הרשם הבכיר איתי שרון (צילום: הרשות השופטת)
הרשם הבכיר איתי שרון (צילום: הרשות השופטת)
שיפוט מהיר

"לא אבקש מכם לעמוד כאשר אתם מדברים"

בקיאות בפרטים מאפשרת לרשם הבכיר איתי שרון לקדם את הטיפול בתביעות הקטנות שלפניו, גם אם הוא נתקל במכשול בין-יבשתי בלתי שגרתי

איתמר לוין |

הרשם הבכיר איתי שרון, בית משפט השלום בפתח תקווה

המועד: יום שלישי, 4.8.2026, שעה 10:45

הנושא: תביעות קטנות

פסקת הקדמה: כאשר המדור נכנס לאולמו של הרשם הבכיר איתי שרון, הוא היה שקוע בתביעה בין שני שורדי נובה שארגנו אירוע. מחוץ לפרוטוקול אמר להם שרון, כי התביעה תתקבל - אבל הציע שבשל הנסיבות ישוחחו ביניהם. ברגישות רבה הראויה לציון מיוחד, הצליח שרון להוביל אותם להסכמות.

שרון אינו יכול להתקדם, משום שבשני תיקים התייצב רק צד אחד. הוא מסביר, כי מקובל לחכות 20-15 דקות לפני שהוא מתחיל לדון במעמד צד אחד. לאחר שעובר פרק זמן זה, שרון מתחיל לעסוק בתיק בו הנתבעת היא עורכת דין שאינה פעילה ודווקא התובע לא התייצב. "בכתב ההגנה צוינה חברת מגדל כנתבעת, לא ברור מדוע לא צורפה. אני גם לא רואה שהיא זומנה.

"היית בקשר עם מגדל לפני הדיון? הם מודעים למועד הדיון? התובע לא צריך לצרף אותם, אתם רשמתם אותם בכתב ההגנה. אם הם היו מודעים לדיון, הם היו צריכים להתייצב. את מבקשת לצרף אותם?" - לא. "את מבינה את המשמעות? את מבקשת לקיים את הדיון לגופו למרות שמגדל לא התייצבה?" - כן.

"גבירתי מבקשת להתקדם בלעדיהם. אם את חושבת שהם ישאו בסופו של דבר בתוצאות, את לא סבורה שמגיעה להם זכות טיעון? מאחר שהם לא נמצאים כאן, אני לא יכול להידרש לשאלה האם תוצאות ההליך יחייבו אותם. מסגרת היחסים שלך מול חברת הביטוח לא מתנהלת כאן. הדיון יהיה רק ביחסים ביניכם".

הנתבעת נמלכת בדעתה ומבקשת לצרף את מגדל. שרון: "אנחנו נאלץ לקבוע לכם מועד אחר לדיון. לפני כן אני מציע שגבירתי תנסה ליצור קשר טלפוני איתם, אולי יוכלו להתייצב אפילו בשעה מאוחרת יותר, כדי שלא תמתינו כמה חודשים לדיון הבא". בסופו של דבר, שרון דוחה את הדיון לחודש פברואר.


"אתן לאדוני כמה דקות לאתר אותם"


התיק הבא מציב בפני שרון אתגר בין-יבשתי: רק אחד מבין שלושת התובעים התייצב ושרון מבקש הסבר ("קצב ההקלדה שלי לא כמו של הקלדנית, קצת יותר לאט"). לדברי התובע, אחותו השוהה בארה"ב העניקה לו ייפוי כוח לייצג אותה. "תעלה אותם בבקשה לשיחת וידאו כדי שיאשרו לך לייצג אותם, תוך הכרה בכך שהתוצאה היום תחייב אותם. אתה לא עושה את זה בתמורה, נכון? אני אתן לאדוני כמה דקות לאתר אותם". בעיה קטנה: השעה כעת בחוף המזרחי היא 4 לפנות בוקר.

התובע לא מצליח להשיג את אחותו. "לא נוכל לדון, אם לא אוכל להסביר לה שהיא תצטרך להעיד בווידאו, שיש השלכות לאופן בו יתנהל הדיון. אם היא לא תבין את זה - לא נוכל לקיים את הדיון". ייפוי הכוח אכן מאפשר לתובע לייצג את אחותו, אבל היא חייבת להבין מה יקרה אם לא תוכל להעיד. "אני מבין שהשעה מוקדמת. אם תצטרך עוד זמן, אני אתן לך".

בינתיים התובע מעלה על הקו את אחיו - שגם הוא בין התובעים אך לא התייצב. "מה הסיבה שלא הגעת לדיון?", שואל שרון. - הוא עובד בבית חולים ונערכים לתרחישים אפשריים מול איראן. "למה לא ביקשתם לשנות את מועד הדיון במקום להחליט שלא להתייצב?" האח לא ממש משיב ורק מבהיר שהוא לא יכול להתייצב.

שרון: "אתה מעונין להעיד היום בדיון הזה? אתה מעונין להשתתף בדיון באופן כזה, של שיחת וידאו? ברגע שאתה אומר לי שאתה אמור להעיד היום בדיון, וזו אחת הראיות שאני אצטרך להביא בחשבון, לעשות את זה בצורה הזאת כשיש קשיי קליטה ואני אצטרך להעריך את העדות - אתה מבין את הסיכונים שכרוכים בכך. אז מה אתה רוצה לעשות? אתה רוצה לקיים את הדיון בצורה הזאת או לדחות אותו? אתה הבנת את המשמעות שאני הסברתי לך, לגבי הקושי האפשרי שיכול להיות מהתרשמות בצורה כזאת".

"זה חוסר תום לב? אני לא בטוח"

האחות עדיין אינה זמינה ושרון מנסה להתקדם: "קראתי את כתבי הטענות. נדרשתי לשאלת חוסר תום לב במו"מ בפסק דין שנתתי, אתן לכם את מספר התיק. האם בסופו של דבר עסקה שלא יוצאת לפועל זה בשל חוסר תום לב שמצדיק פיצוי, או שזאת לא הסיבה ושני הצדדים מוציאים כספים ושניהם מפסידים אולי עסקה אחרת.

"אני אומר את זה באופן מסוים, כי עוד לא שמעתי את הטענות, אלא רק המסגרת הדיונית. חובת תום הלב, אדוני ציטט אותה בצורה מדויקת בכתב הטענות שלו. חובת הגינות בין שני הצדדים למו"מ. אני בטוח שמכירים את האמרה של אהרון ברק: אדם לאדם אדם, לא זאב ולא מלאך". שרון ממשיך לצטט מפסק דינו כדי שהצדדים יתרשמו מתפיסתו ומסביר:

"כשנבחן את השאלות ואני אשמע את הצדדים ואתרשם מהנתונים, יכול להיות שאי-רישום הבית המשותף היה ידוע בתחילת הדרך, אבל תחילת הדרך היא במאי והסוף הוא ביוני, זו תקופה קצרה. האם הנתון הזה שבגללו החליטו לרדת מהעסקה, לצד נתונים נוספים שאתייחס אליהם בהמשך - מידע שגילו מאנשים בסביבה - אולי הם הבינו שהנתון הזה יותר משמעותי, והחליטו בסוף לסגת מהעסקה.

קיראו עוד ב"משפט"

"אולי הגישה שלהם לא הייתה מוצדקת; האם זה חוסר תום לב? לפי הפסיקה אני לא בטוח. יחד עם זאת, ראיתי שהיו הוצאות לשני הצדדים. אני מציע לכם לדבר ביניכם, גם בצד האנושי. אדוני ינסה לדבר עם האחות, ואם אדוני שמע את הדברים של בית המשפט, להבין פחות או יותר את הדברים שלאורם אנחנו בודקים. אני אתן לכם כמה דקות מחוץ לאולם".

"מה הראיה שזה מה שהוא אמר לך?"

כאשר התובע בתיק הבא נעזר במקל, שרון ממהר להבהיר: "לא אבקש מכם לעמוד כאשר אתם מדברים. תוכלו לשבת". הוא אומר לתובע: "קראת את כתב ההגנה? יש טענה שהשוברים של הטיפולים - קיבלת אותם בזמן העסקה? ראית שכתוב שם שהם צריכים להתבצע לפי מספר שעות המנוע -1,000, 2,000, 3,000, 4,000? ראית שהם מוגבלים בזמן - שתוקף השובר שנתיים?

"אם תוכל להתקרב בבקשה כדי שאראה לך את השוברים. זה השובר, נכון? כתוב פה למטה שהוא תקף לשנתיים. זה אתה רואה פה? קח". שרון מראה בסבלנות וממשיך: "לא נתנו שלושה, נתנו לך ארבעה טיפולים. אתה שואל למה נתנו לך את הטיפול השלישי אחרי שנתיים. הם טוענים שלא יכולים לתת לך את הטיפול הרביעי, כי כבר עברו שנתיים ועברת את מספר השעות.

"מה יש לך לומר על הטענה שלהם? מי אמר לך את זה? מי שנמצא פה, האדון? המוכר, לא מי שפה. מה הראיה שזה מה שהוא אמר לך? יש לך הוכחה? אתה הקלטת את השיחה, הוא שלח לך איזושהי הודעה? למה אתה לא יכול לאתר אותה [ההקלטה]?"

התובע מודה שלא הבין את הנתבעים ונראה שהתביעה תידחה, אם כי שרון מאפשר למנהל הנתבעת להסביר באריכות יחסית. לבסוף הוא פונה לתובע: "תראה, אדוני, אני אומר לך. השוברים ברורים. כתוב בהם שזה 4,000 שעות, לפי הנחיות יצרן, שזה תקף לרכב הזה בלבד ולשנתיים בלבד. אין מחלוקת שביקשת לממש את השובר אחרי שחלפו שנתיים. הטענה שלך על מה שאמרו לך בעל-פה - אין לזה ביסוס שיוכל להטות את הכף מול הוכחות של שובר, של הסכם.

"בתביעות קטנות יש גמישות מבחינת סדרי הראיות, אבל לא בדין המהותי. בית המשפט לא יכול לקבל תביעה של תובע שלא יכול להרים את הנטל, ואני לא רואה איך אני יכול לקבל את התביעה. אני יכול להציע שהתביעה תידחה ללא צו להוצאות". הנתבע כן רוצה הוצאות, אך שרון מסביר: "אני יכול להבין את הכעס שלך, אבל אין מחלוקת שהוא קיבל טיפול אחד אחרי שנתיים, ולכן יש פה סיכון מסוים מצד הנתבעת. בדרך כלל כשאני מציע דחייה היא ללא צו להוצאות", והנתבע מסכים.

"כבר הבעתי את הדברים בפסק דין"

בעיית התובעים הנעדרים טרם נפתרה, והתובע שכן נמצא עומד על ניהול התביעה למרות רמזיו הברורים של שרון. הלה מנסה שוב: "אדוני רק מבין שזה יכול להתפרש באופן דו-כיווני. זה יכול להעיד על התגברות המו"מ וזה מגביר גם את חובת תום הלב, ומצד שני - שהייתה כוונה להמשיך במו"מ ולא בהכרח על העדר תום לב.

"חזרה מעסקה בתום לב, גם בשלב מתקדם, לא מקימה עילה לפיצוי, גם אם היו הוצאות. בית המשפט צריך לעשות איזון כדי לעודד התקשרות בחוזים ושצדדים לא יחששו שלא יוכלו לחזור בהם, ומצד שני כדי לאכוף את חובת תום הלב. זו שאלה שצריך לבחון אותה בזהירות מאוד מאוד משמעותית.

"אם יש סיכון שהיה ידוע שהאריכו באופן אחד ואחר כך העריכו באופן אחר - זה לא חוסר תום לב. אם אין מניעה והבניין לא נרשם, למה הוא לא נרשם? מה הצפי לרישום? זה לא מביא אותנו לחוסר תום לב. עשיתי בחיי עסקאות בבתים שלא נרשמו יותר מתשע שנים, אבל זה לא מעיד על חוסר תום לב".

שרון מאפשר לתובע לנסות שוב להעלות את אחותו בווידאו, אך שב ומבהיר: "אדוני צריך להבין, ואני אומר את זה באופן מסויג, אם תביעה נדחית - בית המשפט חייב לשקול את נושא ההוצאות. כבר נשאתם בהוצאות והצדדים התייצבו וגם ההורים, וכבר הבעתי את הדברים בפסק דין".

השורה התחתונה: שרון בקיא היטב בפרטים ומקפיד על הנהלים וזכויות הצדדים. לא תמיד הוא מצליח להתקדם כרצונו, בשל סיבות שאינן תלויות בו, אך נראה שהוא יעיל וענייני.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה