מטוס דלתא איירליינס
צילום: דלתא איירליינס

הדלק מכה בחברות התעופה: דלתא חותכת את התחזית, אל על נהנית מהיעדר תחרות

החברה האמריקאית צופה לספוג השנה כ-6 מיליארד דולר בעלויות דלק נוספות, והרווח של הענף כולו צפוי להסתכם בכמחצית מהתחזית שפורסמה לפני המלחמה. אל על, שמחזיקה כמחצית מהתנועה בנתב"ג, הכפילה את הרווח ומצליחה לגלגל את ההתייקרות אל הנוסעים
אדיר בן עמי |

דלתא איירליינס הורידה היום את תחזית הרווח שלה ל-2026, והסיבה כמעט כולה היא הדלק. החברה מעריכה כעת רווח מתואם של 5.1 עד 5.6 דולר למניה, הרבה מתחת לטווח של 6.5 עד 7.5 דולר שעוד אישרה ביולי. דלתא היא חברת התעופה האמריקאית הגדולה הראשונה שמפרסמת תוצאות לרבעון השלישי, ולכן משקיעים רואים בה מדד לכל הענף בדיוק לפני עונת החגים, התקופה העמוסה של השנה בטיסות בארה"ב.

התחזית החדשה מתיישבת בערך עם הערכות האנליסטים, סביב 5.4 דולר למניה, אבל הרבעון עצמו אכזב: רווח מתואם של 1.72 דולר למניה, מול צפי של 1.82 דולר. זו הפעם הראשונה מזה שנתיים שהחברה מחטיאה את תחזיות השוק, והמניה ירדה בכ-3% במסחר שלפני הפתיחה בניו יורק.

דלתא צופה לספוג השנה כ-6 מיליארד דולר של עלויות דלק נוספות לעומת 2025. ברבעון השלישי זינקו הוצאות הדלק המתואמות ב-62% לכ-4.1 מיליארד דולר, ויותר מחצי מיליארד מזה הוא חריגה מהתחזית שהחברה עצמה פרסמה בקיץ. לרבעון הרביעי היא מניחה מחיר כולל של כ-4.25 דולר לגלון דלק סילוני, והתזרים החופשי לשנה כולה הוקטן ל-2.5 מיליארד דולר, לעומת עד 4 מיליארד בתחזית הקודמת.

ההכנסות המתואמות עלו בכ-16% לכ-17.6 מיליארד דולר, ההכנסות ממחלקות הפרימיום קפצו ב-18%, וההכנסות מהשותפות עם אמריקן אקספרס, שמנפיקה את כרטיס האשראי של החברה, עלו ב-15%. הרווח לפני מס, כ-1.5 מיליארד דולר, נשאר כמעט ללא שינוי לעומת השנה שעברה. כלומר, מחירי הכרטיסים הגבוהים והנוסעים שמשלמים יותר הצליחו לקזז את רוב ההתייקרות של הדלק, אבל לא להוסיף מעליה רווח.

לרבעון האחרון של השנה דלתא צופה צמיחה של כ-20% בהכנסות, כשכמעט 60% מהמושבים כבר נמכרו, ושולי רווח תפעולי של 7%-9%. בהנהלה מעריכים שהביקוש יחזיק גם בתחילת השנה הבאה ושהנוסעים יספגו כרטיסים יקרים יותר, בטענה שמחירי הטיסות עלו בשנים האחרונות פחות מהאינפלציה.

61% מההכנסות המתואמות ברבעון הגיעו ממקורות שאינם כרטיס רגיל במחלקת התיירים: מושבי פרימיום, מועדון הנוסע המתמיד ועסקים נלווים. דלתא הרחיבה את רשת הטרקלינים של דלתא וואן, פיצלה את מחלקת העסקים לכמה דרגות והעמיקה את השותפויות סביב תוכנית סקיימיילס. גם האינטרנט בטיסות הפך לכלי במאבק על הנוסע העסקי, וכאן החברה בחרה בשירות הלוויינים של אמזון ולא בסטארלינק של ספייס אקס. ההחלטה גררה מתקפה פומבית של אילון מאסק על המנכ"ל אד בסטיאן, בזמן שהמתחרות יונייטד, אמריקן איירליינס וסאות'ווסט הלכו עם סטארלינק.

באותו יום נשאל בסטיאן גם על הקו החדש מאטלנטה לריאד, שאמור להיפתח בעוד שבועיים. סדרת מתקפות שהחות'ים לקחו עליהן אחריות בסעודיה, כולל מתקפה בנמל התעופה המלך חאלד בריאד שבה נהרגו שלושה בני אדם, מעמידה את הפתיחה בסימן שאלה. "ברור שהתאכזבנו לראות את החדשות השבוע", אמר בסטיאן בראיון, "הבטיחות היא שתכריע". לדבריו החברה תודיע ללקוחות על החלטתה בקרוב. לופטהנזה כבר השהתה את הטיסות שלה לסעודיה לפחות עד אמצע החודש. דלתא תכננה להפעיל את הקו מדי יום בשבוע הראשון ואחר כך שלוש פעמים בשבוע, והציגה אותו כטיסה הישירה הראשונה של חברה אמריקאית בין ארה"ב לריאד.

משבר בענף, ואל על בצד השני

מאז המלחמה עם איראן והשיבושים במצר הורמוז, מחיר הדלק הסילוני כמעט הוכפל בתוך שבועות ספורים. איגוד התעבורה האווירית הבינלאומי, IATA, מעריך שחברות התעופה ישלמו השנה כ-351 מיליארד דולר על דלק, כ-31% מכלל העלויות שלהן, ושהרווח הנקי של הענף כולו יסתכם השנה בכ-23 מיליארד דולר, כמחצית מהתחזית שהארגון פרסם לפני המלחמה. שולי הרווח צפויים לרדת לכ-2%, ובמונחים של נוסע בודד מדובר ברווח של כ-4.5 דולר לכל נוסע שממריא, לעומת כ-9 דולר שנה קודם.

באירופה המשבר הגיע באביב עד אזהרה חריגה מפני מחסור בדלק סילוני. לופטהנזה הוציאה מהשירות 27 מטוסים של חברת הבת סיטיליין וקיצצה טיסות קצרות, וירג'ין אטלנטיק הודיעה שתתקשה להגיע לרווח השנה גם עם היטלי דלק, וויז אייר העריכה פגיעה של כ-50 מיליון אירו ברווח, ואייר ניו זילנד משכה את התחזית שלה. ביונייטד העריכו בשלב מסוים שהדלק עלול לעלות לחברה כ-11 מיליארד דולר בשנה אם המחירים יישארו ברמתם, וחברות התעופה במזרח התיכון צפויות לסיים את השנה בהפסד.

ברבעון השני הכפילה אל על את הרווח הנקי לכ-132 מיליון דולר, על הכנסות של כ-986 מיליון דולר, עלייה של 27%. זאת למרות פגיעה של כ-55 מיליון דולר ממבצע שאגת הארי, ולמרות שהדלק דחף את העלות למושב לקילומטר למעלה בכ-14%. צבר ההזמנות הגיע לשיא של כ-1.4 מיליארד דולר, ובחברה צפו לרבעון השלישי גידול של 6%-10% בהיצע המושבים ותפוסה של מעל 90%. להרחבה: אל על מזנקת: שולטת ביותר מחצי מהתעבורה בנתב"ג; הרווח הוכפל ל-132 מיליון דולר.

הפער בין אל על לדלתא נובע בעיקר מהשוק שבו כל אחת פועלת. חלק גדול מהחברות הזרות השעו או צמצמו טיסות לישראל במהלך המלחמה, ונתח השוק של אל על וסאן דור בנתב"ג קפץ לכ-50%, לעומת פחות מ-40% שנה קודם. מעט מושבים מול ביקוש גבוה מאפשרים לגבות יותר על כל כרטיס, וההכנסה מנוסעים למושב לקילומטר עלתה בכ-15%. כך אל על מגלגלת את התייקרות הדלק אל הנוסעים, יכולת שלדלתא, שמתחרה בשוק האמריקאי הפתוח מול שלוש חברות גדולות ועשרות קווים מקבילים, יש במידה מוגבלת הרבה יותר.

בבורסה זה מתורגם לשווי של כ-11 מיליארד שקל, לעלייה של יותר מ-20% מתחילת השנה ולזינוק של פי 10 בתוך חמש שנים. בעל השליטה קני רוזנברג, שרשם רווח של כ-4 מיליארד שקל על הנייר, דחה לאחרונה פניות לרכישת חלק ממניותיו.

הסיכון הגדול של אל על מגיע מהכיוון ההפוך לזה של דלתא. דלתא ויונייטד חוזרות לישראל, וכל חברה זרה שחוזרת מוסיפה מושבים ושוחקת את כוח התמחור של החברות המקומיות. הדוח של אל על לרבעון השלישי, שכלל את חודשי הקיץ העמוסים ואת תחילת חזרת המתחרות, יראה אם המחירים הגבוהים החזיקו מעמד גם כשהמושבים התחילו להתרבות.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה