המדינה מקלה על הקמת מתקני אגירת חשמל: מה צפוי להשתנות?

המדינה מנסה להאיץ את הקמתם של מתקני אגירת החשמל, שנחשבים לאחד החסמים המרכזיים בדרך להרחבת ייצור החשמל הסולארי בישראל. המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה היום להעביר להערות ולהשגות הציבור שינוי נוסף בפרק מתקני אגירת האנרגיה בתמ"א 1, שמטרתו להרחיב את המקומות שבהם ניתן להקים מתקנים ולפשט חלק מהליכי האישור.

החשיבות של מתקני האגירה גדלה ככל שיותר חשמל מיוצר מאנרגיה סולארית. הפאנלים מייצרים חשמל בעיקר בשעות היום, ולעיתים דווקא בשעות שבהן הביקוש נמוך יחסית או שרשת החשמל אינה מסוגלת לקלוט את כל הייצור. מתקני אגירה מאפשרים לשמור את החשמל ולשחרר אותו מאוחר יותר, למשל בשעות הערב, שבהן הביקוש גבוה יותר אך הייצור הסולארי כבר יורד.

בפועל, בלי מספיק יכולת אגירה, חלק מהפוטנציאל של מתקנים סולאריים אינו מנוצל. הגדלת יכולת האגירה יכולה גם להפחית עומסים על הרשת ולאפשר חיבור של מתקני ייצור נוספים בלי להמתין בכל מקרה להרחבות יקרות של תשתיות ההולכה והחלוקה.

מה משתנה?

אחד השינויים המרכזיים שמציעה המועצה הוא לאפשר, בכפוף לתנאים ולבדיקה פרטנית, הקמת מתקני אגירה לצד מתקנים פוטו-וולטאיים הממוקמים במאגרים ובבריכות דגים גם כאשר הם נמצאים בתחום של מכלולי נוף.

לפי ההצעה, תינתן עדיפות להקמת מתקני האגירה בשטח בנוי צמוד, במטרה לצמצם ככל האפשר את הפגיעה הנופית.

השינוי כולל גם התאמות להקמת מתקני אגירה באזורי תעשייה וכן עדכון של ההגדרה למתקן אגירה גדול, בעקבות שינויים באמות המידה לחיבור מתקנים לרשת במתח גבוה.

בנוסף מוצע לדייק את סדר קבלת חוות הדעת והאישורים מרשות הכבאות וההצלה במסגרת היתר הבנייה. מדובר בסוגיה משמעותית עבור מתקני אגירה, שבחלק גדול מהמקרים מבוססים על מערכי סוללות גדולים ודורשים תנאי בטיחות ואמצעי הגנה מפני שריפות.

הרגולציה משתנה ככל שהשוק גדל

המסגרת הארצית לתכנון מתקני אגירת אנרגיה חדשה יחסית. פרק האגירה בתמ"א 1 אושר לראשונה ב-2023 וקבע את המקומות שבהם ניתן להקים מתקנים ואת התנאים התכנוניים והסביבתיים לכך.

כבר ב-2024 אושר שינוי ראשון, שהקל על הקמת מתקנים קטנים והרחיב את ייעודי הקרקע שבהם ניתן לקדם מתקני אגירה. בין היתר נוספו אזורי מסחר, מבני משק, אחסנה ומרכזים לוגיסטיים, ונקבעו הקלות למתקנים קטנים. כעת מגיע שינוי נוסף, לאחר שמינהל התכנון ומשרד האנרגיה זיהו לדבריהם קשיים שהתעוררו במהלך יישום ההוראות בשטח.

• נופר משלמת 200 מיליון שקל על 92.5% מהיילייט - ומוסיפה 850 מגה-ואט לצבר
• אלמור זכתה בעבודות של 200 מיליון שקל; המניה עולה בכ-4%

השינוי עדיין אינו סופי. החלטת המועצה הארצית היא להעביר אותו להערות ולהשגות הציבור, ולאחר השלמת ההליך הוא יידרש להמשך הליכי האישור.

למה האגירה נהפכה לחלק מרכזי ממשק החשמל?

הבעיה של אנרגיה מתחדשת אינה רק כמה חשמל אפשר לייצר, אלא גם מתי הוא מיוצר והאם הרשת יכולה לקלוט אותו באותו רגע.

ישראל נהנית משעות שמש רבות, אבל צריכת החשמל אינה חופפת לחלוטין לשעות הייצור הסולארי. בשעות הצהריים ניתן להגיע לייצור גבוה, בעוד שבשעות הערב צריכת החשמל עשויה להישאר גבוהה כאשר הייצור הסולארי כמעט נעלם.

מערכות אגירה נועדו לגשר על הפער הזה. הן יכולות לקלוט חשמל כשהוא זמין וזול יותר ולהחזיר אותו לרשת כאשר הביקוש עולה. מעבר לשילוב אנרגיה מתחדשת, הן יכולות גם לסייע בייצוב הרשת ובהתמודדות עם שינויים מהירים בביקוש, בין השאר בעקבות הגידול בשימוש בכלי רכב חשמליים.

עבור יזמי האנרגיה מדובר גם בסוגיה כלכלית. היכולת לחבר מתקן אגירה לפרויקט סולארי יכולה לשפר את ניצול מתקן הייצור ולאפשר למכור את החשמל בשעות שונות לאורך היממה. בשנים האחרונות כבר מקודמים בישראל פרויקטי אגירה בהיקפים של מאות מגה-ואט שעה, לצד מתקנים סולאריים ומתקנים עצמאיים.

• 500 דונם בלב גוש דן: דוראל זכתה בפרויקט של 40 מיליון שקל בשנה
• עיראק משנה את הדרך שבה היא מוכרת נפט - ותעביר בעצמה יותר מטענים דרך הורמוז

מינהל התכנון ומשרד האנרגיה מעריכים שהפחתת חסמי התכנון תאפשר להוציא לפועל יותר מהפרויקטים האלה ותסייע לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת של ישראל. השאלה כעת תהיה עד כמה השינויים בתכנון יקצרו בפועל את הדרך מהתוכנית על הנייר לחיבור לרשת החשמל.