כמו כן, צפוי שיפור בסנטימנט העיסקי והצרכני ובפוטנציאל הצמיחה של המשק, בין היתר, גם בתמיכת אפשרות לקידום רפורמות. גוש השינוי כולל לא מעט דמויות שכיהנו בתפקידים כלכליים בכירים בסקטור הציבורי והפרטי, והם בעלי פוטנציאל לקידום רפורמות מבניות ולהוזלת יוקר המחייה, כמובן כתלות בהיתכנות הפוליטית.

תרחיש ביניים של ממשלת מיעוט יכולה להתקבל אמנם באופן חיובי, שכן היא תמנע הידרדרות מדינית, תבלום את הפגיעה במוסדות לצד קיצוץ כספים קואליציוניים, אך  צפויה להיתקל בקשיים להעברת החלטות משמעותיות ולהתאפיין בחוסר יציבות. מנגד, תרחיש ביניים שבו אין הכרעה בבחירות והממשלה הנוכחית נותר כממשלת מעבר, צפוי להתקבל באופן שלילי מסויים, בין היתר, מתוך הערכה לדשדוש המשך הלחץ להחלשת המוסדות וגם בהתחשב בתמחור הנוכחי המגלם הסתברות גבוה יותר לשינוי פוליטי.  באופן כללי, תרחיש הביניים מאופיין באי ודאות שצפויה להוביל לחולשה מסויימת בסנטימנט ובדחייה בקבלת החלטות השקעה.

השפעה על סביבת הריבית

המדיניות המוניטארית בישראל התאפיינה בפיגור למחזור העולמי וזאת כתוצאה מהשפעת המלחמה על פרמיית הסיכון של המשק. רק לאחר הירידה בפרמיית הסיכון נרשמה התכנסות אל התוואי היורד בעולם, וזאת גם בתמיכת הייסוף בשקל והירידה בסביבת האינפלציה. זו גם הסיבה שלמרות המפנה כלפי מעלה בתוואי הריביות בעולם בחודשים האחרונים, הריבית בישראל הוסיפה לרדת גם בספטמבר. ההשפעה המיידית של הבחירות הקרובות היא הצפי להותרת הריבית ללא שינוי בהחלטה הקרובה בעוד כשבועיים, וזאת מתוך הבנה כי לתוצאות הבחירות עשויה להיות השפעה משמעותית על השוק המקומי ובפרט בנוגע לפרמיית הסיכון ולשער החליפין. 

תרחיש של ממשלת שינוי- לתרחיש שבו תוחלף הממשלה הנוכחית צפויה השפעה חיובית על פרמיית הסיכון כולל לחץ מסוים לייסוף בשקל. במידה והלחץ לייסוף יהיה גבוה במיוחד ויוביל גם לעיכוב בחזרת האינפלציה לעבר מרכז היעד, הפחתת ריבית נוספת תעמוד על הפרק. בתרחיש זה צפויה תגובה חיובית של שוק איגרות החוב המקומי ושל שוק המניות המקומי עם דגש על הענפים בעלי חשיפה לפעילות המקומית.

תרחיש של המשך הממשלה הנוכחית- לעומת זאת, בתרחיש שבו יישמר מבנה הקואליציה הנוכחית צפויה תגובה שלילית בשוק המקומי שכן היא תוביל לשילוב של עלייה בפרמיית הסיכון, לחצים לפיחות בשקל והערכה כי צפויה פגיעה בפוטנציאל הצמיחה של המשק. כמו כן, תרחיש זה צפוי להוביל לתמחור מחדש כלפי מטה של סביבת המכפילים של השוק המקומי. מבחינת הריבית, תרחיש זה יקרב מאוד את העלאת הריבית במשק, של 50-100 נ״ב, שכן הוא יתמוך בעלייה באינפלציה לסביבה הקרובה יותר לגבול העליון של היעד ויחייב התאמה של הריבית הריאלית.

תרחיש ביניים- בתרחיש זה המדיניות הפיסקאלית מוגבלת ומתאפיינת בתקציב המשכי שמגביר את החשיבות של המדיניות המוניטארית ככלי אפשרי לתגובה במידת הצורך. עם זאת, תרחיש זה ילווה באי ודאות פוליטית ובשלב בראשון צפוי להתאפיין ביציבות בריבית אך קיימת תלות גבוהה בתגובת שוק המט״ח, שכן היא תשפיע גם על קצב עליית האינפלציה לעבר מרכז היעד ועל מידת הצורך בהתאמה בריבית.

