ריי דליו. קרדיט: רשתות חברתיות
ריי דליו. קרדיט: רשתות חברתיות

ריי דליו מזהיר: בועת ה-AI מתקרבת לשלב המסוכן

מייסד ברידג'ווטר רואה בשוק סימנים שמזכירים בועות גדולות מהעבר: השקעות עתק, גיוסי הון, מינוף ומחירים שמניחים הצלחה אדירה בעתיד. לדבריו, ה-AI יכול לשנות את העולם ובאותו זמן לייצר הפסדים כבדים למשקיעים שקנו במחיר גבוה מדי
בן פלמון |

ריי דליו מסתכל על טירוף ההשקעות בבינה המלאכותית ורואה משהו מוכר. מייסד ברידג'ווטר, מקרנות הגידור הגדולות בעולם, מעריך שהשוק נמצא בתוך בועה שהגיעה לשלב מתקדם, שבו ההתלהבות מהטכנולוגיה דוחפת עוד כסף למניות, לחברות פרטיות, למרכזי נתונים ולשבבים. מבחינתו, השאלה כבר פחות עוסקת בעצם קיומה של בועה ויותר במה יכול לגרום לה להתהפך. זה יכול להגיע מעלייה נוספת בריבית, ממחסור באשראי, מצורך של משקיעים לממש נכסים או מהבנה שחלק מההשקעות הגדולות ב-AI יניבו תשואה נמוכה מהציפיות.

הדברים נאמרו בראיון של דליו לבלומברג טלוויז'ן בסינגפור עם הסלינדה אמין. באותו ביקור השתתף דליו גם בכנס Global-Asia Family Office Summit של WMI, שנערך בגראנד הייאט סינגפור, שם דיבר על AI, השקעות והדרך שבה מנהלי כספים יצטרכו לעבוד עם הטכנולוגיה.

הידעת? דליו הקים את ברידג'ווטר ב-1975 במשרד שפעל מתוך הדירה שלו במנהטן. ב-2008, כשמדד S&P 500 איבד כ-38%, קרן הדגל של החברה הרוויחה כ-9.5%, וזה בנה לו את המוניטין של מי שראה את משבר החוב מגיע.

הנקודה המרכזית אצל דליו חשובה: הוא מפריד בין בינה מלאכותית כטכנולוגיה לבין מניות ה-AI כהשקעה. מבחינתו, הטכנולוגיה יכולה להיות מהפכנית ולהגדיל פריון במשך שנים, ובמקביל חלק מהחברות שמקבלות היום שווי עצום יכולות לייצר תשואה חלשה למשקיעים. גם באינטרנט זה קרה. הרשת שינתה את העולם, בעוד חלק גדול מהמניות שהובילו את בועת הדוט-קום איבדו את רוב שוויין.

5 עלבועת ה-AI לפי ריי דליו
  • הטכנולוגיה מול המניה - דליו מבדיל בין הבינה המלאכותית עצמה, שיכולה לשנות את הכלכלה, לבין המחיר של המניות שמובילות אותה. אפשר לצדוק לגבי הטכנולוגיה ועדיין להפסיד על ההשקעה.
  • מנגנון הבועה - מחירים עולים מקלים על גיוס הון ועל קבלת אשראי, המשקיעים מרגישים עשירים יותר והכסף חוזר שוב לאותם נכסים. המעגל מזין את עצמו.
  • הטריגרים - ריבית גבוהה יותר, אשראי שמתהדק או משקיעים שצריכים להפוך רווחים על הנייר לכסף מזומן. כשהמכירות מתחילות, ערך הביטחונות יורד והמעגל מתהפך.
  • ההיקפים - ארבע ענקיות הטכנולוגיה צפויות להשקיע השנה כ-725 מיליארד דולר בתשתיות AI, וחלק גדל מהסכום ממומן בגיוסי חוב.
  • מה שונה מ-2000 - החברות המובילות היום מרוויחות הרבה, ובאנבידיה הרווח גדל מהר כל כך שהמכפיל אף ירד. דליו מזכיר שגם חברה רווחית יכולה להיות יקרה מדי.

דליו מצביע בעיקר על מנגנון שחוזר בבועות. ככל שהמחירים עולים, קל יותר לחברות לגייס הון. משקיעים מרגישים עשירים יותר, הביטחונות שלהם שווים יותר, האשראי זמין והכסף חוזר שוב לאותם נכסים. בשלב מסוים משהו משנה את הכיוון. ריבית גבוהה יותר היא טריגר אפשרי, וכך גם הידוק באשראי או צורך של משקיעים להפוך רווחים על הנייר למזומן. ברגע שמתחילות מכירות, שווי הביטחונות יורד והמעגל יכול לעבוד הפוך.

הסביבה הנוכחית נותנת לטיעון הזה חומר. ארבע מענקיות הטכנולוגיה צפויות להשקיע השנה סביב 725 מיליארד דולר בתשתיות AI, בזמן שממשלת ארה"ב מגייסת כמויות עצומות של חוב. החוב האמריקאי כבר מתחרה עם ה-AI על אותו כסף. במקביל, חברות טכנולוגיה מגייסות חוב בהיקפים חריגים כדי לממן מרכזי נתונים, שבבים ותשתיות. שוק האג"ח כבר מממן מאות מיליארדי דולרים של השקעות AI.

הידעת? במרץ 2000 עקפה סיסקו, שמכרה את הציוד שעליו נבנתה רשת האינטרנט, את מיקרוסופט והפכה לחברה הנסחרת היקרה בעולם. המניה שלה חזרה לשיא של אותו יום רק בסוף 2025, יותר מ-25 שנה אחר כך.

מכאן מגיע החשש של דליו. כל עוד ההכנסות והרווחים גדלים מספיק מהר, השקעות הענק יכולות להצדיק את עצמן. הבעיה מתחילה אם ההוצאות ממשיכות בקצב הנוכחי והתשואה על ההון מגיעה בקצב איטי יותר. מרכז נתונים עולה מיליארדים, ציוד מתיישן במהירות והחברות צריכות להמשיך להשקיע כדי להישאר בחזית. במצב כזה, אפילו האטה מתונה בצמיחה יכולה לשנות במהירות את הדרך שבה השוק מתמחר את החברות.

ועדיין, התמונה רחוקה מלהיות חד צדדית. אנבידיה נמצאת בשיא, אבל הרווח שלה גדל בקצב מהיר כל כך שהמכפיל ירד לעומת הרמות שבהן נסחרה רק לפני כמה חודשים. אנבידיה בשיא, והמכפיל דווקא נמוך יותר מאשר במאי. זה הבדל גדול לעומת חברות אינטרנט רבות בשנת 2000, שהגיעו לשווי עצום עם הכנסות קטנות ולעיתים בלי רווח.

הידעת? בין השיא של מרץ 2000 לשפל של אוקטובר 2002 איבד מדד נאסד"ק כ-78% מערכו. את השיא הקודם הוא עבר רק באפריל 2015, כ-15 שנה אחרי שהבועה התפוצצה.

גם דליו נותן משקל להבדל הזה. מבחינתו בועה היא עניין של מידה. חברות אמיתיות עם רווחים אמיתיים יכולות להיות יקרות מדי, והטכנולוגיה המוצלחת בעולם עדיין יכולה להפוך להשקעה חלשה במחיר מסוים. לכן הוא מדגיש פיזור במקום ניסיון לנחש את היום שבו הכיוון ישתנה.

