רמב"ם

רבי משה בן מימון, מגדולי הפוסקים וההוגים היהודים בימי הביניים, שפעל בספרד, במרוקו ובמצרים ושימש גם כרופא בחצר השלטון. חיבורו ההלכתי המקיף משנה תורה מסדר את ההלכה היהודית באופן שיטתי, וספרו מורה נבוכים עוסק ביחס שבין אמונה ופילוסופיה. בכתביו
מופיעות גם התייחסויות לענייני ממון, מסחר, ריבית וצדקה, ובהן סולם דרגות הצדקה שנעשה שגור בשיח על נתינה ועל תמיכה בנזקקים. עקרונות שגיבש בנושאי יחסי עובד ומעסיק, אמינות במסחר ותמיכה בעצמאות כלכלית של המקבל מוזכרים עד היום בדיונים על אתיקה כלכלית ועל מדיניות
רווחה. הכתבים ההלכתיים שלו משמשים בסיס לפסיקה בענייני ממון עד ימינו, ובכללם דיני שכירות, הלוואות והתחייבויות מסחריות בין צדדים.