הבנקים: ירידת ריבית לא בהכרח טובה לרווחים

הבנקים הם מהענפים שעשויים להגיב במהירות לתוצאות הבחירות, אבל ההשפעה על המניות אינה בהכרח זהה להשפעה על הרווחיות.

החלפת ממשלה וירידה בפרמיית הסיכון עשויות להוזיל את מקורות המימון של הבנקים, לשפר את איכות תיקי האשראי ולעודד ביקוש להלוואות. מנגד, ירידת ריבית נוספת תפגע במרווחי הריבית, אחד ממנועי הרווח המרכזיים של הבנקים בשנים האחרונות. גם התחזקות השקל וההתמתנות באינפלציה עשויות להקטין את התרומה של ההצמדה למדד.

לעומת זאת, בתרחיש של המשך הקואליציה הנוכחית, ריבית גבוהה יותר ואינפלציה עשויות דווקא לתמוך בהכנסות הריבית בטווח הקצר. אלא שהרווח הזה עלול להגיע לצד התייקרות מקורות המימון, עלייה בסיכון האשראי וחולשה בביקוש להלוואות. לכן, גם אם הבנקים יצליחו לשמור על רווחיות גבוהה, המשקיעים עשויים לדרוש מכפילים נמוכים יותר.

לצד אלה עומד גם הסיכון הרגולטורי. ממשלה חדשה עשויה לקדם צעדים להגברת התחרות, בעוד שכל ממשלה שתתקשה לאזן את התקציב עשויה לראות במסים על הבנקים מקור הכנסה נוסף.

הנדל"ן: ירידת ריבית תתמוך בחברות, אבל מה יקרה למחירי הדירות?

ענף הנדל"ן הוא אחד הרגישים ביותר לשינויים בריבית ובפרמיית הסיכון. עבור חברות הנדל"ן המניב, ירידה בעלויות המימון ובתשואות האג"ח עשויה לשפר את תזרים המזומנים, ובמקביל להוביל לירידה בשיעורי ההיוון ולעלייה בשווי הנכסים.

גם שיפור בפעילות העסקית, ובעיקר בענף ההייטק, עשוי לתמוך בביקוש למשרדים ובפדיונות של מרכזי המסחר. עם זאת, התחזקות משמעותית של השקל מייקרת את העסקת העובדים הישראלים עבור חברות בינלאומיות שמנהלות את תקציביהן בדולרים, ועלולה למתן את הביקוש לשטחי משרדים.

בשוק המגורים התמונה מורכבת יותר. היקף העסקאות נותר נמוך, היזמים ממשיכים להציע מבצעי מימון, ומחירי הדירות כבר נמצאים במגמת ירידה. בין יוני ליולי 2026 נרשמה ירידה של 1.2% במחירי הדירות בהשוואה לתקופה המקבילה, ומחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%.

בתסריט של חילופי שלטון, ירידה בריבית המשכנתאות עשויה לשפר את יכולת ההחזר של משקי הבית ולהחזיר חלק מהרוכשים לשוק. אלא ששיפור בביקושים אינו מחייב חזרה לעליות מחירים. אם הממשלה החדשה תאיץ את שיווקי הקרקעות ותגדיל את היצע הדירות, חלק מהביקוש הנוסף עשוי להיספג בהיצע.

לעומת זאת, ריבית גבוהה יותר והיחלשות הסנטימנט הצרכני עשויות להעמיק את ההאטה בענף. גם בעלי משכנתאות קיימות יושפעו, בעיקר אלה שחלק מהחוב שלהם צמוד למדד.

נושא נוסף שיעמוד להכרעת הממשלה הבאה הוא מס הרכישה למשקיעים, שעומד כיום על 8%-10% מכוח הוראת שעה. הפחתתו עשויה לעודד משקיעים לחזור לשוק, בעוד הארכתו תשמר את רמת המיסוי הגבוהה.

גז ונפט: דווקא המשך הממשלה עשוי לתמוך בחלק מהחברות

בניגוד לענפים שרגישים בעיקר לריבית ולמצב המשק, בענף הגז והנפט התמונה שונה. כאן השאלה המרכזית היא אילו תנאים ייקבעו להרחבת מאגרי הגז ולעסקאות יצוא נוספות.

המשך הקואליציה הנוכחית עשוי לתמוך ברציפות המדיניות ובקידום הרחבות שכבר אושרו. הדבר חשוב לחברות שמבקשות להגדיל את ההפקה ואת היקף היצוא בשנים הקרובות.

לעומת זאת, חילופי שלטון עשויים להביא לבחינה מחודשת של מדיניות היצוא ושל חלק המדינה בהכנסות ממשאבי הטבע. אין ודאות שבחינה כזו תוביל להחמרת התנאים, אך עצם האפשרות לשינויים עשויה לדחות החלטות השקעה.

ברקע עומדות המלצות דוח דיין, הכוללות שמירה של כ-440 מיליארד מטרים מעוקבים של גז למשק המקומי, לצד דיון בתנאים לאישור יצוא נוסף. שינוי בתנאי היצוא עלול להשפיע על כדאיות ההרחבות העתידיות ועל קצב מימושן.

חשוב להבחין בין פרויקטים קיימים לבין השקעות חדשות. מאגרים שכבר מפיקים גז ופועלים במסגרת אישורים והסכמים קיימים חשופים פחות לשינוי פוליטי מיידי, בעוד הרחבות שדורשות אישורים חדשים רגישות יותר לתוצאות הבחירות.

אנרגיה מתחדשת: המימון חשוב לא פחות מהמדיניות

חברות האנרגיה המתחדשת עשויות ליהנות מתרחיש של חילופי שלטון, בין היתר בעקבות אפשרות להרחבת התמיכה באנרגיה סולארית ובאגירה. אלא שהאתגר המרכזי בענף אינו רק הקמת מתקנים, אלא חיבורם לרשת החשמל והיכולת להתחיל לייצר מהם הכנסות.

ישראל עדיין מכוונת ליעד של 30% חשמל מאנרגיות מתחדשות עד 2030, אך השגת היעד תלויה בהרחבת תשתיות ההולכה והאגירה. המשך הקואליציה הנוכחית עשוי לתמוך ברציפות התוכניות שכבר אושרו, בעוד ממשלה חדשה עשויה לשנות את סדרי העדיפויות ולהגדיל את התמיכה בתחום.

בשני המקרים, עלויות המימון יהיו גורם משמעותי. חברות שמחזיקות פרויקטים בשלבי פיתוח וזקוקות לגיוסי חוב יושפעו יותר מתנודות בריבית ובפרמיית הסיכון. לעומתן, חברות שכבר הבטיחו מימון והשלימו את מרבית האישורים נמצאות בעמדה נוחה יותר.

הביטחוניות: הזמנות מישראל מול פתיחת שווקים בחו"ל

ענף הביטחוניות מגיע לבחירות 2026 כשהוא כבר מפוצל לשניים. היצואניות נהנות מהמשך ההתחמשות בעולם, ובפרט באירופה, בעוד שאצל הספקיות התלויות במשרד הביטחון עולה שאלת קצב הנרמול של הזמנות החירום שהתרחשו בשנים האחרונות.

להערכתנו, צורכי הביטחון בישראל ומגמות ההתחמשות בעולם ימשיכו להיות הגורמים המרכזיים לביקוש בענף. תוצאות הבחירות עשויות להשפיע בעיקר על קצב אישור התקציבים וההתקשרויות, סדרי העדיפויות ברכש והיחסים מול אירופה וארה״ב. עוצמת ההשפעה ועיתויה יהיו שונים בין חברות, ובפרט בין ביצוע צבר קיים לבין קבלת הזמנות חדשות.

תמונת מצב: מתקציב מלחמה לבניין כוח רב-שנתי

תקציב משרד הביטחון ל-2026 עומד על כ-142.4 מיליארד ש״ח, לצד כ-22 מיליארד ש״ח של הוצאה מותנית בהכנסה, והוא עדיין משקף במידה רבה את צורכי המלחמה. במהלך השנה הורחבה המסגרת התקציבית פעם נוספת, עם העברה של 11.75 מיליארד ש״ח מהעתודה הכללית וכ-3 מיליארד ש״ח נוספים מסעיפים אחרים למשרד הביטחון.

לצד הוצאות המלחמה, מסתמנת עלייה מבנית בצורכי בניין הכוח. ועדת נגל, שהוקמה בעקבות המלחמה לבחינת צורכי הביטחון בעשור הקרוב, המליצה בסוף 2024 על תוספת מצטברת של כ-133 מיליארד ש״ח לתקציב הביטחון על פני עשור. מאז המסגרת הנבחנת לבניין הכוח עלתה מדרגה - ראש הממשלה הציב יעד של כ-350 מיליארד ש״ח לעשור החל מ-2027, מתוכם כ-50 מיליארד ש״ח אמורים להגיע מהתייעלות פנימית במערכת הביטחון. עם זאת, המסגרת הרב-שנתית ומקורות המימון טרם סוכמו סופית בין המשרדים הרלוונטיים.

להערכתנו, רמת ההוצאה ב-2026 אינה מייצגת בסיס תקציבי ארוך טווח וצפויה לרדת עם התמתנות הוצאות הלחימה. עם זאת, חלק מהירידה צפוי להתקזז בגידול בהוצאות בניין הכוח. לפיכך, עבור החברות הביטחוניות המקומיות, השאלה המרכזית אינה רק גובה תקציב הביטחון הכולל, אלא תמהיל ההוצאה וקצב המעבר מהוצאות לחימה שוטפות לרכש, הצטיידות ובניין כוח. גיבוש תקציב 2027 והיקף יישום התוכנית הרב-שנתית ייקבעו בפועל על ידי הממשלה הבאה.

ניתוח תרחישים אפשריים

תרחיש החלפת הממשלה

להערכתנו, גם בתרחיש של החלפת הממשלה, צורכי הביטחון יתמכו בשמירה על תקציב ביטחון גבוה ביחס לרמות שקדמו למלחמה. הממשלה החדשה עשויה לבחון מחדש את התוכנית הרב-שנתית ואת סדרי העדיפויות ברכש, באופן שעלול לעכב חלק מההתקשרויות בתקופת המעבר. ההשפעה על החברות תהיה תלויה בתמהיל ההוצאה שיאושר: השלמת מלאים ותחזוקה יתמכו בספקיות החימושים והחלפים, בעוד שקידום תוכניות הצטיידות והתעצמות יתמוך בספקיות המערכות והטכנולוגיה.

במישור הבינלאומי, ככל שהחלפת הממשלה תלווה בשינוי מדיניות ובהפחתת החיכוך מול מדינות אירופה, היא עשויה לשפר את סביבת הפעילות של היצואניות הביטחוניות ולהפחית את הסיכון למגבלות על התקשרויות חדשות. מידת ההשפעה תשתנה בין החברות בהתאם לחשיפתן לשווקים הרלוונטיים, ותהיה תלויה גם בהחלטות הרכש והרישוי של מדינות היעד.

ככל שהחלפת הממשלה תלווה בירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, היא עשויה לתמוך בהתחזקות השקל ולהכביד על מרווחי היצואניות שלהן בסיס עלויות שקלי משמעותי. עוצמת ההשפעה תשתנה בין החברות בהתאם לחשיפה המטבעית נטו, להיקף הגידור ולפיזור הגאוגרפי של הייצור והעלויות.

תרחיש המשך מבנה הקואליציה הנוכחית

להערכתנו, המשך מבנה הקואליציה הנוכחית עשוי לתמוך בהמשכיות התכנון הביטחוני ובקידום התוכנית הרב-שנתית לבניין הכוח. תמיכת ראש הממשלה בפתיחת תקציב 2026 לצורך הגדלת ההוצאה הביטחונית, שעליה דווח בספטמבר, מחזקת הערכה זו. עבור הספקיות המקומיות, מימוש התוכנית עשוי לתמוך בביקוש ובנראות ההזמנות לטווח הארוך, כאשר היקף הרכש וקצבו יהיו תלויים באישור המסגרת ובמקורות המימון.

במקביל, נתניהו הביע תמיכה בצמצום התלות בסיוע הצבאי האמריקאי. מזכר ההבנות הנוכחי לשנות הכספים 2019–2028 מעמיד את מסגרת הסיוע השנתית על 3.3 מיליארד דולר במימון צבאי ועוד 500 מיליון דולר לתוכניות הגנה מפני טילים. מעבר הדרגתי למימון ישראלי עשוי להגדיל את חלקה של התעשייה המקומית ברכש, ככל שיוקצו מקורות חלופיים וככל שקיימים תחליפים ישראליים למערכות הנרכשות בארה״ב. מנגד, הפחתת הסיוע ללא השלמה תקציבית עלולה להכביד על היקף הרכש הכולל.

