"הדברים שמודיעין לנביא במראה הנבואה - דרך משל מודיעין לו"

מהי נבואה? אחרי שהרמב"ם הציג את קיומה של הנבואה כאחד מעיקרי האמונה, ועמד על דרישות הסף להגעה למעלה זו, הוא מסביר שלא תמיד הנביא מקבל מסר ברור. לפעמים הנביא רואה משל, אך מיד ובמקביל כוח הנבואה מסביר לו את משמעות המשל.

"הדברים שמודיעין לנביא במראה הנבואה - דרך משל מודיעין לו, ומיד ייחקק בליבו פתרון המשל במראה הנבואה ויידע מה הוא. כמו הסולם שראה יעקב אבינו ומלאכים עולים ויורדים בו, והוא היה משל למלכויות [שימשלו בישראל] ושעבודן, וכמו החיות שראה יחזקאל [במעשה מרכבה שהוא משל למעלות השכינה], והסיר הנפוח ומקל שקד שראה ירמיהו [בתחילת נבואתו, כרמז לחורבן שתגרום בבל], והמגילה שראה יחזקאל [משל כללי לנבואתו] והאיפה שראה זכריה [כלי גדול ובתוכו אישה].

"וכן שאר הנביאים: יש שהן אומרין המשל ופתרונו כמו אלו [חלק מהנביאים שהוזכרו לעיל], ויש שהן אומרים הפתרון בלבד [ולא את המשל שראו]. ופעמים אומרים המשל בלבד בלי פתרון, כמקצת דברי יחזקאל וזכריה. וכולם במשל ודרך חידה הם מתנבאים", שב ומדגיש הרמב"ם - שלא נבין את הדברים כפשוטם, ולא נחשוב (בין היתר) שלקב"ה באמת יש מרכבה ושלמלאכים באמת יש צורה של חיות.

מעבר לדרישות מן הנביא עצמו, יש צורך גם בתנאים סביבתיים: "כל הנביאים אין מתנבאין בכל עת שירצו, אלא מכוונין דעתן [למחשבות עליונות] ויושבין שמחים וטובי לב ומתבודדין, שאין הנבואה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות, אלא מתוך שמחה. לפיכך בני הנביאים [תלמידי הנביאים] לפניהם נבל ותוף וחליל וכינור [כפי שנאמר על תלמידיו של שמואל] והם מבקשים הנבואה" (הלכות יסודי התורה, פרק ז').