הסיכון החדש של אנשי מקצוע: אי-שימוש ב-AI

העמדה הרווחת בשנים האחרונות שמה דגש על אזהרתם של בעלי מקצוע מפני הסיכונים שבשימוש בבינה מלאכותית: רופאים עלולים להשתמש אבחון שגוי, רואי חשבון עלולים להסתמך על ניתוח מוטעה, עורכי דין עלולים להגיש אסמכתאות מומצאות. אלא שכעת מתעוררת השאלה ההפוכה: האם גם ההחלטה שלא להשתמש ב-AI עלולה להפוך לרשלנות מקצועית? והשאלה הזו עשויה להתעורר בשורה ארוכה של תחומים מקצועיים - מרפואה וראיית חשבון ועד השקעות והנדסה.

נכון להיום, אין חובה כללית על בעלי מקצוע להשתמש בבינה מלאכותית, ואין פסיקה או רגולציה שקובעות חובה כזו או מטילות אחריות מקצועית רק בשל הימנעות משימוש בה. אבל ככל שהכלים משתפרים, השאלה הופכת קונקרטית יותר.

כל עוד הבינה המלאכותית היא בעיקר כלי להתייעלות או ליתרון תחרותי, השימוש בה הוא עניין של בחירה מקצועית. אבל מה קורה כאשר כלי בינה מלאכותית מסוים נעשה אמין, זמין וזול יחסית, ויש ראיות לכך שהוא משפר את איכות הביצוע או מפחית את הסיכון לטעות במשימה מוגדרת?

כמו הרדיו בספינות לפני 90 שנה

נניח שמשרד עורכי דין נדרש לבדוק בעבור לקוח אלפי מסמכים במסגרת בדיקת נאותות. קיימת מערכת בינה מלאכותית המסוגלת לבדוק את כל המסמכים ולאתר סעיפים חריגים, התחייבויות מהותיות וזכויות ביטול, ולהציג לעורך הדין את המקור לצורך בדיקה. המשרד מכיר את הכלי, אך בוחר שלא להשתמש בו ולהסתפק בבדיקה ידנית. סעיף מהותי אינו מתגלה, והלקוח ניזוק כתוצאה מכך.

השאלה במקרה כזה אינה האם הבינה המלאכותית חסינה מטעויות. השאלה היא אם בעל מקצוע סביר, שעמד לרשותו כלי מתאים שיכול היה להפחית את הסיכון לטעות, היה צריך להשתמש בו.

המשפט כבר התמודד בעבר עם מצב שבו טכנולוגיה חדשה עדיין לא הייתה מקובלת בענף, אך האי-שימוש בה לא פטר מאחריות. בפסק דין אמריקאי משנות ה-1930 נדונה אחריותן של ספינות שלא צוידו במכשירי רדיו, ולכן לא קיבלו בזמן התרעות על מזג אוויר מסוכן. באותה תקופה הרדיו עדיין לא היה ציוד סטנדרטי בכל הספינות. למרות זאת קבע בית המשפט, כי העובדה שהטכנולוגיה טרם אומצה באופן רחב בענף אינה מכריעה, אם מדובר באמצעי סביר וזמין שיכול היה למנוע את הנזק.

פסק דין זה עשוי להיות רלוונטי גם לעידן ה-AI. ככל שכלי בינה מלאכותית מסוים נעשה זמין, אמין והוכח שהוא יכול לשפר את איכות העבודה או להפחית את הסיכון לטעות, בעל מקצוע לא בהכרח יוכל להסתפק בטענה ש"רוב העוסקים בתחום עדיין אינם משתמשים בו". לשכת עורכי הדין במדינת קנטאקי, למשל, קבעה כי הימנעות משימוש בכלי AI זמין המשפר יעילות ואיכות, עלולה להפר את חובת הכשירות המקצועית.

מהנדסה ועד השקעות

הסוגייה רחבה הרבה יותר ונוגעת לכל בעלי המקצוע. באנגליה אמר נשיא בתי המשפט האזרחיים, בנאום שעסק ברשלנות מקצועית, כי מבחינה משפטית עשויה להתעורר אחריות בשל אי-שימוש ב-AI בדיוק כשם שעלולה להתעורר אחריות בשל שימוש שגוי בו. לדבריו, ככל שהכלים יהפכו מתקדמים וזמינים יותר, יגיע הזמן שבו השימוש ב-AI יהיה חלק מהפרקטיקה המקובלת בתחומים מקצועיים שונים.

הדוגמאות שנתן המחישו עד כמה רחבה עשויה להיות הסוגייה: מרופא שאינו משתמש בכלי AI לאבחון סרטן ורואה חשבון שאינו נעזר בו לאיתור הונאה, ועד להחלטות אנושיות בתחומי ההשקעות, הרפואה וההנדסה, במצבים שבהם ניתן היה להסתייע במערכת מתאימה.

• פנגווין סולושנס קופצת: הכנסות הזיכרון גדלו פי 2.5 והתחזית עקפה את השוק
• למבדא מעלה הילוך: גיוס של עד 4 מיליארד דולר לפני הנפקה, עם הערכות שווי חדשות

באנגליה הוקם כוח משימה ייעודי לבחינת ההשלכות המשפטיות של בינה מלאכותית, וגם הוא התייחס במפורש לאפשרות שאי-שימוש ב-AI עשוי, בנסיבות מסוימות, לעורר שאלות של אחריות מקצועית. בין הדוגמאות שהציג: רדיולוג שאינו משתמש במערכת יעילה במיוחד לזיהוי גידולים סרטניים, אף שניתן היה לרכוש אותה בעלות סבירה; רואה חשבון מבקר שאינו נעזר ב-AI לאיתור חריגות והונאה, כאשר היקף העסקאות גדול מכדי שניתן יהיה לבדוק את כולן באופן מעשי בידי צוות אנושי; ועורך דין שאינו מייעץ ללקוח לשקול שימוש בכלי AI לצורך סקירה של כמות גדולה של מסמכים.

ברפואה כבר קיימת התייחסות אקדמית ישירה לשאלה מתי יתרון מוכח של AI באבחון רפואי עשוי להשפיע על חובת הזהירות של הרופא. המסקנה אינה שרופא חייב להשתמש בכל מערכת שמציגה ביצועים טובים יותר, אלא שהשאלה עשויה להתעורר כאשר מדובר בכלי אמין, מאומת ומתאים לשימוש מקצועי.

השינוי, אם יתרחש, לא יהיה בכך שהחוק יחייב בעלי מקצוע להשתמש ב-AI  באופן כללי. הוא יהיה הדרגתי יותר: הסטנדרט המקצועי עצמו עשוי להשתנות. השאלה תהיה אם בנסיבותיו של מקרה מסוים, בעל מקצוע סביר היה צריך לשקול שימוש בכלי זמין, אמין ומתאים למשימה. מה שנחשב היום לבחירה לגיטימית שלא להשתמש בטכנולוגיה, עשוי בעתיד להיראות כהתעלמות מכלי שהיה צריך לפחות לשקול.

המבחן האמיתי יגיע כאשר לקוח שניזוק יטען, כי בעל המקצוע שנתן לו את השירות התעלם מכלי שהיה עשוי למנוע את הטעות. ברגע שטענה כזו תיבחן בבית המשפט, הדיון ב-AI ישלים היפוך מגמה – מהחשש מפני שימוש רשלני בטכנולוגיה, אל האפשרות שעצם האי-שימוש בה יהפוך למוקד של אחריות מקצועית.

• הפטריארכיה הלטינית תובעת מיליונים בטענה לפלישה לקרקע ליד לטרון
• 2 סנטימטרים במסנן השמן יעלו למוסך יותר מ-84 אלף שקלים

ד"ר אמיר בושנסקי, עוסק בבינה מלאכותית, טכנולוגיות מתפרצות ורגולציה, משרד ד"ר גדעון פישר (צילום: ליאת מנדל)