המשך החיכוך המדיני עלול להותיר את פרמיית הסיכון ברמה גבוהה יחסית ולמתן את פוטנציאל התחזקות השקל. מצב זה עשוי לתמוך במרווחי יצואניות בעלות הכנסות במטבע זר ובסיס עלויות שקלי, בהתאם לחשיפה המטבעית נטו ולהיקף הגידור.

סיכון מרכזי ליצואניות נותר החרפת המגבלות על סחר ביטחוני מול מדינות אירופה. ספרד עיגנה בחקיקה אמברגו על סחר ביטחוני עם ישראל ופעלה לביטול תוכניות רכש המבוססות על מערכות של רפאל ואלביט. באפריל 2026 הודיעה איטליה על השעיית החידוש האוטומטי של מזכר שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, צעד המעיד על החיכוך המדיני אף שאינו מהווה כשלעצמו אמברגו רכש. החרפת מגמה זו עלולה להקשות על קבלת הזמנות ורישיונות ולצמצם הזדמנויות עסקיות. מידת החשיפה תשתנה לפי שוקי היעד, המוצרים ומבנה הפעילות, נוכחות ייצור מקומית ושותפויות ביבשת עשויות למתן חלק מהסיכון.

תרחישי הביניים ואי-יציבות פוליטית

אי-יציבות פוליטית ממושכת או בחירות נוספות עלולות לעכב את אישור תקציב 2027 ואת קידום התוכניות הרב-שנתיות של מערכת הביטחון. לעומת זאת, ממשלת מיעוט הנשענת על הסכמות להעברת התקציב עשויה לשמור על רציפות תקציבית. ככל שיתארך פרק הזמן ללא תקציב מאושר, פעילות הממשלה במסגרת תקציב המשכי עלולה להגביל את הגמישות בקידום רכש חדש.

להערכתנו, בתרחיש של עיכוב תקציבי תינתן עדיפות לרכש חיוני של חימושים, חלפים ותחזוקה, בעוד שספקיות התלויות באישור תוכניות הצטיידות חדשות יהיו חשופות יותר לדחיית הזמנות. צבר הזמנות קיים עשוי לתמוך בהכנסות ולמתן את ההשפעה בטווח הקצר, אך התמשכות העיכובים עלולה להכביד על קצב צמיחת הצבר ועל הנראות לשנים הבאות. חברות המוטות לביקוש זר צפויות להיות חשופות פחות להשפעה הישירה של העיכוב התקציבי, לצד רגישות לתנודתיות בשקל ולסיכונים מדיניים ותפעוליים.

רגישות הפעילות העסקית לתרחישים

השפעת התרחישים הפוליטיים על החברות הביטחוניות בישראל צפויה להשתנות בהתאם למקור הביקוש ולתמהיל הפעילות שלהן. הטבלה הבאה מרכזת את ההשפעות האפשריות על שלוש קבוצות: חברות המוטות לביקוש מחו״ל, ספקיות חימושים ותחזוקה למשרד הביטחון וספקיות מערכות לבניין כוח ורכש חדש.

 בשורה התחתונה, להערכתנו, צורכי הביטחון בישראל ומגמות ההתחמשות בעולם ימשיכו להיות מנועי הביקוש המרכזיים בענף. תוצאות הבחירות ישפיעו בעיקר על קצב אישור ההזמנות, סדרי העדיפויות ברכש וסביבת הפעילות הבינלאומית. המשך הקואליציה עשוי לתמוך ברציפות התכנון הביטחוני, בעוד שהחלפת הממשלה עשויה להביא לבחינה מחודשת של תוכניות הרכש ולשיפור בסביבה המדינית, ככל שתלווה בשינוי מדיניות. עבור הספקיות המקומיות, הסיכון העיקרי הוא עיכוב ממושך באישור תקציבים ובהתקשרויות חדשות. בתנאים אלה, חברות בעלות מקורות ביקוש מגוונים, צבר הזמנות משמעותי ופעילות בתחומי הרכש החיוני עשויות ליהנות מעמידות גבוהה יותר לאי הוודאות הפוליטית ומנראות טובה יותר של ההכנסות.

חברות הטכנולוגיה וה-IT: הביקוש יישאר, אבל המכפילים עשויים להשתנות

חברות שירותי המחשוב נהנות מביקושים למערכות ליבה, שירותי ענן, תשתיות, דאטה ופרויקטים מבוססי בינה מלאכותית. החשיפה שלהן לממשלה, למערכת הביטחון ולמערכת הפיננסית מעניקה להן בסיס הכנסות יציב יחסית.

החלפת ממשלה ושיפור בסנטימנט העסקי עשויים לעודד השקעות נוספות בדיגיטציה ובתשתיות טכנולוגיות, ולתמוך במכפילים של החברות. מנגד, התחזקות השקל עלולה להכביד על התוצאות המדווחות של חברות שחשופות להכנסות במטבע זר.

בהמשך הקואליציה הנוכחית עשוי להתקבל שילוב הפוך: פיחות בשקל ישפר חלק מהנתונים החשבונאיים, אך חולשה בהשקעות הפרטיות ועלייה בעלות ההון עלולות לפגוע בשווי החברות.

הסיכון המרכזי בענף הוא דווקא מצב של שיתוק פוליטי. חוזים קיימים צפויים להימשך, אך תקציב מדינה שלא יאושר עלול לדחות מכרזים ממשלתיים ופרויקטים חדשים.

קמעונאות ומזון: השקל ישפיע על העלויות, הממשלה על התחרות

בתחום המזון והקמעונאות, לזהות הממשלה תהיה השפעה בעיקר דרך שער החליפין, כוח הקנייה של הצרכנים ושינויים אפשריים ברגולציה.

שקל חזק עשוי להוזיל את עלויות היבוא ולשפר את הרווחיות של חלק מהרשתות, אך התועלת תלויה בשאלה כמה מהחיסכון יגיע למחירים לצרכן. מנגד, פיחות בשקל עלול לייקר את הרכש המיובא ולהגביר את הלחץ על המרווחים.

ההשפעה תהיה שונה בין החברות. רשתות שמבוססות על מוצרים מיובאים, כמו מקס סטוק, רגישות יותר לשער החליפין. בחברות מזון בעלות פעילות בינלאומית, כמו שטראוס, התחזקות השקל עשויה גם להקטין את השווי השקלי של ההכנסות מחו"ל.

לצד זאת, ממשלה שתקדם צעדים להגברת התחרות, להקלת יבוא או לצמצום הריכוזיות בענף המזון עשויה לשנות את תנאי הפעילות של חלק מהרשתות והספקים. צעדים כאלה עשויים להיטיב עם כוח הקנייה של הצרכנים, אך גם להפעיל לחץ על רווחיות החברות.

ומה אם לא תהיה הכרעה?

לצד שני התרחישים המרכזיים, קיימת גם אפשרות של ממשלת מיעוט או של היעדר הכרעה שיוביל לממשלת מעבר ולבחירות נוספות. מבחינת המשקיעים, ההבדל בין השניים משמעותי.

ממשלת שינוי במיעוט עשויה להתקבל בתגובה חיובית מתונה, בעיקר אם היא תקטין את פרמיית הסיכון ותייצב את הסביבה המדינית. אלא שקושי להעביר תקציב ולקדם רפורמות עלול להגביל את השיפור.

תרחיש של שיתוק פוליטי ממושך בעייתי יותר. חברות עלולות לדחות השקעות, פרויקטים ממשלתיים עשויים להתעכב והמשק עלול להתקשות לחזור לקצב צמיחה גבוה יותר. גם אם הפעילות העסקית הקיימת לא תיפגע מיד, חוסר הוודאות עשוי להכביד על מכפילי המניות.

בסופו של דבר, השאלה עבור המשקיעים אינה רק איזו ממשלה תקום, אלא עד כמה התוצאה תהיה שונה מזו שכבר מתומחרת בשוק. אחרי העליות החדות בבורסה והירידה בפרמיית הסיכון, הרף להפתעה חיובית גבוה יותר. ניצחון של גוש השינוי עשוי להמשיך לתמוך בשוק, אבל דווקא תוצאה שתיתפס כהמשך של חוסר הוודאות או הרעה בסביבה הכלכלית עלולה לחייב את המשקיעים לתמחר מחדש את הסיכון הישראלי. וזה כבר עשוי להשפיע כמעט על כל תיק השקעות מקומי.