שאלות ותשובות: בועת ה-AI

?מי זה ריי דליו ולמה מקשיבים לו?
דליו הקים את ברידג'ווטר ב-1975 והפך אותה לאחת מקרנות הגידור הגדולות בעולם. המוניטין שלו נבנה בעיקר סביב משבר 2008: הקרן זיהתה מראש את הסכנה שבמינוף ובחוב, והרוויחה בשנה שבה השווקים קרסו. ב-2018 פרסם ספר על משברי חוב גדולים, ובשנים האחרונות מכר את אחזקותיו בקרן ועזב את הדירקטוריון שלה.
?מה ההבדל בין טכנולוגיה מהפכנית לבין השקעה טובה?
טכנולוגיה יכולה לשנות את העולם, אבל התשואה של מי שקנה מניה תלויה במחיר ששילם. האינטרנט אכן שינה את הכלכלה, ובכל זאת מדד נאסד"ק איבד כ-78% מערכו אחרי בועת הדוט-קום, וסיסקו, שהייתה החברה היקרה בעולם, חיכתה יותר מ-25 שנה כדי לחזור לשיא שלה.
?מה יכול לפוצץ את הבועה לפי דליו?
דליו מונה כמה טריגרים אפשריים: עלייה נוספת בריבית, הידוק של האשראי, צורך של משקיעים להפוך רווחים על הנייר לכסף מזומן, או הבנה שחלק מהשקעות הענק ב-AI יחזירו פחות מהמצופה. ברגע שהמכירות מתחילות, ערך הביטחונות יורד וההלוואות שנלקחו על בסיסם הופכות לבעיה.
?במה המצב שונה מבועת הדוט-קום?
ב-2000 חברות רבות הגיעו לשווי עצום עם הכנסות קטנות ולפעמים בלי רווח בכלל. היום החברות שמובילות את גל ה-AI מרוויחות מיליארדים, ואצל אנבידיה הרווח גדל מהר מהמחיר. מנגד, היקף ההשקעות גדול מאוד, חלק גדל ממנו ממומן בחוב, והשוק מרוכז בהרבה מאשר אז.
?מה זה ריכוזיות ולמה היא מגדילה את הסיכון לחוסך הפרטי?
ריכוזיות היא מצב שבו מעט חברות גדולות מהוות חלק גדול מהמדד. עשר החברות הגדולות במדד S&P 500, רובן קשורות ל-AI, מהוות היום כ-40% ממנו, לעומת כ-27% בשיא בועת הדוט-קום. מי שמחזיק קרן מחקה, קרן פנסיה או קופת גמל עם רכיב אמריקאי חשוף לחברות האלה גם אם מעולם לא קנה מניית טכנולוגיה, ולכן ירידה חדה בהן מורגשת בכל התיק.
?מה דליו ממליץ לעשות?
דליו נמנע מלקבוע מתי הבועה תתפוצץ, ומדגיש פיזור במקום ניסיון לתזמן את השוק. לפי הגישה שהוא מתאר בספרו "עקרונות", שילוב של 10 עד 15 מקורות תשואה טובים שאינם נעים יחד יכול להקטין את הסיכון של התיק בכ-80% בלי לוותר על התשואה הצפויה.

הסיכון מקבל ממד נוסף בגלל הריכוזיות. יותר משני שלישים מחברות ראסל 1000 כבר מחוברות בדרך כלשהי לסיפור ה-AI, וגם שוק האג"ח מקבל חשיפה הולכת וגדלה להשקעות בתחום. מנהלי השקעות כבר מחפשים הגנה מעודף החשיפה ל-AI. ירידה חדה במניות השבבים יכולה להשפיע לכן על הרבה יותר מתיק של משקיע טכנולוגיה.

בינתיים הכסף ממשיך לזרום. אנבידיה קרובה לשווי של 6 טריליון דולר, ההשקעות במרכזי נתונים ממשיכות לגדול וחברות AI פרטיות מגייסות לפי שוויים עצומים. אצל דליו, דווקא העוצמה הזאת היא חלק מהסימן שהמחזור כבר הגיע לשלב שבו המחיר הופך חשוב כמעט כמו הטכנולוגיה עצמה.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה